בס"ד

תודה!

נשמע מסקרן למדי

בס"ד

אבל זה מהדף היומי של לפני שלושה ימים (דף יב.)

אמרתי שאני לא צריכה, ושזה לא מתאים לנשים,

אבל אם אני שומעת קטע משם אז אני כן אחפור קצת...

בס"ד

קודם כל: המסכת בה אנו עוסקים היא מסכת נדרים, וממילא הדיון הוא בנדרים ובדברים שקשורים לנדרים.

יש דין של "התפסה" או "איסר". הדין נלמד מהפסוק שאומר "איש כי ידר נדר לה' או השבע שבעה לאסר אסר על נפשו לא יחל דברו ככל היצא מפיו יעשה" בגלל הכפילות, לומדים שיש מושג של 'נדר', יש מושג של 'שבועה' ויש משהו נוסף - 'איסר'.

איך זה עובד? חבר שלי רוצה לכבד אותי בבמבה שלו, ואני לא רוצה לאכול. אבל הוא מתעקש. מה אני אעשה? אני יכול להישבע: "אני נשבע שאני לא אוכל מהבמבה שלך". אני יכול לנדור: "אני אוסר עלי את הבמבה שלך בנדר" ואני יכול להגיד גם: "מבחינתי הבמבה שלך היא כמו קרבן" והכוונה - כמו שאסור לאכול קרבן, ככה אסור לי לאכול מהבמבה. זה נקרא התפסה, כי אני לוקח משהו אסור, כמו קרבן, וגורם שהאיסור שלו 'ייתפס' במשהו אחר.

עכשיו, הגמרא רוצה לברר את הגדרים של ההתפסה. אם אני לוקח ביד אחת בשר של קרבן וביד השניה במבה, ואומר זה (הבמבה) - כזה (כמו הקרבן), הבמבה תיאסר. אבל מה אם הקרבן מותר באכילה, כמו לדוגמה אם מדובר בשלמים שנזרק דמם? בעצם השאלה היא האם כשאמרתי שהבמבה תהיה כמו הבשר, כמו שהבשר מותר באכילה הבמבה גם, או שמא ההתפסה היא 'בעיקרו' של הקרבן - כמו שהקרבן אסור, לפחות לפני זריקת הדם, כך גם הבמבה.

הגמרא מנסה להוכיח מברייתא שאומרת "איזהו איסר האמור בתורה? אמר: 'הריני שלא אוכל בשר ושלא אשתה יין כיום שמת בו אביו', 'כיום שמת בו רבו', 'כיום שנהרג בו גדליה בן אחיקם', 'כיום שראיתי ירושלים בחורבנה'" ושעל כך אמר שמואל (האמורא): "והוא שנדור באותו היום" כלומר - שמדובר שאותו האדם נדר שהוא לא יאכל בשר ולא ישתה יין באותו היום הנ"ל (שמת אביו/רבו/צום גדליה/ראה את ירושלים). ומסבירה - מדובר במקרה של התפסה: כשמת אביו, ביום ראשון בשבוע, הוא נדר לא לאכול בתאריך זה בשר ולא לשתות יין. ועכשיו הוא אומר - "היום לא אוכל בשר, כמו ביום ראשון!" ולמרות שעברו מאז הרבה ימי ראשון שבהם הוא כן אכל בשר, אלא שההתפסה היא 'בעיקרו' של יום ראשון, כלומר ביום ראשון 'ההוא', שבו היה אסור לו.

ואני לא הבנתי, מה פתאום שהוא יגיד 'כמו ביום ראשון'? ממתי אנשים מדברים ככה? אבל את סיפקת הוכחה, שאנשים באמת מדברים ככה!

שכוייח!

החכמת

והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים

לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.

אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו

ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.

אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.

-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...

וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..

או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)

ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.

אז הוא היה עובר

הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות

גם ככה הוא לא היה עובר.

ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.

הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.