הייתי צריכה לעצור את השיר המדהים הזה
ולחשוב על השורות האלה
האם אפשר להיות קדוש ולהישאר נורמלי?
...
להתבגר ולהישאר טוטאלי?
להתאבד על החלום באופן רציונאלי?
אילו שאלות. אוח, אני צריכה תשובות.
האם אפשר להתבגר ולהישאר טוטאלי?
הייתי צריכה לעצור את השיר המדהים הזה
ולחשוב על השורות האלה
האם אפשר להיות קדוש ולהישאר נורמלי?
...
להתבגר ולהישאר טוטאלי?
להתאבד על החלום באופן רציונאלי?
אילו שאלות. אוח, אני צריכה תשובות.
האם אפשר להתבגר ולהישאר טוטאלי?
יעלכי הבינוני שאתה חושב עליו הוא לא נראה לי הבינוני שאני התכוונתי אליו.
1) הקדושים הם הנורמלים והעולם הוא הפוך. ככה ששהשאלה הפוכה: האם אפשר שלא להיות קדוש ולהיות נורמלי? ידועה המעשייה של רבי נחמן מברסלב על החיטה והמשוגעים, מי שלא מכיר שילמד. ננח הם נורמלים וכי קשה לנו לראות אנשים נורמלים אנחנו קוראים להם משוגעים. המיעוט בהרבה מקרים הוא הנורמלי.
2) לא יודע מה זה טוטאלי
3) מה זה רציונאלי?
והשאלה המודגשת - מה זה הטוטאלי? ואז אני ינסה לענות.
2) טוטאלי זה מדהים\שלם.
לא יודעת למה כוונת הכותב, אצלי זה הפירוש הראשון.
1) תלוי איך אתה מגדיר 'קדוש' ואיך אני מגדירה.
תודה רבה
אבל אני חושבת שכן.
על לשלב בין קדושה לחומריות.
קשה לי עם זה
הנה הגרסה הראשונית שלו 
(והיא הסיבה שהשיר הזה נוסטלגי בשבילי
)
יעלכמעט יותר יפה מהאמיתי
אבל זה רק בגלל נגיעה אישית 
יעלולא הבנתי את שתי אלו- להתבגר ולהישאר טוטאלי?
להתאבד על החלום באופן רציונאלי?-אני גרועה במילים לועזיות. וגם אם הבנתי את המילה לא הבנתי את הקשר.
פשוט תפסיקי לשמוע שירים מוזרים ותשמעי שירים יפים וקדושים וטובים והגיוניים.
ולמיטב הבנתי להתבגר ולהישאר טוטאלי זה להישאר מדהים,משפיע... כלומר לא להזדקן ולאבד צבע.
ולהתאבד על החלום באופן רציונאלי זה להשקיע בשבילו הכל, אבל בתחום ההיגיון. לא לעוף ממש.
וסליחה,לא אמרתי בכעס או משו שתפסיקי לשמוע שירים כאלו. זה דיי בצחוק. אופ..סליחה אז
כי זה שיר דתי, והזמר דתי, ולמרות איך שזה נראה- זה לא הודו.
והמילים עצומות. ממליצה לך מאד לשמוע. אפשר ללמוד ממנו המון.
אם את לא רוצה- בעיה שלך... את מפסידה...
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)