אם את בטוחה באמת שזה לא מתאים (אם לא - אז אפשר לבדוק) - אז העזרה הכי גדולה זה שהדבר יהיה לו בהיר, בצורה מכבדת.

לכן, הכי טוב אולי זה לשלוח לו הודעה, או מסר דרך מישהו אחר, או באופן שהכי נראה מתאים, שאת מעריכה אותו ורואה את הטוב שבו - אבל באופן סובייקטיבי לנישואין, זה ממש לא מתאים לך. בנישואין לא מספיק שיהיה אדם טוב, אלא צריך גם סובייקטיבית שלשני הצדדים זה יתאים.

ושאת מכבדת את זה שמבחינתו "ניסה", אבל בהיות שמבחינתך חשבת וראית שזה ממש לא שייך - את מבקשת שיחדל, ומאחלת לו למצוא מישהי שבאמת יתאימו.

ולתפוס "מרחק". 

נקווה שיעזור.

יש שלא מתאימים. וכי כל אחד מתאים לכל אחת, גם אם הוא "טוב"?..

אבל ה"סחיבה" הזו, היא בהחלט עוול, אם זה בטוח שלא. 

מרוב "רגישות" - קורה הדבר היותר לא-רגיש..

זה גם מה שהצעתי, אחרי שמציינים שמעריכים.

אבל "לא מעוניינת בך" - זה פוגע.

ובוודאי שחשוב שיהיה בהיר שלא מתאים.

קרה לי מקרה קצת דומה, שיצאתי עם בחור כמה שבועות, והחלטתי שזה לא מתאים.

הוא לא הפסיק לחפור ולרדוף אחריי, בעצמו ובאמצעות שליחים.

התייעצתי עם יועץ נישואין, שאמר לי שלפעמים אין ברירה אלא לבקש ישירות להפסיק עם זה, גם אם זה קצת פוגע (שם היה מדובר בחיזור טיפה אלים).

בפעם הבאה שהוא התקשר, אמרתי לו בצורה מפורשת שזה לא מתאים וביקשתי שיפסיק ליצור איתי קשר.

אני בטוחה שהוא נפגע קצת, אבל זה מה שהפסיק את הסיוט.

מקוה שתצליחי להעביר את המסר שלך בצורה ברורה וגם בלי לפגוע.

בהצלחה!

האם ישבת איתו אי פעם לשיחה?

יש כאלה שניתן להסביר להם, ויש כאלה שמסרבים.

במקרי קיצון, אפשר לפנות למשטרה.

לעומת זאת, אני מכירה זוג שאחרי הרבה חודשים של נדנודים הוא הסכים לפגוש אותה רק כדי לומר לה שאין לו שום עניין, ושיניח לו.  בסופו של דבר הם נישאו בשמחה.  הסיפור הזה ישן מאוד.  וב"ה הנישואין הצליחו ומצליחים מאוד.

בהצלחה!

לא "התנחמדה" ולא התייחסה ישירות לענין.

כנראה לא תופסת שהוא אינו מבין ברור האם זה מוחלט אצלה.

אפשר להגיד גם באופן מנומס שממש לא מתאים לה, למרות ההערכה אליו.

שלום לך. חשוב לבדוק למה הוא ממשיך לחזר אחריך. מה הסיבות שלו. אם את מרגישה שזה מעיק, אצלי כיועצת, זה מדליק נורת אזהרה. כי אם גבר רואה שאת לא מעונינת, הוא צריך לכבד את רצונך במיוחד אם הוא באמת אוהב. אלא, שנראה לי שהוא אוהב את עצמו ולא אותך ואת מספקת לו צורך ולכן הוא ממשיך. בד"כ, גברים כאלה שמעיקים, אחרי חתונה הם אלימים. יש מקום לבדוק איתך, איך זה שזה נמשך שנתיים ולא הפסקת את הקשר, גם אם הוא מנסה להמשיך. איזה צורך רגשי זה ממלא לך. הבירור הזה יעזור לך להבין דרך המקרה הזה את עצמך יותר. נראה לי שבעזרת הבנת עצמך, תוכלי להפסיק את הקשר או להמשיך,ממקום בוחר ולא ממקום נגרר. תוכלי לקחת אחריות על החיים שלך ולא שמישהו ייכנס לחיים שלך, ללא בחירה  שלך.בהצלחה, אסתר אברהמי

אם מעולם לא היה לך קשר איתו והוא מעוניין בך, אפשר בהחלט לתת הזדמנות לפגישה אחת.

