https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F_%D7%95%D7%96%D7%95%D7%A8%D7%A2

שנבעה מהטעות העוד יותר גדולה של "היה לא תהיה"

הסיסמא הזאת סירסה את המאבק.

אנשיםפ שהיו מסורסים ממילא

מועצת יש"ע ושאר שותפותיה, כולל רבנים שלא ישרו קו עם הפסיקה של גדולי הרבנים לגבי סרוב פקודה הם אלו שסרסו את המאבק. ע"ע כפר מימון, מי שהיה וזוכר את התחושה של כולם כשגילינו שעבדו עלינו.

בלילה הלפני אחרון אבא שלי אמר לי שהוא דיבר עם ראשי מועצת יש"ע (כמזכיר ישוב ותיק, הוא הכיר אותם אישית) ונאמר לו שלא תהיה פריצה. בעקבות זאת ההורים שלי נסעו הביתה באותו לילה. אני פשוט לא האמנתי שזה יתכן ונשארתי. בבוקר הסתבר שהוא צדק.

בראיה כללית יותר-

אני בטוח שהיא גרמה הרבה נחת לה' יתברך ורוממה את הציבור כולו, ואני בתוכו, לרמה אמונית שמאוד חסרה שם, במאבק.

לא חושב שצריך לבחון הכל במבחן התוצאה דווקא

אדרבה, כגודל התקווה - גודל האכזבה, השבר והיאוש.

דמיונות של השפעות פסיכולוגיות

אחרת זה פשוט סתם.

כשנה וחצי לפני הגירוש, כשהגזירה עדיין היתה בגדר שמועות ואיומים מרומזים,

נכחתי בפאנל של אוהדי התיישבות עם נציגי ישובי הגוש תובב"א.

בפגישה עלו הרבה דברי תורה ועידוד מלאים תום ואהבת האדם ומעט מאוד דרכי פעולה מעשיים, ובשניה שהבנתי שאלו לא תושבי השומרון הקשים והמוכרים לי, כאלה שיהיו מוכנים לצאת למאבק נחוש וחסר פשרות - הרמתי ידיים. לפחות מבחינת התודעה.

מכאן ואילך הפגנתי, חסמתי, נעצרתי, ביליתי שבועות שלמים בפנים אל פנים מבית לבית, אבל הבנתי שהגוש אבוד

הוא אומר "לא יפנו" זה לכל היותר שאננות. לא הכנה למלחמה ולא נעליים.

גם לא כשמשקיעים הון עתק במקום בביצורים והכנות טכניות למלחמה (ולא חסר על מה לשים את הכסף)

בשתילת ירקות שעוד חודשיים אמורים להיעקר

אין שום קשר בין אמונה בפעולה מסויימת או העדר פעולה מסויימת, לבין אמונה בקב"ה.

ואדרבא, לעתים יש קורלציה הפוכה. מי שמאמין בכל סחריר של באבא או חוזה עתידות, או לחילופין בכך שאיכשהו באופן מיסטי הגירוש לא יצא לפועל, שקילות האמונה שלו בקב"ה היא פחותה ביותר. בדיוק כמו מאמיני ע"ז, שגם אם כוללים את הקב"ה בפתנאון הדמיוני שלהם כשווה בין שווים, הרי שאמונה כזו לא בדיוק מחמיאה לו, ואינה קידוש השם אלא חילולו. 

קתרינה - ממש בימי הגירוש.

ואולי הזיקה הרבה. מה שבטוח הוא שפתרונות אמיתיים של מאבק ומלחמה היו מועילים נפשית יותר מכל תרופה פסיכולוגית.

הוא לא מאמין גדול, אלא כסיל גדול. אלא אם כן הוא בדרגת אמונה גבוהה כל כך, עד שה' נתן לו מתנה, שהיא ידיעה שיהיה לו טוב.

וללא החלק השני - הוא פשוט מיותר.

וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַהִיא בְּרֵאשִׁית מַמְלֶכֶת צִדְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה בשנת בַּשָּׁנָה הָרְבִעִית בַּחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי אָמַר אֵלַי חֲנַנְיָה בֶן עַזּוּר הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגִּבְעוֹן בְּבֵית ה' לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וְכָל הָעָם לֵאמֹר:  כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר שָׁבַרְתִּי אֶת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל:  בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת כָּל כְּלֵי בֵּית ה' אֲשֶׁר לָקַח נְבוּכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה וַיְבִיאֵם בָּבֶל:  וְאֶת יְכָנְיָה בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה וְאֶת כָּל גָּלוּת יְהוּדָה הַבָּאִים בָּבֶלָה אֲנִי מֵשִׁיב אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה נְאֻם ה' כִּי אֶשְׁבֹּר אֶת עֹל מֶלֶךְ בָּבֶל:  וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל חֲנַנְיָה הַנָּבִיא לְעֵינֵי הַכֹּהֲנִים וּלְעֵינֵי כָל הָעָם הָעֹמְדִים בְּבֵית ה':  וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אָמֵן כֵּן יַעֲשֶׂה ה' יָקֵם ה' אֶת דְּבָרֶיךָ אֲשֶׁר נִבֵּאתָ לְהָשִׁיב כְּלֵי בֵית ה' וְכָל הַגּוֹלָה מִבָּבֶל אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה:  אַךְ שְׁמַע נָא הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי דֹּבֵר בְּאָזְנֶיךָ וּבְאָזְנֵי כָּל הָעָם:  הַנְּבִיאִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנַי וּלְפָנֶיךָ מִן הָעוֹלָם וַיִּנָּבְאוּ אֶל אֲרָצוֹת רַבּוֹת וְעַל מַמְלָכוֹת גְּדֹלוֹת לְמִלְחָמָה וּלְרָעָה וּלְדָבֶר:  הַנָּבִיא אֲשֶׁר יִנָּבֵא לְשָׁלוֹם בְּבֹא דְּבַר הַנָּבִיא יִוָּדַע הַנָּבִיא אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ ה' בֶּאֱמֶת:  וַיִּקַּח חֲנַנְיָה הַנָּבִיא אֶת הַמּוֹטָה מֵעַל צַוַּאר יִרְמְיָה הַנָּבִיא וַיִּשְׁבְּרֵהוּ:  וַיֹּאמֶר חֲנַנְיָה לְעֵינֵי כָל הָעָם לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' כָּכָה אֶשְׁבֹּר אֶת עֹל נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל בְּעוֹד שְׁנָתַיִם יָמִים מֵעַל צַוַּאר כָּל הַגּוֹיִם וַיֵּלֶךְ יִרְמְיָה הַנָּבִיא לְדַרְכּוֹ:  וַיְהִי דְבַר ה' אֶל יִרְמְיָה אַחֲרֵי שְׁבוֹר חֲנַנְיָה הַנָּבִיא אֶת הַמּוֹטָה מֵעַל צַוַּאר יִרְמְיָה הַנָּבִיא לֵאמֹר:  הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל חֲנַנְיָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' מוֹטֹת עֵץ שָׁבָרְתָּ וְעָשִׂיתָ תַחְתֵּיהֶן מֹטוֹת בַּרְזֶל:  כִּי כֹה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עֹל בַּרְזֶל נָתַתִּי עַל צַוַּאר כָּל הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה לַעֲבֹד אֶת נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַעֲבָדֻהוּ וְגַם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לוֹ:  וַיֹּאמֶר יִרְמְיָה הַנָּבִיא אֶל חֲנַנְיָה הַנָּבִיא שְׁמַע נָא חֲנַנְיָה לֹא שְׁלָחֲךָ ה' וְאַתָּה הִבְטַחְתָּ אֶת הָעָם הַזֶּה עַל שָׁקֶר:  לָכֵן כֹּה אָמַר ה' הִנְנִי מְשַׁלֵּחֲךָ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה הַשָּׁנָה אַתָּה מֵת כִּי סָרָה דִבַּרְתָּ אֶל ה':  וַיָּמָת חֲנַנְיָה הַנָּבִיא בַּשָּׁנָה הַהִיא בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי: 

תרם למוראל
עזר כלפי שמיא

השגרה נמשכה. ככה היה צריך

אם כל אנשי הגוש היו עושים היה פועל ישועות גדולות יותר בעיני

אחרי החתימה - גלנט בשיא החוצפה סירב לבצע את מה שנחתם, בטענות שאי אפשר לפגוע בשיקול הדעת של המפקד והושגה פשרה שאם הפינוי משיקולים בטחוניים - זה נשאר בסמכות אלוף הפיקוד. לכן בצו ההרס של בית ענות, הוא כתב את הטענה האבסורדית ש: "המקום פוגע בשלום תושבי האזור".

אם כל הטפשים בהתיישבות האידיאולוגית שמצביעים ליכוד, היו מצביעים לצה"ד, היתה ממשלת ימין בראשות נתניהו אותו דבר- אבל ההתישבות היתה באמת בידי סמוטריץ'.

לכתובת: chalaphagvaot@gmail.com

והעשבים גדלים. זה אחד הדברים היפים בחורף.

אפילו הטחב הירוק שגדל בין המדרכות אחרי הגשמים יפה בחורף.  (אגב רואים שהנבטים בתמונה העליונה הם דו פסיגיים)

יש שם ישיבה 24/7..

עליות מאורגנות המוניות, זה בדר"כ רק כשיש איזו סכנה גדולה שמסתמנת...