למה אני לא מצליח אפילו לנסות לדבר איתה שוב?
למה תמיד עולים בי כל החששות, שאולי היא לא תסכים לחשוב על זה, ושכנראה היא המשיכה הלאה וזה לא יתאים לה, ושאולי זה רק יכאיב לי עוד יותר?
ולמה - למה זה עוצר אותי?
כל החששות קיימים ואמיתיים. אבל אני לא חושב שאצליח באמת להשלים עם זה שאפילו לא אנסה.
אני חייב להצליח לשבור את זה
שלא יהיה רלוונטי גם בהמשך.
יש סיכוי שהיא היתה פזיזה מדי ושהיא שינתה את דעתה - או שהיא עוד תשנה את דעתה.
אם תשאלו אותי מה אני חושב - אני משער, בוודאות נמוכה מאוד, אבל זו בכ"ז ההשערה שלי - שגם אם היא היתה פזיזה מדי, היא הלכה והתחזקה בדעתה שלא יהיה רלוונטי.
והאמת שדווקא עלול בהחלט להיות שזה יכאיב לי עוד יותר אם עכשיו היא תגיד שוב לא. אבל זו לא סיבה באמת מספיק טובה שלא לעשות את זה.
כלומר, אי-אפשר לחיות בחששות כל הזמן.
וכרגע אני במצב שאמנם ארגיש לא-שלם עם העניין אלא אם אפנה אליה - אבל אני מסוגל, כנראה, להצליח לבלוע איכשהו את העובדה שאשאר לא-שלם עם העניין הזה, ולהמשיך לאחרות.
הראשונה - אתה לא באמת רוצה להשתחרר, אתה מעדיף להיות במצב הזה מאשר לוותר לגמרי, כי עכשיו יש לך סיכוי כלשהו בדמיון שלך
השנייה - חולשה מסוימת באמונה שהכל מגיע ממנו ית'
במצב דומה אבל שונה הייתי צריך לשלוח אס.אמ.אס, קיבלתי כוחות מילד אחד שראיתי פעם-
הילד היקר הזה פחד להיכנס למים בכינרת(הוא היה בערך בן 4) אנחנו היינו ליד וראינו אותו מפחד, ואז הוא נעמד,
והתרכז מאוד, ופשוט נכנס בתנועה אחת למים. כששאלנו אותו מה הוא עשה הוא ענה בפשטות-
"אמרתי שיר למעלות, עכשיו הקב"ה שומר עליי" והמשיך לשחק במים.
אז אמרתי "שיר למעלות אשא עיני אל ההרים"(שאגב שייך מאוד לעניין הזיווג) ושלחתי את האס.אמ.אס.
מוזמן להשתמש ברעיון.
הראשונה - כן, ולא. התיאור נכון וחודר לעומק. אבל הסיכוי הוא בכ"ז לא רק בדמיון. בהחלט מדובר בסיכוי משמעותי גם מצד השכל - אני לא בטוח כ"כ עד כמה משמעותי, אבל כנראה שמספיק משמעותי בדיוק בשביל להטריד אותי ולא יותר.
השניה - כנראה שכן. או חוזקה גדולה מדי באמונה שהוא מצפה מאיתנו לעבוד חזק על כל מה שהוא מזמן לנו, וגם הרעיונות שהוא מעלה לנו בראש הם מאיתו, והוא מצפה שנבחר באפשרות נכונה שהוא נתן לנו.
תודה...
אם אנסה לדבר איתה שוב אני מאמין שאשתמש בזה בע"ה...
ותודה לכל מי שידע כבר ולא סיפר
בקרוב אצל כולם בע"ה!
איזה מרגש
שתבנו בית קדוש ושמח ביחד
ארץ השוקולדמזל טוב,
שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות
איזה יופי!
שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!
המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!
מישהו פה שאל על איך מתנהלים נכון בשידוכים ובפגישות ועניתם יפה, אני לא חדשה בשידוכים אבל אשמח לשמוע מהצד הגברי איך הייתם רוצים שהמדוייטת תתנהל, מה עושים ומה לא.
סתם רוצה לשפר את איכות הפגישות.
תודה רבה! אשריכם!
כמו הגיישות ביפן וכיו"ב
כי האיכרות היו שזופות ובנות המעמד העליון יכלו לשבת בבית ולכן היו בהירות יותר
איך מעניין בו, טעות אחת שלו
והוא לא רלוונטי
אם מישהו מאכזב אותי באמת פעם אחת
אני כבר לא רוצה אותו
גם אצלכן זה ככה?
( שאלתי את הנשים בקהל ולא את הגברים ..
כי לא מעניינת אותי כאן הדעה שלכם)
אנחנו בגלות הדעת
דעת זה החיבור
החיבור לעצמינו
החיבור לאחרים.....
ואנחנו גם דור שלא מתפשר
שרוצה אהבה אמיתית
ולא מוותר
במחיר של או הכל או כלום
ולפעמים
נשארים מבולבלים
נשארים עם כלום.
אין מילים באמת.
וידום אהרון...
הסבבים הללו מלמדות על האמונה שלך שיהיה טוב בהמשך,
מאחל שתזכי לטוב הזה במהרה ויתמלאו כל משאלות ליבך לטובה ויהיו לך כל הכוחות הדרושים לתהליכים הלא פשוטים והמוערכים הללו
אין לנו בתורה סיפור שמתאר את האמונה בהמתנה במציאת הזיווג.
כי באותה תקופה הכל התנהל אחרת וזה לא ממש היה קיים.
אבל יש ויש תיאורים של ציפיות קשות, שאנחנו יכולים ממש ללמוד מהם, לצפיות שלנו
אברהם ושרה ציפו תשעים שנה לילד, וה' מעולם לא שכח אותם. תמיד כשאברהם מתפלל לילד, ה' אומר לו שלא ידאג, אבל עוד לא הגיע הזמן.
גם על יצחק נאמר "ויעתר יצחק לה' לנוכח אשתו כי עקרה היא, ויעתר לו ה'". מה, פתאום אחרי עשרים שנה, הוא החליט להתפלל? ברור ש'ויעתר' זה על כל התפילות בכל העשרים שנה, וה' היה שם תמיד.
אפשר לדמיין את יוסף בבור אחרי שהאחים מכרו אותו וגם במצרים הוא יורד לשפל תחתית, בחודש הראשון הוא עוד יכל לחשוב, מה ה' רוצה ללמד אותי? מה זה מצמיח אותי? אבל כשעובר עוד חודש ועוד חודש, שתים עשרה שנה בבור! איך אפשר להחזיק את האמונה שה' לא 'שכח' אותו? אבל יוסף, גם במקום הכי שפל שיכול להיות, חדור באמונה בלתי מעורערת, ועונה לפרעה "בלעדי, א-להים יענה את שלום פרעה", ולאחים הוא עונה "א-להים חשבה לטובה".
ה' תמיד איתנו ולעולם לא שוכח!
עדיין לא יכולות/בשלות להגיע לעולם הזה;
המתיני מעט עד יעבור זעם......
בעז"ה שיהיה בקרוב טוב גלוי ומתוק
חברה נשואה שנה שהתחתנה בגיל מאוחר כתבה בקבוצת חברות רווקות בנות גילה:
"אחרי כמה שנים מרגיש לא מציאותי להיות נשוי"
כמה חוסר טאקט וחוסר רגישות יכול להיות לבן אדם?
את רואה שיש בקבוצה רווקות בנות גילך שכמהות להנשא כבר ואת כותבת כמה שזה מאין חלום כזה לא מציאותי שאת נשואה כבר שנה?
עדיף לסתום באמת ולא לדבר בכלל על זה מול חברות רווקות.
זה כמו שהריונית תגיד מול חברותיה הנשואות שלא מצליחות להקלט "יו זה מרגיש לא מציאותי להקלט להריון"
איפפפפפפ
לא הייתי רוצה שכל מי שנשואה לא תעיז לדבר על הנישואים לידי, כי זה רגיש.
זה טבעי ונורמלי שאני מדברת עם חברות, והם מדברות דברים כאלה - וכן, גם על ילדים וכו'.
ואני רואה את זה כהחלטה שלי מה לעשות עם המידע הזה.
אם אני בוחרת להיעלב ולהתרחק ולא להיות חלק מהקבוצה שבה מדברים ככה -
אני מרגישה שאני גוזרת על עצמי בדידות וריחוק, ויצירת קבוצה חברתית שכוללת רק מי שאיתי במצבי, וזה עלול להיות לא בריא מבחינה נפשית.
אני גם יכולה להבין את מה שהיא כתבה בצורה אחרת:
שנים ארוכות של חיפוש, של רווקות לפעמים מובילים למחשבה במודע או בתת מודע של ייאוש, של לי זה כבר לא יקרה.
וכשזה כבר קורה - זה יכול להיתפס כ"תסמונת המתחזה" - זה לא אמיתי, זה לא שלי, אני עדיין בזהות הרווקית שלי - ולכן זה נראה כל כך לא מציאותי שהתחתנתי.
בעיני זה יכול להיות שיתוך של איזשהו מצב נפשי, לא ניסיון לדרוך על יבלות.
אפשר להגיד הכל, השאלה מתי ואיך.
ונשמע לי טריוויאלי שמה שהיא כתבה נאמר בקונטקסט לא רגיש.
וכן, אם אני רווק אני רוצה שיהיו רגישים כלפי.
וכן, בלי קשר לנושא של רווקות אני חושב שרגישות זה דבר שנכון טוב במידה הנכונה.
אז איך שנים? וגם אם היא אמרה זה סבבה. אין לי בעיה לשמוע ולפרגן. אבל כל עוד זה לא שכל מילה שנייה זה “תראי מה הוא קנה”, “תראי מה הוא הביא לי”, “תראי מה הוא אמר”, “תראי את התמונות של ההריון”...
גם בזה אין לי בעיה כל עוד זה דרך אגב, פשוט כשזה כל הזמן זה כבר חופר קצת. שיחה של שעתיים רק עליה.. מרגיש שהיא שכחה שיש בה עוד רבדים חוץ מזה.
למרות שזה חמוד לפעמים
ממישהו שיסע לגבעת השידוכים (בין חוף בת-ים לחוף ראשון ויביא משם תמונות וסירטונים ויעדכן מה קורה.
האם היא פעילה ? האם כבר התחילו להגיע לשם זוגות בשלב השידוכים ?
אגב, אני בונה על הגבעה הזו גם בשבילי.
אבל זה יקח עוד קצת זמן ויהיו לי את 20 מיליון השקלים החסרים בבנק שתמיד הגדרתי כתנאי להקמת משפחה.
כרגע יש שם 73 שקל, שזה בערך מחיר של לאפה עם שווארמה בישראל, אבל אני חזק, אני אכין כדורי בשר- הרקולסים בבית (חפשו מתכון) ולא אקנה את הלאפה הכ"כ טעימה הזו של שיפודי...
כל פעם אני מתבלבל בין שיפודי התקווה לשיפודי ציפורה, אבל זה אחד מהם.
לסיכום, אני מודה מראש למי שיארגן לנו עדכון נחמד משם. זה חשוב לכל עם ישראל וגם לי. הגבעה הזו מבורכת.
תודה.
רוצה להציע משהי מהעבודה לחבר.
חושש שאחד הצדדים לא יתלהב מהמראה החיצוני של השני. (שזה כמובן לגיטמי, פשוט החשש האמיתי שאחד הצדדים יבין שזה בגלל זה..)
מניח שהפתרון פשוט אבל לא חד לי מה לעשות.
אשמח להסבר קצר.
תודה.
-לשאול מראש את שני הצדדים אם יש דברים במראה חיצוני שקשה להם איתם והם עילה לפסול מבחינתם, ולפעול לפי זה.
-אם יש אפשרות להציע קודם לצד שפחות יתלהב בלי שהצד השני יודע שהציעו אותו. אולי לבקש פרטים משני הצדדים, ורשות להציע וכולי... ואח"כ אם התשובה שלילית להגיד שבסוף הצד השני תפוס.
