היי אנשים, נעים להכיר. שלושה דברים שלא תאמינו שקרו. שניים עצובים ואחד תלוי למי
פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
מעניים אם מישהו פה זוכר אותי 
ריעות.
ברור שזוכרים פחח הגזמתכישוף כושל
את יודעת שאמא העלתה את החסימה של רימון ועכשיו גם על כאן ישריעות.
חסימה? היא מוכנה לפתוח לי לכמה שעות בצהריים ערב
וגם מישהו התנתק לי מהניק שלי אז אני עוברת סופית לזה
ואלו שני הדברים העצובים
למה אבל?כישוף כושל
חופש גדול, שגעונות חדשיםריעות.
הליכות ומלא ירקות הוכנסו לתפריט היומי של כולנו
זה לא בסדר בכללכישוף כושל
בס"ד
גם הפלאפון וגם זה?
אופ
אופ
אז כאילו היא בעצם מתנקת אותנו
בע
משהו כזהריעות.
כישוף כושל
בס"ד
למה נשמע שרק לי זה מכאיב?
היו לי ימים מנותקיםריעות.
אני עכשיו חוזרת לעצמי
אני מניחה שעד סוף השבוע אהיה בסדר
אבל תאמיני לי, אני לא מרוצה מהמצב הזה בכלל. פשוט את מנת התלונות שלי כבר מיציתי מאז יום חמישי
בגלל זה השקט בווצאפ??מאיר.
היי! אני בכלל לא רועשת!ריעות.אחרונה
מה הרמטי ?חנטרישש
היי אנשה, הי היי הייפינג.
היי היי היי גם לךריעות.
כל כך מהר?! הגזמת!הכל מבחוץ
אה,
|לאקשור|
מצאתי שיטה איך להיכנס לכאן למרות שהרימון חוסם.
זה לא משו מסובך, משחק עם הכתובת.
(אני כותב את זה ברמה הרמטית. אם אני אנסה להיכנס בדרך הרגילה זה יחסום אותי.)
נ.ב
מצאתי את השיטה לבד ללא עזרת אף אחד! |גאה|
אם את מעוניינת, באישי.
מממ. כל כמה שאני אוהבת את המקום הזהריעות.
אני חושבת שקצת גמילה לא תזיק לי
ואני חושבת שאמא שלי צודקת בהחלטה הספציפית הזו, כל עוד היא מרשה לי להיכנס כמה שעות ביום. אז לא, אבל באמת תודה
ואיך יכולת לא לשכוח אם ממילא לא הכרת אותי?
אני מעונייןחנטרישש
עדיין תקף?הכל מבחוץ
אם כן,
כבר אמרתי, באישי.
כן אתה יכול להגיד לי?......חנטרישש
עניתי באישי.הכל מבחוץ
מה כפת לך לפרסם ?.....תרשיש9
כי ימחקוהכל מבחוץ
כבר ניסיתי פעם...
אני רוצהמשה,,
היישורדתתת
התגעגעתי לחמידות שלך
ריעותי!!!!!קול דממה
התגעגעתי!!!!
יאו
יאו
|מנופף לשלום|הנסיך הקטן.
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול