סבתא.פיתה פיתה
צהריים. ואתה מגלה שלא יצאת היום מהבית אז אתה כותב מכתב יפה ויוצא לקנות שוקולד לחברה כי צריך. ואתה מגיע לחנות ובוחר שוקולד (מריר. כי זה מה שהחברה אוהבת) ואז אתה מסתובב ומתלבט אם לקנות משהו לעצמך ובזמן שאתה מסתובב בסופר וחושב סבתא רוסיה פגשת אותך ומבקשת שתרים קופסת עוגיות שנפלה לה, ואתה מרים ומתמלא בחיוך מאנשים שאכפת להם.
ואתה מגיע לקופה לשלם ובקופה לידך הסבתא משלמת, ובעיברית עילגת היא מספרת בהתרגשות שהיום, יש לנכד שלה יומולדת. הוא כבר בן שמונה. היא קונה לו איזה משהו. או שהיא לא קנתה, אני לא זוכרת.
והסבתא סיימה לשלם, ואני סיימתי לשלם אבל אני צעירה אז אני מרימה רגליים והולכת לבית של החברה לתת לה שוקולד, והסבתא הלכה הביתה, כי לנכד שלה יש יומולדת שמונה.

אני אשמח שמי שקרא יגיד את דעתו.
סיפור יפה? נחמד?נולאית
בס"ד


זה סיפור אמיתי?
..פיתה פיתה
כן. זה סיפור אמיתי
חחח סתם, מעניין איך שאת מסתכלת על החייםנולאית
בס"ד

שאת סוג של חווה אותם כסיפור שמת
רחש מול העיינים שלך ולא בתור מציאות אמיתית.. או לפחות ככה הצלחת לכתוב את זה במה שכתבת
תודהפיתה פיתה
באמת.
זה הירהר אותיפיתה פיתה
טוב, זה רק ניתוח בשקלנולאית
בס"ד

לא הערכה פסיכולוגית, את בסדר
סתם יפה שהצלחת לכתוב את זה כסיפור
כן, ברורפיתה פיתהאחרונה
תודה. זה היה מאוד רגע שנכנס לי, כי לכאורה זה עוד רגע אבל הרגשתי כאילו הסבתא רק בטעות לא שלי.
אני אוהבת סבתות שקונות הפתעות לנכדיםשחקנית
למה רק לי אין סבא וסבתא??רייצ'ל=)
יש לי בעצם סבתא אחת..אי שם מעבר לאוקיינוס..אבל ראיתי אותה פעם אחת בחיי..
אני רוצה לומר לך, שלפעמים יש שתי סבתות..ואחת גרה קרוב אליך..נחל
אבל את בכלל לא מרגישה קשר ..(ברור שקשר, אבל לא כמו סבתא ונכדה)
אני רוצה לומר לך, שלפעמים יש שתי סבתות..ואחת גרה קרוב אליך..נחל
אבל את בכלל לא מרגישה קשר ..(ברור שקשר, אבל לא כמו סבתא ונכדה)
אני רוצה לומר לך, שלפעמים יש שתי סבתות..ואחת גרה קרוב אליך..נחל
אבל את בכלל לא מרגישה קשר ..(ברור שקשר, אבל לא כמו סבתא ונכדה)
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך