פה זה מקרה בעייתי
האם נגיד שמדובר באסמכתא ואסמכתא לא קניא
או שבגלל שעוסק בקוביה אינו עוסק בישובו של עולם
או שבכלל נלך אליבא דרבי יהודה שמוסיף ואז אולי יש לו אומנות חוץ מהקוביה
ןבסוף נפסוק לפי הרב עובדיה
שלאשכנזים מותר לשחק|אשכנזי עילאי ומתנשא|ולמזרחים אסור
מכאן נובע
שהקוביה של אשכנזי
מ.ש.ל

מאיר מתרגש מזה שעוד חודש ועשרים וחמש ימים הוא מתביינש!!

 

זהו.

יש בגרות בגמרא על בין השאר הנושא הזה(סנהדרין כדוהתלהבתי שאני מכיר תחומר ושאני אשכנזי

לך תבנה את בית המקדש. זה יהיה יעיל יותר

אבל למה שאעשה את זה...מעולם לא הייתה לי כוונה

"אני עכשיו הולך לבנות את בית המקדש! אני תופס טרמפים לבנות את בית המקדש!"

 

מאיר איפה אתה?

 

"בדרך הביתה! אני הולך לבנות שם את בית המקדש!"

נוו באמת..
שאני שיכור זה לא נחשב

רגע, אם אני אזרוק לחלל הפורום תמונה של כלב, גם תוציא על זה גמרא?

יהיה לי גם אסוציאציות קשורות
או בקר

פשוט הייתה התגובה שלי, בלי קשר מיוחד לשום דבר

בגרות בתלמוד /m\

שאם כן והיא אסמכתא מאי שנא אם יקדים יוני ליונך לבין משחק בקוביה
אלא יותר קל לומר שמדובר ב"ארא"
ולכן זה לא אסמכתא.
מ.ש.ל

כי מפריחי יונים זה כאלה שעל ידי טריקים מיוחדים של שריקות וכדומה מוציאים יונים משבכים אז זה לא גזל כי היונים לא שיכות לאפחד אלא זה גזל מדרבנן וזה לא אסמכתא

אומרים שמפריחי יונים הם לא המהמרים שאומרים איזו יונה תקדים, אלא ארא שמגדלים יונים שבאמצעות שריקות (או משהו כזה) מביאות יונים משבכים אחרים וזה אסור מדרבנן (משום דרכי שלום).

ואי תימא שמפריחי יונים זה אלה שאומרים אי תקדים יונתך ליון, אפשר לומר דמשום שיש דעת ביונה, ואינו סומך על עצמו שינצח אלא על יונתו, אין זו אסמכתא (אם הבנתי נכון).

אם תאמר שמפריחי יונים זה אי תקדים יונתך ליוני תנצח
אז זה בדיוק כמו משחק בקוביה מה ההבדל בין משחק קלפים למרוץ בהמות?
אלא חובה לומר שמדובר בארא כלומר לקחת יונים שאסרו משום גזל מדבריהם

רק לאשכנזים! חייבים לפרסם את ההלכה!

נגיד גם לבני עדות המזרח אסור לשחק כדורגל בשבת ולאשכנזים אף על פי שאינו ראוי בכלל אם משחק לא עבר על איסור ויכול להקל.

בכיתה ו'.
את זה למדתי בז' ושוב השנה,' ואני זוכר לא רע.

ישנם שתי פסיקות בזה שמבטאות שני הלכי רוח שונים
הרב עובדיה אומר שדבר זה מפרק משפחות וכדומה ולכן אסור
והרב אברום שפירא אומר שמכיוון שיש חזקה של משחק בקוביה זה מותר או משו כזה

או בגלל שזה גזל כי אסמכתא לא קניא
או כי לא עוסקים בישובו של עולם..

אסמכתא לא קניא-כשמישהו לדוגמא מתערב על משהו או משחק בקלפים תמורת קלפים וכל דבר שכזה הוא מתערב/משחק כי הוא בטוח שהוא יזכה אם היה יודע שלא יזכה לא היה מתערב. ולכן אין פה קניין אמיתי וזה גזל ואסור לקחת

משחק בקוביה וישובו של עולם-כתוב שמשחק בקוביה (מישהו שזורק קוביה בעצם מהמר על כסף לפי מה שיצא) פסול לעדות ומספר טעמים נאמרו בדהר אחת מהם זה שאסמכתא לא קניא (שאת זה כבר הסברתי) אחת מהם זה שאינו עוסק בישובומשל עולם.
הוא בן אדם בטלן שלא עושה כלום..סתם..הבעיה היא שהוא לא עןשה משהו שבאמת בונה ומקדם אלא רק מהמר ומהמר ומזה הוא מתפרנס,זה לא עצם הבטלה זה בעיקר חוסר קידום העולם,לא יודע אולי זה סיבה אחרת..תחשבו על זה
אז לפי ההסבר השני מי שיש לו אומנות אחרת וזה לא כל מה שהוא עושה זה יהיה בסדר.

