יעל! את נקראת בזאת לשיעור לשון!*בננית*

אחת ולתמיד:

מתי שמים י' ומתי לא?

התייחסות לכתיב מלא ולכתיב חסר אם אפשר

ומתי 2 יודים? (חוץ מצורת ביטוי של שניים כמו גרביים)

בד"כ אני יודעת אינטואיטיבית, אבל מעניין אותי אם יש כלל גורף.

 

בכבוד (מלעיל)

 

@אנחנו יחד נבנה

אז כך!יעל

אההמ.

אההחחעעמ.

 

רמקול

למיטב הבנתי הגורפת (כןכן) וכפי שלמדתי ממורתי (גרר) ואחותי הגאונה (שהיא אגב עורכת לשון במקצועה),

שמים י' (כמובן אחרי חיריק, לא מדברת על המילה 'יעל' לדוגמא)

רק לפני אות שאין בה שווא נח,

וכן הפוך- לא שמים י' לפני אות בשווא.

 

לדוגמא:

שמים: זיכָרון, מתמטיקָה, קלרינֵט, שיפּוּר וכו' כיד הדמיון הטובה

לא שמים: הִסְטוריה, בִּלְבּול, דִמְיון וכו' כיד הדמיון הטובה עליכם

 

יש?

יש ויש*בננית*

(ויש לנו תיש עם משקפי גאון )

 

הבינותי.

ומתי שמים שני יודים?

לדוגמא המילה הגייה. או שמא הגיה?

זה אני כבר לא יודעתיעל

אני אשאל את אחותי ואגיד לך

 

(תודה ששאלת! גם אותי סקרן)

תודה!! *בננית*

 

אפרופו עריכת לשון, יש מיקודיות שמוותרות על הגהה ועריכה. וזה די מעצבן ללמוד מהן.

לפחות הן מקצרות תהליכים בצורה משמעותית

 

ומגיע לך תצ'ופר, אם במקרה במקרה עוד לא ראית:

תבורכי משמים!!!!יעל


אחותי אמרה שכותבים הגייה והיא כבר תשלח לי את הכלל...יעל


הייי! דימיון זה עם קמץ!!(לא שווא)בת אדם


אז זהו... שלאיעל

(אני ממש כמעט סגורה על זה)

פחחח בטח שכן! על כמה מתערבים?בת אדם


שום דבריעל

אצלנו במשפחה לא מתערבים.

 

שאלתי עכשיו את אחותי.

כשהיא תענה נראה...

 

(יכול להיות שאת צודקת, אני פשוט לא בטוחה)

תגידי לה את הצופן: "יש ד"ף" היא תזכר.בת אדם


טוייב, חברה, דמיון זה בשווא.יעל

ואחותי עורכת לשון במקצועה. אין מה להזכיר לה...

(היא אפילו עורכת לשון באותיות! בחופשת לידה)

|רץ למחברת|בת אדם


|חוזר סמוק| הממ,,, זה אמנם ברשימת יוצאי דופן, אבלבת אדם

הפוך.(כמו שאמרת) אפאטי    

 

טוב שלא התערבנוחושף שיניים

האהאיעלאחרונה


אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך