אבל בקשר לסוף-

הכל תלוי בך.

אם את חושבת שיחס כזה הוא מזלזל, את גם תקבלי אותו מזלזל פי מאה.

מניסיון- גם עלי דברו, גם לי לעגו 'בקטנה'. לקחתי את זה כמחמאות.

זה לא מחמיא, שאת הולכת עם התנ"ך ומשתדלת ללמוד כמה שיותר?

אם זה לא מחמיא בשבילך, חבל.

אם כן, אין שום סיבה בעולם שמה שאומרים יפריע לך.

ובאמת אין סיבה להרגיש זלזול- את תותחית שיש לך כוח רצון ללמוד!

"מחשב טובה הקב"ה מצרפה למעשה"

"ואל יתביש מבני אדם המלעיגים עליו בעבודת השם"

אנחנו מתפללים כל יום שלא נבוש ולא ניכלם כשאנחנו עושים את מצוות הבורא.

מקום שני בחידון תנך בבי"ס... הלוואי וזה היה מפסיק

למזלי קיבלתי גיבוי מלא מהשכבה - לא זילזלו בי שלמדתי תנ"ך, פה ושם אנשים משכבות אחרות זרקו הערות בצחוק (לא בקטע רע )  אבל למזלי לא יצא לי שאנשים בשכבה צחקו או ירדו על זה שלמדתי תנ"ך. 

אני נזכר שבדרך לחידון למבוגרים פגשתי מישהו  שלא ראיתי שנים באוטובוס והוא שמע שאני הולך לחידון התנ"ך והוא צחק ולגלג , (תאמת שאני גם אמרתי בלב ברוך ה' שאני לא הולך למקומות שהוא הולך ..) ראיתי אותו לא מזמן והוא ממש העריך והתלהב שזכיתי.. קיצור ברגע שתזכי או שיראו שאת שולטת בתנ"ך כולם יכבדו . לא תמיד קל בהתחלה , בכיתה ט לא קיבלתי כלל גיבוי מהמורים במיוחד שראו שעפתי על הבית ספרי . קיצור לא צריך להבהל אם את מקיימת את רצון ה' אין מה לפחד גם במקרים שיזלזלו בך ואני יכול לחתום לכל אחד פה שימשיך בלימוד תנ"ך , שהוא עוד יתקל בזלזולים וכיוצא בזה אבל לאט לאט יעריכו אותו כי כולם יודעים מה האמת .  מי שתורני אין לו מה לפחד .

בהצלחה!

ממש לא חייבים לזכות בשביל לקבל הערכה.

אני השתתפתי בחידון באיזור שלי וירדתי על תחילת הפומבי,

ובכל זאת כולן פרגנו. הכל תלוי בנקודת המבט, אני בטוחה שאם בשנה שעברה שבאמת הייתי דבוקה לתנ"ך כל הזמן הייתי לוקחת את ההערות של החברות בצורה קשה, לא הייתי כאן היום...

למדתי לקחת בסבבה, לזרום עם הבדיחות שלהן, לענות בהומור ולאט לאט זה נפסק והן התחילו להעריך, בלי שום קשר לידע.

בדרך כלל אני אחת שזורמת עם בדיחות מעין אלה אז יכול להיות שהם לא קולטות שזה מציק... 

אבל באמת תודה על העצות אני אשתדל להתעלם מזה...  (אני מקווה שזה לא ייאש אותי בזכות העצות שלכם, אחרת מזמן הייתי יורדת מהרעיון...)

ול" אנחנו יחד נבנה " העריכו אותי משהתחלתי ללמוד ובאמת לא צריך לזכות בשביל זה .

" הרב שלמה קרליבך זצ"ל אומר שלפעמים יכול אדם הלומד תורה להיתקל באדם אחר שכועס עליו, ואינו מעריך את מה שהוא עושה. אצל לומד התורה בוודאי מתעוררת מחשבה: "איך הוא לא מבין את חשיבות הדבר של מה שאני עושה?". הרב קרליבך לעומת זאת, תולה את הסיבה לכעס דווקא בלומד התורה עצמו, כיצד? אומר ר' שלמה זצ"ל: אם התלמיד הזה היה לומד מתוך קשר אמתי לכל עם ישראל, באהבת ישראל אמתית, היהודי האחר לא היה כועס עליו. מאחר שהוא לומד לעצמו בלבד, הוא מעורר עליו את כעסו של האחר..

