"הכל סובב את האשכנזים". 

החילונים כבר מכירים את ה"מציאות" של הציבור הדתי לאומי, ופשוט שעצם הכיפל'ה על הראש, לא יוצרת חילול השם. אבל עם זאת ברור שככל שלאדם יש חזות יותר יהודית ותורנית - הוא יותר מייצג, ובכוחו יותר לחלל את השם (ומאידך גם לקדשו).

אבל בהחלט בתופעת חבישת הכיפות הקטנות, על כל מה שהיא מייצגת.

שבבית, אם יש איזו סצנה שאין לכם ענין לראות אותה אפשר להריץ אותה

ובקולנוע- אי אפשר להריץ קדימה ועוד זה מרוח על מסך ענק מול העיניים שאי אפשר לברוח מזה לשום מקום.

בספר משלי כתוב "חכמת נשים בנתה ביתה ואיולת בידיה תהרסנו" – והגמרא דורשת "חכמת נשים בנתה ביתה" – זו אשתו של און בן פלת. "ואיולת בידיה תהרסנו" – זו אשתו של קורח !

זה נכון שקשה היום למצוא סרטים ללא נשים לא צנועות, אבל זה לא אומר שזה לא בלתי אפשרי, וכשיש כאלה - איני רואה בהם שום בעיה.

בדיוק כמו שאני מסתכל על מישהי בעולם החופשי כמו עובד/ת  וכו'.

2.  תתפלא. רק צריך לדעת לחפש (ובזה אני גרוע יחסית, וסומך על אחרים שמבינים יותר)

3. בזה יש אנשים שמבינים בזה יותר ממני.

זה לא "הבטה בנשים" כמו שאתה מציג את זה, זה סתם הבטה בשיקוף יותר או פחות של המציאות.

מעבר לכך -הרבה מדי סרטים היו מצויירים, בדיוק מהסיבות האלה: העדר ידע מוקדם/רצון/יכולת לסנן סרטים "רגילים".

בס"ד

דוגמה:

http://www.imdb.com/title/tt1587310/parentalguide

http://www.imdb.com/title/tt1201607/parentalguide

(נתתי לגוגל למצוא את הסרטים, לא בחרתי אותם אישית.)
 

ותודה לאחי (אחד מהם.) שספר לי עליו.
@צבי-ליזציה

גדרי ההלכה. זאת אומרת שאסור לו לראות את כל הנשים שמופיעות בסרט.

נקיים לגמרי, בלי אף סצנה לא צנועה, עם שחקניות שלבושות בצורה סבירה?

גם אם הסרט טהור ונקי.

את מחפשת הלכה? תמיד תמצאי מישהו שמתיר.

אלו שאלות שאת צריכה לעמוד איתן מול עצמך, כי לגיטימציה מהסביבה לא קשה למצוא..

דמייני לך יהודי ירא שמים אמיתי, תמצאי אותו במקומות כאלה?

ותחליטי בעצמך אם זה ראוי או לא.

1. בתי תיאטראות וקרקסאות מוזכרים גם בתלמוד הבבלי והירושלמי, שחכמים אסרו לשבת שם משום מושב לצים, ואין ראוי לבן ישראל להניח דברי תורה ולשבת במקומות כאלו. אמנם, רבנים בדורנו שנוטים להקל בדבר זה אמרו שבתקופת חז"ל בתי קולנוע ותיאטרונים שיש בימינו לא היו קיימים, והם דיברו על דברים אחרים. אני איני רואה הבדל מהותי ביניהם. עדיין אין ראוי להניח דברי תורה בשבילם.

2. על התכנים שיש בסרטים, על כל חוסר הצניעות, כתבו כבר לפני ואין צורך להרחיב. האיסורים לרווקים ולנשואים הם אותם איסורים. תכנים אלו גם משפיעים על צורת החשיבה והתודעה שלנו שהיא כבר משופעת בהשפעות של התרבות המערבית.

3. מקומות בילוי שדתיים וחילוניים מבלים בהם ביחד, מביאה אותנו ללמוד ממעשיהם. זה שאנו חיים ביניהם בלאו הכי בגלל הצורך הבלתי נמנע להתפרנס, לנסוע בתחבורה ציבורית וכו'..., אינה מצדיקה לעשות כך גם בשעות הפנאי, כשהבחירה בידינו. במיוחד שבזה משתקף ההבדל בין דתיים וחילוניים.       

