למרות שכלפי חוץ שני סוגי הביטחון שהצגת מקבלים ביטוי דומה,האחד הם נובעים לגמרי ממקומות שונים בנפש.
וכדי להמחיש -שכור לי סיפור על אדם של"ע איבד ממונו ,ונכנס לחרדות ואמר לרב שלו: הרב, עד היום היה לי ביטחון בה', אך מאז שהכסף...קשה לי עם מידת הביטחון -אני מודאג כל הזמן וכו'. הרב ענה לו: "עד היום היה לך ביטחון בכסף שלך ,לא בה'.
לפי הסיפור הזה ,אדם יכול לשאוב את הביטחון שלו מכל מני דברים,אלא שהביטחון היציב היחיד שיש הוא ביטחון בה'. שאר הביטחונות-והביטחון העצמי בכללם-הם לא יציבים,הם רק כאשר התנאים אופטימליים. לדוג- אדם עם ביטחון עצמי לעלם לא יכול לדעת כיצד יגיב ואיך ינהג במידה ויאבד את מוצלחיותו או את תמיכת החברה טיחסם-ז"א, כל עוד הביטחון לא נובע מהישענות על הקב"ה,אז זה ביטחון מדומה וזמני.
בגלל שהשניים (2 סוגי הביטחון) דומים לכאורה, לכן נראה לי שדוקא לאנשים עם ביטחון עצמי יהיה יותר מבלבל וקשה להגיע לביטחון אמיתי בה',כי הם קודם צריכים להשתחרר מהדמיון שיש להם ביטחון אמיתי בה'.נסיון העושר קשה יותר מנסיון העוני ,וכאן,לבטוחים בעצמם יש כביכול את ניסיון העושר. לעומת זאת, אדם שכבר נמצא בנקודת האפס-יודע לגשת למסלול הנכון ולהתחיל לעבוד על ביטחון אמיתי בה'.
מה שמדגיש את זה לדעתי הוא שהשניים-עלולים לסתור זה את זה, כאשר הביטחון העצמי הופך למקור המשענת שלך,כי אז זה אפילו סוג של גאווה ועבודה זרה.אדם כזה יכול ליפול ל"כוחי ועוצם ידי",אלא אם כן הוא זוכר ויודע-במוח ובלב(מפנים להרגשה) -שכל מתנה וכל הצלחה וכל כישרון שלו הם אך ורק ואך ורק ואך ורק מה' יתברך.
וע"מ שלא יהיה "קדוש מעונה",שזה גאווה במסווה של ענווה (ויכול להיות מצוי אצל מי שאין לו ביטחון עצמי),ובכלל ,כדי להשתחרר מכל תחלואי הנפש הוא חייב לנבוע מתוך מצב של שיפלות וענווה. כל ריגשי הנחיתות שלנו וחוסר הביטחון העצמי שלנו נובעים דווקא מגאווה- שזאת תחושת "אני נפרד". כשאדם רוצה להרגיש שהוא שווה משהו ובעל ערך, ושוכח שאין "אני נפרד"-הכל זה רק השם יתברך. זה נשמע הפוך על הפוך, אבל צריך לדעת שהדבר היחיד שמשחרר משיעבוד לדימוי ולדמיון העצמי ,הדבר היחיד שמשחרר משיעבוד לדעת החברה עלינו,הדבר היחיד שמשחרר מנסיונות להוכיח לכולם וגם לעצמינו שאנחנו "שווים",זה דווקא ענווה ושיפלות,ז"א לדעת שאין לי מעצמי דבר, וכל הטוב והכשרונות הם רק מה',ולכן כשנכשלים לא מתוסכלים ולא מרגישים נחותים ,כי יודעים שזה היה רצון השם,וכשמצליחים לא מתגאים כי יודעים שההצלחה היא רק מהשם.
יצא לי מבולבל,אך מציעה לך ללמוד זאת מספרים של הרב יצחק גינזבורג שליט"א,ומלמידיו שמלמדים זאת בביה"ס לתורת הנפש. יש להם גם אתר "גל עיני" .מציעה גם לקרוא את הספר על הרב אושר זצוק"ל, וכך להבין יותר את התפיסה הכ"כ אמיתית ומדוייקת הזאת.
