עושים שיקול "רווח מול הפסד"- 
עם מה באמת אני אצא מרוצה יותר? מי יועיל לי יותר?
העיניים הן כלי חשוב מאד.
חבל ללכלך אותו...
עוד הרבה בהמשך בע"ה.
בהצלחה בינתיים!
אה, ותמצאי לך מה לעשות חוץ מסרטים. יש כל מיני דברים- להתנדב, לפתח תחביבים,
לצאת עם חברות, ללמוד משהו, לסדר דברים שתמיד רצית ולא היה זמן,  [אגב - כשהראש לא לומד משהו "טוב,- אז יש מקום ל "רע" להיכנס....]
הרצאות יפות שאפשר לשמוע במחשב.
מכון מאיר זה דוגמא אחת...
בהצלחה בינתיים!

בס"ד

איך זה יכול להיות שאת רואה הרבה סרטים לצערך? זה תלוי בך? אז למה את עושה משהו שמצער אותך?

הסיבה שאני נתפס לזה היא שכידוע האדם הוא יצור רציונלי. ולכן אם את עושה משהו, כנראה שיש לך סיבה כלשהי, מודעת או לא, וכנראה שיש לך רווח כלשהו או הנאה כלשהי מהעניין.

לכן, מה שעלייך לעשות הוא להעמיד בגלוי מול עצמך את כל הצדדים והשיקולים שיש לך לשני הצדדים ולהחליט האם הדבר שווה לך. קודם כל לגבי השאלה הכללים של "האם לראות סרטים?", ואם כן- לגבי השאלה כמה. ולבסוף, לפני כל סרט שאת רואה, לדון בסרט עצמו האם כדאי לך לראות אותו.

מתברר שהרבה יותר קל לאדם להחליט החלטה שקולה ונכונה, ואני לא דן פה בשאלה מה היא ההחלטה הנכונה, אחרי שהוא מעמיד בגלוי את כל הטיעונים לכל צד אלו מול אלו ושוקל מה עדיף לו.

תסתכלי בתקציר הזה ולפי זה תחליטי אם לראות את הסרט או לא. כמובן שלפני כל סרט שאת רואה את תקבלי על עצמך לכבות את הסרט אם יהיו בו דברים לא מתאימים.

תחליטי שמהיום - זה יהיה אחרת. לא עוד בזבוז זמן מתמשך.

מצרף קישור לתגובה שכתבתי, מקווה שרלוונטי גם פה.

מקבץ חופש - נוער וגיל ההתבגרות

תשאלי בנות שאולי ראו את זה ואם אין מי שראתה תחכי קצת ותבררי

בס"ד

אני חושבת שאת מציגה פה שתי התמודדויות שונות. 

האחת היא הצפייה המוגזמת בסרטים, והשניה זה הסרטים הלא נקיים.

קודם כל חשוב להבין שבאמת אלו שני כוחות אדירים. גם המסך, שיש בו דברים שגורמים לנו להתמכר אליו ממש, וגם היצר שתופס אותנו ברשתו ולא משחרר אותנו בכ"כ קלות..

אני אתחיל מההתמודדות השניה- המאבק מול היצר הוא לא פשוט. וצריך הרבה הרבה הוספה של טוב בתוכנו, וגבורה עצומה. ממליצה ללמוד הרבה על נושא הגבורה, ספרים כמו מסילת ישרים וכדו'. ובכלל ללמוד ולהוסיף קדושה. להתפלל על זה ממש. לא לתת למצב הזה להרגיש לך "טוב נו, בסדר.. בסה"כ סרט.. לא הצלחתי.." אלא באמת להתחרט (אבל בזהירות. לא לייאש ולשנוא את עצמך ח"ו!). ממליצה מ א ו ד לקרוא את הספר לבנות- "כי בא אורך" שעוסק בדיוק בזה.

לפעמים ש לנו רגעי התעוררות כאלה ופתאום אנחנו רוצים לעצור את הסרט, אבל הרגע הזה עובר מהר מאוד ואנחנו נסחפים הלאה. כדאי אולי לחשוב על אלטרנטיבה מסויימת לעשות ברגע של גבורה כזאת. מיד להתקשר לחברה טובה, להכין לעצמי אוכל, לנתק את האינטרנט בבת אחת, לקום ולהתפלל.. גם לשים ספר תהילים ליד המחשב זה מזכיר לנו לפעמים מי אנו ומה באמת אנחנו רוצים בחיים.. 

ההתמודדות מול המסך ופיתוייו דורשת מאיתנו ממש שינוי באורחות חיים. וזה מאתגר פי כמה כשהחברה סביבנו חיה אחרת.. והכל כ"כ זמין ונגיש.. אז כמו שכבר אמרו- כדאי למלא את החיים בעיסוקים חיוביים. ללמוד לנגן על איזה כלי, לאמץ איזה שכנה קשישה/מישהו שזקוק לעזרה כלשהי.. התנדבויות, חברות, טיולים..

אפשר להציב לעצמי מטרות וגבולות, ולצ'פר את עצמי בהתאם. לדוגמא: להחליט שמותר לי 2 סרטים בשבוע. אם ראיתי שניים ביום אז אני לא יכולה לראות עוד.. (זה שיטה מעולה להרבה דברים דומים. כי אז אני חושב פעמיים לפני שאני רואה סרט, ומחליט לדחות אותו למחר..וככה אני מתרגל להתגבר על הדחף הרגעי..). אם גלשתי מהמכסה וראיתי יותר סרטים השבוע אז ירדו לי בשבוע הבא.. אפשר להחליט על משהו שאת מפנקת את עצמך בכל פעם שאת מתגברת/כשאת מצליחה שבוע בלי סרטים בכלל! כדאי לנהל מעקב אישי אחרי הצריכת אינטרנט בכלל/סרטים בפרט. לכתוב כל יום כמה שעות גלשתי, ולהציב לזה גבולות.. להחליט על שעות מסויימות שבהם אני לא נוגעת במחשב.

בדברים כאלה לפעמים קל יותר לשתף מישהו ולהתחרות איתו/לספר לו על ההישגים וכו'.. זה נותן פידבק ומעודד..

וחשוב מאוד מאוד להתאים את הגבולות למציאות. אם את ביום רואה 4 סרטים אז לרדת לשניים בשבוע נראלי קצת "תפסת מרובה לא תפסת", לכן אולי לרדת ל3 סרטים ביומיים ואז כשמצליחים להוריד לאט לאט..

ועוד שני משהויים- 1. אינטרנט רימון. בשביל כל המשפחה.

2. הציעו פה למצוא אתרים נהדרים אחרים ברשת, אז אני מצרפת קישור לאתר מעולה.

 http://milatova.org.il/show.asp?mador=4855&id=59277#.VZWIkflViko

בהצלחה יקרה!! תזכרי שד' יתברך רואה את הרצון הגדול שלך ושמח מאוד!

"בדרך שאדם רוצה לילך- מוליכין אותו"

אף אחד לא רוצה פה לקרוא את מה שאת מציעה. אין לזה היענות.

אין כמעט אנשים חדשים שמצטרפים לפורומים אז מה שאת עושה זה פשוט לטמטם לנו את המוח.

אולי די כבר?!

בדיוק כמו בחיים האזרחיים

הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.

ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר 

אבל בוודאי שיש הרבה הכוונה בציבור הדתי לאומי לצאת דווקא לתפקידים משמועתיים ומובילים בכל מקום ובפרט בצבא

אחד הפעילים זיהה אדם שהניח תפילין בשבוע שעבר והציע לו להניח שוב. להפתעתו, האיש ענה: "לא". כשנשאל מדוע, הוא הסביר בחיוך: "בפעם הקודמת שהנחתי אצלכם, הרגשתי התעוררות כל כך גדולה, שלא רק שקיבלתי על עצמי להניח בכל יום – אלא שכבר הזמנתי דוכן תפילין קבוע למספרה שלי!"

הופכים את העולם!
מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות

!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!