יהיו יחד ולא בהפרש גדול.

היום הסיבות האלה לא התבטלו ולכן חשוב להשאיר ככה

ובקשר לביטולי האירוסין- הרבה מהביטולים נגרמים מדברים שאי אפשר לדעת לפני ההחלטה.

אחרי החלטה אנשים מרגישים שזה כבר בסדר ופחות צריך להציג ולכן נחשפים אז תכונות שלא הכירו לפני

לפעמים לטובה ולפעמים לרעה

כך שנראה לי שדווקא עדיף ככה, כי להתגרש כבר הרבה יותר מסובך ועצוב מלבטל אירוסין

נכון שחשוב מצד אחד לחנך כמה שיותר להחליט בשיקול דעת ולהתחייב

ומצד שני להתאמץ ככל האפשר לקצר את תקופת האירוסין כדי למנוע משברים.

אבל כן חשוב שתהיה תקופה קצרה כזאת בכל מקרה, כדי לחשוף תכונות בעייתיות או דברים שבאמת צריך להפסיק בגללם את הקשר לפני שהוא יהפך לממוסד וקבוע (ואחוז מכובד מביטולי האירוסין הוא באמת בגלל סיבות כבדות משקל שלא ידעו עליהם קודם, כי קודם בן הזוג הציג יותר)

גם ככה יש יותר מידי גירושין, רוב מי שביטל אירוסין היה מבטל גם אם היו נשואים ואם לא היו חיים רע 

(ודאי שיש גם כאלה שכן היו מסתדרים עם יעוץ נכון, אבל גם פה, אפשר פשוט לחנך שמותר להתייעץ גם לפני החתונה וחשוב בעת הצורך מאשר לבטל את זה לגמרי)

כי בסופו של דבר, אנשים כיום מתארסים מתוך החלטה להתחתן, ולא מתוך מחשבה ש"לא נורא, בכל מקרה אפשר לבטל."

רק שבד"כ זה לא במודע.

עד שאדם משיג מה שהוא רוצה הוא עושה הכל כדי להשיג אותו כולל מחמאות, השקעה, הבטחות וכו'.

אבל אחרי שהאדם השיג יש לו תחושה שהוא לא צריך להשקיע יותר.

לכן גם אומרים שאסור להאמין להבטחות לפני הנישואין שאח"כ בן הזוג ישתנה במשהו, כי כמה שהוא בטוח עכשיו אח"כ כבר לא תהיה לו את המוטיבציה להשקיע. וזה באמת לא בכוונה תחילה או במודע, כי האדם בטוח שהכל אמיתי.

לא סתם יש חיזור לפני החתונה, שפוחת אחרי החתונה אם בכלל. וכנ"ל לגבי מחמאות ומתנות.

וכך אחרי האירוסין יש כבר התחלת הרגשה של "השגתי את מה שרציתי" שמתעצמת כמובן אחרי החתונה ואיתה יורדים ההשקעות, ולכן מתחילים באמת לראות את חוסר ההתאמה. (לא תמיד, הרבה גירושין קשים ועצובים בשנים הראשונות וכן בעיות קשות בשלום בית קורים רק כי לא ראו את זה לפני החתונה)

אם היו מתחתנים ישר, הגילוי היה נדחה לאחרי החתונה, וכמות הגירושין והבתים ההרוסים היתה עולה באופן משמעותי

וזה הרבה הרבה יותר גרוע

ביטולי האירוסין היום נעשים בד"כ מסיבות של אי התאמה ושבני הזוג או אחד מהם לא מעוניינים אחד בשני [בניגוד לסיבות כספיות, שאני מעריך שזו הייתה הסיבה המרכזית פעם], ויכול להיות שלא נכון להקשות יותר מדי על זה.

וכן ריבוי בעיות של צניעות, ובעיות בכפיית גט ועוד.

וכפי שכתבתי - אני לא חושב שזה היה מאוד משנה את ההתנהלות בדייטים.. - לקראת נישואין וזוגיות

אולי לתקופה ארוכה וככה יוכלו להכיר יותר ולהחליט

מישהו היום יכול "להחזיר" ההיפך ממה שנהגו כל גדולי עולם וכל ישראל דורות על דורות ולא במקרה?...

באופן בסיסי, צריך להניח שלא סתם עם ישראל נוהג מה שנוהג, גם כשמישהו לא בדיוק מבין. יש זרמי חיים עמוקים בכך. וכשמתרגלים להלך מחשבה כזה, אח"כ בעוד דברים אדם "מבטל" לפי קוצר דעתו. זו דרכה של הרפורמה ל"ע.

לגופו של ענין - מה הענין?..

אם "אירוסין" יהיו קידושין, שזה חלק מהנישואין של היום - אז גם הרי "יחליטו" קודם שרוצים, אדם לא לוקח אשה מן השוק; וה"ביטולים" יהיו אז, כשקורים לצערנו..

מוטב "אירוסין" (של ימינו - ובהסכמת שני הצדדים) שמתבטלים מאשר נישואין.  כן שמענו גם על כאלו שאחרי זמן קצר מתגרשים ר"ל, אם כי ב"ה זה נדיר. מי אומר ש"הצעתך" לא היתה גורמת לכך שזה יהיה יותר?  אם כי נכון שיש כאלה שסתם חוטפים "רגליים קרות" ואם היו מתחתנים שמא היה אחרת.  אבל יש גם כאלה שפשוט תופסים כש"מתארסים" שזה רציני - ואז רואים שלא מתאים.  נכון שצריך להיות יותר רציניים פשוט טרם החלטה - אבל לא בדרך זו.

באמת - המחוייבות אחרי "ארוסין" של היום, אינה כמו אחרי נישואין. ב"ה שתופסים את ההבדל.  ואם באמת לא מתאים - אז מי אומר שצריך לעשות את כל המאמצים?.. אולי מוטב שתפסו בזמן. זה לא דומה לנישואין. 

ולא בכדי מקרבים את האירוסין-הקידושין כיום לנישואין ממש. אירוסין-קידושין בלא נישואין בזמננו, היו יכולים להביא לבעיות קשות של צניעות עפ"י דרכה של תורה, שלא במקרה ציוותה גם על נישואין וחופה.

שמי שחושב לבטל אירוסין עדיף שיתחתן ויתגרש מאשר לבטל אירוסין, כי מבטלים אירוסין היום בקלות לעומת גירושין ויש הרבה סיכויים שאם יתחתנו לא יתגרשו אח"כ כ"כ מהר..

לא בטוח שזה מתאים גם לציבור שלנו היום...

אלא כי יש הפרת התחייבות. 

ולכן יש כאלה שלא כותבים שטר של קישורי תנאים באירוסין, שלא להסתכן בכך.

אבל גם כך - זה רק אם לא בהסכמת שני הצדדים (שמעתי בזמנו בשם הרב ע. שטרנברג שליט"א).

כך שזה לא קשור כנראה לנידון זה.  מניח שגם הרב קנייבסקי מתייחס לאותו ענין שהגר"א, ולא מהטעם שהוזכר, אם כי לא שמעתיו.

להנהגת קידושין בנפרד.

תחשוב על השישיסט שבטוח שהחברה שלו היא אהבת חייו, ומתכנן להתחתן איתה [אבל רק עוד 4-5 שנים, אחר שיתגייס לסיירת או משהו דומה], ויקדש אותה בפני שני חברים.

ברור שהרבנים ידריכו לא לעשות את זה, אבל מסתבר שזה לא יעזור.

שלא מקדימים אותו. 

ולהקדים אותו זה נתפס כמעשה תמהוני, ואולי כמשהו שיפגע בשלמות של החתונה. [נתינת הטבעת היא מרכז החופה].

ומן הסתם, יש גם כאלה שלא מודעים כלל לאפשרות.

