ומרגיש שדברים השתנו פה.
אייל, גיל - עד ונפתלי
הגעגוע שלנו אליכם לא מרפה,
ואם לא נחטפתם, הייתם עוד צעירים, בדיוק כמונו.
שרוצים לחיות חיי אמת, שמחפשים ללא הרף,
שחולמים להקים פעם בית, שחולמים לתקן.
ומידי פעם גם עושים שטויות.
שפשוט חיים. פשוט חיים.
אבל לפני שהגעתם הנה לעולם
נשמותכם הקדושות התנדבו למטרה גדולה,
לההרג בארץ הקדושה הזו
ולהביא מסע ארוך של עם שלם לחפש אחריכם. ולחפש אחר עצמו.
להתאחד,
להתפלל,
לבכות יחד,
לדאוג לכם.
אם יש לכם מה לאכול, ועד כמה אתם סובלים
אם כשהגיעה שבת אתם יודעים ששבת ואתם אולי אפילו שרים מזמורים
אם אתם בטוחים שעם שלם אתכם,
מתפלל עליכם, אוהב אתכם, ומחכה שתשובו.
והכל קרה,
הייתם כבר למעלה, דאגו לכם בשמיים מאוד
שרתם מזמורים כבר שם, עם כל הצדיקים, זה בטוח.
הייתם רגועים.
ידעתם שעם שלם אתכם,
מתפלל עליכם, אוהב אתכם, ומחכה שתשובו.
אני לא יכולה לומר שקרתה כאן אחדות מטורפת שהחזיקה,
אין לי מד שמודד אחדות
אבל התקרבנו, והתרחקנו, ואנחנו רוצים להתקרב שוב, להתאחד שוב.
וזה כוחו של קשר חי ובריא,
נפרד מתאחד ושב.
ואתם גרמתם לזה לקרות בנקודת הזמן הזו של העם שלנו.
אותי באופן אישי לימדתם חיים,
לימדתם כוח של תפילה,
להחזיק חזק באמונה שתשובו
להשבר לרסיסים ולבכות עד הדמעה האחרונה שמצאו את הגופות
להמשיך להאמין,
להמשיך להאמין.
שיש פה מהלך,
שאתם התנדבתם,
שאתם לא מסכנים.
שאתם קדושי עליון. נשמות טהורות ומדהימות.
האחריות עברה אלינו.
לעשות, לחיות, לזכור אתכם,
לרצות לשנות, להאמין, להפסיק לכעוס,
להתאחד.
למצוא את הטוב,
לא להפסיק לרצות לרגע
להתעקש על גאולה פרטית
ועל גאולה כללית
להיות חלק מעם,
חלק מעם קדוש.
ולא נפסיק לרגע,
אייל גילעד ונפתלי,
בעזרת השם ובלי נדר נחיה אתכם תמיד
אהובים, קדושים.
בבקשה תמשיכו להתפלל עלינו אצל הקב"ה
שיעזור, שייתן לנו את הכח לא להפסיק,
לא להפסיק להאמין.
לא להפסיק לחיות.
תתפללו שנגאל כבר,
כולנו יחד,
וכל אחד מהיחד הזה.
אוהבים ומתגעגעים אליכם ואלינו
ואל בורא עולם
כל כך.
