אני מדברת עם אבא שלי על החומר בדינים, הלכות כשרות בבשר וחלב, והוא מתחיל לשאול אותי על כל מיני דברים.
ואני כולי - 
- מה זה הדברים האלה?
ואז הוא מתחיל לדבר הלכית (על משקל גמרית) ואני כבר
אממ.. אבא.. איבדתי אותך
ואז הוא שואל איזה שאלה, ואני מסבירה לו שזה מאוד הגיוני שככה וככה
והנה זה מתחיל.
~התפלפלות התפלפלות~
~מלא ראשי תיבות~
ואני: "למאי נפקא מינה?" |לא בייניש?|
הוא מתחיל להסביר...
ואז אני: היי! זה בדיוק מה שאמרתי קודם!!
מסקנה: לדבר בבנאדמית מקצר תהליכים 
מ.ש.ל.
