ומי הכי רע ? זה שהתחתן אמש !

שדווקא להתייעץ עם חברים ולספר על פרטי הקשר, כשהצד השני לא יודע זו בגידה באמון

אבל להתייעץ עם רב זה לגמרי אחרת

מה גם- שמבררים על המדויט לפני הקשר ולא תמיד הוא מודע לאופן שבו הושג עליו הבירור..

אז למה כשזה באמצע קשר- פתאום זה נקרא בגידה באמון?

זה לגיטימי שמבררים על הצד השני, ולא חייבים לספר לו למי פונים ולמה..

ואם יש נקודה רגישה שלא נעים לשאול פנים אל פנים

מה החלופה שאתה מציע? 

בקיצור- מאחורי הגב זה אולי כשנשואים שאז הבנפרד הופך לאחד

אבל כשזה בזמן הבירורים ( גם פגישות זה בירורים) לא הבנתי למה מבחינתך צריך להיות גלויים ולספר על כל צעד ושעל שעושים במטרה לברר..

כתבתי להתייעץ עם רב או כל אישיות אחרת תוך כדי הקשר, זה לגיטימי

בדיוק כמו שלגיטימי להתייעץ לפני הקשר.

הם אולי עתידים להתחתן, לגיטימי לברר. ואם יש נקודה רגישה, כמו למשל עניינים בריאותיים, או משפחתיים שלא תמיד נעים להציף אז הצורך הזה מקבל משנה תוקף גדול יותר

החובה שלה היא לעשות את ההשתדלות המירבית עם הרבה דרך ארץ כמובן על מנת שהיא תדע שהיא מתחתנת עם אדם טוב שמתאים לה! רב זה רעיון מצויין! בגרך כלל הוא יכול מאוד לעזור וחבל מאוד שככה אתה שולל...

דרך האדם עצמו זה לא מספיק וכדאי מאוד להתיעץ עם אנשים טובים ואמינים שמכירים אותו...

לגמרי וחשוב מאוד! ואל תוציא דברים שלא אמרתי, לצאת עם 10 זה סתם הגזמה לא במקום!

גם בציבור שלנו. זו הנורמה ולכן אין כאן שום גניבה.

אם מישהו חש שגונבים אותו - הוא החריג, והוא צריך למסור גילוי דעת מראש.

עד הדייט הראשון?

כמובן שיש מינונים, אבל הרוב מבררים.

אמור מעתה: אם מישהו לא רוצה שיבררו עליו - הוא צריך לדרוש זאת במפורש. אם כי לא ברור למה לו לעשות דבר כזה שמעורר חדשות מיותרים וסוגר דלתות לשוא.

בישיבתי הקדושה (לפחות נכון ללפני 6 שנים) בטופס של השדכנים יש שורה של פרטים של חבר שאפשר לברר אצלו.

למה לעשות עם רשות?

בס"ד

אם הוא לא מרוצה מזה - או שיש לו מה להסתיר, או שהוא לא מבין את הנחיצות והחשיבות של זה. אני מכיר כאלו שגילו דברים שהסתירו מהם. לפעמים זה רק לא נעים ולפעמים זה גורם לשבר רציני.

אם אתה מברר רקע על הבנאדם...גובה, עדה (אם זה חשוב לך), באיזה כיוון הוא, מה הוא מחפש..

שאליות כלליות לראות אם שי בכלל מה לדבר...וזה לא לשון הרע.. נראה לי בסדר גמור

אבל להדחף לבנאדם יותר מידי...זה כבר מוגזם וגם לשון הרע יכול להיות...

מותר לצורך מסויים ובתנאים מסויימים להגיד גם דברים לא טובים על אנשים, עיין בהלכות לשון הרע...

חתונה זה לצורך חשוב ביותר ואם זה כולל לספר דברים לא טובים אז חשוב מאוד לספר ואפילו חובה! אך כדי לא לכשל באמת צריך פשוט ללמוד את ההלכות...

אני מנחש שלפחות 50. בטח שתיהן כבר נשואות עם ילדים.

אני שייכת למגזר החרדי ליטאי- ישיבתי , אצלנו זה רק ככה.

ההורים מקבלים את ההצעה משדכן (או איש קשר ) ,עם רשימת אנשי קשר לברור

(חברים, ראש ישיבה וכיוצ"ב).

אין מצב לפגישה בלי ברורים קודם

ככה זה חוסך הרבה זמן וכאב ראש ולב מיותרים. 

בגדול, אני יודעת שעשויים לברר עלי בכל רגע נתון אצל מכרות שלי

מה מוזר בלברר על מישהו קודם? הרי הקשר הוא למטרת נשואין

ונשואין עם עניין גדול לכל החיים. מוזר יותר בלי לברר קודם

מבחינת הלכות לשה"ר

יש לציין שאתם פונים לברר למטרת שדוך

ושנית, אם בררו אצלכם אין לפנות למדובר ולומר לו "ביררו עליך" וכיו"ב.

שיהיה בשמחות אצל כולם

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,

מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו

אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!


 

עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;

המתיני מעט עד יעבור זעם......

בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק

לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.

זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.

ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.

אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -

אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.

אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:

שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.

וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.

בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.

אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.

ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.

וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.

וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.

אז איך שנים? וגם אם היא אמרה  זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...

גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.

למרות שזה חמוד לפעמים 

-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.

-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.