ללמוד הרבה כל יום,

אני יודע שכשאני למדתי הייתה השפעה גדולה מאוד של כמה למדתי אתמול- אם אתמול לא למדתי הרבה היה לי קשה ללמוד, ואם אתמול למדתי הרבה היה לי הרבה יותר קל ללמוד.

לדעתי זה הרבה עניין של הרגל- כשלומדים קבוע הרבה יותר קל ללמוד מאשר כשלומדים יום כן יום לא.

הדרך להגיע ללימוד קבוע זה גם בהקפדה לא לפספס ימים, ללמוד כמות מינימלאית כל יום בלי לפספס (אפשר לעשות יותר כמובן, אבל חשוב שבכל יום יהיה לפחות קצת לימוד), ובעיקר- להתאמץ בהתחלה עד שמגיעים ללימוד קבוע. זה שווה את המאמץ.

אני, בתור אדם קצת היפר אקטיבי, הסתבכתי עם אותה בעיה, אבל יש כמה פתרונות יעילים וטובים:

1. מי אמר שצריך ללמוד בישיבה? אני פשוט הולך תוך כדי לימוד (כדאי למצוא מקום נוח להליכה כדי שנוכל להתרכז מצד אחד בתנך ומצד השני לא לגלות את עצמנו על הרצפה...)

2. נשמע מאוד מטופש- אבל לתת לעצמנו צ'ופרים (למצוא איזה אוכל שאוהבים ולהחליט שאחרי כל פרק אוכלים כך וכך...). זה יכול לתת המון מוטיבציה אם את לא עובדת על עצמך ואוכלת כמה שאת רוצה...

3. לקבוע הספק מראש- ספונטיניות, אם כל היתרונות שבה, קשה לביצוע כשאין משהו שכובל אותך, ואם את מחליטה שאת חייבת  לגמור 20 פרקים- את תצליחי בעזרת ה' לגמור אותם (המלצה אישית: לקבוע הספק מראש לכל יום).

כמובן, אפשרויות 2+3 תלויות בכמה את יכולה להכריח את עצמך.

4. אפשר לבקש מחבר או חברה להתקשר לוודא שסיימנו מה שרצינו (כך שתהיה לך אי נעימות אם לא תגמרי את החומר).

בהצלחה!

אייל מטס

אייל, תודה רבה במיוחד.

הבעיה בהליכה תוך כדי הלימוד היא שאני לומדת עם דף ועט, זה קצת מסבך את העניין

הספק מראש יש לי מסודר, ברוך ה'. אבל זו בדיוק הבעיה- אני מרגישה מחוייבות וזה מוציא את החשק לשבת וללמוד.

תודה שוב...

לחזור ללימוד ולא לחשוב על דברים אחרים אלא להכנס לסיפור ממש , לא קל אבל אפשרי... 

אפשר גם להתנדנד על סטנדר. פשוט הבנתי שהישיבה זה חלק ממה שמציק.

אפשר גם כל פעם שאת רוצה לרשום משהו לעצור ולרשום, הרי את לא רושמת כל שנייה, נכון?

לקפוץ, להיות בתנועה כל הזמן עם התנ"ך באוזניים, ואם הייתי שמה לב למשהו שלא שמתי אליו לב עד החזרה הזאת, (אגב, חזרות לא נגמרות... יש ספרים שחזרתי עליהם עשרות פעמים, בלי להגזים בכלל, ואני עדיין לומדת מהם הרבה דברים חדשים, שמה לב לדברים שלא שמתי לב אליהם בעבר, ועדיין אפשר להפיל אותי על שאלות מהם...), הייתי כותבת בפלאפון, או על דפי נייר קטנים, ואחרי זה מעתיקה את זה לדף שייעדתי לרשימות, השוואות, שאלות, וכדומה. בשבתות הייתי מקריאה לעצמי בקול, ושמה סימנייה לזכור איפה מצאתי את ההשוואה כדי לכתוב אותה במוצאי שבת... יצא לי ללכת ל-5 דקות למכולת נגיד, ולרוץ הביתה אחרי זה, כי מצאתי השוואה או רעיון ואין לי תנ"ך לבדוק אותו לחלוטין... וזה קורה לי עד היום.

אתם עוזרים לי מאד.

בפועל יש תקדים שנתנו לצאת באמצע המחנה אחרי הפעלת לחצים כבדים של ההורים

אבל לא הייתי בונה על זה

מי אמרה: "אל תראי כי גם זה לך בן?"

לעבור ולהכות את בני עמון, אבל אני לא בטוח...

מי מצטט בדבריו נבואת נביא לכם ישראל עם שמו, "...היה ניבא בימי... לכן..." ?

(נדמה לי שזו אחת הפעמים הבודדות בתנ"ך, אם לא היחידה, שיש ציטוט ישיר עם שם הנביא...)

תובלקין

מי ביקש סליחה על חטא עתידי?

(שאלה ששאלו אותי בזמנו)

מי כונה איש האדמה?

נוח

מי מצא את היֵמים במדבר והיכן מצאם?

ומי הזכיר בדבריו "זרע חומר"?

באיזה ספר לא נזכרת המילה ׳אמונה׳: ישעיהו, יחזקאל, דברים, שמות?