או שתשכרו מישהו מבחוץ
(יש לי שני גיסים שכל פעם שהם מנגנים אצלנו אני אשמח להלוות לך אותם בחינם
הם מנגנים יפה. רק שאני לא שומעת את עצמי)
או שתשכרו מישהו מבחוץ
(יש לי שני גיסים שכל פעם שהם מנגנים אצלנו אני אשמח להלוות לך אותם בחינם
הם מנגנים יפה. רק שאני לא שומעת את עצמי)
ובערך כולנו יכולים לנגן ברמה זו או אחרת על האורגן, אבל ה"זו או אחרת" לא מספיקה כדי שנחליף מהכלי העיקרי.
אני בספק אם יוכל להגיע לחור שלנו 
ואת הפאדיחות אני מעדיף לשמור במשפחת אמ"ש המהוללה 
אחד לשעבר מירוחם (החור שבחור)
ואחד מטלמון (החריץ שליד החור שנקרא נריה)
אבל לאלון מורה אי-אפשר להגיע 
יעלאזמה?!
צריך חללית מסוג מיוחד כדי להגיד לישיבה.
(אם כי האירוע ביישוב, אבל שוש)
מהחלון בחדר בשבת! איזה הר יפה![]()
בן-ציוןהיית במצפה אילן?
יש בו את אחד הנופים היפים בארץ.
זה לא אלירן? ![]()
אם כן אז כן. אם לא אז לא.
אלירן זה ביישוב (או שזה במקום אחר
)
יעלאלירן זה שני מטרים מהאיפה שהיינו.
ושם היינו, והמראה של שכם לא היה כל כך משובב...
ויש את הישיבה ויש את הר כביר.
מצפה אילן זה ליד הישיבה הגבוהה.
שכם בלילה או מוקדם בבוקר דווקא יפה.
אני מכירה את האיפה שהיינו באלון מורה, שזה אומר ציר בין הבית של בני דודים של חברה שלי-אכסניה-מצפה אלירן,
אז זה לא יעבוד.
אפשר להפסיק את הדיון כאן.
זה רחוק
רייצ'ל=)
יעלאיך שיהודית הגיעה. ישבתי לפניה.
ובחזור שיחקנו מה בתמונה. והיא חכמה, שתדעי לך
(זה הלך ככה- אני מסתכלת על התמונה, מנסה לקלוט מה יש שם, אבל פוף! היא נעלמת! למה? כי יהודית כתבה את התשובה!)
(אני: מה זה הדגל הזה? היא: את לא רואה שזה צ'כוסלובקיה?! אני: לא.
היא: מה מזכיר לך טורקיה? אני: קפה. וזו היתה התשובה! בין הבודדות שהצלחתי
)
מה..?רייצ'ל=)אחותך חכמה
תנצלי את זה

זה היא הושפעה ממני
רייצ'ל=)איך נראה הדגל של בלגיה?
אולי את צודקת
רייצ'ל=)
מיכל =>
^^מיכל =>
איך נראה דגל יפן?מיכל =>
![]()

חחחח..
יעלעוד תגובה אחת ואני מעיף אותכם מהשרשור! |דיקטטור|
זה שלי!


נדנדה כתומה.![]()
איזה פחד
יואו
כולי אימה
בעיה שלך בלבד
כל עוד אתן לא הורסות את השרשור שלי.
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול