היום אמרו לי שאנטי בנדם לא מוגדר.
בא לי להגדיר כבר את עצמי.Tal.
לדעתי אף אדם לא מוגדריעל
הגדרות.. זה נושא מעניין
*בננית*
האמירה הזו תלויית הקשר.
לפעמים היא מעידה על חוסר עקביות ערכית, אבל לפעמים יש בזה מחמאה גדולה.
זה אומר שאותו אדם הוא רב-גוני, מפתיע ולא משתעבד לדבר אחד. יודע להכיל באישיותו מורכבויות וצדדים שונים.
(ולעתים זו אמירה של אנשים שלא יודעים להכיל מורכבות וחיים יותר בשחור-לבן, ואז כשהם נפגשים באדם מורכב הם לא יודעים איפה 'לשבץ' אותו בתבניות המוכרות שלהם).
הגדרות הן כמו כלים. ייתרונו של הכלי הוא חסרונו - יכולתו להכיל מונעת ממנו להכיל עוד.
הן תוחמות וממיינות מה 'בפנים' ומה 'בחוץ', ולכן נותנות תחושה של דבר קיים.
אחרת, האדם היה חי בלי אחיזה וקשר למשהו. הוא היה תלוש.
ברגע שאני מגדיר את עצמי, נוצרת בי תחושת שייכות. זה דבר שאדם לא יכול לחיות בלעדיו.
מצד שני זהו בדיוק החיסרון - שאני שייך לדבר זה בדווקא, ולא לאחר. אין לי קשר לכל דבר שמחוץ להגדרות שלי.
באדם יש נשמה ומהות אינסופית. ולכן אם אדם לא יישתחרר מהגבולות הללו, הוא לא יוכל להיות הוא באמת.
או אם אדייק - יותר הוא.
כי האישיות האמיתית היא אינסופית.
בכלל, עצם היותנו גוף - כלי מוגבל, שמכיל בתוכו נשמה - אינסופית, הוא פרדוקס מובנה בעולם.
כל החיים אנחנו מהלכים על הגבול הדק שבין הרצון להגדיר (בהערת סוגריים - לא רק את עצמנו) שהוא המאפשר חיים וקשר למשהו, לבין החיסרון שבהגדרה והרצון לנפץ את כל הגבולות, כדי לחיות יותר את עצמנו.
ולכן כל הזמן אנחנו עסוקים בלהגדיר, לשבור את ההגדרות, להגדיר מחדש - יותר טוב, ולאחר מכן שוב לשבור ולבנות.
בעצם, אפשר לומר זאת כך -
ההגדרות הן אלה המאפשרות את החיים, אך גם המגבילות אותם ומונעות מהם לפרוץ בכל עצמתם.
מותר וחשוב להגדיר את עצמנו, אבל ברגע שמשתעבדים להגדרות הן הופכות את האדם לקטן מאוד.
צריך לדעת להגדיר ועם זאת לא לפחד לצאת מהגבולות הללו ולהגדיר מחדש.
זוהי עניינה של תשובה.
תשובה היא לא רק על חטא. תשובה היא בעיקר התקדמות, התגדלות. כאשר אדם "שב" אל עצמו -
כלומר מתקרב יותר למהותו הפנימית, מגלה צדדים חדשים באישיותו שלא נכללו בהגדרות הקודמות.
"בעל תשובה" הוא אדם שכל הזמן נמצא בתהליך של גילוי עצמי והשתכללות (ובשאיפה לאינסוף התהליך לעולם אינו מסתיים
).
וואו, בננית.פינג.
אין לך מושג כמה שסידרת לי את המוח עכשיו.
אני חולק על האמירה שיש כאן פרדוקס מובנה.אני77
האדם יכול להגדיר הגדרות ולהישאר למעלה.
כל עוד האדם לא מתמכר להגדרות, אלא משתמש בהן, הן לא יזיקו לו.
הבעיה היא שהאדם רוצה לחוות את העולם דרך ההגדרות שלו, ולא רק להשתמש בהן בצורה חיצונית כדי להפוך את העולם לטוב יותר.
כתבתי שהחיבור בין גוף לנשמה הוא פרדוקס.*בננית*
גם על זה אתה חולק? אשמח לשמוע למה, כי לא ממש הבנתי מדבריך..
ופינג - איזה כיף

החיבור בין גוף לנשמה הוא חיים,אני77
והחיים הם לא פרדוקס.
החיבור בין הסוף לאינסוף הוא פרדוקס רק כשהאינסוף מתעקש לחוות את העוצמות של הגוף בכל כוחו. (או יותר נכון כשהגוף משתמש בעוצמות האינסופיות בשביל צרכיו הקטנוניים). אבל אם יש הפרדה ברורה בין המקום של זה למקום של זה, אין שום סתירה.
אני צריכה לחשוב על זה. תודה!*בננית*אחרונה
התחשק לי להקפיץ.*בננית*
ꭥ סטטיסטיקהקפיץ
מעניין אם זה עובד
סטטיסטיקת הודעותꭥ
ההוא גברא: 152
ינאעל העולם: 2
בעל ענווה: 1
ההוא חפצא: 2
נפש חיה.: 14
טיפה של אור: 37
ירא ורך לבב: 22
אמת מארץ תצמח.: 2
אלגאוי: 15
תולעת השני: 14
מחכהלבניןהמקדש: 3
חתול לילה: 3
נגרינסקי: 6
על הר ה' ששמם: 16
תמרושקה: 5
נחמיה17: 3
משתדלת יותר: 63
מתיישב בנשמה: 36
חלילית אלט: 11
מ"ג: 20
בימאית דמיונות: 88
בינייש פתוח: 1
פשטות.: 6
כפכף פוזל: 83
מיתרי זהב: 1
פנים אחרות.: 23
סניורה: 22
פיצוחית: 38
yes123: 10
ניגונא: 4
Solomon: 44
עמירם: 4
שפיות: 8
שקיעה: 11
ביחד ננצח: 377
אחיתופל: 6
מדענית: 28
קמנו ונתעודד: 8
מלכישוע: 9
זריחה: 14
חיספינאי בנשמה.: 73
מישהי בנערות: 8
שולם עלייכם: 5
נערה ארצישראלית: 1
מאן דאמר: 11
חוני המעגל פינות: 19
קול דממה: 8
כי אין פיסבוק: 18
אביגיל~!: 15
ריבתות: 2
הלב והמעין.: 21
אין קדוש כה: 45
דלת זכוכית: 1
משה אבואב: 2
95200: 1
בוערתלארץישראל: 8
נחל: 4
ציון חמדתי: 1
אחת מהעם הנבחר: 35
מישהי=): 1
פרפר לבן.: 1
מתנחלת גאה!: 3
Outdoor light: 37
ספינר: 6
היוששש: 73
שיח סוד: 1
יעל: 3
מעריצה.: 2
זמרת מיוחדת: 1
wanted: 1
פיצלוש: 3
הברווזה שבאגם: 7
שחר אורן: 11
אי לעם ישראל: 2
הברוש הסטלן: 5
נערת טבע: 1
חירטוטא דלעילא: 1
רוקדת בגשם: 117
פוסעת: 4
~אורטל~: 1
שעות של אמת.: 4
חולות: 6
סתרי המדרגה: 12
שושנה בין החוחים: 2
נער מתבגרר: 11
הלהבה והברוש..: 1
א"י השלמה: 10
דרשתי קרבתך!!!!: 3
אני והאני: 75
אניייי: 8
פריד: 1
לעשות רצונך!: 76
יחידי: 6
אוהבת את כוולם: 79
בריו: 3
אליה2: 1
חסידות: 1
לא נשברים!: 34
אורות מאופל: 9
בלוק: 1
הגיגים בע"מ: 5
ביהמ"ק: 1
אהבת ישראל!!: 58
מהלך בדרך...: 5
אש קודש: 2
גלים.: 28
אוהבת לעזור...: 5
רץ לשום מקום: 87
סבלה: 93
תמיד בבטחה: 2
תפוז סיני: 2
נצח: 15
ghgh: 70
משתלמת: 8
ירא שמים!: 8
אור שחור: 60
הייתי חוזרת: 26
שווים: 13
ריעות.: 5
נושם ובועט: 11
אקונה מטטה: 7
מתגעגעת...: 4
רוצה מעבר: 1
שטרודל: 1
אח בדם של כולם: 2
הנורמלית האחרונה: 1
סריוס בלק: 1
סבבה והכל אבל: 1
(אהבת עולם): 1
באתי לחלום: 1
מיכל318: 8
פלפלחריף: 44
פרפר בכלוב: 1
גבר עד הקבר: 132
אני הממי...: 42
דרישת אמת!: 6
נקומה נא: 38
על חוף מבטחים: 14
פשוט אמת.: 7
מדבר הלב.: 2
ארצ'יבלד: 1
טל מורי: 4
רוקמת חלום: 1
יהודי אמיתי!: 3
כיפת ברזל-סרוגה: 9
בוער לארץ השלמה: 1
חיים של: 1
קיש תפוא: 2
שִׁירָה: 11
~אניגמה~: 12
הוד444: 74
ל666667: 1
מתנחלת אמיתית: 57
שקד מהצפון: 5
חסרת טאקט: 17
ילדה של אבא: 2
לחם מלא: 1
פלונטר 1: 1
צבע לחיים: 1
שפרינצא בוזגלו: 3
רודף אהבה בימים: 1
עזרה ויעוץ: 1
בת סוד: 1
מבולבלת מאדדדד: 2
תילי חורבות: 1
אני77: 1
איגנוטוס פברל: 8
דודלה: 1
פטל.: 1
simple man: 4
רוח סערה: 3
יונתן יהלום: 2
25808: 1
בן-ציון: 2
ג'יני ויזלי: 1
ךלטי: 1
moriya123: 1
ester10: 1
היהודי ממזרח: 2
מחפש אמת: 6
אניעצמי: 1
זית שמן ודבש: 2
פועל במה: 13
עברי אנכי: 1
חיה בסרט מצויר: 1
טוב נו..: 3
המעופף: 1
yonatan123: 3
Hillel Guershon: 1
דוס אחי: 2
yoyovivi321: 1
תיכוניסט: 1
חו'צי: 1
הסוכן הנרי: 1
HNHNHNJVF: 1
תהילה עזרא: 1
דוד בן משה: 1
וולטרון: 1
ggggggggggggg: 1
אוראלססס: 1
קיבוצניקית: 3
זיויק: 2
האר"י פוטר: 2
ענבל: 1
ליידי מאדם מיס: 1
מחכה לחורף: 1
מוריה19: 1
חמדמדה: 5
נוצת זהב: 4
נופריייי: 2
בלאגאניס'ט: 2
מאיר סביליה1: 1
טיפות של אור: 2
סופי פוסטר: 1
סיכום: 3252 הודעות
תבחר תמונהקפיץ
מעניין אם זה יעבוד
...ꭥ

חמוד
ישקפיץ
🖊 זה מענייןꭥ
טוב. היה נחמד, אבל תלך לישוןקפיץ
אני הולך לישון!ꭥאחרונה
מגניב, זה באמת בוט??ל המשוגע היחידי
כןקפיץ
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)

