לאחרונה קצת קשה לי ואני חושבת שאפשר לקרוא לזה שחיקה...
זה מעצבן לי וקשה לי.
אני מאוד אוהבת את בעלי ומעריכה אותו המון.
אבל כבר יותר קשה לי להרגיש את זה חי.
אולי אנחנו לא מספיק מוצאים זמן אמיתי לבטא את זה.
וקשה לי גם עם הילדים.
ההורות הזאת מאתגרת.
אני מרגישה קצת כבולה ומוגבלת.
אוף.
זה מוזר לי.
כי באמת שיש לי אחלה חיים.
אבל כאילו משהו מת בי.
אני לא מצליחה להרגיש את זה.
הסתבכתי.
לא מצליחה לבטא טוב את התחושות שלי.
טוב. לא נורא.
לפחות פרקתי קצת...
תודה לכם!