אני לא מצליח ללכת עם חצאית והולך תמיד עם מכנסיים.

לשמור את העניים אולי נופל פה ושם אבל בטח לא באופן קבוע.

<צ> אם זה לא היה מובן...

אני באמת צריך לקנות בד לשמלה חדשה לשבת.

(אבל שמלת גבר,כן?)

וגדול שכרך בעולם הזה ובעולם הבא

על שבת הבנתי שהוא רציני,

אבל התכוונתי שהוא ימשיך את זה לשאר השבוע-

ועל זה הייתי בטוחה שהוא ציני,

צדקתי?

בקטע של חצאיות, יש לי חבר יבואן לכאלו בשנקין, 

דבר איתי אם אתה רוצה מחירים טובים. ;) 

כן עכשיו אני קורא יש גם אחלה שמלות, רציתי להביא לך קישור.. 

אבל קצת בעייתי בפורום.

הצניעות תרד לעולם!, הכל עניין של תרבות אופנה.

רק ברגליים.. (: 

כל הכבוד ! 

שאפו!

ולא היה נסיונות? (: 

ואם כן מה החזיק אותך?

אם אתה רוצה די"מ יגיד לך מה הניסיונות בשמלות.

עכשיו היא גם חייבת בצניעות וגם בשמירת העיניים ?  

אשה צריכה להראות טוב בלי קשר לאופנה (ובעצם כל אדם),

ואם יש אופנה שמכערת את רוב הלובשות אותה (גם אם הם לא מודעות לעובדה הזאת)

כדאי להפסיק אותה, את לא חושבת?

זה רלוונטי גם לעוד אופנות, כמו למשל למשקפיים ענקיות שמתאימות רק לאנשים מסויימים מאד ולשאר לא. כך שלא נראה לי שזה נובע מפמיניסטיות

עד כדי שזאת המערכת היחסים המרכזית והעיקרית בחייך, הימנעות מפחמימות וסוכרים פשוטים, אפשר לנצח את מבנה הגוף וללבוש כמעט הכל.

סורי, חצאית שמגלה את רוב הרגליים לא מחמיאה לרוב הבנות, שלא נדבר על שאר צרות שעדיף להסתיר, וזה בדיוק כמו שיש גברים שעדיף שיימנעו מלהסתובב בבגדים מסוימים[שמגלים יותר מדי עבורם..].

אין לך מה להיעלב, דווקא את נשמעת לי יותר טיפוס של מכנסיים..

הרי ברור שכל אחד נראה שונה, ולכן מתאימים לו דברים אחרים (בלי קשר לצניעות)

כמו שמתאימים את הצבעים באיפור שיתאימו לפנים, כך גם צריך להתאים את הסגנון והגזרה

לא ברור לי למה זה לא הגיוני

אדם צריך ללבוש מה שנראה עליו יפה, ולא ללבוש את מה שלא נראה עליו יפה או מכער אותו

וברור שהגזרה משפיעה על הלבוש שמתאים..

הזכרתי את האופנה כי הרבה פעמים אנשים הולכים לפי אופנה וחושבים שזה יפה כי כולם הולכים ככה, ולא מבינים שמה שיפה זה לבוש שמתאים להם, ולא מה שהחברה החליטה שיפה ויכול להראות עליהם ספציפית מחריד (יש הרבה אופנות כאלה לצערי) וזה דוגמא מקבילה

מתנצלת בפני חלק מהגברים כאן...

מה יש פורומים נפרדים? 

ממה המחיצה עשויה?

שזה היה מציאותי ,

לצערנו גם כאלו שה' חנן אותם בעודף בשר. לא בדיוק לובשות ארוך. 

ישנן אינספור השלכות שלילות למי שאינו שומר על עיניו.

יש אינספור השלכות חיוביות, ב"ה. (: 

אבל נדמה לי ששמירת עיניים כי עם חצאיות תמיד אפשר איכשהו למצוא יפות וצנועות..

כבר שנים לא קניתי חצאית מהסיבה הזו

בתור בן , לא יודע מה מצאת, אבל המטאטות יפות פי כמה.

סוגר נצל"ש

נכון שצריך סבלנות אבל בסוף מוצאים.

תלוי אם זה חשוב לך או לא..

באמת זו לא שפיטה יפה

ההפך, דווקא בגלל שזה חשוב לי אני הולכת עם חצאיות מלפני שנים ולא מחדשת

אבל מה הקשר בין למצוא בגדים לבין חשיבות?  

וסליחה לא התכוונתי לשפוט..

(האמת שכתבת ששנים לא קנית חצאית בגלל זה... אבל לא חשבתי על הרעיון שאפשר ללכת עם ישנות..)

אבל אני גבר אז אין לי דרך לדעת. פשוט יש הרבה נשים שהולכות תמיד עם ארוך ולא נכשלות בקצר, אבל גברים ששומרים את העיניים ואין להם הרהורים ונפילות בכלל, זה אני לא מכיר. 

כי כמו שלאיסור הסתכלות בנשים יש כמה אופנים שאסורים...

ככה בצניעות זה לא רק חצאית ותו לא...

אני חושב שאם ניקח את כל הכללים בשני הצדדים זה יצא שווה ברמת הקושי

כל אחד/ת והמצוות שלו/ה

מעולם לא הייתי גבר, ואתה לעולם לא תהיה אשה,

אז איך אפשר לענות לשאלה כזאת בכלל?

ומה זאת ההנחה שלכולן חצאית כזאת היא הניסיון?

והוכחה שמשהו לא תקין בשרשור הזה:

שאמי לא הגיב פה בכלל, ועוד בשרשור שלו!! (נא ראו הבדלים משרשורים אחרים שלו  )

משהי כאן עוקבת.. 

מזל שאין כאן כפתור של עקוב אחרי. ;) 

מה יותר מהר או נמר? - נסיונות פעילים

@ותן טל

גבר יכול לפעול בצורה חכמה וגם אם רואה מראה בעייתי, לא לנסות ולראות את זה עוד פעם - המחשבה נכנסת רק אם לא מורידים את המבט, מתוך מחקרים בנושא...[מי שלא מאמין לחוקרים - בעיה שלו].

לאישה נראה לי הרבה יותר קשה למצוא חנות שבה מוכרים בגדים יפים ואופנתיים, ולא משנות ה-90[חחחח], שהם בגדר של מתחת לברך - אלא - אם הן גרות בירושלים, שגם שמה מאוד קשה למצוא את זה..

בד"כ בנות הולכות עם מס' שכבות.. - וזה הקושי.

ובת כזו - מגיעה לה יישר כוח רציני בימים הטרופים של הקיץ - במיוחד במרכז הארץ!!

הבנות אומרות שלגברים יותר קשה...

והבנים אומרים שלבנות יותר קשה..

כך - שכאשר אתה לא נמצא בסיטואציה - אתה תמיד חושב שבצד השני יותר קשה להתמודד...

כדי להחליט - צריך להכיר את הסיטואציה מבפנים - ואז, לתת את הדעת..

אם אתה לא מכיר - אז, הכל מאוד מאוד סובייקטיבי - ואינו אמיתי...

זה ממש לא היה קשור.

אם כי גם אני לא חושבת שהשאלה הזאת במקום.

לא נראה לי ששאלות מסוג זה יחזקו את שמירת המצוות האלו.

זה רק מעיד ששמירת עיניים לגבר קשה הרבה הרבה יותר!

מדובר בנשים יחסית צנועות, שהרב התקשה בקטע של שמירת עיניים מולן.

בכללי לגבר הרבה יותר קשה לשמור על העיניים. כך הוא נולד.

זה אחד "החסרונות" שהעניק לו ה'.

לבת קשה ללכת עם חצאית ארוכה אבל זה משהו חיצוני. לשלוט על התאוות שלך זה הרבה יותר קשה.

אפשר לנסח את זה אחרת: שמירת עיניים לבן או דיאטה עקבית(!!!)לבת (בעיקר דיאטת מתוקים אבל לא רק).

אם הבנות יהיו כנות עם עצמן הן יבינו ששני התחומים הינם קשים מאד.

וגם שהראש שלו יהיה שקוע בתורה, שלא יישאר לו מקום לחשוב על דברים צדדיים.

אצל בת ההחלטה הראשונית קשה, אצל בן התמודדות יום יומית קשה מנשוא בעולמינו!
דברתי פעם עם חברה, ואז היא אמרה לי משפט ממש חכם, אנחנו הולכות כנשים עם הבעלים שלנו לטיול בחוץ ונהנות! ממה? מלהסתכל לכל מקום, לחוות את הבחוץ, אצל הגברים, הם כאיל נכנסים לתוך מאבק מלחמתי בעיינים שלהם..
בעלי אמר לי פעם, תנסי יום שלם לא לראות נעליים של אנשים...משגע נראה לי..
וחוץ מזה שאצל בת ההחלטה תלויה במה היא נותנת ללב למשוך אותה, אם היא רואה סרטים וכו כל היום, מחוברת ממש לתרבות המערב היא מרגישה קושי עצום להתלבש כמו ההלכה, אם היא עובדת על התנתקות מהתרבות המגעילה, הרבה יותר קל לה.

יש מישהו שחושב שהשרשור הזה מוסיף יראת שמיים?

אז ככה לא קראתי את כל התגובות אבל את רובן, קודם כל הדיון הזה בעיני לא כל כך מהותי זה שאלה די לא מהותית וענינית ולא מוסיפה שום יראת שמים!!!

חצאית מתקשר לנושא צניעות אצל בנים ושמירת עיניים לבנים (אגב גם בנות צריכות לשמור על עצמן כמובן אבל שלא ברמות האלה קצת שונה...)

לבנים ולבנות יש נסיונות שונים ואין פה בכלל שום מקום להשוות מה יותר קשה/ קל או מאמץ יותר...

כל אחד מתמודד בחיים שלו עם בעיות.

זה גם תלוי מאוד ברמה הרוחנית של הבן אדם.... קיצור נושא שלם לדיון

בהצלחה רבה לכולם

וזאת בגלל שהוא ירוק גם לרוחב.

מצד שני, הוא ארוך גם מבפנים. וצריך עיון.

ואני מזכיר לך גם את סוגיית דרכא אחריתא: אסור ללכת בדרך שיש בה בעיות של שמירת העיניים אם יש לו דרך אחרת, אפילו אם עוצם את עיניו.

לא על גופיות, לא על צמוד, לא על מחשוף וכו' וכו'. נפש האדם לא השתנתה.

גדר ההלכה לא נקבע לפי אנשים כאלו.

הירך והשוק (לפי המשנ"ב זה אותו דבר) הם אחד מהם.

כנ"ל השיער (לאישה נשואה) ומקומות הערווה. לא הכל תלוי בזמן ובמקום.

פעם היו הולכים עם ריבוי בגדים כי זה היה יפה ולא בגלל צניעות.

יהודה חשב את את תמר לזונה "כי כסתה פניה".

"ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה" משום דכסתה פניה ויחשבה לזונה? אלא משום דכסתה פניה בבית חמיה  (מגילה י ע"ב)

רש"י שכיסתה פניה בבית חמיה. לפיכך לא הכירה עכשיו שאף בביתו לא ראה פניה שיהא מכירה:

ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה משום דכסתה פניה חשבה לזונה א''ר אלעזר שכסתה פניה בבית חמיה דא''ר שמואל בר נחמני א''ר יונתן כל כלה שהיא צנועה בבית חמיה זוכה ויוצאין ממנה מלכים ונביאים מנלן מתמר 

(סוטה י ע"ב)

יוצא שלבנים זה יותר קשה. 

בנות תעריכו יותר את אלו השומרים.. מגיע להם. (: 

ולאלו שרשמו בן לא יכול להיות בת וכן להיפך. 

דנה אינטרנשיונל תוכיח. 

היא גם אמר ששמירת העיניים יותר קשה.

יוצא שאם משווים שמירת עיניים לחצאית צנועה, שמירת עיניים יותר קשה

אבל אין פה העמדה של כל ההלכות של בנות לעומת ההלכות של הבנים בהלכות צניעות וכיוצא בזה

אם תשווה בין כל ההלכות תגלה שלבנות יותר קשה- הרבה יותר קשה

לא חוכמה לקחת את הדבר הכי קשה לבנים ולהשוות אותו עם אחד מהפרטים הקטנים של ההלכות לבנות..

ואני לא מזלזלת בקושי של שמירת העיניים לרגע, ברור לי שזה קשה מאד

הכל שטויות ..אם לא ללבוש בגד כזה או אחר

די מספיק יש לכם אחלה חיים

אבל תכלס לא הייתי רוצה להיות בת ..

כלומר..מה בנות מוצאות בבנים ? (:

ולא מזלזל חלילה ...

אני מאמין שיש להן יצר הרע זה ברור לי

רק שזה לא דומה לבנים שלהם יש איסור מפורש על העניין הזה של ההסתכלות ושאר ירקות

אז מה הן עושות פה בכלל בעולם אם אין להן מה לתקן?

נו, באמת..

לפעמים עדיף לא להגיב מאשר לכתוב דברים כאלה

והלכות צניעות הן הרבה מעבר ללבישת בגד כזה או אחר וכוללות בתוכן נסיונות קשים מאד

רק שאתה לא בת, אז לא למדת יותר מדי ונראה לך שהכל מסתכם בלבוש צנוע..

תאמין לי שבעלי שמודע יותר לא מקנא בי לרגע ומעדיף להיות בן עם כל הקושי בשמירת בעיניים..

תראי בגדול , בנות נמשכות לבנים ובנים לבנות

אוטומטי זה יוצר ניסיונות אוקי? אבל הניסיון של בן לא להסתכל על בת זה ניסיון מארץ הניסיונות

במיוחד שהיא לא צנועה ! מה אתם כבר חושבים שאתן רואים בן ברחוב? וואלק..חתיך ..

אין לכם יצר לעמוד שעה ולהסתכל בו

במיוחד שמדובר באישה לא צנועה

לכם אין את הניסיון הזה . נקודה .

זה רגע רגע במיוחד ברחוב של היום

שאתן יוצאות מהבית אתן לא חושבות אלף פעם לפני ונתקעות בתמרורים נכון?

זהו ...

פעם שמעתי מרב צדיק שאמר...שאשה עומדת לצאת לרחוב הסטרא אחרא אוספת את כל 

הכוח שלה כדי לשכנע אותה לחפף ולו בפרט הכי קטן של צניעות...

שהן מרגישות את האש הזאת בלב שלהן?

שבנים מרגישים ? לא אין מצב , קשה קשה , אבל יש קשה של הלחם

ויש קשה של מדורה

מזה קשה?

זה לא יצר עז מבפנים שבוער בך ורק בנים מבינים על מה אני מדבר !

(בנות מן הסתם לא מרגישות את זה , ולעולם לא ירגישו גם )

כשהן יוצאות לבחוץ ויש להן עניין כזה של יצר לגרום שיסתכלו עליהם זה..קשה אני לא אומר שלא

אבל זה לא דומה לבערה שבוערת בך שניה אחר שניה מרגע תחילת הניסיון ועד סופו

"בתור בת יותר קשה לי לשמור על העיניים ועל המחשבות. "

אפילו שאר הבנות כאן לדוגמא "בת 18" למעלה הסכימה שלבנים יש יותר קושי ולא ברחה מהמציאות

וכן הדיון היה כזה מלכתחילה למי יש יצר מסית יותר אין מה לעשות זה קיים ונתנו פה סימוכין גם מחז"ל לגבר יש מזג חם בקשר ליצר וזה הכל

אני מאמין שכל מה שאת אומרת זה בישביל האנטי נגד הדיון עצמו ושלא צריך לדון בזה

בסדר זכותך , אבל מפה ועד להגיד שלנשים יש ניסיון שמירת עיניים זה פשוט בדיחה גרועה

חזרתי מספר פעמים ואמרתי שלבנות יש את הסרטים שלהם ולנו יש את שלנו

רק אמרתי שבנוגע לקטע של יצר ה....אצלנו זה בעוצמה והניסיונות שלנו כרובם שייכים לקטגוריה הזאת ואצל בנות זה אכילת סרטים וקשיים אחרים , ולדעתי הקטע ששייך יותר לגברים הוא קשה יותר זה הכל.....

אני מעריך בנות שעושות הכל בכדי ללכת בצניעות ושומרות את עצמן 

יש הרבה ניסיונות היום גם לבנות

כל מה שאמרתי היה בנוגע לאיסורים שיש לבנים שאין לבנות על הקטע שנחשב בעיני כולם להכי קשה

היצר המיני

שאין לכם שום איסור להסתכל על בנים

אפילו עם מכנס קצר ואם חם לו אז גם בלי חולצה

זה כל העניין .

אבל יש ניסיונות אחרים קשים מאד מאד שאין לבנים

רק רציתי לכתוב שזאת לא השוואה נכונה

כמובן שכל אחד מתמודד אחרת ויש בנים שבקושי מפריע להם המצב ברחוב כי הם גם ככה חושבים על מה שהם למדו היום ולא שמים לב, ויש בנות שהכל קשה להם יותר

אבל העניין הזה של להשוות פרט קטן לדבר משמעותי מאד הוא לא כל כך הוגן, אם כבר צריך להסתכל על המכלול

ושוב- ברור לי ששמירת העיניים היא ניסיון גדול וקשה! לא באתי להפחית ממנו, שלא תרגיש רע עם עצמך..

ולגבי מה שכתבת

את צודקת צריך להסתכל על המכלול

אז בואי נגיד ככה:

לבנים יש ניסיון שלא מתקרב לניסיון אחר של בנות

לשניהם יש יצר הרע , זה נכון

אבל לנו יש ניסיון רציני שבנות לעולם לא ירגישו ועל זה לא ניתן להתווכח

וראי את התגובה שלי לפשושון (חח) ואז תביני מזה בערך מרגיש

ואת צודקת יש כאלה בנים שהולכים ברחוב ואין להם שום ניסיון

אבל מה? שהוא מגיע ! אז זה מרגיש קשה לא לפני ..לפני הוא יכול ללכת עם הראש באדמה ולא יעניין אותו כלום

אבל שהניסיון בא , זה הראיה הראשונית ואז בום אתה מרים את המבט או לא ..זה סיפור מבינה

שגם הנשים מצוות ומוזהרות שלא להרהר אחרי גבר, שזה נכלל בלאו התורה "ולא תתורו אחרי לבבכם".

אלא, שכאן נעוץ הבדל "הלכתי" בשמירת העינים בין איש לאשה: שכלפי האיש - אזהרת התורה חלה עליו בכל האופנים, אפי' בראיה בלבד, מבלי שום כוונה להרהר ולחמוד ג"כ נאסר עליו. (ובתנאי שמתכוון לעצם הראיה, ולא מבט של העברה בעלמא.) והטעם בזה, משום שאצל הגבר טבוע בו מזג חם, והוא עלול להיות מושפע לרעה, ולבוא לידי הרהורים אפי' מהסתכלות בלבד!

משא"כ אצל אשה - קבעו לנו חז"ל, בגמרא מסכת נדה (דף י"ג.) "שנשים לאו בנות הרגשה נינהו". כלומר, שאצלהם אין את הרגש החם, שישפיע עליהם להרהר מכל ראיה בלבד. ולכן מותר להם להסתכל על גברים (וכגון שמסתכלות דרך עזרת נשים, על ציבור האנשים).

ואולם ברור, שגם להם אסור להסתכל על גברים, מתוך מטרה של תאוה וחימוד, ח"ו. שדבר זה ודאי משפיע גם על הרגשות שלהם, ובמקרה כזה, חל עליהם אזהרת התורה "ולא תתורו אחרי לבבכם, ואחרי עיניכם" וכמו שכתבו לנו חז"ל, במקורות שהבאנו לעיל. 

נו רואים? כיוונתי לדעת גדולים או לא?

אין להן את המזג החם ..

"משא"כ אצל אשה - קבעו לנו חז"ל, בגמרא מסכת נדה (דף י"ג.) "שנשים לאו בנות הרגשה נינהו". כלומר, שאצלהם אין את הרגש החם, שישפיע עליהם להרהר מכל ראיה בלבד. ולכן מותר להם להסתכל על גברים "

נ.ב מה המקור באמת ?

אויש לא ראיתי נו כתוב מסכת נדה

אבל עדיין אני חושב שזה לא נושא הוויכוח... כי אין השוואה

לגברים יש יצר הרע להסתכל...לנשים לא (בערבון מוגבל)

לנשים יש יצר הרע ללבוש בגד מושך מבטים...לגברים לא (גם בעירבון מוגבל)

וחזק וברוך על זה שכיוונת...

ולא מתקרבים לניסיונות אחרים של בנים. (ובעלי יעיד)

אם זה ככה באמת אין על מה להתווכח..

ידוע שהיצר הכי קשה לבני אדם זה היצר של ה...כל העניין הזה

ואצל בנות זה קיים במידה מועטה

וחוץ מזה תראי מה פשושון כתב זה מסביר את מה שאני מדבר עליו :

"משא"כ אצל אשה - קבעו לנו חז"ל, בגמרא מסכת נדה (דף י"ג.) "שנשים לאו בנות הרגשה נינהו". כלומר, שאצלהם אין את הרגש החם, שישפיע עליהם להרהר מכל ראיה בלבד. ולכן מותר להם להסתכל על גברים "

"והטעם בזה, משום שאצל הגבר טבוע בו מזג חם"

זה בידיוק מה שכתבתי .

יוצא מזה שלבנים יש יצר עז לעבירה של הסתכלות וכדומה

מה שלא תקף לגבי אישה

לא כל דבר מתאים לכתיבה על גבי הפורום, מה לעשות

(הרי לא הייתי כותבת את מה שכתבתי בלי להיות משוכנעת שבאמת הניסיון של נשים קשה יותר..)

גם חז"ל טועים לשיטתך ? ..

לבנות אין מזג חם מה לעשות זה עובדה לכן מותר להן מה שלנו אסור

מה מה הניסיון? קשר למה?

הכל סובב סביב הנושא של הצניעות והדברים האלה

אז בקטע הזה היצר הגברי יותר מסובך

אני מציע לך להתחתן, לצאת מחוץ לד' אמותיך, ולשוב לדבר על הנושא.

לנשים יצרא דעריות הרבה פחות משמעותי, אבל עדיין קיים, הוא בא לידי ביטוי בדברים אחרים, בד"כ יותר בקטע הרגשי. להזכירך, יש מציאות של ניאוף בעולם, ובכל מעשה כזה יש שני גורמים, ואחד מהם הוא אישה.

לנשים יש יצרים אחרים ונסיונות אחרים. יש גם גברים שיש להם נסיונות יותר גדולים מתאוות העריות, כמו תאוות הכבוד, הממון ועוד. גודל ההתמודדות בכל עניין הוא דבר אינדווידואלי ופנימי, ואין שום טעם בהשוואה כזו. אם כבר יש טעם בהשוואה לצורך הפוך, של לימוד זכות על אחרים. כי אתה לא באמת יכול לדעת, והנחת העבודה צריכה להיות לחומרא לשני הצדדים. אני לא יודע מה הניסיון של האחר ומהי מידת האחריות שלו לחטא, ולכן אני לא שופט אותו. וראה באריכות תניא פרק ל.

אתה מציע לי להתחתן , אוקי נו ומה אז? מה אז אני יבין שלא הבנתי בהיותי רווק?

כלום . אתה הגעת למסקנה: "לנשים יצרא דעריות הרבה פחות משמועתי"

אוקי נו אז מה הלאה? למה אנחנו מתווכחים אם אתה טוען מה שאני טוען .

הפנת אותי לתניא , אוקי נו אני קראתי שם שכתוב ככה:

ויצרו בוער כ: "תנור בוערה מאופה", כמו שכתוב בהושע "הוא בוער כאש להבה וגו'"

יצרו ולא יצרה !! משמע שאין לבת את הבערה הזאת , משמעות הדבר שיצרו חזק מיצרה .

מעולם לא טענתי שלבנות לא קשה ואין להן נסיונות אבל אין חזק כיצר התאווה של גבר

אתה משחק עם מילים גבוהות שלא מוכיחות כלום , שורה תחתונה הגדרים מוכיחים שאל תתגר בו מלחמה

אסור לגרות את היצר של הגבר , לכן הגדרים של הגברים הם שבעתיים משל האישה

לא שופט אף אחד , מה הקשר בכלל? רק ציינתי את העובדה שהיא המציאות 

כמה נשים מטרידות גברים? עוד שאלה , כמה פעמים שמעת על אישה שלא משנה מה עשתה לגבר?

אל נא נתמם יש פה משהו ודחף אחר ושונה לחלוטין שקשה להתמודד איתו ולנשים מה לעשות

זה לא קיים אצלהן

כשתתחתן אז תזכה להציץ מעט לעולם הפנימי של אשה, ותראה מורכבות שכעת אתה לא מבין אותה.

ואתה גם לא מבין שאתה לא מבין, ולכן אתה מרשה לעצמך להתבטא בהחלטיות.

לא ברור לי מה אתה מנסה להשיג בציטוט הסלקטיבי. ראשית, לך לסוף אותו קטע: "יכול להיות שאינו מחומם כל-כך בטבעו (כי אין היצר שוה בכל נפש, יש שיצרו כו', כמו שהסברנו במקום אחר)". יש גברים עם יצר יותר חזק ופחות חזק. יש אנשים שלא עומדים ביצרם וגונבים, אבל מעולם לא חשבו לחטוא בעניינים מיניים. לכל אחד יש ניסיון שונה ויצר שונה. זה הכלל החשוב שעולה מהפרק (זה כבר שנית), ולא מציטוט נקודתי לכאן או לשם.

לא חלקתי לרגע שליצר הזה יש אופי חזק ואגרסיבי יותר אצל גברים, באופן כללי. זה גדר אובייקטיבי. אבל הנקודה היא ש"יצר" לא שווה "ניסיון". האמירה שלך שלנשים אין נסיונות שוות ערך לניסיון של גברים בעניין הזה היא מופרכת מעיקרה. בעיקר כי מצד האמת אין שום מקום להשוואה, אבל גם במבט חיצוני יותר הטענה נפרכת.

לגבי החתונה , עולמה הפנימי של האישה ..אז בוא תכתוב לנו קצת על העולם הזה שנשכיל

זה באמת חומר מאוד מעניין , כמובן שגם החלטת שאני לא מבין שאני לא מבין ..אז תן לי להבין אני מחכה.

סיסמאות זה יפה אבל מה התכלס ?

כמה סתירות סתרת את עצמך בתגובה אחת ..

כתבת שליצר הגברי יש אופי חזק ואגרסיבי , ואז כתבת שלנשים יש ניסיון שווה ערך לגברים

זו סתירה אחת ויש עוד הרבה בתגובה שלך

לא אמרתי שאין לנשים ניסיונות הן בנות אדם וככאלה יש להן ניסיונות

אני שוב שואל אותך אם הגבר והאישה דומים בעניין היצר המיני אז בכבוד בוא תראה לי כמה נשים הטרידו גברים ?..כמה בנות מרגישות להט להסתכל על רגליים של גבר שהוא עומד עם מכנס קצר של טניס ? אף אחת , זה לא מזיז להן אפילו הריסים שלהן לא זזים

זה כל העניין

זה נראה לי גם בסיסי לדייטים. קצת ריספקט.

אתה יודע מה זה השפעה הורמונאלית? זו רק דוגמא אחת.

יש כאן שתי נקודות:

א. התמונה הכללית:

לא סתרתי את עצמי. פשוט לא הבנת את הנקודה שניסיתי להעביר. אדגיש אותה שוב: יצר זה לא ניסיון וניסיון זה לא יצר. יכול להיות מישהו עם יצר חזק, אבל ניסיון קטן. הכיצד? כי יחד עם היצר הוא קיבל כלים חזקים להתמודד איתו. כמו למשל חינוך טוב וערכי מגיל צעיר.

ב. יצר המין:

אמת שאצל גברים הוא יותר חזק. אבל: 1- שלא כמו שאתה מנסה לטעון, הוא כן קיים אצל נשים, אם כי באופן שונה. 2- זה לא חזות הכל, כפי שהסברתי לעיל.

ובסדר אני יכול לא להסכים איתך

נכון יצר זה לאו דווקא הבסיס לניסיון עוצמתי , אבל שוב לא דובר פה על הפרט אלא על הכלל .

והכלל הוא שהגברים נגדרים ביום יום על יותר מצבים שבנות לא צריכות להתמודד איתם

אז אולי טעיתי שמיקדתי את הנקודה לעצם גודל היצר , הנקודה היא שגברים קודם כל מתנסים יותר ולכן יותר קשה להם , ושנית אני חושב שגם אם בנות נמשכות לקטע המיני זה רק בפועל אבל לא בעניין הראייה בלבד

ברור שלבנות יש יצר והוא קיים באופן שונה אני לרגע לא טענתי ההפך

תאמין לי שאני יודע טוב מאוד על מה אתה מדבר

הכלל מורכב מפרטים, ולכן אין כלל אחיד. כל אחד והניסיונות שלו.

נשים ?..

סיירת מטכ"ל אתן ! קדימה לקרב !

חחח

אתן לא הופכות ללבנות זה לא גרוע כמו הלבנת פנים למשל זה רק - בושה . זה הכל.

הקושי לא קיים בבושה עצמה , עם בושה אפשר להתמודד נפשית , כאן זה יצר ואין להשוות

שאת אומרת בסוף בבקשה אל תשווה זה כל כך מצחיק , ברור אני לא משווה כפי שעשו רוב האנשים כאן

כולם אמרו כמעט פה אחד גם בנים וגם בנות שהיצר הגברי הוא הכי מסית והכי קשה והכי מבעיר את האדם

ואפילו הביאו סימוכין לזה מחז"ל

אז בואי ניתן כבוד לקושי של בנות ולבושה שלהם כי הוסיפי עוד סנטימטר לחצאית ונבין שעם כל הכבוד

זה לא נקרא יצר עז ומסית שכל רגע יכול להפיל אותך אם תעשה טעות ..כאן זה רק . בושה . זה הכל .

זה לא עושה לך כלום בפן של היצר

אולי זה עלול לפגום בנפש אבל עצם האי איסור מעיד כאלף עדים שיש פה משהו שונה מגברים

אלא שגדרו שונה. לנשים אין בעיה לראות לבוש לא צנוע, אבל גם להן אסור לראות דברים המגרים את היצר כמו נשיקות והלאה.

אני יכול ללכת חופשי עם מכנס קצר כל כך שרואים לי הכל נו אז ? אסור לה להסתכל? 

יכולה גם יכולה וכנ"ל בשאר הדברים , זה אפילו מגוחך לדון בזה וכי לא ידוע שאישה מושכת יותר מגבר?

עצם האיסור של הגברים בכל כך הרבה בחינות מעיד שהגדרים חזקים יותר כי יש יצר חזק יותר

אם לא , איך תסביר שלנו הגדרים הם חזקים יותר ? אין הסבר אחר .

אני יגיד יותר מזה

עצם זה שלפי ההלכה גבר יכול ללכת עם מכנס קצר ואישה לא

זה כבר מעיד שהיא לא מוצאת שום עניין בכל מכל להסתכל על הרגליים שלו

אין לה שום יצר , חשק , רצון , להסתכל או להביט ..יופי זה דבר אחר אולי יש לה איזה קטע כזה זה מובן

שורה תחתונה : אין יותר חזק מהיצר הגברי . נקודה .

יש יותר מידי סימוכין לזה , הגדרים היותר חזקים , והוכח גם למטה בציטוט ממסכת נידה שיש עניין שלגבר יש מזג חם יותר בכל הקשור ליצר הרע , אין בכלל על מה להתווכח

לגברים יש יצר עריות חזק יותר, ועם אלמנטיים גופניים יותר. זה נכון. כל שאר מה שאתה מנסה לטעון מתוך כך (אין לה שום יצר, אין יותר חזק מהיצר הגברי וכו') זה שטויות.

וקשה מאוד מאוד לקרוא לזה יצר במובן הפשוט והקלאסי של המילה !

זה קושי כזה...כמו תאווה לאוכל טוב...זה לא דומה

כמובן שכל אחד נולד עם נתונים אחרים ויצר אחר ולכן מתמודד עם הקושי בצורה שונה

כך שלא באמת אפשר להשוות ולהכליל בין בנים לבנות.

אבל זה קשה. ממש.

(במיוחד אחרי החתונה)

אני בעצמי בתקופת האולפנה עשיתי את המעבר מחצאית אחרי הברך לארוכה + גרביים וזה לא כזה קשה..אולי רק קצת בהתחלה אבל מתוך רצון לעבוד את ה' ולהיות בת מלך עושים החלטה חד פעמית משנים את כל הסגנון ,זורקים את החצאיות הקצרות וקונים חצאיות ארוכות וזהו נגמר עם הנסיונות ושלמים עם הלבוש החדש והיפה.

היום כבר אין לי חשק או רצון בכלל ללכת עם חצאיות קצרות אפילו זה לא כ"כ יפה בעיניי ולא קורץ לי.

אבל לגברים יש את היצר הזה כל הזמן ברחוב וזה לא חולף עם הזמן כל רגע יש ניסיונות של שמירת עיניים.

ובכלל אני חושבת שאין כ"כ מה להשוות בין הדברים .

בס"ד

נראה שהקושי בשמירת העיניים קשה שבעתיים. שכן שמירת העיניים היא אפילו באצבע קטנה של אשה לשם הנאה (ולא רק ב'איזורים בעייתיים' כמו שרבים טועים לחשוב).

בגדול, אני רואה הרבה חילוניות שיושבות עם חצאיות קצרות ומושכות כלפי מטה כי הם כבר מתביישות מעצמן. חצאית ארוכה היא דבר קל ואפילו זול יותר מחצאים קצרה.

ראיתי בכתבי הגאונים שרב - גדול אמוראי בבל, לא היה מביט מעבר לארבע אמותיו. וכשנפטר, חילקו ביניהם חכמי ישראל את מעלותיו וכל אחד לקח הקפדה אחת שהיה רב מקפיד. רב יוסף ורב ששת לקחו את עניין לא להביט מעבר לארבע אמות, ומחמת קושי התפללו שיתעוורו, וכך היה! 

חצאית ארוכה מקפידות רבות ומצליחות, שמירת העיניים קשה גם לגדולי גדולים, ושבע יפול צדיק...

אבל ממש תלוי גם איפה קונים,יש לי מלא חצאיות ארוכות ויפות שקניתי ב40 ש"ח ואף אחת לא מאמינה לי שזה המחיר..וכמובן שיש גם יותר יקרות ב100-200.לפעמים החצאיות ארוכות יותר יקרות כי זה יותר בד

אבל המחיר ממש לא משנה..בעולם הבא נרוויח כפל כפליים..

מעיקרה, ואילו בעיית שמירת העיניים זה משהו הרבה יותר עמוק, משהו שנוגע לאחד היצרים הכי חזקים בגופו של האדם, ולא סתם - יצר המין.

לכן נראה הגיוני שיחשבו ששמירת העיניים יותר קשה. למעשה - חצאית, זה עניין של "מודה" - לפני 60 שנים, ייתכן שהיה הרבה יותר קל ללבוש ארוך כי פשוט כולן לבשו ככה, אז לא היה רגש בושה, לא היה רגש של "אני לא עדכנית".

דהיינו - אם נניח, בעשרים השנים הקרובות, מעצבי העל שם באירופה וארצות הברית, יחליטו שהמודה שצריכה לשלוט בעשורים האלו היא המודה הצנועה סטייל קייט מידלטון - אתם תראו יפה מאוד איך לכל הבנות יהיו הרבה מאוד בגדים צנועים ללבוש וזה לא יהיה קשה כמו שהיה בעבר.

שמירת העיניים, לעומת זאת - זה התמודדות שהגבר המצוי עובר מיום שעומד על דעתו בהקשר המיני, ועד יום מותו - ובהיבט הרחב, מיום שבו היו יותר מאדם וחווה בלבד, ועד סוף העולם, כנראה...

שאתם אומרים את זה תגידו גם את הצד שבו אתם מצדדים

למרות השאלה שנשאלה בראש השרשור

התחיל פה דיון האם לגברים יש קושי יצרי גדול מהבנות

והרוב הסכימו שכן , נכון שאין קשר להשוואה אבל השאלה היא כללית כזאת ונראה לי שזו היתה כוונת פותח השרשור ,

לברר למי יש קושי גדול יותר בהתמודדויות אל מול היצר

תקשורת טובה והערצה זה לא היינו הך.

כלומר, יכול להיות "קליק" מהרגע הראשון, ושיחות כיפיות, אבל לוקח קצת יותר זמן למצוא את הנקודות המיוחדות בו ולהעריך אותן.

( ככה לפחות היה אצלינו... מהדייט הראשון היה זורם וכיפי אבל להבין מי הוא וכמה הוא מיוחד זה משהו שכל הזמן מתפתח, ועם השנים, ככל שמכירים יותר ונחשפים ליותר סיטואציה יש יותר הזדמנויות להעריך ולהעריץ)

ובאמת מה שגרם לי להחליט להתחתן זה ממש לא הערצה, אלא תקשורת טובה ומוכנות להשתפר כל הזמן.

מה שכן מסכימה שלא צריך להתפשר ולהתחתן עם מישהו שלא טוב איתו, ברור שלא...

ה"פשרה" שכן אפשרית לדעתי, זה חסרונות מסויימים שמבאסים אבל החלטה שלמה ומודעת שעדיין זה שווה את זה 

כי היה את הקליק, היה כיף להיות ביחד ולדבר שעות...

פשוט נראה לי שאז לא בדיוק ידעתי לומר מה אני מעריכה/ מעריצה ( כן היו כמה דברים, אבל זה משהו שמאוד התפתח עם השנים, לעומת הקליק של התקשורת שב"ה היה ונשאר)

למצוא חן ככה שמעתי מהרב רונן טמיר שליטא , זה למצוא את החן, - את הנקודה הטובה שמאירה בשני.

תוספת שלי -איך אני מוצא אותה, את הנקודה טובה בשני ?  שתי אפשרויות:

1.  על ידי שאני מוצא/תת בעצמי את אותו דבר

2. או שאני חסר/ה אותו ולכן יודע/ת לזהות את הטוב הזה, ולהעריך אותו אצל השני.

כשאני מוצא את הנקודה המאירה לי באמת, ואני מעריך את השני בזכות אותה נקודה של טוב שנשאר תמיד, ומתמקד/ת בנקודת אור הזאת, קל להתמיד בעין טובה,בהערכה הולכת וגוברת  כלפי השני (כי אנחנו מוצאים סיטואציות שונות במעברי החיים, שאותה נקודה משתקפת בהם והנקודה  הזו מאירה תמידית אצלו)

ככה אני לא חושבת שייתעורר  צורך  לשנות את השני , כי כמו שאני מצאתי את החן שלו , את הנקודה הטובה שלו שגרמה לי להעריך אותו תמידית בזכותהּ, ככה הוא מעריך אותי על הנקודה הטובה שלי, והיא (בדר"כ) גוברת על רצון שלו לשנות אותי.

בכלל , אין מצב של מחשבה לשנות את השני בנישואין. מה שרואים עכשיו, בפגישות, מה שמקבלים עכשיו -  זה מה יש.  זאת החבילה, "זאת הכלה". לרוב , נקודות שנמצאות בדייטים, נראה אותן (בקטן או בגדול) במשך חיי הנישואין. הבחירה איך להגיב אליהן קשורה להתמקדות בנקודה הטובה , בעין טובה שלנו כלפי בן הזוג.

למה אין מצב לשנות את השני?

א. זה הוא - זה טבעו/ מזגו הראשוני, המקורי.         כל רצון שלי לשנות -  משדר לו - "אני לא מקבל אותך כמו שאתה/ לא מכבד אותך על בחירתך בדרך שאתה הולך בה"  ולרוב זה מתקבל לא נעים (בצדק) אצל השני ו/או גורם לפגיעות מיותרות בין שני הצדדים.

ב. שינוי יכול להתבצע בכמה תנאים:

1. התנאי הראשון הוא רצון פנימי של האדם עצמו להשתנות. הנביעה הפנימית תהיה זרז לשינוי.

2. התנאי השני הוא לדעת ששינוי זה מהלך,  תהליך שאורך זמן מסויים, קצב מסויים, כולל עליות ומורדות וצריך להבין, לכבד, ולקבל את זה .

3. אם כבר קורה שינוי- להבחין, להתמקד על הטוב שבתהליך, לתת משוב בצורת מחמאות/ מילים שמביעות הכרה במאמץ , הערכה כנה כלפי השני.

בעיניי, הנקודה הראשונית  של מציאת- חן בשני חייבת להיות בדייטים  מכיון שבהמשך חיי הנישואין, ההתמקדות בטוב תמשוך ותרבה עוד ועוד טוב שמתבטא בצורות שונות של תקשורת טובה ובתחושה טובה וכנה של קשר של נעימות ואהבה הדדית, אחד כלפי השני  .

את יכולה לראות טוב רנדומלי תמיד, בכל אדם. אני התכוונתי לנקודה טובה במי שאת יוצאת איתו ספציפית, ובוחנת אפשרות של קשר רציני.

אף אחד לא מתחתן בשביל לשנות את הבן סוג, או מתפשר עליו רק כי הוא ברירת מחדל.

ואם מתחתנים בצורה כזו- לפעמים פשוט  אי אפשר  לעבוד כי אין בסיס ראשוני, וזה ישפיע על הנישואין במוקדם או במאוחר.

נ.ב מה דאת חושבת תשובה מכובסת, קודם כל עבדו עליה ובררו מילים. דבר שני היא מבוססת על חיי נישואין אמיתיים בהחלט. 

בחירה שלך איך להתבונן בה.

ואם הייתי יודעת שכך את חושבת- הייתה נחסכת לי רבע שעה של כתיבה ועריכה

על תקשורת או על מציאת חן.

אבל הן ממש לא טועות.

רוב האנשים שנשואים ובאושר, לא התחתנו עם תקשורת מושלמת. אלא עם תקשורת יחסית בסדר, לא מושלמת, מציאת חן בסיסית טובה, לא בהכרח פרפרים ואהבה עמוקה.

לא מתחתנים עם מוצר מוגמר, להיפך, החתונה היא רק תחילת המסע, עד כדי כך שכמעט כל הנשואים לא זוכרים מי ומה הם היו לפני החתונה.
 

התקשורת תשתפר אם תעבדו עליה, אהבה תגדל ככל שתשקיעו בה.

החתונה היא לא שיא ההתאהבות ומשם האהבה והכיף דועכים (אצל הרבה זוגות לא מוצלחים זה ככה)

להפך, החתונה היא בסיס מספיק טוב (ממש ממש לא מושלם) שממנו משתפרים יחד.

התקשורת שלנו אחרי יותר מעשור לא דומה בכלל בכלל לתקשורת שלנו בדייטים.

הפרמטר הכי חשוב בעיניי זה מציאת חן/משיכה ולדעת שיש עם מי לעבוד.

משם החיים יובילו אתכם לאן שיובילו.

שכל מי שרוצה אותך את לא רוצה אותו, שהגברים שאת יוצאת איתם לא מושלמים אבל סבירים, ושכל פעם הקשר נופל על משהו אחר ולפעמים די שולי, באמת כדאי לשאול את עצמך למה זה קורה.

דעתי היא שמתחתנים כי צריך משפחה, לא כי רוצים למצוא חצי שני. סה"כ השני עם מידות טובות? יש צורת הומור דומה? ערכים דומים? אז מתחתנים. תמיד יהיו יותר טובים, תמיד יהיו כאלה עם תקשורת יותר טובה, תמיד יהיו יותר יפים ותמיד יהיו כאלה עם יותר כסף. או במילים אחרות: החתונה היא אמצעי להקמת משפחה, לא המטרה.

וכן, זה נשמע לא רומנטי, ואפילו קצת מאכזב. אבל אלו החיים.

ובואי תשמעי עוד משהו: לא נעים לי להשוות: אבל אני מאד אוהב את הכלב שלי. ומה מיוחד בכלב שלי? כלום. כל כלב אחר שהיה נראה מספיק חמוד שהיו מביאים לי במקומו היה יכול להחליף אותו. ולמה היום זה הכלב היחיד בעולם שאם הוא חולה זה הורס לי את המצב רוח? כי הוא הפך להיות הכלב שלי, שבמשך יותר משנה אני מוציא אותו לטיולים, משחק איתו ומטפל בו.

מי שחושבים או חושבות שהם מיוחדים - שיצאו מהסרט, ומהר. מה שהופך אותך למיוחד בעיני אשתך היא העובדה שיום יום היא רואה את הפרצוף שלך ושאתה מביא יותר תועלת מנזק. לא משנה עם מי תחיי, כשתחיי איתו הרבה שנים והיחסים ביניכם יהיו סך הכל טובים, את לא תרצי שהוא יעלם לך מהנוף.

לכן, הבחור 80% בסדר 20% נסבל? אפשר ללכת על זה. אף אחד לא יוכל להבטיח לך שיהיה מושלם, בכל מערכת יחסים יש אלמנט של סיכון. לעומת זאת, הדבר היחיד שבטוח זה שאם מחכים למשהו מושלם - זה 100% להשאר לבד.

א. מה מונע ממך לקרוא את המשך התגובה? אולי בכל זאת יש שם משהו שיתן לך נקודת מבט אחרת.
 

ב. הקביעה שלך שזה לא נכון בעיני נשמעת מדי נחרצת. יש בפורום (לא רק בשרשור הזה) הודעות שכתבת שמעלות את האפשרות שאכן יש פה דפוס מסויים. זה לא מוכיח, אבל לדעתי בהחלט יכול לערער על הקביעה שלך.

וזה מאוד עצוב ..

לגבי צורת הומור דומה זה נשמע לי מעל ומעבר הלוואי

אני כל-כך שמחה שלא התחתנתי בגיל 21 שעד עכשיו אני אומרת תודה לה' על זה .

כי אם הייתי מתחתנת הייתי עצובה ..

לא מתחתנים כי אין ברירה מחריד בעיניי 

לי זה לא מתאים.

לגבי דפוס חוזר של הודעות ..

הופה אתה יכול להגיד מי אתה .. אני דיברתי על השרשור הזה לא ביקשתי שתהיה פסיכולוג

להתחתן כי מצאת מישהו שיש התאמה מספקת, גם אם היא לא מושלמת - זו המציאות.

עכשיו, את רוצה לדון רק על השרשור הזה? סבבה. אפילו בשרשור שפתחת יש כמה דגלים אדומים.

השאלה אם את מבקשת עצות פרקטיות, גם אם לא יהיה לך נוח לקרוא אותן, או שאת מבקשת תיקוף להחלטות ולרגשות שלך. 

וודאי שצריכה להיות ציפייה, הערכה ותקשורת טובה בין בני הזוג.

השאלה היא באיזה רמה. אדם שמטבעו נוטה פחות להעריך לא צריך להעריץ בצורה מטורפת, כי זה לא הוא.

מצד שני, יש היבטים שניתן לעבוד עליהם כדי לשפר את מה שציינת, לדוגמה עבודה משותפת על תקשורת, פיתוח של עין טובה. אבל בסופו של זה מתחיל מהרצון הזוגי להקים בית חדש אחד עם השנייה.

ממש מסכימה עם זה ..

אני גם מאמינה בעבודה שהיא ביחד אבל עד גבול מסוים אם זה מכווץ אותי פחות .. אם זה תהליך של למידה , הכרת הרצונות אחד של השניה , הקשבה אז כן

אביר נאה על סוס לבן לא יהיה לעולם, במציאות.

האדם שמולך, כמו גם את מולו, תמיד יהיה עם פגמים מסוגים שונים. אפילו אם אלה פגמים רק בגלל שאני אוהב מגבת ישרה ולה לא אכפת.

השאלה היא האם האדם שמולנו זה אדם שאנחנו מאמינים שנוכל לפתור איתו קונפליקטים שיבואו.

וברור לי שאת תיעלבי ותתקפי וכו' אבל המשפט האחרון שלך על עצמך הוא משהו שמאוד מורגש באופן כללי מהפוסטים והתגובות שלך בהקשר של זוגיות: את רוצה לשנות את האחר או לא לפגוש אותו בכלל. או שהוא מתיישר או שהוא מחוק. יש הרבה נוקשות בסיפור שלך.

זה טוב? זה רע? זה לא נורא? לא יודע, זו עובדה.

כי לפי מה שאתה רושם כן

אני מדברת על אנשים שלא הרגשתי שיש עומק רגשי אם זה בשיח איתם .. אין את המעבר .

כמו שיש אנשים שנתקעים על מציאת חן / כימיה מראה .. לי חשוב שיהיה הבנה .. שיח שזה כן יבוא בעומק רגשי מסוים

לא צריך להתחתן עם כל אחד. צריך להתחתן עם אחד מתאים , כדאי שנקודות ההשקה יהיו דומות. בפועל- עבודה וקניות מבוססות על רצונות ומחשבות עמוקות, זה לא סותר העמקת קשר חברי שמגלה זוויות נוספות אחד על השני... 

עבר עריכה על ידי נפש חיה. בתאריך כ"ה בתמוז תשפ"ו 13:39

אהבת אמת.  

כשבבסיס אוהבים באמת ויש עין טובה אחד על השני (על נקודה טובה תמידית, מציאת חן שלא משתנית עם הזמן!) ואנחנו יחד ושותפים נאמנים אחד לשני,  יותר קל להתמודד עם מאורעות החיים שלא תמיד פשוטים וקלים (כל זוג יש לו את העניינים שלו להתמודד, החכמה היא לנהל את ההתמודדות כך שהיא תהיה קלה לעבודה כמה שאפשר)

ולפתח אותו  עוד גם בתור זוג בחיי הנישואין. 

אני רואה שזו בעיה שחוזרת בפורום, או שזו אותה בחורה יפהפיה מלפני כמה חודשים ששוב חזרה.

אולי אני צריך להשכיר את שירותיי לטפל בבחורים כאלה.

זה משהו בסגנון הדתי

לא מדברים חופשי עם בני המין השני כי אני דתי ומה יחשבו עלי וזה

ומצד שני מגיעים למצב שממש מציקים ומטרידים את הצד השני אם הוא לא מעוניין

וכל העניין הזה רגיש - איך להגיב לזה ומה זה עלול לגרום וכו

אני אומרת שבן אדם צריך להיות ממוקד וברור אם כן- כן, אם לא - שחרר . ומיד.

יש מישהי אחרת שמחכה לך .

זה מרגיז ממש.

אני בחיים לא הייתי במצב כזה שראיתי מישהו ורציתי ויחלתי ב"ה, נראה לי סיוט להיות במצב כזה.

אם כן הייתי ברור שבמצב כזה צריך להיות ענייניים מכובדים ותכליתיים. המצב המרוח והמציק - מציק.

אבל תשתדלי לעבור לידו בשקט להתרחק להיכנס בכניסה אחרת

מה שנקרא למזער מפגשים לאפס

להעביר מסר דרך צד שלישי?

חברה שאת סומכת עליה, שתבהיר לו שאת לא בעניין.

הוא מציק לך

תהיי לא נחמדה

לא חייבים לצעוק

אפשר להיות קרירים

לא לשתף פעולה עם שיחות

אם הוא מתיישב ליד

למצוא סיבה סתמית וללכת

ובאופן כללי לא כדאי להיות נחמדים לכולם

רק למי שראוי

לא משנה גברים/ נשים

ככה גם אנשים יודעים לכבד גבולות ולהיות נעימים 

את מתארת את עצמך כאדם נעים ונחמד בכללי.

זה שמולו קשה לך, זה יותר מנורה אדומה שזה לא תקין מצידו. אין ספק שגם הוא מרגיש את זה ואם כן לדעתי זה כבר חצה את הקווים והפך להטרדה שקטה.

אני חושב שבעומק העניין זה באמת הבעיה פה, שאת מרגישה שזו הטרדה, מצד שני לא נעים לך לצעוק, לחתוך, לעמוד על שלך, כי הוא לא עשה כלום...

בשורה התחתונה: את חווה הטרדה על מלא.

דבר ראשון תכירי בזה, חשוב לשים את זה על השולחן.

איך ממשיכים מפה, הרי כל מה שאת מנסה לחתוך הוא כאילו לא מבין... לא יודע אם שייך לבנות על זה שהוא יבין בסוף. כי הוא מבין... מבין טוב, אבל ממשיך.

לדעתי יש מצב שהוא ממשיך כי מבחינתו אין בזה שום בעיה.

וכאן יש קונפליקט - הוא מבחינתו לא עושה מעשה פסול, מבחינתך כן.

עצתי מלב יהודי אוהב היא שתקשיחי עמדות כלפי כל גבר שאת לא בתהליך של היתכנות לשידוך מולו.

ייתכן מאוד שהוא רואה את היחס היותר מרגיל [כיפי.. כלשונך] מול כל חבריו לצוות, והוא לא מבין במה הוא שונה מהם, וגם למה מה שהוא עושה מולך שונה מהדרך שבה את מתנהגת עם כולם.

מצוי מאוד במקרים כאלו שהבת לא מודעת אפילו איזה אנרגיות היא משחררת/ איזה אנרגיות משתחררים ממנה לבחוץ.

אני בטוח לגמרי שאת אפילו לא מבינה כמה ההתנהלות שלך מושכת מבטים ותשומת לב. את לא תוכלי להרגיש את זה בחיים, אבל תהיי בטוחה שמבחינתם הלכת רחוק.

מי יודע, אולי אותו אדם הוא תמרור אזהרה בשבילך, סוג של מראה, רק בשבילך, למענך, לטובתך, שלא תלכי לאיבוד.

אני לא אומר לשנות את ההתנהלות לחלוטין, אלא לנסות לראות את התמונה הכללית מנקודת המבט שלהם.

לדעתי, אותו אדם הוא מראה בשבילך איך סביבך בעבודה תופסת את מערכת היחסים ביניכם. תבדקי, אם באמת תמצאי שנכונים דבריי, כדאי מאוד שתחשבי מסלול מחדש.

רק בשבילך. כדי שלך יהיה טוב.

אני ממש לא מסכים עם חלק מהתגובות הפייסניות שהועלו פה, תלכי מדלת אחרת וכו', את לא אמורה להתנצל, להתחיל לחיות בבריחה. זו בעייתו הבלעדית.

כאמור, את מצידך מסוגלת לשפר את איכות החיים שלך גם מהבחינה הזו.

בהצלחה 

צריך להגיד בצורה ברורה. ואולי הכי טוב שזה יהיה דרך גורם שלישי..

הן המומחיות ההכי גדולות בזה.

בחיי כמה שאני מתגעגע לסבתות מהעבודה שלי.. יותר מכולם

הייתי חושבת דקה 2 כמו עכשיו

והייתי אומרת שזה קשוח

ובסוף עונה שנראה לי הדמות שאני הכי אוהבת בתנך היא

או תמר או יואב

תמר אשתו/כלתו של יהודה כי היא פעלה בחכמה ובצניעות והצליחה להשיג את מה שהגיע לה מלכתחילה היא הייתה אישה חכמה

ויואב שר צבאו של דוד כי היה נאמנות מוחלטת לדוד המלך כן גם שזה שהוא פעל בלי לשאול אותו והרג כמה וכמה אנשים רק כי לא יכל לסבול את חוסר הכבוד לדוד ולמלכות.

וכמובן שהייתי עונה טיפה יותר בהרחבה ואולי מילים אחרות אבל כן 2 אלה בטוח

אגב למה?

מה זה מגלה לך?

מסקרן 

לעבד־מלך הכושי.

אף־אחד לא יודע מי אתה, מאיפה באת, מה הסיפור שלך, בנסיבות אחרות היו שופטים אותך שאתה ככה וככה ובאת ממקום כזה וכזה מבלי בכלל לדבר איתך,

אבל בסוף אתה היחיד שעושה את המעשה הגדול.

כל העולם בעבר האחד- ואברהם בעבר השני מול כולם לא מפחד לבחור נכון.

או רחל אימנו על ויתור נאצל

לא יודעת מה הייתי שולפת בשלוף

חוץ מהשם שלך. והגיל, והמספר במשקפיים. ולמה בחרת ללמוד דווקא ביו-כימיה, איסטלציה וגיל הרך. וגם אם היית זברה באיזה צבע של משחת נעליים היית קוראת לילד הקטן-חמוד-נושך שנולד לדוב-גריזלי-מחמד של פינגווין השמירה שלך.

ואולי גם ל'התנשאי לי'.

אבל חוץ מאלו, בנחת.

ועכשיו ברצינות.

בנחת.

את לא במבחן.

דייט זה לא מבחן.

זו הזדמנות להכיר אנשים נחמדים.

מקסימום יצא מזה משהו טוב.

או טוב מאד מאד מאד.

אני מבין, ומכיר, וחושש, את החשש משתיקה.

אני חושב שזה נכון בעיקר בשתיקה של אין נושא.

וגם זה בסדר, לא נעים אבל גם לא נורא.

אך יש שתיקות טובות.

שתיקה של יחד זה נהדר.

אין מילים ולא צריך מילים.

הלוואי שנזכה.

שתיקה של זמן חשיבה היא מצויינת.

היא מייצרת קשר אמיתי.

קשר עם רוגע.

זה לא פסיכומטרי.

לא למהר לענות.

היא מייצרת כנות.

חשבתי באמת על השאלה שלך, והשתדלתי להביא את עצמי כמה שיותר מדויקת.

דייט זה לא בית משפט. אז לא שופטים. לא את, מקווה שם לא הוא.

בטח שזה לא כיתת יורים. אז לא יורים תשובות. אם לא יורים אז גם לא צריך לדרוך מראש. לא צריך לחפש את כל רשימות השאלות האפשריות באינטרנט ולחשוב בבית מה אני עונה.

(אולי גם לא צריך להכין שאלות? נקודה למחשבה. זה נועד למנוע את השתיקות המביכות של חוסר בנושא. כדאי להכין נושאים אבל חשוב גם לזרום ולהתגלגל. נשמע שהוא הכין שאלה מראש, תראי איך סיבך אותך. אגב, הנה עוד נושא שיחה)

תשובה לדוגמא:

'וואו. שאלה יפה. צריכה לחשוב, תן לי רגע. __שתיקה (זמן נהדר בשבילו לגרד את האוזן. הוא חיכה לזה הרבה. זהו, הוא סיים לגרד, עוד רגע שלא יחשוב שחיכית לגירוד שלו. עכשיו)__. אני לא זוכרת את כל התנ"ך בעל פה, אבל ממה שעלה לי כרגע נראה לי שהכי התחברתי לפרנך, אבא של אליצפן, נשיא מטה זבולון בתקופת הכיבוש וההתנחלות. קודם כל מאד התחברתי לשם. בנוסף, אני מעריכה אותו על שהצליח לגדל בן לתפארת בתוך מציאות מורכבת שכזו. אני חושבת שאקרא על שמו את כל 18 הילדים שיהיו לנו, ואולי אבקש גם ממך לשנות את השם'

אם את שולטת ב'חומר', אולי אפשר עוד להעמיק בצד שלו. 'גם פלוני אלמוני מייצג לדעתי את התכונות עליהן הצבעת בירמיהו. למה התחברת יותר אל ירמיהו?'

בהצלחה.

אבל האם יודעים שאיזבל היתה איכשהו קשורה לחתונות?!

בא נשמע אתכם.

חזל אומרים שלא נרקבו הכפות יידים והרגליים שלה בגלל שזכתה לשמח חתן וכלה

כן חתול זמני, מצופה ממך להגיב בפאנצ' על 'למה' היונק😉

ועכשיו ברצינות. נשמח (איזה כיף לכתוב את דעתי בלשון רבים) לשמוע וללמוד.

סומכים עליך גם לגבי הצעד הבא ;)

סתם חחח

יאללה בקרוב בעז"ה 🥳