יש מקום לביטחון עצמי והכרה בערך עצמי 
מתוך ידיעה "וזכרת את ה' אלקיך כי הוא הנותן לך כח לעשות חייל"

"אמונה וביטחון"- כדאי לקרא את הקונטרס.
"ביטחון עצמי"-
כדאי לשמוע את דר. מיכאל אבולעפיה. 
הגיוני שתהיה לו הרצאה או משהו בנושא.
בהצלחה!

לא אם זה סותר...אלא אם ביטחון עצמי זה שלב בפני עצמו שחייבים לעבוד עליו בנפרד...

יש בנאדם שעבר טראומה\השפלות שגרמו לו לחוסר ביטחון עצמי...

עד היום הוא שתק והבליג לכולם כי הוא מפחד להגיב...

עכשיו, כשאומרים לכזה בנאדם שהכל משמים והכל לטובה...מניסיון שאני מכיר...סיכוי גדול שהוא יקח את זה למקום לא נכון!

בפעם הבאה שהוא יגיע למצב שהוא צריך להלחם הוא ישר יוותר! ועוד ירגיש שהוא יצא צדיק...

כי "הכל לטובה" והוא בוטח בה'... (תירוצים)

אז אולי קודם צריך ביטחון עצמי ואח"כ ביטחון בה'?

לעבור את השלב של גיבוש זהות עצמית וביטחון עצמי
על מנת להגיע להכרה באחר- וממילא במה שיותר גבוה ממנו.

"ואהבת לרעך- כמוך"- על מנת לאהוב אחר יש לפתח את זה כלפי עצמך.
כלפי שמייא  הסברא אומרת שזה היינו הך.
שוב- ד"ר אבולפיה- הגיוני שיהיה לו מה לאמר בנושא.
מומלץ.
בהצלחה!
עוד משהו טוב בעניין-
http://www.yrg.org.il/show.asp?id=42965
וגם- מאמר "ישראל בטח בעצמך"- הרב דר. רונן לוביץ. לא הצלחתי להביא פה- כדאי לחפש ב "גוגל". גם מעניין.
https://misavivlashulchan.files.wordpress.com

בהצלחה!

מתוך הביטחון בה'- הוא צריך לדעת שאינו צריך לוותר. ה' יעזור לו לעמוד על האמת שלו.

ביטחון בה' - אינו שכל טיפש שמזיק לאדם, אז זה "לטובה"... אולי ה"הכל-לטובה" זה דווקא שיש לו הזדמנות ע"י כך להגיב סוף-סוף כראוי?... גם זה מה'..

למרות שכלפי חוץ שני סוגי הביטחון שהצגת מקבלים ביטוי דומה,האחד הם נובעים לגמרי ממקומות שונים בנפש.

וכדי להמחיש -שכור לי סיפור על אדם של"ע איבד ממונו ,ונכנס לחרדות ואמר לרב שלו: הרב, עד היום היה לי ביטחון בה', אך מאז שהכסף...קשה לי עם מידת הביטחון -אני מודאג כל הזמן וכו'. הרב ענה לו: "עד היום היה לך ביטחון בכסף שלך ,לא בה'.

לפי הסיפור הזה ,אדם יכול לשאוב את הביטחון שלו מכל מני דברים,אלא שהביטחון היציב היחיד שיש הוא ביטחון בה'. שאר הביטחונות-והביטחון העצמי בכללם-הם לא יציבים,הם רק כאשר התנאים אופטימליים. לדוג- אדם עם ביטחון עצמי לעלם לא יכול לדעת כיצד יגיב ואיך ינהג במידה ויאבד את מוצלחיותו או את תמיכת החברה טיחסם-ז"א, כל עוד הביטחון לא נובע מהישענות על הקב"ה,אז זה ביטחון מדומה וזמני.

בגלל שהשניים (2 סוגי הביטחון) דומים לכאורה, לכן נראה לי שדוקא לאנשים עם ביטחון עצמי יהיה יותר מבלבל וקשה להגיע לביטחון אמיתי בה',כי הם קודם צריכים להשתחרר מהדמיון שיש להם ביטחון אמיתי בה'.נסיון העושר קשה יותר מנסיון העוני ,וכאן,לבטוחים בעצמם יש כביכול את ניסיון העושר. לעומת זאת, אדם שכבר נמצא בנקודת האפס-יודע לגשת למסלול הנכון ולהתחיל לעבוד על ביטחון אמיתי בה'.

מה שמדגיש את זה לדעתי הוא שהשניים-עלולים לסתור זה את זה, כאשר הביטחון העצמי הופך למקור המשענת שלך,כי אז זה אפילו סוג של גאווה ועבודה זרה.אדם כזה יכול ליפול ל"כוחי ועוצם ידי",אלא אם כן הוא זוכר ויודע-במוח ובלב(מפנים להרגשה) -שכל מתנה וכל הצלחה וכל כישרון שלו הם אך ורק ואך ורק ואך ורק מה' יתברך.

וע"מ שלא יהיה "קדוש מעונה",שזה גאווה במסווה של ענווה (ויכול להיות מצוי אצל מי שאין לו ביטחון עצמי),ובכלל ,כדי להשתחרר מכל תחלואי הנפש הוא חייב לנבוע מתוך מצב של שיפלות וענווה. כל ריגשי הנחיתות שלנו וחוסר הביטחון העצמי שלנו נובעים דווקא  מגאווה- שזאת תחושת "אני נפרד". כשאדם רוצה להרגיש שהוא שווה משהו ובעל ערך, ושוכח שאין "אני נפרד"-הכל זה רק השם יתברך. זה נשמע הפוך על הפוך, אבל צריך לדעת שהדבר היחיד שמשחרר משיעבוד לדימוי ולדמיון העצמי ,הדבר היחיד שמשחרר משיעבוד לדעת החברה עלינו,הדבר היחיד שמשחרר מנסיונות להוכיח לכולם וגם לעצמינו שאנחנו "שווים",זה דווקא ענווה ושיפלות,ז"א לדעת שאין לי מעצמי דבר, וכל הטוב והכשרונות הם רק מה',ולכן כשנכשלים לא מתוסכלים ולא מרגישים נחותים ,כי יודעים שזה היה רצון השם,וכשמצליחים לא מתגאים כי יודעים שההצלחה היא רק מהשם.

יצא לי מבולבל,אך מציעה לך ללמוד זאת מספרים של הרב יצחק גינזבורג שליט"א,ומלמידיו שמלמדים זאת בביה"ס לתורת הנפש. יש להם גם אתר "גל עיני" .מציעה גם לקרוא את הספר על הרב אושר זצוק"ל, וכך להבין יותר את התפיסה הכ"כ אמיתית ומדוייקת הזאת.

כסף זה דבר חיצוני... אבל מעלה זה דבר שה' נתן לאדם לא כדי שיתעלם ממנה וישנן שהוא אפס

לדוגמא... יש פצוע בכביש (רק על שונאי ישראל)  מתאספים סביבו אנשים עם ידע בסיסי בעזרה ראשונה 

או אפילו פרמדיקים לצורך העניין... פתאום רץ אדם וצועק לכולם לזוז כי הוא רופא בכיר (זאת האמת) והוא יטפל בו

זו בודאי לא גאווה אלא ידיעת המעלות ושימוש נכון בהם. 

אח"כ אפשר לשייך את זה לקב"ה כדי לא לזלזל באף אחד...כי ה' נתן והוא יכול גם לקחת חזרה..

אבל לוודא שלא הם (המעלות שלי) יהיו מקור הביטחון שלי. שלא ה"עצמי" יהיה מקור הביטחון וההרגשה שבזכותם אני "משהו",כי הן לא שלי להתגאות בהם כשאני מצליח והן לא שלי להיות עצוב בגללן כשהן לוקות או אינן.

האמונה שלו בך

כלומר הביטחון והאמונה צריכים לתת לך את הכוח להתגבר על החולשות, הפחדים ולעשות את מה שאתה רוצה לעשותבצורה הנכונה ביותר

לא לעבוד על מידת האמונה והביטחון ולצפות שפתאום לא תהיה ביישן אלא לעבוד על הביישנות, להעז ולפעול כי אתה יכול

אדם שלא מאמין בעצמו לא מאמין בקב"ה כי הקשר של אדם עם עצמו מגיע לפני הקשר עם כל הסובב ומשפיע על כל קשר אחר.

אם נסתכל על הקב"ה ככללות ההוויה ומקורה וכו' אז נראה שאדם שמאמין בקב"ה (לא במובן הפורמלי) לפני שמאמין בעצמו הוא אדם עם שבר והוא לא יחזיק ככה מעמד. קודם אדם עם עצו אחר כך החוצה. הרב קוק במידות הראי"ה פיסקת התיקון. מדבר על זה שמי שעבודתו הרוחנית מנותקת מעצמו ומערכו האישי וישר קופצת לתיקוני עולמות לא עושה דבר וזה לא יצליח כיון שזה מנותק ממנו.

קואוצ'ינג. כמו בכל בעיה אישית, כדאי מאוד לצעוק אל ה' בתפילה, שיעלה לו ארוכה ומרפא. זה ללא שום קשר. הנחת העבודה צריכה להיות, שחיי האמונה מזכים את האדם בחיי העולם הבא, והם לא אינסטרומנטליים לענייני העולם הזה. 

האמונה והביטחון נועדו קודם כל לאלה שנחשבים למצליחנים: הכרה באמת הבסיסית, שמה שהם חושבים ששייך להם, לא באמת שייך להם.

מי שמצליח לשבור חסימות בזכות אמונתו בה', נמצא בדרגה גבוהה מאוד של אמונה, שאותה הוא השיג ללא שום קשר לבעיותיו האישיות.

אני באופן אישי עשיתי מעשים קטנים ומשמעותיים על מנת לשבור חסימות של ביישנות.  

לאחר שאדם מגיע להצלחה, בתחום כלשהו, אם יתבונן באמת, יגיע למסקנה שההצלחה הייתה תלויה בגורמים שאינם בשליטתו. גורמים אלו הם הסייעתא דשמייא שהוא זכה לה. 

לא מדובר על מכות...אלא תגובות של אנשים

"לא הביישן למד" לא נאמר על מישהו שיושב בשיעור של ערסים...אתה מסכים איתי?

העניין הוא שאדם חסר ביטחון...כל תגובה הכי קטנה של חוסר הסכמה על דבריו..

"מזכיר לו" בעצם את מה שהוא תמיד חשב על עצמו... שהוא דפוק!

הוא צריך לנשום עמוק - 

"לצאת" רגע בראשו מהסיטואציה, ולהזכיר לעצמו שאין כל סיבה שהשני יהיה יותר צודק ממנו.

ולא - הוא לא דפוק..

שמע בנושא התמודדות אישית. הרב מדבר שם בדיוק על זה-מאוד מחזק! מסביר איך לא להתרגש מהעולם. מביא שם שמי שלא נהנה ממחמאה ,גם לא יעלב ולא  יתבזה מעלבון ושאין "ביטחון בעצמי" אלא רק ביטחון בהשם.

