אני
רק
רציתי
שקט
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
אםהדובדבן שבקצפת
אני אצרח
זה ישתיק את כל הקולות?
ואםהדובדבן שבקצפת
אני אחתוך
זה ימקד את הכאב?
ואוליהדובדבן שבקצפת
רק
אשתוק
עד
שהגל
יעבור
ויותיר אותי
חסרת
נשימה
לו רקהדובדבן שבקצפת
היה
עולם
של ריק
שבו הייתי יכולה
לחדול
מלהתקיים
לא רוצה למותהדובדבן שבקצפת
אני
רוצה
רק
לא
להיות
קיימת
איך
משמידים
נשמה?
אפשר.. אבל זה כואבאביגיל.
יותר כואב מלחיות 
ולוהדובדבן שבקצפת
היית כואבת את כאבי
?
הייתי אומרת אותו דבראביגיל.
רק ממקום חכם יותר
עולם של ריקהדובדבן שבקצפת
שאין בו
דבר
לא אויר
ולא מראות
ולא קולות
ולא ריחות
ולא טעמים
ולא תחושה
ולא רגש
רק
ריק.
...לא עכשיו
עדיף כאב
מאשר ריק שכזה.
רק מי שחווה את הריק
יכול להבין את זה.
אני מאחלת לך שלא תביני.
מאשר ריק שכזה.
רק מי שחווה את הריק
יכול להבין את זה.
אני מאחלת לך שלא תביני.
אבל את זאת שלא הבנת.הדובדבן שבקצפת
אני חוויתי ריק מהסוג שאת מתכוונת אליו. ובאמת עדיף כאב מריק שכזה.
אבל אני מתכוונת לריק לא במובן המטפורי של המילה- לא ריק רגשי, אלא ריק ממשי,
שאין בו כלום. שום דבר ממשי, אפילו לא אוויר.
לא שלא מרגישים, אלא שהוא לא קיים.
הבנתי עכשיולא עכשיו
אם כך
גם אני רוצה.
גם אני.
גם אני רוצה.
גם אני.
הורגים את ההורקוקסיםחנטריששאחרונה
ריק זה לא עוזר בכלל.מוזיקה? מוזיקה
וכשהוא נעלם,
הנשימה לפעמים נעלמת ביחד איתו
לא.
זה לא עוזר.
לאף אחד לא אכפתבריו
לאחדהדובדבן שבקצפת
אחד
יותר
מדי
לכולנו אכפת. אל תקשיבי לו בכלליעל
^^^^^!אביגיל.
.בריו
אחרי איך שפגעתם בי לא אכפת לי אם תתאבדו
א. לא זכורה לי פגיעהיעל
ב. עכשיו גם לא אכפת לי מה אכפת לך.
.בריו
האשימו אותי שאני כפיר ואני לא וזה שלא מאמינים לי זה פוגע
אדם אחד בלבד.יעל
.בריו
גם את וגם דובדבן שחסמה וגם שירה שחסמה
מי אמר לךהדובדבן שבקצפת
שחסמתי?
זה שקר
אזבריו
סליחה
אני אפילו לא יודעת על מה אתה מדבר.יעל
לא חסמתי למה שאחסום?כישוף כושל
זה לאהנורמלית
אולי כן
אבל זה לא יעזור
לא באמת
לפחות לא בסוף
זה אופוריה של כמה דקות. אולי..אביגיל.
אבלהדובדבן שבקצפת
אין
לכם
מושג
על מה
אני
מדברת
מפני
שמעולם
לא חוויתם
את מה
שאני.
ואניהדובדבן שבקצפת
יודעת זאת
מפני
שרק
אחד
בדור
יכול
לחוות
את זה
אוליהנורמלית
אולי את צודקת
אולי את שבורה
אולי אין דרך לתקן
אבל לי אכפת מזה
ואני הייתי לוקחת לך את הסבל
אם הייתי יודעת איך
רק שתדעי
זההדובדבן שבקצפת
להשתגע מרחש כנפי הפרפרים
זה
להשרף אפילו מטעמם של מים
זה
להתפרק למראה חלקיקים
זה
להתנפץ לתחושת המולקולות
או
האוויר על עורך
או
כל דבר החוסם אותו
זה
להיות בטוח שאתה עומד למות, הפעם לתמיד
זה
ליפול על הרצפה בלי נשימה
בידיעה שגם זה לא יעזור
זה
לקוות שלא יהיה יותר
זה
להתייסר בתקווה שהגל יעבור
עוד לפני
שהמוות
יגיע
זה
זה-
אני שומדבר. אני הכל.
אני אפחד. אני כולם.
אני לא עשויה משום חומר שאתם מכירים.
אני עשויה מכל חומר שקיים בעולם.
אני מוקפת חומות, אבל בתוכן אין כלום.
אני השקר. אני האמת.
אני הדמיון. אני המציאות.
אני הרשע. אני הצדק.
אני החושך. אני האור.
אני העצב. אני השמחה.
אני השגעון.
זה
להתאבל על דבר
שלא היה
זה
להיות
נביא
משוגע
את?מישהי=)
אני.הדובדבן שבקצפת
לא נראה לי.מישהי=)
ראיתי אותך ודיברתי איתך
ואני ממש התלהבתי כי את ממש חמודה
ומקסימה.
וחשבתי על זה הרבה ואומרים לוליינית
ואז זה לא כזה מסובך להגיד את זה.
אני בכלל לא יודעת אם את זוכרת שניסינו להגיד
לוליינית אחרי שטיפסתי בכישרון רב על הנדנדה.
היה כיף איתך.
ואת אדם מקסים, אז שוש
לא.טופי תות
לא מרפאים כאב בכאב.
(נעמי, שם, שם)
אני חושבת שזה ישתיקמוזיקה? מוזיקה
אפילו קצת
וגם ישחרר משהו
צעקה עושה דברים כאלו
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול