עָנָה וְאָמַר הָראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי הוּא חִדּוּשׁ גָּדוֹל
וְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ שֶׁאֵין הַדָּבָר הַזֶּה בִּירֻשָּׁה מֵאֲבוֹתַי
רַק הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ נָתַן לִי זאת בְּמַתָּנָה
שֶׁאֲנִי יוֹדֵעַ מַהוּ ראשׁ הַשָּׁנָה.
לא מִבָּעֲיָא אַתֶּם כֻּלְּכֶם בְּוַדַּאי תְּלוּיִין בָּראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי
אֶלָּא אֲפִילּוּ כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ תָּלוּי בָּראשׁ הַשָּׁנָה שֶׁלִּי
דברי רבי נתן מברסלב, תלמידו הגדול:
וּמִכְּלַל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁדִּבֵּר אָז עִמָּנוּ לָמַדְנוּ כַּמָּה דְּבָרִים.
לָמַדְנוּ עוֹד הַפַּעַם עצֶם גּדֶל הַחִיּוּב לִהְיוֹת אֶצְלוֹ עַל ראשׁ הַשָּׁנָה.
כִּי אַף עַל פִּי שֶׁיָּדַעְנוּ זאת מִכְּבָר
אַף עַל פִּי כֵן מֵרִבּוּי דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים אָז בָּזֶה
וּמִתְּנוּעוֹתָיו הַנּוֹרָאוֹת
אָז הֵבִינוּ עצֶם הַחִיּוּב יוֹתֵר וְיוֹתֵר, שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר זאת בִּכְתָב.
וְגַם אָז. לָמַדְנוּ שֶׁרְצוֹנוֹ חָזָק לִהְיוֹת אֶצְלוֹ בְּאוּמֶין עַל ראשׁ הַשָּׁנָה
תָּמִיד לְאַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ
וְשֶׁאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה.