אך אצטט כאן גישה קצת שונה (שאשמח אם תעזרו לי ליישב את הסתירה לכאורה בין השתיים-מאוד מבלבל אותי הסתירה לכאורה): מובא בשיחות הר"ן סימן ק"מ: (רבי נתן כותב על דברי רבי נחמן אליו)" כשאמר לי עניו הנדפס בליקוטי תנינא סימן פ"ו על פסוק 'מקצר רוח ומעבודה קשה' ,שעל ידי קטנות אמונה צריכין לעבודות קשות וכו', ...עמדתי לפניו כמשתומם ומחשבותי היו תמהים בענין זה, כי נדמה לי שיש לי אמונה קצת. ענה ואמר בלשון גערה קצת, כאומר ואם יש לך אמונה ,אין לך אמונה בעצמך, והזכיר מיד מאמר רבותינו זכרונם לברכה 'כי מי בז ליום קטנות' מי גרם לצדיקים שיתבזבז שלחנם לעתיד לבוא, קטנות שהיה בהם בעצמן',שלא האמינו בהם בעצמן. ורש"י זכרונו לברכה פרש שם כפשוטו קטנות אמונה. אבל מדקדוק לשון הגמרא שאמרו שם קטנות שהיה בהם נראה מבואר דברי רבנו זכרונו לברכה שעיקר קטנות האמונה שלהן היה בהן בעצמן. ויש לפרש לפי זה שלא האמינו בהקב"ה שהוא טוב לכל והם חשובים בעיניו יתברך. ומחמת זה היה בהם קטנות. וזה היה עיקר קטנות האמונה שלהם מה שלא האמינו בהם בעצמן. ויש לכון גם פירוש רש"י לזה.

והכלל המובן מדבריו צריך שיהיה לו אמונה בעצמו שגם הוא חביב בעיני השם יתברך, כי לפי גדלת טובתו של השם יתברך גם הוא גדול וחשוב בעיניו יתברך. וכבר מבואר עניין זה כמה פעמים שאין זה ענוה להיות במוחין דקטנות חס ושלום וצקיכין לבקש הרבה מהשם יתברך לזכות לדרכי ענוה באמת וכו' (עיין בליקוטי תנינא סימן כ"ב ובסימן ע"ב ועוד בכמה מקומות- ליקוטי מוהרן ח"א, סימן קמ"ז וסימן קצ"ז)... ויש שיש עליהם מחלוקת מחמת שאין להם אמונה בעצמן וכו'.

עונים למי ששואל על ביטחון, כנגד תגובות "אלימות" שהיה רגיל לקבל?.. בעוד מילה "אלימה?  תמהני.

ב. "ביטחון עצמי" אינו דווקא "לא יקרה לי רע". אלא יותר האמון ביכולת להתמודד. שלווה שלא ליפול מכל מציק.

וגם הביטחון בה', אינו רק האמונה שכל מה שה' עושה הכל לטובה - אלא גם בכחות שהוא נותן (שגם אותם הוא עשה) להתמודד בבחירה ככל הניתן עם מה שלא טוב, לפי מיטב יכולתנו.

כי אם הכל משמים...אז מה אני אגיד או כמה אני אצליח בסוף ה' קובע....מה יגיבו על מה שאמרתי...גם ה' קובע

ממלא אין מה לפחד מאף אחד....

מה גם שמעתי מרב חב"דניק פעם שאין דבר כזה ביטחון עצמי יש רק ביטחון בה'

הביטחון בה', הוא מושג יותר "למעלה" מ"ביטחון עצמי". אבל גם ביטחון עצמי הוא דבר חשוב.  יש באדם גם צדדים "פסיכולוגיים" ומידותיים, שיש צורך לעבדם. כמו שגם דואגים לתזונה מתאימה לגוף על אף שה' מחיה הכל.  כך חקק בעולמו, גם אם יש מציאות של ניסים, שמדלגים לפעמים על הסדר הטבעי.

ב. הצדדים הללו גם משפיעים זה על זה. האמונה בה', על היכולת לעבוד על הצד הטבעי (גם זה חלק מהביטחון בו, שיעזור גם בכך..); והשלוה הטבעית ועיבוד הכחות - על הפניוּת למה שלמעלה מזה.

ג. והאמת שאלו צדדים שמופיעים זה בתוך זה. כלומר: על אף שיכולים להיות אמונה וביטחון בה', ללא תלות ב"ביטחון העצמי", וכן "ביטחון עצמי" מסויים, ללא תחושת עומק של מידת הביטחון - אבל בסופו של דבר, אותה פניה כלפי מעלה, שמגלה את הפתיחות לאמונה ולביטחון, היא מתגלה בלבוש של האמון-העצמי. 

האדם קודם מבטל את עצמו כלפי מעלה, "מי אני", מתמלא בכח מההתבטלות כלפי ה', שהכל בא ממנו; ומתוך כך מתמלא אמון גם בכחות שה' נתן לו. גם זה מה'. נדבק במידותיו - מה הוא רחום אף אתה רחום. מה הוא גיבור - אף אתה גיבור.. המשך מהחיות האלוקית שממלאת דווקא מתוך הענוה כלפיו.

עובדים על הדברים במקביל.

ד. ביישנות אינה מידה רעה. אדרבה, ישראל ביישנים, רחמנים, גומלי חסדים.  אלא צריך שלא "תשתק" (ולא תמיד "להתווכח, להביע דעה" בא מביטחון עצמי..) ושלא תהיה "פחדנות".

