חרש חרש
אט אט
טופפות
עתידות עתידות לקראתנו,
ואת
מחייכת
אלי
מתוך השינה.
יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד,
זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר
את צוחקת אלי
חרש חרש
אט אט
טופפות
עתידות עתידות לקראתנו,
ואת
מחייכת
אלי
מתוך השינה.
יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד,
זה מתחיל כבר בבוקר בבוקר
את צוחקת אלי
אני דווקא חשבתי על רבי עקיבא
כל אחד והסלבים שלו
<צ>
כל אחד והסלב שלו
(סמיילי של השתי אצבעות מהווצאפ)
מה הוא אמור להביע?
ו-מ-נ-יין לך שקראו לו דייויד?!
מה הוא חבר שלך שאתה קורא לו בכינויי חיבה?
|מגחגך|
יעליש שיר כזה על רחל ועקיבא, שנראלי יש בו את המילה "בלאט",
אז זה הזכיר לי.
"אמרה לו רחל בחשאי"?
למרות שאני די בטוחה שיש שם בלאט...
פסידוניתאו שהיית צינית?

יעל
יעלתן לי לצטט שירים בשקט. אתה מגיב ובום, מלא תגובות של ניצלוש.
(למרות שגם לי זה עלה...)
הזכרת את בלאט
בלאט זה דיויד
דיויד מלך
מלך זה דוד המלך
דוד המלך זה תהילים
תהילים זה שיר
סגרנו מעגל יו"ש?
רק כי זה אתה 

בדעוק הפנתי לזה בשרשור אחר.נפתלי הדגאחרי כל השירים הרגילים של אלג'יר, לשמוע אותם שרים "מודה אני לפניך ולך על כל החסד והאמת והטובה והרעה והטובה שעשית עמדי" ו"יהיה לנו טוב, טוב מטוב, טוב מאוד." נותן טעם אחר לשיר. (האמת שיש לי כמה השגות בנוגע לשירים של אלג'יר, אבל לא משנה.)
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)