להשאר לבד, להשתגע
לא להגשים את שחלמתי
הייתי בכל הפחדים האלה כבר.
זה לא שנהיה לי יותר טוב,
זה לא שנהייתי כוכב
למדתי לחיות עם עצמי וזה הדבר הכי קשה בעולם..
להשאר לבד, להשתגע
לא להגשים את שחלמתי
הייתי בכל הפחדים האלה כבר.
זה לא שנהיה לי יותר טוב,
זה לא שנהייתי כוכב
למדתי לחיות עם עצמי וזה הדבר הכי קשה בעולם..
בס"ד
לקוות לא להתעורר בבוקר 
|נצלשן|
סליחה
שיר..אממ...נחללהיות לבד, להכיר את עצמי ולגלות דברים חדשים שאני אוהב\חברים חדשים
לדעת שחלומות ורודים זה לילדים ובכ"ז ליצור שאיפות ראליות ולהגשים אותם
מתוך העבר נגיע אל עתיד
ללמוד להסתדר במצב הזה וזה יכול להיות הכי כיפי בעולם
מעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)