אם מעמיקים בשורש הביישנות, בטוב שבה, הרי שמוצאים בה פנימיות וענוה. וכנ"ל - כשמכוונים את זה כלפי ה', משם באים גם הביטחון, העוז המרץ והשמחה.

"כשם שצריך אדם להאמין בה כן צריך אחר כך להאמין בעצמו"

שיוך לקב"ה לא יעזור לו.

כשאדם מאמין שהכוחות והעוצמות שיש לו הם מה', זה מוסיף לו ביטחון מתוך ידיעה שהכוחות שיש לו פועלים מתוך מערכה נצחית אדירה, אבל אם אין לו כוחות והוא סתם חלש, אז למה שזה יעזור לו אם הוא ידע שהחולשה שלו נובעת ממקור עליון??

כדאי לך לבדוק גם איך בדיוק הוא מתקפל, כי יש כאלה שקוראים להם מתקפל אבל הם עדיין תופסים הרבה מקום.

עושה את העבודה ובעיקר לא תופס הרבה מקום.

שימי לב שבהליכונים הקטנים לרוב אין אופציה לשיפוע, אם זה חשוב לך.

לי את היכולת לעשות כושר בלי לצאת מהבית...

קטן וקומפקטי כמו בפרסומות של רמי לוי וכאלה.

אותי זה מחזיק, אבל נגיד בשביל גבר גדול זה לא ירגיש יציב מספיק.

אותי זה משרת למה שאני צריכה, להליכה/ ריצה בבית כשלא מספיקה לעשות בחוץ ומתקפל קומפקטי.

ולכן רוצה לרכוש אחד. השאלה אם זה עונה על הצורך- האם אפשר ליפול מזה? כי זה צר מידי? או קצר באורך?

הוא לא מתקפל ולא זול.

מה רוצה לדעת?

בגודל נורמלי, שקל לאחסן

גודל, אורך, מחיר, משקל וכו

יהיה יותר קל למצוא בקטלוגים.

אני רואה פרסומים באינטרנט, של חברת תיתקאות או משהו כזה, ולא יודעת אם מה שהם מציעים טוב, או לא...

לק"י

אבל תתפללי שזה לא יהפוך למתלה בגדים🤭

וחוץ מזה זה תחליף לחדר כושר שאת לא מרשה לי ללכת למרות שיש היתרים.

לא יודע לגבי "הגבה ידיך" כי חלילה שלא יראו מחוץ לפרגוד, אבל אמת היא שאיסור אין בזה.

מעתיק ושולח הלאה

ליכוד:

25

ישר:

24

יחד:

12

הדמוקרטים:

10

בן גביר, הרשימה המשותפת:

8

שס, ליברמן, יהדות התורה:

7

סמוטריץ', רעם:

6

יהיה תרחיש של תיקו או מהפך.

בפעם שעברה מרצ ובל"ד שרפו לשמאל כמעט 8 מנדטים. המנדטים האלה כנראה לא ישרפו להם הפעם.

ימינה של איילת שקד שרפה למרכז כ3 מנדטים. כנראה שהפעם חלקם ישרפו אצל וינטר.

ונועם + החרדים החדשים חותך מנדט אחד מהימין.

ככה שקשה להאמין שיהיה ניצחון לגוש הימין.

הימור שלי,

יהיה יתרון קטן (או גדול) לגוש השמאל + ערבים.

זה יביא לכך שגם אם לא יצליחו להקים ממשלה, הם יצליחו להוריד את ביבי מהשלטון.

כדי להפיל את ביבי, צריך שיהיה מועמד מוסכם אחר.

כלומר אם למשל אייזנקוט יצליח לשכנע רק 59 חברי כנסת להצביע לו, כי יש 10 ערבים שיצביעו נגד לכל ממשלה ציונית ועוד 51 חברי כנסת שרוצים את ביבי,

אז ביבי לא נופל אלא יש בחירות חוזרות שבהן הוא ממשיך להיות ראש ממשלת מעבר.

לפי החוק, הוא יכול להיות ראש ממשלת מעבר גם עד גיל 120, כל עוד אין חבר כנסת אחר שזוכה לרוב.

יסכימו לשים את האצבע בעד אייזנקוט. אפילו לממשלה של יום (או כל מינימום אחר אפשרי) העיקר שביבי והימין ירדו.

ויפרקו את הממשלה

ואז תהיה ממשלת מעבר ועוד בחירות

כאשר אייזקוט ראש ממשלת מעבר

כך לפחות אני קורא את המפה הפוליטית

זה נראה שיש סיכוי נמוך שהימין יצליח להשיג 61+

אולי אם יצליחו לשכנע ברגע האחרון את וינטר לפרוש.

מרגע שקמה ממשלה, היא ממשלה חוקית לכל דבר ועניין.

כדי להפיל אותה צריך להעביר הצעת חוק אי אמון בממשלה, החוק צריך לכלול 61 חברי כנסת שתומכים בהפלת הממשלה עם מועמד מוסכם על כולם לראש הממשלה החדש.

אם הערבים והליכוד יצביעו ביחד על אי אמון, זה אומר שהערבים יסכימו למנות את נתניהו לראשות ממשלה...

לא תמיד חברי הכנסת שלנו חכמים. אבל נראה שבחוק יסוד הממשלה הם חשבו בדיוק על איך למנוע דברים כאלה, כדי שממשלה שקיבלה רוב בכנסת תהיה כמה שיותר יציבה ולא תופל בקלות

כזאת שמביאה לעוד בחירות.

