משום מה אני רואה את אבא שלי מניח תפילין של רבינו תם לפעמים לפני השקיעה..
אז אני מניחה שזה מותר..

בס"ד

 

אני מדבר על אנשים (או איש) שלא הטריחו את עצמם להתפלל שחרית, ולפני השקיעה הם נזכרים 'לזרוק איזו עצם' לבורא העולם, להניח תפילין ולקרוא קריאת שמע

בס"ד

 

 

אל תשפוט אותם.

יש שיותר קל להם עם המצווה הזאת.לאחרים פחות.

"הִלֵּל אוֹמֵר: אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו"

 

מי יודע איזה קשיים יש להם?

מי יודע מה דרגת היצר הרע שלהם?

 

 

כל הכבוד להם!

בס"ד

 

ילד שמגיל אפס חונך שהדבר הראשון שעושים בבוקר זה להתפלל, אני לא מאמין שפתאום בגיל 17-18 יש לו יצר הרע נורא להתעסק בכל דבר אחר בעולם כשהוא קם בבוקר.

 

מילא זה שהאדם קם מאוחר, אני יכול להבין שכשהוא ישן קשה לו לשלוט בעצמו מספיק כדי לקום, למרות שגם זה בספק. אבל כבר קמת, בחייאת תעשה את המינימום ותתפלל לפני שאתה מתחיל להתעסק אני לא יודע במה!

בס"ד

 

 

שכנראה כמו כל דבר הדבר קשור לעוצמת ועומק אמונתו של האדם:

 

אבל ההוא הקשיים שלו להיות בעל אמונה חזקים מאוד לעומת ההוא שיותר מצליח להיות בעל אמונה בקלות.

ממילא בעל האמונה השלמה בקלות סביר להניח שיצליח לדקדק יותר במצוות לעומת בעל האמונה החלשה יותר שמאוד קשה לו להשיג אותה.

אך לבעל האמונה החזקה קשה בטירוף עם מידת הכעס? לעומת זאת לבעל הקשיים להיות בעל אמונה קל יותר להיות בעל חסד רב וארך אפיים.

 

"אבל מה אני לא מבין את האנשים האלה ש****? זה הרי ...."(כל אחד יקח דוגמא שהוא חלש בה ואז קל יותר לראות בעין טובה)

 

החיים לא רק שחור לבן.יש גם אפור.

 

ה' יודע מה עוצמת היצר הרע של האדם בכל עניין.

ה' יודע גם מהן הנקודות הטובות שבאדם שנסתרות מעיני הבריות.

ולא נשכח שיש מצווה לשפוט לכף זכות.

 

 

 

 

 

בס"ד

 

הנאצים ימ"ש רצחו את כל המשפחה של סבא רבא שלי. והוא, הקטן בין 15 אחים, היחיד שנשאר בחיים.

 

אבל אתה יודע איזה יצר הרע חזק של רציחה היה להם? יישר כח להם באמת שאותו הם השאירו בחיים...

ולהוריד מיד אחרי.

אין נשום חובה כזאת.

[בלי קשר לשאלה מה העניין דווקא פעם ביום.]

[גם בלעדי גדר הלכתי כזה, שאמנם לא כ"כ הצלחתי להוכיח את קיומו אבל יש פוסקים אחרונים שסברו כנראה שהוא קיים].

1. זה עדיף מלהניח תפילין למחרת, כי מצוה הבאה לידך אל תחמיצנה.

2. כאשר מחלקים את הזמן, פחות חשש לאי שמירה על נקיות הגוף והמחשבה.

3. אם אין משהו קבוע, הנחת התפילין תדחה ותדחה.

4. יש להקפדה היום יומית להקדיש זמן למצות תפילין השפעה על האדם, כי יש בזה משהו שמבטא שמירה על קשר ומחוייבות, ובפרט למי שלא קיים מחויבויות יומיומיות אחרת. 

5. יש שקוראים קריאת שמע בזכות התפילין, ואף שזו לא קריאת שמע בזמנה בד"כ, אולי הם מקיימים בכך את המינימום שבמינימום של לימוד תורה מדי יום.

 

תפילין זה כל היום.

פעם ביום חוץ ניראלי מהמאירי שאומר פעם בשנה

אף שלא התברר בפירוש בתורה שצריך להניח כל יום מכל מקום מצינו פטור מהנחת תפילין בשבת סימים טובים משמע ששאר ימיםיש חובה לניחן

וזה ממש לא מחייב שיש חובה להניח כל יום.

זה מוכיח אם כבר שיש חובה להניח כל היום כל יום אבל לא חיוב להניח פעם אחת כל יום.

כתוב שאחד שלא הניח תפילין יום אחד נקרא רשעי ישראל בגופו

ותראה איך @אדם כל שהוא נדחק..

