היי, לא כותבת הרבה אבל נהנית לקרוא ואפילו להחכים מהתגובות של חלקכם אשמח לשמוע את עצתכם/דעתכם..: יש בחור שמחזר אחריי כבר שנתיים ויותר. אנשים ניסו להציע לי אותו מספר פעמים אך זה לא מתאים מכל מיני סיבות .. הבחור מתעקש ומנסה לחזר אחרי בלי סוף. התעלמתי שנה אבל הוא לא מרפה. מצד אחד זה הפך למעיק. מצד שני, לא רוצה לפגוע בו. אני אובדת עצות מה עליי לעשות כדי שיעזוב אותי..??
אם היא לא מעריכה אותו, כמובן - שלא תציע אותו לאף אחת חלילה. אבל אם היא רואה בו נקודה של טוב אפשר לחשוב למי הוא יכול להתאים, וכך היא משיגה שתי ציפורים במכה - גם מבהירה לבחור שאין סיכוי למשהו ביניהם ושיתקדם, וגם מוסיפה אבן לבניין ירושלים...
אם את בטוחה באמת שזה לא מתאים (אם לא - אז אפשר לבדוק) - אז העזרה הכי גדולה זה שהדבר יהיה לו בהיר, בצורה מכבדת.
לכן, הכי טוב אולי זה לשלוח לו הודעה, או מסר דרך מישהו אחר, או באופן שהכי נראה מתאים, שאת מעריכה אותו ורואה את הטוב שבו - אבל באופן סובייקטיבי לנישואין, זה ממש לא מתאים לך. בנישואין לא מספיק שיהיה אדם טוב, אלא צריך גם סובייקטיבית שלשני הצדדים זה יתאים.
ושאת מכבדת את זה שמבחינתו "ניסה", אבל בהיות שמבחינתך חשבת וראית שזה ממש לא שייך - את מבקשת שיחדל, ומאחלת לו למצוא מישהי שבאמת יתאימו.
הדרך של לפנות אליו באופן עקיף יכולה להוות פתרון אבל לא מצאתי את הדרך החכמה והרגישה לעשות את זה עדיין.. מקווה למצוא! כי איני רוצה שירגיש שאני ״מתנשאת״ בכך שלא מסכימה לצאת איתו.. הייתי רוצה מצד אחד שידע למה זה לא מתאים מבחינתי כדי לישר את ההדורים. מצד שני אולי זו גם טעות להסביר..😣
בתווך הלא כל כך רחוק זו הדרך הכי בריאה (לפי דעתי) לא משנה איך יגידו את זה האדם יבין שלא מעוניינים בו השאלה מה הדרך הכי מהירה וטובה אני חןשב שישר וחותך זה הכי טוב כמובן לא צריך להשפיל
כשביקשתי למסור לבחור שאני לא ״פנויה״ הוא כנראה פתח תקוות לקשר. נראה שגם אם הייתי מבהירה שזה לא מתאים דרך צד שלישי אז כמו שאמרת- היה ממשיך לתרץ תירוצים שונים..😣
תאמרי לו בצורה הכי ברורה שתוכלי. כמובן שתנסי כמה שפחות לפגוע אבל שיהיה ברור שאת לא מעונינת בקשר הזה ולא רק "לא פנויה כרגע" או "לא יוצאת עכשיו" כי אז זה גורם לו לפתח ציפיות דאולי מתישהו בעתיד... אז להבהיר בצורה ברורה ו-- לנתק מגע.
זה אומר כ-ל מגע.. כי הרבה פעמים אפילו מחוות קטנות כמו חיוך או דיבור ברחוב מתפרש כרצון בקשר..
אחרי שתסבירי לי לו יפה שאת לא מעונינת תאמרי שאת מבקשת להפסיק לנסות ושאת מבחינתך מתכננת לנתק מגע לטובת כל הצדדים..
לעומת זאת, אני מכירה זוג שאחרי הרבה חודשים של נדנודים הוא הסכים לפגוש אותה רק כדי לומר לה שאין לו שום עניין, ושיניח לו. בסופו של דבר הם נישאו בשמחה. הסיפור הזה ישן מאוד. וב"ה הנישואין הצליחו ומצליחים מאוד.
להגיד בצורה ברורה מאד שזה לא מתאים , לא להתפתל לא ללכת מסביב - להגיד בצורה ישירה , את גם לא חייבת להסביר לו למה זה לא מתאים עם כל הכבוד והרצון הטוב הוא צריך לכבד את ההחלטה שלך.
שלום לך. חשוב לבדוק למה הוא ממשיך לחזר אחריך. מה הסיבות שלו. אם את מרגישה שזה מעיק, אצלי כיועצת, זה מדליק נורת אזהרה. כי אם גבר רואה שאת לא מעונינת, הוא צריך לכבד את רצונך במיוחד אם הוא באמת אוהב. אלא, שנראה לי שהוא אוהב את עצמו ולא אותך ואת מספקת לו צורך ולכן הוא ממשיך. בד"כ, גברים כאלה שמעיקים, אחרי חתונה הם אלימים. יש מקום לבדוק איתך, איך זה שזה נמשך שנתיים ולא הפסקת את הקשר, גם אם הוא מנסה להמשיך. איזה צורך רגשי זה ממלא לך. הבירור הזה יעזור לך להבין דרך המקרה הזה את עצמך יותר. נראה לי שבעזרת הבנת עצמך, תוכלי להפסיק את הקשר או להמשיך,ממקום בוחר ולא ממקום נגרר. תוכלי לקחת אחריות על החיים שלך ולא שמישהו ייכנס לחיים שלך, ללא בחירה שלך.בהצלחה, אסתר אברהמי
תודה על התשובה המפורטת. אתייחס לחלק מההודעה ואומר שאין לי קשר עם הבחור. אני גרה במקום שהקהילה הדתית מצומצמת יחסית ויוצא לעיתים קרובות שנתקלים אחד בשני. מעולם לא דיברתי איתו, הוא ניסה לפתח איתי שיחה בעבר וברחתי מהמקום מבלי לומר דבר. כך שלא התפתח אף קשר בניינו. אני טיפוס ביישן כך שלא רואה את עצמי נגשת אליו ומבקשת שיפסיק לנסות לפתח קשר..
אני לא מכיר תמקר לפרוטרות (או איך שלא כותבים את זה), אבל בתור בן אני חייב להגיב.. בניגוד לכולם אני חושב שאת הבעיה! מתוך דבריך אני מבין שאף פעם לא אמרת לו שאת לא מעוניינת בצורה חד משמעי והוא בטח מבין את הסירובים שלך כאל 'hard to get' אבל לא שבאמת לא בא לך לצעת איתו.. יכול להיות שהוא באמת מטרידן ואז זה סוגיה אחרת, אבל אם לא, או שתגידוחו חד משמעית שאת חא מעוניינת .
ראשית, הצורה שבה הגבת קצת צרמה לי. במיוחד שיש פרטים כמובן שאני לא חושפת ומכאן העובדה שאינך מכיר בי כדי לחרוץ משפטים שכאלה. אינני חושבת שאני זו שצריכה לבוא אליו ולומר לו ״תשמע. זה לא מתאים. אני מצטערת״. הבחור ניסה להציע את עצמו וקיבל סירובים. הכל דרך צד שלישי ויתכן גם שזה הועבר בצורה משובשת..לא חשבתי על זה קודם.. אם הייתי מעוניינת בו לא הייתה בעיה לצאת ולנסות להפגש איתו. אני חושבת שאצטרך לבקש מאדם קרוב לדבר איתו וללבן את העניין. .
אני לא מבינה את התגובות שנאמרות פה- על להגיד לו בעדינות! צר לי אבל אחרי שנתיים שהוא לא מבין לא צריכה להיות פה עדינות אלא רק אסרטיביות- ואם יפגע בעייתו הבלעדית, הוא יכל להימנע מכך. גבר נורמאלי צריך להבין שלא מאישה זה לא. ולא להטריד אותה במשך שנתיים שתצא איתו. כלומר למי שלא מבין את המשפט: אם אישה אומרת לך לא, היא לרוב מתכוונת לכך, והיא לא מתכוונת ל"תנסה שוב", "תשגע אותי", "תשלח לי שליחים". ניסית 2/3 פעמים? (שזה עוד סביר- כי יש נשים שטוב להן להרגיש קשות להשגה) תכבד את דעתה ותעזוב אותה. כן מצטערת לומר- זה לא רומנטי להטריד!! למרות הסיפורים של "שיגע אותה ואחרי שנתיים התחתנו..", יש גם הרבה סיפורים אחרים שנגמרו גרוע כי האישה נמנעה מלומר לא!
בקיצור תגידי לו בבירור, באופן שלא ישתמע לשתי פנים לא יוצאת איתך מכאן והלאה. (וכמו שאמרו לפני- בלי לפרט סיבה)
עם כל הכבוד לדברייך, הם נכונים במקרה שבו היא אמרה "לא" - לא שהיא התעלמה, בהודעה הזו, היא אומרת בפירוש שהיא לא סירבה לו מעולם אלא אמרה שהיא לא "פנויה", גם דרך שליחים,
תמיד כשיש רגש שיקול הדעת נפגע. חלק מהחיים. תמיד כשיש ספק אנשים מעדיפים אותו על פני הוודאות הכואבת-
כל עוד תשאירי מקום לספק- זו אחריותך.
לא לנו להגיד מה השני צריך להבין לבד- לא אמרנו, לא נחשב.
ההתעלמות פה זה לא בצורה שהיא לא עונה לשיחות, או לא מדברת איתו ומתעלמת מעצם קיומו באופן חריג- היא פשוט לא מתקשרת איתו, כמו עם כל אחד אחר, והוא יכול להבין את זה בקלות כ"ביישנות", "סגירות", "עדינות" וכו'...
יכול להיות שהיא לא יוצאת בכלל, הוא לא מכיר אותה מספיק טוב בשביל לדעת. יש אחריות לכל אחד מהצדדים- האשמה של הצד השני היא חסרת תועלת, אפילו אם היא הייתה נכונה. עדיף לשפוט לטובה מאשר לרעה, עדיף שתתני לו את הכבוד הראוי, ואם יש לך ספק, ובכל מקרה בפורום יש לנו ספק
גדול(אם הסיפור סופר בדיוק מספיק, אם אין עוד נתונים וכו...) אז תני לו את הזכות להיות בחור שקצת לא מבין רמזים
לפני שאת מכריזה עליו שהוא מטרידן.
את צודקת - "גבר צריך להבין שלא מאשה זה לא", אבל לא ש"כרגע לא מתאים"\"לא פנויה"\"יוצאת" והתחמקויות שונות הן
לא.
יותר מזה- גברים הרבה יותר ישירים באמירות שלהם, הם פחות משתמשים ברמזים, ומבחינתם אמירה לא סגורה, היא
אמירה לא סגורה, בכוונה, כדי להשאיר פתח, ולא בגלל שזה "לא נעים", הם בד"כ לא מבינים את הרעיון מאחורי זה.
אנחנו באנו לעזור למי שכתבה פה, לא להשמיץ אף אחד ולא להשחיר את פניו של אף אדם.
כל זאת בלי להתעלם מהעובדה שצריך להיזהר מאוד ולשים לב טוב לדברים שיכולים להיות מסוכנים.
כמה דברים: לגבי ב) זה לא תמיד נכוו.. היו הרבה מקרים שיצאו,היא אמרה "לא" והוא המשיך לקוות שאולי.. מתישהו..
ולגבי א) וגם המשפט סיום שנתת- נכון שצריך לחשוב טוב לפני שפוסלים אדם לחתונה אבל סיפורי הפחדה שכאלו הם לא סיבה מספיק טובה בכדי לצאת איתו.. ובטח שלא לפעול לאור הסיפורים האלו "אני אגיד לו "כן" כדי שלא אשאר רווקה זקנה"- זה לא עובד ככה.. אם היא אמרה לו "לא" והוא כבר התחתן- כנראה שהיא לא היתה אמורה להתחתן איתו.. ומחשבות על מה היה אם... לא מקדמות אף אחד.. מעבר לעובדה שהיו מלא מקרים שמישהי אמרה "לא" וזה באמת היה לא.. והיא התחתנה עם מישהו אחר... ואגב, אני אפתיע אותך- זה אפילו יותר נפוץ... מסקנה- צריך לחשוב טוב לפני שפוסלים, אבל בהחלט לא נותנים צ'אנס או אפילן מתחתנים מפחד להישאר רווקה.
העלתם בי נקודות שלא כ״כ חשבתי קודם. לא תארתי שהתנהגות מתעלמת מצידי תהווה פתח להצדקת החיזורים של אותו בחור. ונכון. בפעם הראשונה בחרתי לתרץ בזה שאני לא פנויה לצאת איתו. הוא לא קיבל את זה והמשיך להתעניין בי. אח״כ ניסה דרך אנשים שונים וביקשתי למסור שזה לא כ״כ רלוונטי (יש מצב שהעבירו את המסר באופן שמשתמע לשני צדדים). לגבי פגישה איתו כמו שהציעו כאן, יש משהו שמאד מפריע לי ולא אוכל להתעלם ממנו. וגם לא ניתן לשינוי.
תגידי למכרה משותפת שתגיד בשמך באופן ברור "זה לא יקרה." נקודה. בלי אשליות, בלי ספקות, בלי התחמקויות, אין לזה סיכוי. אם הוא עדיין ממשיך אז יש לו בעיה, תצטרכי לפעול באופן יותר משמעותי. אבל די לצרה בשעתה.
לא מבינות שבמקרה שאין תשובה בהירה, אז בחור באמת עלול לחשוב שהיא לא ממש שוללת. אולי תפוסה, אולי מתלבטת, אולי פעם..
זה בכלל לא על המישור של עדינות-אגרסיביות, אלא פשוט לא נאמרה בעצם תשובה ברורה.
לכן, אין בנסיבות כאלה כל סיבה לחשוב שהוא לא ייענה להבהרה מנומסת אך ברורה לגמרי. לא צריך להגיע לציור של "שמא הוא סתם יציק" - כי זה בכלל לא שם.
צריך תשובה מכבדת את האדם אישית, שלא ירגיש מבוזה - ויחד עם זה מבהירה שמבחינתך הסובייקטיבית, לצורך שידוך זה לא מתאים. ולכן על אף הכבוד האישי אליו כאדם, את מבקשת להפסיק לגמרי לנסות.
אני הגבתי על התגובה של דן- שדיבר בכלליות. הוא אמר שלא צריך לחשוב שזה שם (שהוא יציק)... אולי זה כן שם? אולי הוא כן יציק? הוא מציג את הגבר כמסכן שלא נאמרה לו תשובה ברורה. סבבה הוא צודק שצריך לומר "לא" ברור (כבר אמרתי את זה, לא צריך לחזור לנקודה הזו שוב.) אני רק אומרת שיכול להיות שהוא כן יציק- וקרו מקרים שזה היה נראה ככה ובסוף הגבר המשיך להציק. ולא צריך להציג את הדברים חד משמעית לטובת הגבר.
לא ברור לי מה הבעיה בדברים שלי? אמרתי שהאישה צריכה לדבר ברור, אבל עם זאת שלדעתי גם הגבר פה לא בסדר. אי אפשר להגיד שממש מותר ונורמאלי שגבר ישלח שליחים שנתיים (גם אם לא ענתה ברור!). סורי...יש גבול לרומנטיקה.
את לא מבינה "מה הבעיה בדברים שלך"?... אז באמת חבל.
אני לא דיברתי "בכלליות". דיברתי בדיוק על המקרה הספציפי הזה, לפי מה שהיא תיארה, ולפי מה שאני מכיר שבחור יכול לחשוב אם אומרת דרך "צד שלישי" מה שתיארה שאמרה ("לא רלוונטי כרגע"..וכד'. ברוב עדינותה).
ואני אמרתי, שכרגע אינו שם, במקום של "להציק" - ולכן אין צורך לחשוד ולדון בכך.
אף אחד לא הציג את "הגבר כמסכן".. הוא לא מסכן - אלא פשוט יתכן שאינו יודע עדיין את בהירות עמדתה. אם יגיע חלילה מצב שידע ברור, וחלילה "יציק", אז באמת זה ישתנה. לעת עתה זה לא שם - נקווה שגם לא יגיע.
את "רק אומרת שיכול להיות שכן יציק"... איפה ראית שמישהו אומר שלא?... כעת זה אכן בכלל לא שם, ואין צורך עכשיו להגיע ל"שמא יציק".. אולי לא. אין כל ראיה אחרת - הרי באמת לפי דבריה אינו יודע על שלילה ברורה, וכבר שנתיים... נקווה שאכן יסתדר בנועם ובבהירות.
אני לא יודע אם הוא "לא בסדר".. אם כל פעם קיבל תשובה (אני לא יודע מה בדיוק ענתה), ש"כרגע לא" וכד', אז מפתח ציפיות. זה באמת מצער - לשני הכיוונים.
לפני שאת כותבת די-בגסות על בן אדם: "או היתממות".. - מוטב להירגע קצת, ולקרוא מה שכתבה הבחורה.
היא כתבה מפורש שלא אמרה אף פעם "לא" בנחרצות. מסרה דרך אחרים ש"לא רלוונטי כרגע" - וגם כיום כשרוצה לומר, אז מתלבטת איך לומר בלא יישמע כפגיעה...
אז כנראה הבעיה, חוץ מקריאת הדברים שכתבה כפשוטם, היא אולי דווקא בכך שאת לא הבחור, ובלשונך, "לא חווית אמירות לא ברורות שמתפרשות ע"י בחורים כאי החלטה בעצם"....
גם בבית וגם בבית-ספר שבדברים כאלו אין מקום לחשש של לפגוע (לא מדברת על ביטול שידוך ח"ו או משהו כזה). ואם זה לא מתאים, צריך להעביר את המסר מיד ובצורה שלא משתמעת לשתי פנים, ובדרך כלל זה גם מונע םגיעה גדולה יותר בעתיד בשתי הצדדים
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.
דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.
אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.
המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.
יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.
זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.
ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.
במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.
כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.
יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.
יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.
כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.
בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.
כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
אבל כדאי לייחד אותן ספציפית לאדם שעליו עושים את הספירה.
תעשי רשימה של כל המעגלים שהיא נמצאת בהם, ותראי מה רלוונטי. נגיד אם היא בחוג נגרות, אפשר להכניס את החברות מהחוג לספירה, למרות שזה לא מופיע ברשימות הסטנדרטיות.
גם לא חייבים שזה יהיה דווקא 30 יום. אם אין לך איך למלא את זה, גם 16 יום ספירה זה מכובד.
ואל דאגה, רוב הספירות שראיתי היו מלאות בפאשלות ואנשים שבקושי זורמים ושולחים תמונה ישנה עם מספר שנוסף בעריכה. לא צריך לצפות שזה יהיה מושלם.
