צהריים. ואתה מגלה שלא יצאת היום מהבית אז אתה כותב מכתב יפה ויוצא לקנות שוקולד לחברה כי צריך. ואתה מגיע לחנות ובוחר שוקולד (מריר. כי זה מה שהחברה אוהבת) ואז אתה מסתובב ומתלבט אם לקנות משהו לעצמך ובזמן שאתה מסתובב בסופר וחושב סבתא רוסיה פגשת אותך ומבקשת שתרים קופסת עוגיות שנפלה לה, ואתה מרים ומתמלא בחיוך מאנשים שאכפת להם.
ואתה מגיע לקופה לשלם ובקופה לידך הסבתא משלמת, ובעיברית עילגת היא מספרת בהתרגשות שהיום, יש לנכד שלה יומולדת. הוא כבר בן שמונה. היא קונה לו איזה משהו. או שהיא לא קנתה, אני לא זוכרת.
והסבתא סיימה לשלם, ואני סיימתי לשלם אבל אני צעירה אז אני מרימה רגליים והולכת לבית של החברה לתת לה שוקולד, והסבתא הלכה הביתה, כי לנכד שלה יש יומולדת שמונה.

אני אשמח שמי שקרא יגיד את דעתו.