את הרב עובדיה והחילוק אשכנזים-ספרדים אני לא מכיר ולא יודע על מה מדובר.
מקוה שהועלתי לכן

מ.ש.ל

לא היה טוב ההסבר?

דבר המראה על סרקזם עמוק שנמצא במוח של תחיה

ההסבר היה מעולה.

דותן, מה זה סרקזם?

ןזה לא באמת ארמית אלא מושגים בארמית

מה הכוונה כשכותבים-מ.ש.ל ?

(בסוף הוכחה מתמטית חובה לכתוב את זה...)

זה הרבה יותר מהקצת/אם בכלל של הבנות

זה בדיוק כמו באנגלית,עברתי בגרות 5 יחידות רק בגלל שאני דובר,אבל זה שאני דובר לא אומר שרני יודע לקרוא טוב אבל כשהסתבכתי ניחשתי לפי ההקשר אותו דבר עם הארמית.
מספיק להכיר מושג פה ומושג שם.
וזה מה שאמרתי שלכן עדיף ללמוד רמב"ם כי הרבה יותר קל להקיף את זה.
אני לא מבין מה הלחץ שלכן ללמוד גמרא תלמדו רמבם.
דרך אגב כל מה שכתבתי מעולם לא למדתי בגמרא כל שהיא אלו משניות שלמדתי אי שם בשנות הת"ת ודברים ששמעתי פה ודם בהמשך.מעולם לא למדתי את הגמראות בנושא

בס"ד

 

ללמוד גמרא זה הרבה יותר חשוב. יותר מללמוד רמב"ם, יותר מללמוד משנה,  אולי אפילו יותר מללמוד הלכה.

 

הדבר היחיד שחשוב יותר ללמוד זה חומש.

אף פעם כנעט

(לא פה בשקשור שפיתה בפיתה פתחה)

בס"ד

 

אבל אני לא זוכר.

 

אם תציג אותם שוב, אני מוכן לענות שוב.

אני לא נגד ללמוד גמרא.

אבל..

בבקיאות יש לזה חשיבות של להכיר את חז"ל ואת החשיבה שלהם בהלכה ובאגדה.

זה עניין אחד.

אבל, העיקר כידוע זה העיון ולא הבקיאות 

"וְחַיָּב לְשַׁלַּשׁ אֶת זְמָן לְמִידָתוֹ:  שְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבִּכְתָב; וּשְׁלִישׁ בְּתוֹרָה שֶׁבְּעַל פֶּה; וּשְׁלִישׁ יָבִין וְיַשְׂכִּיל אַחֲרִית דָּבָר מֵרֵאשִׁיתוֹ, וְיוֹצִיא דָּבָר מִדָּבָר, וִידַמֶּה דָּבָר לְדָבָר, וְיָדִין בַּמִּדּוֹת שֶׁהַתּוֹרָה נִדְרֶשֶׁת בָּהֶן עַד שֶׁיֵּדַע הֵיאַךְ הוּא עִיקַר הַמִּדּוֹת וְהֵיאַךְ יוֹצִיא הָאָסוּר וְהַמֻּתָּר וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן מִדְּבָרִים שֶׁלָּמַד מִפִּי הַשְּׁמוּעָה--וְעִנְיָן זֶה, הוּא הַנִּקְרָא תַּלְמוּד."

(הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה יא)

תלמוד כמו שהרמב"ם מסביר פה זה לא גמרא אלא מה שנקרא עיון (וכמובן אליבא דהלכתא(הסבר ל-"אליבא דהלכתא"-זה לימוד כדי להגיע לפסיקה למעשה בסופו של דבר ולא סתם להתפלפל) אבל זה כבר דיון בפני עצמו)

 

עכשיו,בעיון המטרה היא (שוב,כמו שכתבתי אני יוצא מנקודת הנחה שכל הלימוד צריך להיות אליבא דהלכתא) להגיע להלכה למעשה בסופו של דבר.

כיוון שכך השאלה היא מה הכי יועיל לזה.

הדרך ללמוד סוגייא בעיון אליבא דהלכתא היא ודם כל ללמוד את הגמראות שמדברות על הסוגייא,לאחר מכן לראות את שיטות הראשונים והאחרונים לראות איך כל אחד מהם מסתדר עם כל גמרא להקשות לתרץ..ובסוף מוצאים מי הכי הכי מסתדר בסך הכולל.

הסיכויים שתגיע באיזה סוגייא ותמצא משהו מהגמרא שאף אחד מ-ל הראשונים שהיו כל אחד גאון עולם בפני עצמו שידע את הגמרא ישר והפוך,ואף אחד מכ-ל האחרונים שידעו הגמרא כולה ישר והפוך לא הכיר הם ממש מש אפסיים.

ולכן מה שחשוב הוא בסיס כמה שיותר רחב.

הרמב"ם הוא מעין "קיצור" של התלמוד להלכה רק כתוב בצורה הרב יותר נוחה ומסודרת מאשר הרי"ף (על הרי"ף כבר הסברתי כאן) ולכן הרבה יותר קל להקיף אותו (ולעשות חזרות שוב ושוב..) כדי לקבל היקף (אמנם שטחי) כמה שיותר גדול.

בתלמוד את מתפספס בלשבור את הראש על הארמית והשקלא והטריא (שאלה ותשובה כך הגמרא עובדת מביאים הסבר מקשים עליו ואז מתרצים אותו וכו' וכו') ולהבין הוואות אמינות למינהם (הווא אמינא-מה שבהחלה סברו.מביאים הסבר מסויים ואז דוחים אותו להסבר שנדחה קוראים "הווא אמינא") ברמב"ם זה כל זה נחסך.

 

אז כמובן שיש חשיבות ללימוד גמרא,אבל עדיף רמב"ם.

הדרך בה אני חולם ללמד את הילדים שלי בעז"ה זה קודם כל תנ"ך לדעת טוב טוב (פשט. בלי מדרשים שיבלבלו אותם) בגיל כל אחד כפי כוחו מתי שהוא יכול ללמוד נתחיל בתנ"ך,אחרי שידע את המקרא טוב טוב וחלק נכבד מהנ"ך נעבור ללימוד משנה (סתם לכיף..) במקביל עם רמב"ם במטרה לסיים את הרמב"ם והמשנה עד הבר מצווה,אולי  קרוב לבר מצווה להתחיל טיפה עם לימוד גמרא ואחרי הבר מצווה יותר ויותר אחרי שילמד איך לומדים גמרא לאט לאט להתחיל ללמד להכווין אותו ללימוד גמרא.

בן 5 למקרא-התנ"ך זה הבסיס.

בן 10 למשנה-הלכות פסוקות (אז תלמד אותו שו"ע ולא רמב"ם..זה לא העניין..) עוד מעט הוא מתחייב במצוות הוא צריך לדעת את ההלכה.

בן 13 למצוות-כפשוטו

בן 15 לתלמוד-עכשיו הגיע הזמן להתחיל להבין דבר מתוך דבר,בקיצור עיון.

 

 

 

@פיתה פיתה ראיתי איך השקעתי בשבילכן...

בהחלט צריך כל יהודי להכיר את המצוות (כדי לדעת באופן הכי בסיסי איך לחיות), ובשביל זה הי"ד החזקה אידאלית.

אבל, אחרי שמכירים את כל זה, יש מקום מאוד גדול ללימוד לשם הלימוד.

לא סתם יש דברים שמופיעים – אפילו בתורה – רק בשביל דרוש וקבל שכר.

יש עניין גם ללימוד בפני עצמו.

(אולי אמרת את זה, אז אם כן אני מסכים איתך במאה אחוז. פשוט לא היה לי ברור לגמרי...)

משנה תורה (המכונה ה"יד החזקה") זה הרבה מעבר לזה.
זה לא הכרה רק עם המצוות אלא גם עם פרטיהן

ואני לא מסכים שיש עניין ללמוד לשם הלימוד.
כאילו,אולי אתה צקיים בזה מצות לימוד תורה אבל זה לא העניין

בס"ד

 

"ותלמוד תורה כנגד כולם" מכיר?

בס"ד

 

בכ"א, זה - אז ככה בחזרה - נסיונות פעילים

בס"ד

 

קודם אנחנו לא מסכימים מה צריך ללמוד ומה מטרת הלימוד. אתה רוצה שילמדו הלכה, או שילמדו את הסברות כדי להכריע ספקות בהלכה, אני חושב שיש עניין גם בהכרת הדעות שלא נפסקו להלכה, וגם בלימוד עיוני שאין לו נפק"מ להלכה.

בנוסף, אתה רואה בלימוד הרמב"ם לימוד הלכה, ואני לא.

 

לכן ברשותך, אני אתחיל בלהסביר את הדעה שלי על פי ההנחות הראשוניות שלי, ואחרי זה אני אעבור לשלך.

 

 

אם ללמוד רמב"ם זה לא ללמוד הלכה, מה זה כן? זה סיכום. כדי ללמוד סוגיא בשלמותה מהגמרא, צריך ללמוד היקף גדול מאוד, לכלול גם הרבה דברים שלא קשורים והוכנסו ע"י העורכים 'כדי נסבה', ולחפש בכמה וכמה מקורות שונים ורחוקים בכל רחבי הש"ס. ולכן, זה עלול להיות קצת קשה ללמוד כך בכל פעם מחדש. כדי לפתור את הבעיה הזו, הרבה יותר נוח, אחרי שלמדת כבר את הסוגיא פעם אחת או פעמיים, לעבור על סדר הרמב"ם, ואז - מתוך קריאת הסיכום, אתה יכול להיזכר ביתר קלות בפרטי הסוגיא. אבל כדי לעשות את זה צריך קודם כל לעבור על הסוגיא במקורה.

דוגמא שבה זה מאוד בולט היא ספר המצוות הקצר בתחילת המשנה- אני אמנם לא ניסיתי, אבל נראה לי שלעבור עליו בלי ידע מוקדם זה בזבוז זמן. אתה קורא רשימה של מצוות כמו ספר טלפונים, ולא זוכר מעבר לשתיים האחרונות שקראת הרגע. אבל אם יצא לך כבר קודם לפגוש את כל המצוות הללו במקור שלהן בתורה ובמקומות שבהם דנים בהן בגמרא, אז אתה נזכר במה שלמדת עם כל מצווה ומצווה שאתה קורא.

 

שלב הבא - חשיבות לימוד הגמרא. קודם כל, כפי שגם אתה הזכרת, ללימוד גמרא יש חשיבות עליונה כדי שנדע איך יהודי אמור לחשוב. מדובר במקור הרחב והמפורט ביותר למחשבה ולעיקרי האמונה היהודיים.

בנוגע לצורך לחלק את הלימוד לשלושה חלקים, כבר כתבו התוספות (קידושין דף ל.) "שאנו סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין (דף כד.) בבל בלולה במקרא במשנה ובגמרא דגמרת בבל בלול מכולם".

 

עכשיו נעבור לשאלה האם יותר חשוב ללמוד גמרא או הלכה. בזה אני מעט פחות בטוח, אבל עדיין נראה לי שגמרא זה יותר קריטי.

לרוב ההלכה שתלמד בחיים בכל מקרה לא תהיה נפק"מ עבורך. בטח ובטח אם אתה לומד רמב"ם, טור או שו"ע, אבל אפילו אם תלמד מספרי ההלכה החדשים יחסית. כמו פניני הלכה, שש"כ או ספרי הרב עובדיה, שלכאורה עוסקים כמעט רקבמה שנוגע לחיי היומיום. גם מתוך מה שכן תיתקל בו בחיים שלך, חלק גדול (ו"לולי דמסתפינא" הייתי אומר רוב) כל מי שגדל בבית דתי יודע גם בלי ללמוד, מתוך ההתנהלות בבית.

והמעט שנשאר, אם וכאשר תיתקל בו, גם אם לא תדע באותו הרגע מה הדין - מה שעלול מאוד לקרות גם אם למדת אותו בעבר - תוכל לשאול רב, ב"ה לא חסרים כאלו, ואם לא תוכל, לא סוף העולם אם תחמיר על עצמך, ואפילו אם תקל סביר להניח שהיה מדובר רק בהרחקה מדרבנן. כך שקשה למצוא היום לימוד הלכה שהוא באמת 'הלכה למעשה'.

אמנם יש עניין ללמוד הלכה, ובסופו של דבר, גם במה שכתבתי עכשיו הסתמכתי על זה שיש אנשים שלמדו הלכה ויכולים לענות לך על שאלות. אבל הגמרא צריכה לבוא קודם.

 

עוד שני עניינים קטנים לסוף:

א. אתה כתבת שבלימוד הגמרא מתבזבז זמן על השקלא וטריא ועל הדעות הדחויות, אבל אני חושב שדווקא ללמוד איך לדון ולדחות או לקבל סברות זה דבר מאוד חשוב ואחד מאותם עניינים בגללם חשוב ללמוד גמרא.

ב. מעניין שדווקא אותי אבא שלי לימד בדרך מאוד קרובה לזו שהזכרת בסוף דבריך. רק שרמב"ם הוא התחיל ללמד אותי לא עם המשנה אלא קצת אחרי הגמרא.

 

ועכשיו אם אתה רוצה לדון בשאלות מהו לימוד הרמב"ם ומה מטרת הלימוד, אפשר.

 

אני גם מסכים שחשוב ללמוד את מה שלא נפסק אבל הסיבה שזה חשוב זה לא סתם להתפלפל אלא גדי לדעת איך פוסקים בסופו השל דבר.

 

בעיני אין דבר כזה "הלכה" יש לנו את התלמוד והוא מחייב וכל השאלה זה לפי התלמוד מה פוסקים.

אז גם הרמב"ם וגם שו"ע וגם שש"כ (שמירת שבת כהלכתה) ובגלל זה אני כן רואה חשיבות ללימוד גמרא אך כזה שהוא אליבא דהלכתא (ושוב,אני מדבר על לימוד עיון,לימוד בקיאות זה וודאי לא עיקר הלימוד)

הרמב"ם נותן לי הכרה עם כל התורה בצורה קלה יחסית.

 

אני חושב שכל אחד צריך לכל הפחות לשאוף להצטרך כמה שפחות לרבנים לצורך פסיקת הלכה בעיקר בשאלות פשוטות יחסית.

בן אדם צריך לדעת לפתוח כמה ספרים ללכת עם הכלל של ספק דאוריתא לחומרא וספק דרבנן לקולא ולא לרוץ לכל דבר לשאול את הרב.

 

 

מטרת הלימוד בעיני היא בסופו של דבר כדי לדעת מה לעשות להורות משפט וצדק ולדעת את דבר האלהים.

ההפך מ"חכם" הוא "רשע" ולא טיפש, זה מסביר הרבה ממה העניין בלימוד על פי התורה

 

@קמנו ונתעודד

בס"ד

 

אז באמת אין לנו הרבה בסיס משותף לדיון.

 

אי לכך, כל מה שנשאר לי לעשות הוא להתריע בפני האחרים שלא יקבלו את הדעה שלך

תענה רק על הפסקה האחרונה

בס"ד

 

אני דווקא רואה ערך ללימוד מצד עצמו. בנוסף לחשיבות המובנת מאֵלֵיהָ של הלימוד ע"מ לעשות.

 

בנוגע לרשע והטיפש, אני לא בטוח. בסופו של דבר, ברוב המקרים מדובר בשתי תכונות שבאות יחד. מעים הטיפשים שאינם רשעים, ועוד יותר - הרשעים שאינם טיפשים.

מלטינית – quod erat demonstrandum.

ככה אוקלידס היה חותם בסוף ההוכחות

לגבי ישובו של עולם זה בגלל שאינו בקיא בכסף ולא מבין בדיני ממונות עבודה ובנא לחברו
ויש הסוברים שבגלל שלא עובד יזלזל בכסף ויבוא לעדות שקר בגלל חימוד ממון

בס"ד

 

הקוביה של ספרדי למרות שזה אסור.

 

או יותר סביר: הקוביה של גוי.

כי כל דפריש מרובא פריש.

אבל אולי היום שיש לנו מדינה זה נחשב קבוע וכל קבוע כמחצה על מחצה דמי.

אבל אולי בכ"ז, בגלל שהאנשים פה לא שומרים תורה ומצוות, אנחנו עומדים תחת סכנה קיומית של "ואבדתם מהרה מעל הארץ" וכל המדינה הזו "עומדת ליפנות". כך ששוב נחזור לאפשרות הראשונה.

 

בכ"א, אם ידוע שהקוביה שייכת לישראל, אז יותר סביר שהיא של ספרדי כי כל האשכנזים שהגיעו לארץ "קמא קמא בטיל".

אין על השנינות של הרב עובדיה .. חח כמה צחקתי מזה

זה פשןט לא מצחיק

אותי כן.

(מה יש בתמונה? סתם קובייה הונגרית?)

אפילו שפול הבנתי

אבל הצלחתי רק את החלק של לבלגן ת'קוביה.
לסדר אותה אף פעם לא הצלחתי ..

אבל שנים כבר לא עשיתי אז לוקח לי איזה 10 דקות

שהייתי נהנת לבלגן וחברה שלי השתגע כל שניה לסדר ואני ישצגעתי לחכות עד שהיא תסדר חח ואי איזה צחוקות זה היה

תמיד אחרי שאני מבלגנת, אחותי באה, מזיזה פעם אחת וזה מסודר

@כנרית על הגג=)

אשכרה.