אבל אם כדי למנוע תופעה בעייתית צריך להתעסק איתה, אין מנוס מזה. בגבול. זה לדעתי באופן כללי.

רק שעל גבי זה, נשאלת השאלה מהו הגבול, וכן מתי זה בכלל הכלי הנכון להתמודד עם בעיה.

שאלות שדורשות שיקול דעת בכל מקרה.

מי צריך קשרים כשיש פרוטקציות...

בס"ד

כשדנים על הלכה אני לא רואה בזה בעיה...

כמובן שיש גבול מסוים אבל אורך החצאית זה לא נראה לי דבר כזה לא צנוע.

ואם המנהלים חושבים אחרת אז מה זה ייתן המודעות הזאת?

סתם לתהייה שלי...

וגם דיונים שאתה נגדם זה מעניין ....

בס"ד

אני לא רואה פסול בענייני הלכות או בזה שבת שואלת אם כל הבנים נופלים...

[אם כי זה חוזר על עצמו כל הזמן אבל זה עניין הפורום].

אני גם לא רואה פסול בדיון האם זה לגיטימי לרצות בן שלא נפל.

אני חושבת שהכל תלוי באיך מדברים ומה אופי השיחה\הדיון.

ומותר לנו לא להסכים, לכן שאלתי מה העניין כי הרי המנהלים בסוף יקבעו מה יהיה בפורום ואנחנו נתמודד עם זה...

אנשים שוקלים מילים, פשוט הגבולות שלהם שונים משלך...

יש נושאים שראוי לדון עליהם בין חברות /חברים או בפורומים סגורים.  בייחוד בנושאי צניעות.

ואכן, צניעות זה עניין של רגישות שלא תמיד ניתן להסבירה.

אני עובד בישיבה תיכונית - ומול עיניי תלמידים מדברים בשפה בוטה...

אם אני בתור איש חינוך בישיבה זו, לא אדבר איתם ברמה שלהם - ולא ארד אליהם כדי להסביר להם כמה הרמה הזו אינה מקובלת ואינה מתאימה - מה גם שאינה חינוכית בעליל - אותם חבר'ה לא יישתנו לעולם - וימשיכו לדבר ככה מאחורי הגב שלי...

למה אני נותן דוגמא כזו וקיצונית יחסית...

כי, זו המציאות של חיינו כיום...

בנות דוסיות הולכות עם בגדים נאים ומושכים...

בנים מסתכלים על חומרים המטמאים את נשמתם...

זו המציאות היומיומית  - מי שלא מדבר על זה באופן ישיר ומתאים - דומה לאותו אחד המכשיל אנשים ברבים ואומר: "לא הסתכלתי, לא ראיתי - לא חטאתי". - זוהי טפשות אם לא יותר גרוע מכך.

אם נדבר על כך - ונוכל להבין עד כמה המציאות הזו אינה יכולה להיתתקן - אלא, אם נדבר עליה, ונשנה אותה בדיבור ובלקיחת-אחריות.

התעלמות איננה הפיתרון - זה מה שבטוח.

כואב לנו, לכן, אנו פורקים את זה - אם לא נעשה את זה כאן - אז איפה כן?!

עדיף לפרוק זאת במילים מאשר במעשים יותר בוטים...

--------

ובאופן אישי - דיברתי על כך עם מלא בנות דוסיות מאוד שאינן חשוכות מלדבר על הבעיות והאתגרים של חיינו במיוחד בקיץ - כאשר כל גבר אינו מסוגל בלא לחטוא באיזשהו אופן בעיניו...

[אם מסתכל למעלה - רואה בנות לא צנועות, אם מסתכל למטה - רואה בנות עם חצאיות קצרות..., אם עוצם עיניים - הרי נחשב כשוטה..] - אז, חבר'ה תפקחו את העיניים והביטו אל החיים באופן ישיר ללא התעלמות. 

מי שמתעלם מהחיים - החיים מעלימים אותו.

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