לא ראיתי את הפרי מגדים, האם הוא מביא מקור.

עד מתי אתם פוסחין על שני הסעיפים?

[אני לא זוכר בבירור, ומן הסתם אני לא מדייק]

שבאמת מסתפק בשאלה האם יש קטע כזה, וכותב שלמאן דאמר לילה לאו זמן תפילין מסתבר שכל יום הוא חיוב חדש.

אבל למאן דאמר לילה זמן תפילין, לכאורה אין גדר כזה, ואולי יש דין דרבנן "יפנה ויטול ידיו ויניח תפילין ויקרא קרית שמע ויתפלל, וזו היא מלכות שמים שלמה.". 

שרבי חיים מבריסק לא היה מניח תפילין בחול המועד [אני חושב שבמקומו היה מקובל להניח], והיה משתדל להשלים אח"כ את השעות שלא הניח.

תראה כמה נאלצת להידחק..

שו"ע או"ח לז ב -  "ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפלה:"

@אדם כל שהוא

הסיבה שאפשר לשמור על נקיות הגוף והמחשבה, שייכת באמת גם במנחה.

למה השו"ע התכוון? נראה לי יותר שהוא התכוון לשחרית דווקא, ושכך היה המנהג [ואם הוא התכוון למשהו שונה מהמנהג, הוא היה צריך לכתוב מפורש], אבל לא בדקתי ביסודיות את הנושא.

כשאני יהיה בבית אניניעלה את זה לפה בלנ"ד

נראה שהשלחן ערוך התכוון דוקא לשחרית. מהבית יוסף בעניין מאה ברכות נראה שהוא סופר הנחת תפילין אחת ביום, ורק בתענית הוא מוסיף הנחת תפילין במנחה, כדי להשלים למאה ברכות.

ונייח שכן אז הקושיא היא גם על השו"ע ולא רק על המנהג

הוא מחשב איך מגיעים למאה ברכות ביום, ומונה 105 ברכות שמברכים ביום רגיל, ומופיעה שם רק פעם אחת ברכת התפילין. ולגבי תענית שחסרות ברכות של סעודה אחת, הוא כותב "ויש לו להשלימן כשיניח ציצית ותפילין בתפילת המנחה ויברך עליהם."

ונהגו להניח בשחרית [כי זו תפילה, וצריך בלאו הכי גוף נקי וכו', ובגלל קריאת שמע.], אבל אין חובה להניח במנחה, למרות שבלאו הכי בזמן התפילה אדם צריך להיות במצב שמותר להניח תפילין.

 

כמו הפרי מגדים -שכתב "ועקרן של דברים דאם לא הניח יום א׳ כלל לתפילין ביטל עשה ובהניח רגע עליו קיים המצוה אבל מצוה מן המובחר מ"ה. להיותן עליו כל היום (יש כמה דברים מ"ה כן) ועכשיו נהגו וכו'

 

מאיפה מגיע הגדר הזה? מהפרי מגדים משמע שמהשוואה למצוות אחרות.

הוא סובר כמו הרמב"ם והראשונים שאומריםשהחובה היא להניח כל כל היום אלא שאי אפשר היום לדמור על נקיות הגוף

אני חושב שאת מה שראיתי בשו"ע אפשר גם להבין שזה לא ממש חובה, והמקור מ100 ברכות הוא ראיה לכיוון השני.

כי הוא מונה את מה שבפועל מברכים.
ולדיטתו כיום לא מניחים תפילין כל היום כי אי אפשר לשמור על נקיות הגוף

חובה, או לא מניחים למרות שזה מה שהיה עדיף.

ואיך יתכן שהוא יחשוב שזו חובה כל יום במנחה, והוא יזכיר שמניחים רק במנחה של תענית בלי להזכיר שלדעתו המנהג שגוי?

א. אני לא רואה מפורש בדברי השלחן ערוך, שיש חובה גמורה בהנחת תפילין כל היום. הוא כותב "מצותן להיות עליו כל היום אבל מפני שצריכים גוף נקי שלא יפיח בהם ושלא יסיח דעתו מהם ואין כל אדם יכול ליזהר בהם נהגו שלא להניחם כל היום ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפלה:" ואת הביטוי "מצוותן להיות עליו כל היום" - אפשר להבין כחובה, ואפשר להבין שזו הדרך המובחרת לקיים את המצווה.

ב. אני חושב שכשאשר הבית יוסף מתייחס להנחת תפילין במנחה בתענית ציבור כדי להשלים 100 ברכות, ולא אומר שזו חובה להניח במנחה כל יום, משמע שהוא לא סובר שזו חובה.