--

דבריו של הרב קרליבך עמוקים וחשובים מאוד לכולנו. ראינו כבר שעם ישראל הוא גוף אחד ממש, נשמה אחת בגופים מחולקים. האחדות הזאת יוצרת בינינו קשר בל יינתק. אם המעשים שלנו מנותקים מן הקשר הזה, מתעוררת אצל הסובבים אותנו תחושה שאיננו מחוברים אליהם. לא תמיד הם יוכלו להסביר לעצמם ממה התחושה הזו נובעת, אך היא קיימת. מי שלומד תורה לעצמו בלבד ושקוע בעולמו הפרטי, גורם באופן בלתי מודע לריחוק בינו ובין הרחוקים מתורה. לעומת זאת, אם אנחנו לומדים, ובכך רוצים להוסיף בריאות לעם ישראל כולו, לכל אחד ואחת, זה מורגש. הדבר יבוא לידי ביטוי גם במעשים שנהיה מוכנים לעשות לטובת הכלל כשיהיה צורך, גם בעצם הלימוד היומיומי " (מתוך החוברת "פתח לבך" לימוד יומי לתלמידי החמ"ד תשע"ה)

אני לא רומזת כלום על אף אחד. אבל לדעתי זה חומר מחשבה לכל לומד בישראל. 

בהצלחה רבה לכוולם!!

והייתי בטוחה שאני כתבתי אותה. עד שקלטתי שלא שלחתי אף הודעה כזאת.

כל החלק הראשון מתאר אותי בדיוק.

ולגבי הלהסתובב עם תנ"ך ושצוחקים עלייך. ת'אמת שחברות שלי ממש מפרגנות בקטע הזה. כי היה איזה לחידון בית ספרי ואחרי שניצחתי וכולן התגאו בי שאני מהכיתה שלהן זה כבר הפך ממש להערכה. 

אבל את צריכה ללמוד ולהשקיע בזה בשביל עצמך. לא בשביל החברות שלך.ובלי להתיחס למה שהן חושבות על זה. במקסימום תדברי איתן יפה והן יבינו

כאילו, בלימודים אחרים אני הרבה יותר מחפפת כי זה משעמם לאללה אז פתאום מה את משקיעה וזה...

כשהייתי  קטנה, בנות נורא הציקו לי כל הזמן.

בסוף- למדתי איך להתייחס, להתעלם מהם, להגיד שזה לא נעים לי ושיעזבו אותי כבר.

אני מאמינה בך שיש לך המון מוטיבציה להצליח, להתמיד, ולרצות לנצח

את תצליחי בסוף!!!!!

הרבה פעמים פוגע!

אני מסבירה שזה מעצבן כי זה לא נכון שאני מתנתקת בגלל התנך...

בפועל יש תקדים שנתנו לצאת באמצע המחנה אחרי הפעלת לחצים כבדים של ההורים

אבל לא הייתי בונה על זה

מי אמרה: "אל תראי כי גם זה לך בן?"

לעבור ולהכות את בני עמון, אבל אני לא בטוח...

מי מצטט בדבריו נבואת נביא לכם ישראל עם שמו, "...היה ניבא בימי... לכן..." ?

(נדמה לי שזו אחת הפעמים הבודדות בתנ"ך, אם לא היחידה, שיש ציטוט ישיר עם שם הנביא...)

תובלקין

מי ביקש סליחה על חטא עתידי?

(שאלה ששאלו אותי בזמנו)

מי כונה איש האדמה?

נוח

מי מצא את היֵמים במדבר והיכן מצאם?

ומי הזכיר בדבריו "זרע חומר"?

באיזה ספר לא נזכרת המילה ׳אמונה׳: ישעיהו, יחזקאל, דברים, שמות?