אני לכשעצמי הפעם האחרונה שהייתי בבית קולנוע היתה הסרט "אושפיזין", כלומר לפני שנים לא מעטות. ככל שהעמקתי בלימוד התורה והאמונה ההתעניינות שלי בסרטים פחתה עד ל-0.

אם אתם חפצים בפעילות מקרבת, אתם יכולים ללמוד ביחד. דברי תורה מלאים יותר יופי, עושר רוחני וחכמה, מאשר סרטים ומחזות. 

היה גם סרט שיצא לפני מספר שנים, לא ראיתי, שקראו לו "למלא את החלל". אמרו שהוא מתאים לציבור דתי. לטעמי, את החלל שהנפש מרגישה כשהיא משועממת, עדיף למלא בתורה וחכמה. זה ייחודנו כאנשים וכיהודים. 

ה' יהיה בעזרכם לעשות את רצונו כרצונו.

איך מדמים דבר לדבר. 

הנידון אינו דומה לראיה אפילו כמלוא הנימה.

המתעקש ימצא מתירים כמעט לכל דבר.

בושתנו תכסה כלימתנו.

אם שמעת ממישהו על סרט טוב ונקי, אין בעייה שתלכו לסרט הזה.

ללכת בלי לבדוק קודם מה אומרים על הסרט- לא נראה לי שכדאי.

בין לשון הרע לבין ראיית סרטים.

מראיית סרטים, וודאי שבקולנוע, אפשר להימנע. מלשון הרע הרבה יותר קשה להימנע, כי זה דבר שקשה להגדיר אותו, וכשנמצאים בחברה - כל חברה שהיא - זה קשה מאוד שלא להיגרר לזה.

כמובן, אם יש מקום שבו ידוע שיש אפשרות לעבור על איסור לשון הרע - אז צריך להימנע מללכת לשם.

בכל אופן - עגבניות אני לא אזרוק עלייך, אך את דעתי הקשר לשאלה הפותחת כבר הבנת...

אני מקווה שבענייני תיקון רכבים ורפואה את שואלת מומחים , ולא מחליטה לבד ...

אסור לגבר לראות נשים שאינן לבושות לפי ההלכה . זו הלכה פסוקה במשנה ברורה

מוזמנת לפתוח הלכות צניעות ולראות

ובקשר לעניין ש"קשה״ אז לא הבנתי מה קשה בלא ללכת... אם כולם ילכו למסעדה לא כשרה ואתם היחידים שלא, אז גם תלכו? 

ואחר כך אל תתפלאי שעולות שאלות הזויות כמו אם להשתמש בסמים קלים, וכו. בשביל הבית שלכם כדאי להפסיק ללכת ולמצוא חלופות ראויות יותר.

ויש כאלה שלא נופלים, אגב.

וזה שלא ידוע על אם יש היתר- זה המקום לשאול רב ולברר

ולא להחליט על דעת עצמכם.

השאלה רק במה נופלים ואיך קמים.

זה תיאור מציאות שעלולה לקרות אצל הצדיק (לעומת הרשע)

שבע יפול צדיק, וקם

לעומת הרשע שאין לו תקומה..

שפעם גם אני 'התרתי' לעצמי משהו, בטענה ש:"יש עברות הרבה יותר חמורות שהרבה עוברים אותם"

התשובה שקיבלתי היתה:

"בגיהנום- יש מקום לכולם"

ולגבי השאלה אם כן אסור או לא אסור, בגמרא כתוב שמי שהולך במקום של פריצות בכוונה- נקרא רשע.

אני מאמינה שיקום כאן תלמיד חכם אחד שגם ידע להגיד את זה בציטוט מדויק.

אם הקב"ה רואה חילול ה' בסרטים?

אבל אז זה לא שאלה של קולנוע אלא של סרטים.

ולא, אני לא חושבת שהקב"ה רואה חילול ה' בזה. לא בסרט ולא בקולנוע.

או שאת רק "לא חושבת"? בסופו של דבר זה עניין הלכתי, זה לא עניין של דיעה אישית

או לקבל הצעות לסרטים נקיים, ובהחלט אפשר למצוא לא מעט כאלה

סרטי משפחה למשל נוטים להיות יותר צנועים מהממוצע,

וגם אם אין שם מכוניות מתפוצצות כל דקה - זה יכול להיות מעניין

כמו שאמרו כאן יש הרבה צדדים של בעיה ביציאה לקולנוע

ואם ביכולתכם לברר את העניין עם רב - כדאי

אם חיים ע"פ התורה - זו עת אתגר עבורכם

תרבות הסרטים והקולנוע מלאה בזנות ואלימות,

גם ללא חשבון הלכתי, התרבות הזאת לא לנו... (עדי רן),

יהודים הם ביישנים רחמנים וגומלי חסדים, זוהמה, רפש ודם אינם עושים טוב לנשמה ולמשפחה.

