אני אצרח

זה ישתיק את כל הקולות?

אני אחתוך

זה ימקד את הכאב?

רק

אשתוק

עד

שהגל

יעבור

ויותיר אותי

חסרת

נשימה

היה

עולם

של ריק

שבו הייתי יכולה

לחדול

מלהתקיים

אני

רוצה 

רק

לא

להיות

קיימת

 

איך

משמידים

נשמה?

יותר כואב מלחיות

היית כואבת את כאבי

?

רק ממקום חכם יותר

שאין בו

דבר

לא אויר

ולא מראות

ולא קולות

ולא ריחות

ולא טעמים

ולא תחושה

ולא רגש

רק

ריק.

עדיף כאב
מאשר ריק שכזה.
רק מי שחווה את הריק
יכול להבין את זה.
אני מאחלת לך שלא תביני.

אני חוויתי ריק מהסוג שאת מתכוונת אליו. ובאמת עדיף כאב מריק שכזה.

אבל אני מתכוונת לריק לא במובן המטפורי של המילה- לא ריק רגשי, אלא ריק ממשי,

שאין בו כלום. שום דבר ממשי, אפילו לא אוויר.

לא שלא מרגישים, אלא שהוא לא קיים.

אם כך
גם אני רוצה.
גם אני.

וכשהוא נעלם,

הנשימה לפעמים נעלמת ביחד איתו

לא.

זה לא עוזר.

אחד

יותר

מדי

אחרי איך שפגעתם בי לא אכפת לי אם תתאבדו

ב. עכשיו גם לא אכפת לי מה אכפת לך.

האשימו אותי שאני כפיר ואני לא וזה שלא מאמינים לי זה פוגע

גם את וגם דובדבן שחסמה וגם שירה שחסמה

שחסמתי?

זה שקר

סליחה

אולי כן

אבל זה לא יעזור

לא באמת

לפחות לא בסוף

אין

לכם

מושג

על מה

אני 

מדברת

מפני

שמעולם

לא חוויתם

את מה

שאני.

 

יודעת זאת

מפני

שרק

אחד

בדור

יכול

לחוות

את זה

אולי את צודקת

אולי את שבורה

אולי אין דרך לתקן

 

 

אבל לי אכפת מזה

ואני הייתי לוקחת לך את הסבל

אם הייתי יודעת איך

רק שתדעי

 

להשתגע מרחש כנפי הפרפרים

זה

להשרף אפילו מטעמם של מים

זה

להתפרק למראה חלקיקים

זה

להתנפץ לתחושת המולקולות

או

האוויר על עורך

או

כל דבר החוסם אותו

זה

להיות בטוח שאתה עומד למות, הפעם לתמיד

זה

ליפול על הרצפה בלי נשימה

בידיעה שגם זה לא יעזור

זה

לקוות שלא יהיה יותר

זה

להתייסר בתקווה שהגל יעבור

עוד לפני

שהמוות

יגיע

 

זה

זה-

 

אני שומדבר. אני הכל.

אני אפחד. אני כולם.

אני לא עשויה משום חומר שאתם מכירים.

אני עשויה מכל חומר שקיים בעולם.

אני מוקפת חומות, אבל בתוכן אין כלום.

אני השקר. אני האמת.

אני הדמיון. אני המציאות.

אני הרשע. אני הצדק.

אני החושך. אני האור.

אני העצב. אני השמחה.

אני השגעון.

 

זה

להתאבל על דבר

שלא היה

 

זה

להיות

נביא

משוגע

ראיתי אותך ודיברתי איתך

ואני ממש התלהבתי כי את ממש חמודה

ומקסימה.

וחשבתי על זה הרבה ואומרים לוליינית

ואז זה לא כזה מסובך להגיד את זה.

אני בכלל לא יודעת אם את זוכרת שניסינו להגיד

לוליינית אחרי שטיפסתי בכישרון רב על הנדנדה.

היה כיף איתך.

ואת אדם מקסים, אז שוש

לא מרפאים כאב בכאב.

(נעמי, שם, שם)

אפילו קצת

וגם ישחרר משהו

צעקה עושה דברים כאלו

אשכרה.