לבת שלי (בת 3) יש קצת רגישות לעקיצות יתוש, והן קצת יותר נפוחות ומגרדות אצלה, וכנראה גם קצת כואבות.
היא "לוקחת את זה קשה", ונהיית כאילו מאוד מסכנה כתוצאה מזה. לא שהיא נשכבת על הרצפה, אלא שהיא אומרת "איה, כואב", בקול שבאמת ממחיש את זה שכואב לה ולא נעים לה.
אני לא מרגישה שהיא עושה את זה כדי לקבל תשומת לב או יחס מסוים (וכן יש דברים שהיא עושה כדי לקבל יחס מסוים. כאן היא מתנהגת בכנות כמו שהיא מרגישה). עם זאת, אני רוצה לעזור לה להתגבר על הכאב והקושי, כי אמנם מדובר בכאב פיזי, אבל אולי אם היא תהיה חזקה יותר ובוטחת יותר בזה שהעקיצות יעברו, יהיה לה קל יותר להתמודד.
מבינים למה אני מתכוונת? יש למישהו רעיון מה יכול לעזור לה?
ובעניין דומה- גם אותה בת, וגם אחותה הגדולה (בת 4.5) פוחדות מכלב שגר בסמיכות אלינו ונובח בלילות לא פעם. הן מפחדות לא רק מהנביחות עצמן, אלא מזה שאולי הכלב ינבח. אמרנו להן הרבה פעמים שהכלב בחוץ, שהוא לא יכול להיכנס, שזו הדרך שבה הוא מדבר, שינבחו עליו בחזרה (
), שאבא ואמא שומרים עליהן, ועדיין- הן פוחדות מעצם זה שאולי הכלב ינבח.
מה יכול לעזור להן לא לפחד מהנביחות, כשהכלב לא נובח? ומה יכול לעזור להן לא לפחד מהנביחות כשהכלב כן נובח?
תודה רבה רבה 
יש עקיצות שהמשחה עוזרת רק אם אני מורחת כל שעה 