אני בטוח שאם תחשבו תוכלו למצוא חוויות זוגיות יותר מרוממות משמחות ומחייות מאשר ביב השופכין אשר מוקרן בבתי הקולנוע.

ההלכה . .(משנה ברורה סימן עה). לכן אסור לו לראות את כל שחקניות הקולנוע. לא משנה אם זה בבית או בקולנוע.

ההבדל שבקולנוע יש בזה פן של חילול השם ברבים .

אבל בוחרים טוב טוב סרט שנראה לנו לא בעייתי מבחינת עלילה ואחרי "תחקיר מעמיק" עליו (צפייה בתגובות, טריילרים, לשאול אנשים שראו).

אם אתם רואים סרטים בבית, לא רואה בעיתיות לראות גם בקולנוע, כמובן, אחרי שביררתם על טיב הסרט.

אם יש שם דברים שאסור לראות. אז אסור לכולם. גם אם יש מצב שבו אישה תוכל למצוא היתרים כאלה או אחרים, קדושה זה בוודאי לא מוסיף. ואם אסור בקולנוע אז גם בבית אסור.  

שומר נפשו ירחק מהזבל הזה ששורט את הנפש!

אם ממש מוכרחים רק סרטים ישנים משנות ה30-40-50 יחסית צנועים ללא סצנות מיניות אבל יש בתמורה מלא אלימות.

זה לא כמו היום.

ובתי הקולנוע של לפני 50 שנה לא מתאימים לרב סולובייצ'יק. בילדותי ראיתי הרבה סרטים מהתקופה הזו של השחור-לבן. 

כדי ללמד זכות על ת"ח אני אתלה את זה בבעייתיות של הרמה הדתית בארה"ב, ואני מאמין שגם בארץ היו בעיות לא פשוטות גם לפני 50 שנה ויותר. כדי להחזיק את כולם בתמונה ולמנוע נשירה מהדת לעתים מרחיקים לכת. האם זה מוצדק או לא? תלוי את מי שואלים. גם לרבנים היום שנוטים לקולא בעניין הזה יש סיבות חברתיות שונות ומגוונות. 

קיצורו של דבר: מקור ההיתרים הוא חולשה של הדור, לא יותר מזה. דעתי האישית היא שדבר לא נכון נשאר כזה, גם אם רב עומד מאחוריו. מהוראות שעה אי אפשר לגזור הלכה למעשה.

הקיצור ה' משמש כקיצור ל"השם", אך בפועל בשימוש בשפה הוא מתייחס לקב"ה בעצמו ולא לשמו.

אין בכוחנו לקדש את הקב"ה עצמו או לחללו ח"ו, ורק שמו, שבאהבתו ובענוותנותו הרבים הוא תלה בנו - נתון להשפעתנו.

אשר על כן, אין לומר קידוש ה' וחילול ה', אלא קידוש השם וחילול השם.

לא הולך לתרבות של זימה , גם אם מצאתם סרט שיש בו רק נשים עם גופיה , ולא יותר גרוע .

מחוברת אליו מאוד ומדברת איתו שיחות אישיות כל יום.

כל נפשי, מאודי, רוחי ונשמתי מלאים באמונה בקב"ה ואני רואה את ידו הטובה ומלאה בהכרת הטוב כלפיו על כל מה שנתן לנו.

אני גם הלכתי פעמים ספורות בחצי יובל השנים האחרונות עם בעלי היקר לקולנוע ר"ל.

הסרטים שראינו היו נקיים (מן הסתם היו נשים עם מכנסיים ושרוולים קצרים בסרטים, אני כבר לא זוכרת, אבל היי, יש כאלו גם בעולם האמיתי).

מן הסתם היתה איזו נשיקה גם, ואני שונאת לראות נשיקות בסרטים , אבל התגברנו, אנחנו ילדים גדולים. זה לא היה הענין של הסרט ולא הענין של היציאה שלנו.

העולם הוא מקום מורכב. החיים מורכבים ובני האדם מורכבים.