ומתייחס רק למה שהשו"ע כותב בלי להסתכל על התמונה הכוללת .
"מצותן להיות עליו כל היום...ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהם להיותם עליו בשעת קריאת שמע ותפלה:"
זה ציטוט כמעט מדוייק (בלי כל הקטע שחתכתי) מהרמבם שהוא ללא ספק מתכווך שזה חובה.
לכן ברור שגם השו"ע התכוון לכך.
זה הרי סוגיא ולא כולם סבורים ככה אז אם הוא כתב שמצותן כל היום אז לזה הןא התכוון

ב.כמו שכתבתי בסעיף א ברור שהוא פסק שזה חובה ולכן אם ככה יש עליו קושיא.

ב.הרמב"ם גם לא כ"כ ברור לי, למה הוא כותב "להשתדל"?

ג. השלחן ערוך שינה מלשון הרמב"ם שכתב "בשעת תפילה יותר מן הכל"

ג. לפעמים השו"ע מצטט רמב"ם ומשתמש בדבריו בכוונה שונה. 

דוגמא מחנוכה - ציטוט מהשו"ע, המודגש זה ציטוט שלו מהרמב"ם-

 

אין מדליקין נר חנוכה קודם שתשקע החמה, אלא עם סוף שקיעתה. לא מאחרים ולא מקדימים...

שכח או הזיד ולא הדליק עם שקיעת החמה, מדליק והולך עד שתכלה רגל מן השוק, שהוא כמו חצי שעה...

ומיהו הני מילי לכתחילה; אבל אם עבר זה הזמן ולא הדליק, מדליק והולךכל הלילה. ואם עבר כל הלילה ולא הדליק, אין לו תשלומין.

 

לא יודע האם שייך להסביר ככה כאן, או לא.

 

ד. בשורה התחתונה, הנושא לא כל כך ברור לי, אבל נראה לי שמאיזו שהיא סיבה השלחן ערוך סבר שאין חובה להניח תפילין במנחה, בין אם אני יודע להסביר למה ובין אם לא.

עיין בפרוש המשנה באבות על "ישתדל להיות איש"
הנה ציטוט הרמב"ם-" לְפִיכָךְ צָרִיךְ אָדָם לְהִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹתָן עָלָיו כָּל הַיּוֹם, שֶׁמִּצְוָתָן כָּךְ הִיא. אָמְרוּ עָלָיו עַל רַב, תַּלְמִיד רַבֵּנוּ הַקָּדוֹשׁ, שֶׁכָּל יָמָיו לֹא רָאוּהוּ שֶׁהָלַךְ אַרְבַּע אַמּוֹת בְּלֹא תּוֹרָה אוֹ בְּלֹא צִיצִית אוֹ בְּלֹא תְּפִלִּין.
כו אַף עַל פִּי שֶׁמִּצְוָתָן לְלָבְשָׁן כָּל הַיּוֹם, בִּשְׁעַת תְּפִלָּה יָתֵר מִן הַכֹּל;"
השו"ע ממש מצטט את הרמבם.
ישנה מחלוקת מה זה "קרקפתא דלא מנח" או שזה להניח כל. היום או פעם בחיים.
ברור שהשו"ע פסק את האפשרות הראשונה.
וזה שהוא לא כתב "יתר מן הכל" לא הוכחה כימב-ורה התחתונה מסיבהנשונה הוא אמר שלא מניחים כל היום

למה לך להתעסק בעבודת ה' של אחרים בצורה כזאת? סיימת להבין את עצמך שאתה מנסה להבין אחרים? אתה באמת חושב שאתה והוא אותו דבר?
כמעט ולא יצא לי ללמוד את תורת ר' נחמן מברסלב, אבל מהמעט שלמדתי אני אגיד, התסכלות בעין טובה על החבר שלך תועיל לך ותועיל לו והסתכלות אחרת ושיפוטיות תעשה את ההפך. אתה בטח רוצה את טובתו, אחרת זה לא היה בוער בך כ"כ כדי לכתוב את זה פה, אז תדע שטובתו היא שתדון אותו לכף זכות.
אם אתה כרגע לא מצליח לדון לכף זכות, תתחיל מלהבין שאתה לא מבין ואין תפקידך לשפוט(למה לך לקחת תפקיד כ"כ קשה של לדון דין אמת על עצמך?).
כתבתי עם הרבה 'שאלות' בהתחלה וזה יכול להיקרא כאילו זה נאמר בתקיפות ח"ו, חשוב להדגיש שזה ממש לא כך. עלה והצלח!

בס"ד

 

יש עניין לדון לכף זכות. אין עניין להיות תם...

לדון לכף זכות פירושו להתבונן ולראות את הצדדים החיוביים שלו. כל עוד המעשים הרעים שלו הם לא עניינך תשאיר אותם ככה.

בס"ד

 

אני נענש עליהם? כן

הם פוגעים בי? כן

 

באיזה מובן הם לא ענייני?

ברא לו יצר הרע.

אשכרה.