אף פעם לא בחרו ראש ממשלה ראש ממשלה חדש

אלא ראש הממשלה מיוזמתו הוביל את החוק לפיזור הכנסת, ובגלל שרוב הכנסת נמצאת בקואליציה אז יש לו רוב.

במילים אחרות, כבר הרבה מאוד שנים לא הפילו כאן ממשלה, בדיוק בגלל מה שכתבתי -זה מהלך לא פשוט בכלל.

אז אייזנקוט יגיד לערבים.

תתמכו בי לראשות הממשלה כדי להוריד את נתניהו

ומחר (או כל זמן מינימלי שאפשרי) אני מפזר את הכנסת.

אני חושב שהערבים כן יתמכו במהלך כזה

אבל אני לא חושב שרמה כזאת של כיעור אפשרית... להקים ממשלה רק בשביל לפזר מיד את הכנסת.

מה גם שלא ראיתי אף פרשן או פוליטיקאי או כתב שבכלל מזכיר אפשרות כזאת

תחזית מנדטים:

הליכוד 28

ישר 20

ביחד 14

ש"ס 9

הדמוקרטים 8

עוצמה 8

יהדות התורה 8

המשותפת 7

הציונות הדתית 7

רע"מ 6

ישראל ביתנו 5

גוש נתניהו: 60

סמוטריץ' כי היטה את ההגה ימינה במלחמה ודאג לשינויים נצרכים במערכת המשפט.

וינטר, כי צריך לגייס חרדים וצריך לקדם יותר את הניצחון במלחמה.

תחזית:

הימורים: ליכוד - 25 אייזנקוט - 20 בנט - 12 בן גביר - 11 ליברמן - 10 הדמוקרטים - 9 שס - 7 סמוטריץ' - 7 יהדות התורה - 6 וינטר - 4 הרשימה המשותפת - 4 רע"מ - 5

הועברת לדף אחר

ותבין שהדרך של סמוטריץ', היא הדרך הכי יעילה לגייס חרדים.

אותו דבר לגבי הניצחון במלחמה - וינטר מדבר כגנרל, שנותן פקודה לכחות לזוז - והם זזים. הוא מעולם לא התמודד (וטוב שכך, אין גרוע מכך שקצינים נדחפים לתחום של הדרג המדיני) עם מכלול השיקולים המדיניים, הכלכליים, החברתיים והאחרים. אין מי שדחף את נתניהו לכיווני הכרעה והמשך הלחימה בצמתים שונים, כמו סמוטריץ'.

פותרת את ההתלבטות...

אני די משוכנע שיהיה לפחות סבב נוסף של בחירות.

סמוטריץ' ומפלגתו יקבלו את הקול שלי כי הם מילאו את הבטחות הבחירות שלהם (כל מה שיכלו). הם עשו מה שרציתי, ולכן אפשר לסמוך שימשיכו לעשות גם בבחירות הבאות. ולכל הפחות יתאמצו בכל מאודם.

1. ההתיישבות קיבלה בוסט לא נורמלי

2. הכלכלה הפתיעה את כולם, בארץ ובעולם, ב"ה

3. העבודה על מערכת המשפט מתקיימת לאט אבל בטוח (בנתיים) ואני רוצה שזה יגיע ל"גמר תשלום" בקדנציה הבא. 10 שופטי עליון יתחלפו בקדנציה הקרובה, ואם השמאל ישלוט בזה אז אנחנו נהפוך לברית המועצות.

4. ההתנהלות בסוגיות המלחמה היתה בדיוק מה שנכון, לדעתי. שמחתי מאוד שהמפלגה לא היתה טהרנית וידעה גם להסכים לעסקת חטופים (הראשונה). זה הוכיח לי שיש חשיבה בכל פעם, ולא ריצת אמוק שאין לה בלמים.

5. עולם התורה הציוני קיבל חיזוק חשוב ב"ה.

6. בהקשר גיוס החרדים, סמוטריץ' מבין שבכפייה חזיתית שום דבר לא יקרה, ולכן צריך אורך רוח כדי לעשות מעקפים ותהליכי אורך. הוא גם מבין שהשמאל יתן לחרדים את מה שירצו בכל מקרה, ולכן אין סיבה להיות הטיפש שמפיל על זה ממשלות. עדיף להסתדר עם החרדים ולשמור על ממשלה לאומית, ציונית ויהודית.

7. גם כשהיתה כביסה מלוכלכת בתוך המפלגה, הם ידעו לנהל את זה פנימית ובכבוד (כנראה, לפחות כלפי חוץ). אופיר סופר פרש בצורה מכובדת מאוד, וזה סימן טוב לעבודה הפנימית במפלגה.

8. אני רוצה סמן ימני חזק, אבל לא מתלהם, שיכול גם להטות את הספינה ימינה כשצריך, וגם יכול למשוך קצת אש כשצריך כדי לאפשר לאחרים לעשות את מה שצריך לעשות.

מי שמכיר קצת יודע שסמוטריץ' הוא איש עשייה, ביצועיסט עם קבלות.

מי שמקשיב קצת (חפשו את השיחה שלו עם הרב חיים נבון, החל מדקה 50) יודע שלסמוטריץ' יש תוכנית סדורה איך לגייס את החרדים.

כמה נקודות שעלי עשו רושם, יש עוד, רוצו לשמוע שם:

• אין תשתית מתאימה. חייבים להקים מסגרות ובתי חייל מותאמים. ברגע שחרדים יראו שאחיהם מתגיייסים ויכולים לשמור על אורח חייהם זה יהיה התמריץ הכי גדול שיתגייסו עוד.