אני מבינה מי שנמנע מסרטים בצורה גורפת מטעמים של צניעות, ואני מקווה שהנמנעים מבינים גם שאפשר פעם ב- לראות בקולנוע סרט טוב ונקי (אלא אם כן נוכחות של אשה זה לא נקי) ועדיין להיות קרובים ומחוברים לקב"ה.

מאוד מפריעה לי הנחרצות הזו, מי שהולך לסרטים בהכרח פחות דתי, פחות צנוע, פחות מחובר לקב"ה.

יש עוד צבעים בעולם חוץ משחור ולבן.

יש שיותר חזקים בלימוד תורה, יש שיותר בחסד .

אבל מה העניין ש"אתם כבר ילדים גדולים ". מה הכוונה? לילדים גדולים מותר לראות מה שאסור ע"פ ההלכה??

זה שגם בחיים האמתיים יש בנות שאסור להסתכל עליהם , לא מתיר לראות אותם לא במציאות ולא בקולנוע , קפיש?

וגם דבקה בו , בו זמנית , זה כבר מעבר להכשרתי

מהחיים

​

הקב"ה קרוב לכל קוראיו. בלי להבדיל ביניהם. השוני הוא בהרגה ש ל ך. איך את מרגישה בקשר אליו. 

האם את מרגישה שאחרי שראית סרט את יותר קרובה אליו או לא? 

כי מבחינת הקב"ה זה אותו דבר. יהודי כופר ויהודי צדיק יסוד עולם עדין נקרא 'בנו' והוא אוהב את כל הבנים שלו באותה מידה. 

השאלה היא בהרגשה שלנו.

ולכן זה לא משהו קולקטיבי, פשוט וברור. זה משתנה.

זה תלוי בהרגשה של כל אחד.

אם את מרגישה שסרטים מקרבים אותך- סבבה. אבל יש אנשים שזה לא מקרב אותם. להפך. הם מרגישים יותר ויורת רחוקים.

וכמובן שיש בעיות נוספות בללכת לסינמה. והיטיבו להסביר לפני מהם.

בוודאי שהקב"ה מחליט מי קרוב אליו יותר ומי לא..  מה שכתבת זה ממש ההיפך מהיהדות - כאילו השוני בקרבת ה' הוא "בהרגשה שלך". זה מתאים לנצרות - הכל ב"הרגשה", עובדים את עצמם.

את מבלבלת מושגים שלומדים בלימוד-אמונה, על מה ש"מצידנו" ומה ש"מצידו"; ובגלל אי בשלות בהבנתם, הם מתפרשים לא כמו שהם.

הבחינה הזו שכל אחד מעם ישראל נקרא "בנו" היא וודאי קיימת בעומק סתר-הענין. אבל להגיד "אוהב את כולם באותה מידה", עושה כאילו אין החטא מקלקל בעצמו, זו טעות חריפה. הגילוי האלוקי אלינו (וזה לא רק "הרגשה" מודעת - אלא בעצם המציאות. כמו החיוּת שיש לאדם ממזון שאוכל ומויטמינים וכד', שזו מציאות פיזית ולא תלויית-הרגשה, כך גם ועוד יותר במובן הנשמתי), קשור לגמרי במעשינו. וזה נקרא באופן הגלוי, אהבת ה' אלינו. כלומר: כמה מטובו והשפע שלו מופיע עלינו. ר' חיים מוולוז'ין מסביר שכל עבירה כאילו מנתקת אחד מתרי"ג צינורות של חיים, קשר לה'. והתשובה האמיתית מחזירה. יש קשר פנימי, עמוק, שנמצא בסתר-המדרגה, ונותן אפשרות להתחדש.  אבל לחשוב כאילו כל הבעיה ב"הרגשה" שלנו, וממילא אם אני 
מרגיש טוב עם משהו", אז לה' לא איכפת... חס ושלום זה ממש ההיפך מהתורה.

הנה דוגמאות מדברי חכמים: על בעלי גאוה אמרו שהקב"ה אומר: כביכול אין אני והוא יכולים לשבת במחיצה אחת.  זה לא רק מצד "הרגשת האדם", אלא מצד הגילוי של הקשר שלו עם ה'. "חסימה" של קישור בסיסי, גם אם הוא ירגיש מצוין וישלה את עצמו שכך ה' אוהב אותו. נכון שהחסימה "מצידנו" כלומר - מצד שהוא עושה מה שחוסם, אבל זה נקראה שאור ה' מאיר עליו פחות, כי כך קבע ה' בעולמו. חוקים.