והוא גם פחות רומנטי..

לא באמצעות תקנות, ולא באמצעות נורמות חברתיות.

הגבול הקיים היום, שמעוגן בנורמה חברתית חזקה מאוד, [ואולי גם בתקנות], הוא הגבול היחיד שאני רואה כרגע שיכול לעצור את זה.

ולכן, גם אם אתה צודק, [והגיוני שבאמת אתה צודק] שיש בזה עניין, וזה מתאים במקרים מסויימים, לא מוצדק לדעתי לפרוץ את הגבול, ולהסתכן בכ"כ הרבה בעיות.

[במחילה..] האופציה הזו לא קיימת?

זכור לי שיש גם תקנה כזו, אבל גם אם לא, אני מדבר על הגבול החברתי שניתן לראות. מעודי לא נכחתי בחתונה שלא כללה קידושין. 

אני מתכוון למשהו שלא נכנס למרחב ההתלבטויות של האדם באיזו אופציה לבחור.

לא למשהו שאין לו אפשרות טכנית לבצע.

(ע"י שליח)

כל עוד אין לאירוסין תוקף הלכתי זה לא יכול להיות בעיה הלכתית לבטל את ההחלטה להתחתן (לא מדויק לקרוא לזה אירוסין).

זו גם טענת מחוסרת כל שחר, שהרי אין הבדל בגירושין בין ארוסה לנשואה.

הזמן הנ"ל (נותנים לבתולה י"ב חודש וגו') הוא לתיקון צרכי החתונה והחיים המשותפים, תכשיטים, צרכי סעודה, הבית, הבגדים וכו'.

שפותח השרשור הציע לפתור אותם ע"י אירוסין במשמעותם המקורית.

או אולי פשוט בשביל להגיב- 

אני ארסתי עם טבעת

רק שאני לא יודע אם טישו יכול להיות שטר, מה שבטוח ברגע שהוא נהרס הקידושין פקעו 

וזוג בבעיה

אלא הוא דבר נוסף

אם אני רוצה לקדש בשטר, כסף לא יעזור.

מה לא ברור בזה?!

זה מה שאמרתי מההתחלה.

לא מצליח להבין מה אתה אומר לאורך השרשור אתה ממש לא מובן.

זה משנה באיזו צורה.

הפסק הנ"ל;

ממה נפשך, אם לאירוסין כאלו יהיה יחס כמו לאירוסין דהשתא,

אז לא הועלנו כלום.

ואם יהיה להם יחס יותר מחייב ויותר רציני כמעט כמו חתונה,

אז אנשים ישהו אותם או יבטלו את הקשר לפניהם באותה מידה 

שמבטלים לפני חתונה.

כשאני מקשיב למישהו ביחס לעולמו הפנימי, מה שמעניין ומעסיק אותו אני מרגיש שאני פותח צוהר לעולם שלו.

וכן, להיפך, שמישהו מקשיב לי וממוקד בי ובעולם שלי, אני מרגיש שהוא מתחבר אלי.

במקרים שתחומי העניין הם שונים אז העניין יותר בולט. כשאיש מקשיב לרעהו בצורה אקטיבית בנושא שאין לו בו יד ורגל, זה יכול לעורר חיבור גדול.

/forum/f76

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

ולכן דיברתי על זה ולא על בוגרות. 

הוא כתב שהתחיל לצאת לדייטים לפני חצי שנה. מי ישמע כמה גדול הוא יכול להיות... לא בקטע רע, אבל לכן אמרתי גם על בחורות יותר גדולות. בדרך כלל זה גורם להיות יותר בשלים.

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.

בגלל הגיינה לקויה.

משאר הבחינות היה די סבבה, אבל ממש התביישתי להיות לידו. דיברתי עם מי ששידך, לא אמרתי בפירוש מה הפריע לי, והוא שכנע אותי לצאת פעם שנייה. קיוויתי שהיה משהו חריג באותו היום, אבל מסתבר שלא היה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!