• חייבים חוק שיהיה מוסכם על ההנהגה של החרדים, גם אם זה יהיה באחוזים נמוכים יותר מהאידיאל. חוק מוסכם הופך את הצבא מהאויב של לומדי התורה לתעודת הביטוח שלהם. כדי שלומדי התורה יוכלו להמשיך ללמוד, חייבים למלא את המכסה של הגיוס, וככה הרבנים עצמם הם אלה שישלחו לצבא את מי שלא מתאים לו ללמוד. ושוב, אחים ושכנים רואים שאפשר לשמור על אורח החיים וגם לקבל הטבות של בוגרי צבא ועוד ועוד יתגייסו.

ברור שזו לא הסיבה היחידה להצביע לסמוטריץ'. אם הניצחון וההתיישבות יקרים לליבכם, והשינוי במערכת המשפט חשוב לכם, תנו את הקול למי שעובר את אחוז החסימה, מבטיח לעסוק בעניינים אלה וכבר הביא תוצאות בעבר ברובם.

מה?

במקום להתמקד במה שחשוב באמת.

פעם מישהו אמר לרב אבינר שהוא מפחד מפצצה גרעינית על ישראל. הרב אמר לו - כמות ההרוגים מסיגריות גבוהה יותר מהרוגים מגרעין פוטנציאלי וזה צריך להדאיג יותר (האמת שהוא ניסה לדבר עם ח"כים שיטילו מגבלות קשות על סיגריות ולא הצליח לו)

טופרובסקי היה מקריא בכנסת כל שבוע את ההרוגים כדי להזכיר

עברת פס לבן?

חצית צומת ברמזור באדום?

נתפסת עם היד והעיניים על הטלפון?

נהגת על 140 בכביש של 80?

הגיע הזמן להתייחס לרכב ברצינות הראויה, ולא כאילו מדובר ב''נו נו נו''.

א. העמדה לדין על ניסיון רצח, בדומה לאדם שמחזיק רובה ויורה לכל כיוון.

ב. תתקשר למורה לנהיגה שלך, תבקש ממנו שישריין לך מקום לעוד 10 שנים, כי עד אז הרישיון שלך יהיה פסול.

ג. הודעה מיידית לכל חברות הביטוח, שהאדם הזה עבריין תנועה, ושהן צריכות לשקלל זאת בפעם הבאה שהן מוכנות למכור לו ביטוח (בעוד 10 שנים).

ד. אם מישהו ייתפס בעבירה דומה גם לאחר חידוש הרישיון בעוד עשור, הפסילה תהיה לצמיתות.

רק ככה אנשים יתחילו לפחד לעבור על החוק.

נו באמת...

אתה יודע שזה בחיים לא יקרה.

אגב לשיטתך 70 אחוז מהנהגים רוצחים.

ב. זה היה גורם להרבה יותר מקרי פגע וברח.

ג. אפשר ליישם את שיטתך - מי שמוכר שומן רווי יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה בגלל שומן רווי? כנל מי שנוהג במכונית לא חשמלית יואשם בנסיון רצח. אתה יודע כמה מתים כל שנה מזיהום אוויר?

מזה שיהיה נוכחות משטרתית על הכביש

ומי שמזגזג בין נתיבים בפראות/ לא שומר מרחק בצורה מסוכנת/ כל דבר מסוכן אחר

יוּרד מהכביש

זה קורה כל יום כל הזמן

ומשטרה אַיִן

זה 5 אחוז מהצריכה הביתית בישראל וגם זה לדעתי מוגזם, התחנה באשלים התחילה כפיילוט ולמרות כתבת היחצ הזאת בגדול האנרגיה הסולארית בעולם אנשים די התייאשו ממנה חוץ מאנשים ממש ירוקים באידאולוגיה שלהם, אפילו קרן ביל ומלינדה גייטס הפסיקה לסבסד לוחות סולארים בעולם ובגדול זה לא ממש שווה את ההשקעה בימים שבהם הנפט והגז זורמים חופשי במיצרי הים.

מידי פעם מתעורר זמן שבה האנרגיה הירוקה חוזרת לחיים, לרוב מסיבות אידאולוגיות ולא כלכליות אבל כנראה שהרבה עתיד אין בזה.

מתקן כזה - רוב השנה שמש ישירה, כמעט בלי עננות שמסתירה את השמש, התנאים הסביבתיים ההכרחיים שהביאו להקמת המתקן הזה, אבל דווקא האזור הזה דליל באוכלוסיה.

כדי לנצל את השיטה בצורה יותר גורפת ולספק חשמל לחלקים גדולים של המדינה, צריך מערכת הולכת חשמל מסיבית מהדרום לצפון - ואין כזו.

ולכן אם אתה לא מסבסד את זה (ואתה מסבסד, בערך 15 אגורות לKW שאתה קונה בבית) זה לא משתלם.

כך טען פעם רון ברץ לזכרוני, שהמערב מטומטם שלא מתקדם לתחנות כוח גרעיניות.

אבל אולי בישראל בטחונית זה מסוכן להקים תחנת כוח גרעינית

ופיקוח בינלאומי הדוק על מתקני הגרעין.

ישראל אינה חתומה על האמנה, שדורשת מהמדינות החברות בה להעמיד את מתקניהן לפיקוח מלא של הסוכנות לאנרגיה אטומית (IAEA) כתנאי לקבלת טכנולוגיה ודלק גרעיני.

כל עוד ישראל שומרת באופן רשמי על "עמימות גרעינית" בנוגע ליכולותיה הצבאיות, זה מונע מהמדינה להצטרף לאמנה, וברור שגם מונע פתיחת מתקני הגרעין לפיקוח בינלאומי מלא.

הגלובלית.

אם כן, שמדינות אחרות יעברו לתחנות גרעיניות וזה לא יחמם גלובלית. בכל מקרה ההשפעה של ישראל על ההתחממות היא מזערית. ואם ייצור החשמל של מגדל אור יקר יותר מייצור רגיל, לא ראוה סיבה שישראל תעבור להשתמש בו.

מה גם שלא ניתן לקנות חשמל מקפריסין או מיוון דרך כבל שיעבור בתחתית הים? שואל לא יודע

לכן זה לא תפס ולא אומץ כפתרון נוח ונקי.

1. עלויות גבוהות וזמני הקמה ארוכים: בניית תחנת כוח גרעינית דורשת השקעות עתק (מיליארדי דולרים) ותהליכי תכנון וביצוע שלוקחים לרוב בין עשור לשני עשורים. בניגוד לכך, אנרגיות מתחדשות (כמו שמש ורוח) זולות ומהירות בהרבה להקמה.

2. חשש בטיחותי ודימוי ציבורי: אסונות היסטוריים כמו צ'רנוביל (1986) ופוקושימה (2011) יצרו סטיגמה שלילית עמוקה ופחד ציבורי מוצדק או מוקצן. תושבים ופוליטיקאים רבים מתנגדים נחרצות להקמת כורים בסמוך לאזורי מגורים (עקרון "לא בחצר האחורית שלי" – NIMBY).

3. אתגר הטיפול בפסולת רדיואקטיבית: כורים גרעיניים מייצרים פסולת רדיואקטיבית מסוכנת שנשארת פעילה למשך אלפי שנים. נכון להיום, רוב המדינות מתקשות למצוא פתרונות קבועים ובטוחים לטווח ארוך להטמנת פסולת זו (למעט פרויקטים בודדים כמו "אונקלו" בפינלנד).

4. תחרות מצד האנרגיות המתחדשות: בשנים האחרונות, הירידה הדרסטית בעלויות טכנולוגיות הסולאר, הרוח והאגירה (בסוללות) הפכה אותן לבחירה אטרקטיבית, מהירה ופחות בירוקרטית מפרויקטים גרעיניים מורכבים.

רגילות עולות בהרבה על אלו של הגרעניות. פשוט לגרעניות יש יחסי ציבור גרועים.

ב. ייצור חשמל מסולרי רוח ומים יקר יותר מחשמל מגרעין

ממשלתיים

מתחנות כוח מהיתוך גרעיני.

היתוך גרעיני כמעט לא יוצר קרינה ולא פסולת רדיואקטיבית

וזה לא מוצדק כלכלית יחסית לחלופות אחרות

רק היום התקשרו אליי 4 פעמים איזה דואר זבל. אני מנחשת שזה קשור לבחירות.

אני לא מבינה איך להציק למישהו מעודד אותו להצביע למפלגה המציקה.

לק"י

אני אצביע למי שהכי יציק לי.

יש לי רשימה כבר 🤣 (סתם..).

היום הם התקשרו עוד פעמיים.

נמאס לי לגמרי ועניתי כדי להגיד להם להפסיק להתקשר אליי.

מסתבר שזה לא קשור לבחירות וזו פרסומות לחברת מוניות "אנ"ש".

בכל זאת שגעו לי את השכל.

לא היה לי על מי לצעוק אפילו כי זו הייתה הקלטה.

וממש בעת כתיבת שורות אלו, הפעם כן התקשרו אליי בנושא פוליטי. של "הורים מעורבים" לענות אם הילד שלי יודע להשלים את המשפט "שמע ישראל". כנ"ל הקלטה מעצבנת או אפילו קול ai.

יש איך לחסום את המעיקים האלו?

לק"י

נשלחת לי הודעה של "התקשרנו אלייך ממספר.... תחזרו אלינו". משהו כזה.

כן. עכשיו אני חוזרת לכל הספאמים האלה...

על פי חוק אי אפשר לתבוע פוליטיקאים על ספאם, נחשי מי חוקק את החוק הזה.

זה לא הגיוני לקבל 4 שיחות טלפון ביום כמעט כולן בשעות העבודה.

וכן, הפוליטיקאים שמחריגים את עצמם בהחלט לא הוגנים.

זה אולי מקרה שהתערבות בג"ץ כן הייתה יכולה להיות הגיונית.

ועוד הקלטה, בלי בושה. אפילו לא השקיעו בטלפן אנושי.

לא עוזר לחסום, כל פעם מספר אחר

מחילה מכל האנשים האמיתיים שמתקשרים אליי ואני לא עונה כי מניחה מראש שהם רב העמק…

ישנו מאגר ממשלתי שנקרא 'אל תתקשרו אלי', חפשו ברשת. מכניסים מספר טלפון, קוד אימות ואתם בפנים. שבוע עד שזה נכנס לתוקף ואז כ0על כל שיחה או הודעה פרסומית, מלבד פוליטיקאים ועוד כמה לוביסטים שדאגו להחריג, אפשר להגיש תביעה על כל הודעה. זה 1000₪ בלי הוכחת נזק.

אתמול התקשרו באמצע הלילה

לי לפחות יש טרוקולר, אבל בעלי צריך לענות לכל השיחות האלה כדי לדעת שהן ספאם בחירות...

וגם כמות ההודעות שהייתי צריכה למחוק בזמן האחרון🤦‍♀️

הבעיה התחילה כשהתקשרה אליי פעילה של מפלגה כשלהי, וזה לא תויג כספאם כי זו אישה פרטית... (ומקווה בשבילה שאנשים לא תייגו אותה כספאם, כי סך הכול היא אישה טובה...)