בהלכות תשובה נאמר על גודל מעלת התשובה: אתמול היה שנוי ומשוקץ.. והים אהוב וכו' (אחר התשובה).

הגר"א אומר: הקב"ה שונא את המקטרגים על בניו.   זה גם אם הם ירגישו חלילה "מעולה" עם זה... וכן עוד.

וגם הפסוק שהבאת, "קרוב ה' לכל קוראיו, לכל אשר יקראוהו באמת".  לא כתוב "קרוב ה' לַכל"... כמה שיותר "קוראיו", כמה שיותר באמת - שזה אומר תורה ומידות ומצוות ותפילה - כך יותר "קרוב". אע"פ שבעומק הנשמה יש נקודת קשר בל-תינתק.

חס ושלום להגיד שקרבת ה' תלויה "בהרגשה של כל אחד"... קרבת ה' תלויה במה שהתורה קבעה כקרבת ה', ולא כל אחד "ממציא". קרבת ה' אינה פנטזיות של הרגשות, היא קודם כל מציאות, שאח"כ מתגלה גם בהרגשה.

אחרי זה, יש מקום גם לדברים אישיים. יש אדם שהסתובבות בנוף והתבוננות בפלאי מעשי ה' יגרמו לו ליותר תחושה של קרבה לה' - אין בעיה. אדרבה. כל זמן שזה לא על חשבון מה שה' קבע כקרבתו, דהיינו הלכה.

לא קראתי את השרשור ועל מה הגבת. אבל ברור שגם לגבי "סרט", השאלה הבסיסית היא אם הוא והמקום עומדים בקריטריונים שה' קבע בתורתו.  אחרת - אף "הרגשה" לא תועיל. כל הדיון מתחיל אח"כ.

אין דבר כזה 'את מרגישה שזה מקרב אותך', יש הלכה ותו''מ והם הקובעים לנו אם זה מרומם רוחנית או לא.

(כמו שלא אוכל חזיר כי התענוג גורם לי התעלות)

בעניינים שלא נוגדים את ההלכה אפשר להיות יצירתיים ולהתנהל עפ''י ההרגשה

לגבי סרטים, יש איסור מפורש של לא תתורו.

האם יכולה להיות מציאות שאדם מרגיש מאוד קרוב לאשתו, אבל בכל זאת הוא בוגד בה? האם זו קרבה אמיתית?

זה בלבול בין המושגים (ולצורך הענין וכיבוד בקשתך - קראתי כעת את גם מה שכתבה מי שהגבת לה כדי להבין יותר את הקשר-דברייך).

את מה שכתבת הבנתי - ואני בכוונה לא מעונין להיכנס לשרשור על הקולנוע.

לא דיברתי על "קדושה" אלא על קרבת ה'. שאת כתבת ש"הקב"ה לא מחליט מי קרוב אליו" בתגובה לההיא שהציעה להשאיר לקב"ה להחליט מי קרוב אליו.. יתכן שרצית להדגיש שזה לא דבר "מיסטי" בלבד ש"נשאיר לקב"ה, אלא יש גם צד שהאדם יכול לחוש. אבל לפי מה שכתבת אח"כ, וחזרת גם כאן, זה לא רק זה. ובכך יש טעות. הקב"ה מחליט מי קרוב אליו. איך קרובים אליו. והודיענו על זה בתורתו.

מציע לקרוא שוב היטב את הדברים. הדברים שלך אולי באים מנקודות שלפעמים שומעים עליהן - שהשינוי בקרבה לה' בא בגלל מעשינו וכו'. אבל זו טעות לגמרי בהבנת המושג קרבת ה'.  קרבת ה' אינה רק "פנטזיה" של הרגשה. היא קודם כל מציאות שנקבעת עפ"י התורה.  כמה שיותר עפ"י רצון ה' - כך יותר קרבת ה'. כמה שפחות - אז פחות. נכון שגם העבודה של "הרגשת קרבת ה' " - כשאינה פנטזיות בעלמא - היא חשובה, אבל קרבת ה' אינה מתחילה ממנה - ובהחלט תלויה ברצון ה'.  מי שפועל כנגד רצון ה', גם אם "ירגיש" בכך כביכול קרבה לה', אינו אלא "עובד את עצמו" וגם "עובד על עצמו".. ועל כך נאמר "ולא אותי קראתָ".

אכן, יתכן וטוב, שהאדם מתעקש בליבו לא לעזוב את רצונו לה' ולרצונו. את הנטיה הפנימית לטוב, את הקריאה הפנימית לה', גם במצבים מסובכים. ויחזור בתשובה ויעלה.

ומכיוון שהגדרת כעת מפורש כאילו "קדושה תלויה במציאות, וקרבת ה' תלויה בהרגשה - אז אני אומר שלא. גם קרבת ה' תלויה במציאות. ואהבת ה' את האדם - מעבר לנקודה הפנימית הסגולית הנסתרת - היא גם בהתאם למעשיו.  חשובה גם הרגשת קרבת ה', אך אין הקרבה מתחילה מההרגשה.

[הוספה: אולי אפשר "לסכם" שאם הכל חָלָק עפ"י התורה, עפ"י ההלכה - אז יש מקום לבדוק גם מה התחושה האישית שנגרמת לכל אחד מדברים מסויימים. האם הם עושים אותו טוב יותר, גורמים לו לתחושת קרבה לה', או לא.  בזה אני מסכים כם כן..]

אני לא מכירה אותך ואתכם.

אני לא למדנית ולא יודעת לענות מתוך הגמרא והכתובים.

גם אני גדלתי בחברה דתית כל חיי והלכנו תמיד לסרטים.

והפסקתי לפני 12 שנה.

והתחתנתי עם בחור שלא מסתכל על אף אחת.

מלבדי.

וחושב שאני הדבר היפה והמלא ביותר. הקדוש ביותר. השמח.

וגם הוא, רעי - אני יכולה לסמוך עליו שלא תר ולא בודק איזוהי יפה ממני, אופנתית או מטופחת.

זה השורש של הבית היהודי. נאמנות וקרבה כשאנחנו זוכים להעמיד את הקב"ה ואת כל מה שיקר לנו בינינו.

האם סרט, שהוא דבר שבמהותו מקדש ערכים אחרים, ועבדו עליו כל כך הרבה אנשים כדי שיבליט ערכים אלו, והוא מדיום חזק ומשמעותי ויוצר מהפכות תרבותיות, וגורם לתחושה של השתתפות והזדהות כה גדולה, מקדם את המקום הזה, של ה"ביחד" הזוגי המיוחד לכם?

אנחנו לא יושבים ומסתכלים אחד על השני בעיניים כל היום.(למי יש זמן???)

אבל אנחנו גם לא מסיטים אותם מהמטרה היותר גדולה - שהבית שלנו יהיה בית של שמחה והתקדמות אמיתית.

מאחלת לך שבכל החלטה שתקחי תדעי לבנות מקום אמיתי וטוב יותר.

אם את כל כך קרובה לה'. וזה בסדר גמור לחשוב ככה. אז פשוט תחשבי מה הוא היה אומר על השאלה שלך. והמסקנה שתגיעי אליה, היא זו שלפיה תלכי. מי כל הפורום מול ריבונו של עולם?

רבים ניסו לחשוב מה הקב"ה היה אומר - ולא עלתה בידם. בשביל זה צריך נבואה. עד אז, הכלים שלנו הם ההלכה, המסורת, חז"ל, גדולי הדורות, והרבנים שבדורנו.

יש הרבה מקום להקשבה פנימית וניסיון לשמוע את דבר ה' אלי, אבל רק על גבי כל אלו.

אבל ישגם את הפן של קיום מצוות, וכן גם לפי זה מודדים

ובפן הזה כן, מי שהולך לקולנוע הוא פחות טוב

שלצערנו תמיד הכילה, במידה כזאת או אחרת, גם אלמנטים חילוניים. רובנו גדלנו כך, והכלנו את הסתירה הפנימית שיש בזה. לימים, התקדמנו בהרבה תחומים שקשורים לנורמות החברתיות, אבל נותרו עוד אלמנטים שאנו צריכים להשיל מעלינו. 

אם אנו רוצים מערכת נורמטיבית שיש בה פחות סתירות בין חיי האמונה שלנו לחיי המעשה, ומצע יותר מוצלח לגדל את ילדינו לאהבת ה' ויראת שמים - אין ספק שאנו צריכים לוותר על דברים להם הורגלנו.

אין בדברים שאמרתי אפילו רמיזה על מידת האמונה שיש בליבו של מישהו, על זה נאמר: "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך" 

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.