והוא גם עוצר בים משפט למשפט כאילו הוא מקשיב

חחחחח

לק"י

יש כאלה הודעות לבקשת תרומה.

ואז התגובות לא תמיד לעניין😅

"האם תרצו לתרום לנו?"

"לא"

"תודה על תרומתכם"

"ביבי" התקשר אליו. ושאל אם הוא מוכן להיות שם בשבילו בקלפי.

אז הוא שאל לו מה הוא מתכוון לעשות בסוגיית הצ'יפים שבחיסונים שהופכים את כולם לאנשי לטאה. הai רק התעקש, "נדון בהכל אחרי הבחירות, אבל עכשיו אתה איתי"? ובסוף הוא הוציא ממנו הסכמה לטפל בנושא החשוב הזה אחרי הבחירות.

יש לנו הבטחה רשמית מראש הממשלה!

וברצינות- זה ממש דוחה, יותר מסתם שיחות ספאם. זה נועד לרמות סבתות שלא יודעות מה קול של ai?

ואני בכלל שתקתי חחח

הוא גר ביישוב "זמרת", שמאוד יכול להתאים לקריטריונים

ומולו אפשר לברר את השיעור של צעירים שם.

https://m.knesset.gov.il/mk/pages/mkpub.aspx?mkid=1011

לק"י

זה לא שהוא מכיר אותו אישית...

ואם מדובר במעשה ציוני, התיישבות בנגב, לא באיזה עניין אישי שהשר צריך להתלבט אם לעזור -אני, אם הייתי במצב כזה, במקומו, הייתי עוזר בשמחה.

לק"י

לי היה מוזר לשלוח מייל ולשאול כמה כלבים יש שם

ולא על הולכי על ארבע….

ומי שמקבל את המיילים שלו זה מן הסתם לא הוא עצמו אלא אחד מעוזריו הפרלמנטרים והעוזר סביר שיפעיל שיקול דעת ראלי מה יעזור לשר להמשיך להיות שר עוד שבועיים ומה זאת שאלה שאפשר פשוטנלשאול בכל קבוצת פייסבוק או ווצאפ מקומית או פורום.

כך או אחרת יש קהילה דתית בשדרות ונתיבות אם אתם רוצים ממש חורים גם בניצנה או חולות חלוצה יש גם ישובים חרדים באזור כמו תפרח סביר להניח שכמעט ואין שם כלבים.

לק"י

בוודאות יש שם גם בני 30++, אבל הגיוני שיש גם צעירים.

וגם בבאר שבע יש. שם טווח הגילאים רחב בוודאות.

כי אנחנו בני אדם, וחשוב לנו איך אנחנו נראים בעיני אחרים.

האם זה טוב? לא

צריך עבודה פנימית לא להיות מושפע מאחרים.

לדוגמה רואים אנשים גדולים, אנשי ציבור או רבנים, שיש עליהם תגובות, כעסים, והם צריכים להיות עם עמוד שדרה חזק כדי לא להיות מושפע מכל משפט שכל אחד זורק, כי ככה הם לא יגיעו לשום מקום..

אני מעריכה אותם על זה

כועסים זה אומר שאיכפת להם ממני

מתעלמים זה אומר לא איכפת

חושבים זה אומר שאני משמעותית בשבילם

כמה זה משנה?

תלוי מי זה וכמה חשיבות מייחסים לו בחיים

של הדבר, בד"כ, נופלות עליו (משימה שהוא התחייב שתתבצע ולא הסתיימה, דו"ח שהוא מחכה לו ועדיין לא מוכן בזמן…) - הוא כועס ולא בגלל שאכפת לו ממך…

הוא כועס גם כי הוא ציפה שאני אעמוד במשימה

וגם כי היא לא בוצעה

אכפת לו מעצמו

גם בוסית בעצמי

בכל מני וריאציות

אם אני כועסת על מישהו על עבודה שלא נעשתה כראוי

זה רק מישהו שראוי לכעוס עליו

כי ציפיתי/ סמכתי עליו

אחרת זה בזבוז אנרגיות לשוא

נראה לי שזו וריאציה מהצד הטוב של הכעס

וכן יש גם צד יותר שלילי

של אנשים שאיכפת להם יותר מעצמם ופחות מאחרים

וסתם מפזרים כעס לכל כיוון

מאנשים כאלה אני תופסת מרחק

נגיד אם השמאל כועס עלייך זה לא כי אכפת לו ממך

מה אני חושבת/ אומרת/ עושה/ איפה גרה

רק אם זה אנשים מאוד ספציפיים, ורק אם הסיבה היא שעשיתי משו שפגע בהם

כל השאר - פחות

שאלה מצוינת. זה משנה הרבה יותר ממה שנדמה. מי שמאוד אכפת לו שכועסים עליו, מתחיל בדרך כלל לוותר על עצמו כדי שכולם יהיו מרוצים וזה גם מה שגורם לערך שלנו לרדת ואנשים מרגישים את זה. זה נראה כמו נחמדות, אבל בפועל זה שוחק את הביטחון העצמי. העניין הוא לא אם אכפת, אלא אם אפשר לחיות עם זה שמישהו כועס, להבין שזה שלו ולעשות את מה שנראה לנו כנכון.

כל כך נכון. אי אפשר לחיות כל הזמן בניסיון לרצות את כולם, כי בסוף מאבדים את עצמנו בדרך. אפשר להיות אדם טוב, רגיש ומתחשב, ועדיין להציב גבולות ולהבין שלא כל כעס של מישהו אחר הוא באחריותנו.