תחילה תנסי לשמוע ממנו מה כל כך מושך אותו לצאת איתך ולאחר מכן תסבירי לו מדוע לדעתך זה לא מתאים.

יתכן שאתם מכירים מגיל צעיר וגיבשת דעה שלילית על הבחור כתוצאה מאיזה ארוע בעברוו ויתכן שהמידע שהגיע לידייך היה חלקי או שגוי.

אם היו מציעים לך לצאת עם בחור כזה בלי הרקע שיש לך, האם גם אז היית מתחמקת  או שהיית מסכימה לצאת איתו?

|מצטרפת| 

אני לא מבינה את התגובות שנאמרות פה- על להגיד לו בעדינות! צר לי אבל אחרי שנתיים שהוא לא מבין לא צריכה להיות פה עדינות אלא רק אסרטיביות- ואם יפגע בעייתו הבלעדית, הוא יכל להימנע מכך. גבר נורמאלי צריך להבין שלא מאישה זה לא. ולא להטריד אותה במשך שנתיים שתצא איתו. כלומר למי שלא מבין את המשפט: אם אישה אומרת לך לא, היא לרוב מתכוונת לכך, והיא לא מתכוונת ל"תנסה שוב", "תשגע אותי", "תשלח לי שליחים". ניסית 2/3 פעמים? (שזה עוד סביר- כי יש נשים שטוב להן להרגיש קשות להשגה) תכבד את דעתה ותעזוב אותה. כן מצטערת לומר- זה לא רומנטי להטריד!! למרות הסיפורים של "שיגע אותה ואחרי שנתיים התחתנו..", יש גם הרבה סיפורים אחרים שנגמרו גרוע כי האישה נמנעה מלומר לא! 

בקיצור תגידי לו בבירור, באופן שלא ישתמע לשתי פנים לא יוצאת איתך מכאן והלאה. (וכמו שאמרו לפני- בלי לפרט סיבה)

בהצלחה!

עם כל הכבוד לדברייך, הם נכונים במקרה שבו היא אמרה "לא" - לא שהיא התעלמה,
בהודעה הזו, היא אומרת בפירוש שהיא לא סירבה לו מעולם אלא אמרה שהיא לא "פנויה", גם דרך שליחים,

אם היתה אומרת שאינה מעוניינת זה דבר אחר.

לא צריך לסתום את המוח עד כדי כך. בחורה שמתעלמת שנתיים (ואפילו פחות) הייתי אומרת שצריך להיות מטומטם מאוד כדי להבין שהיא לא רוצה אותך. 

והייתי אומרת שבן אדם שלא מבין רמזים (והתעלמות זה רמז גדול מאוד!) צריך לטפל בעצמו- ובהבנת הצד האחר והרגש של האחר. 

תמיד כשיש רגש שיקול הדעת נפגע. חלק מהחיים. תמיד כשיש ספק אנשים מעדיפים אותו על פני הוודאות הכואבת-

כל עוד תשאירי מקום לספק- זו אחריותך.

לא לנו להגיד מה השני צריך להבין לבד- לא אמרנו, לא נחשב.

ההתעלמות פה זה לא בצורה שהיא לא עונה לשיחות, או לא מדברת איתו ומתעלמת מעצם קיומו באופן חריג-
היא פשוט לא מתקשרת איתו, כמו עם כל אחד אחר, והוא יכול להבין את זה בקלות כ"ביישנות", "סגירות", "עדינות" וכו'...

יכול להיות שהיא לא יוצאת בכלל, הוא לא מכיר אותה מספיק טוב בשביל לדעת.
יש אחריות לכל אחד מהצדדים- האשמה של הצד השני היא חסרת תועלת, אפילו אם היא הייתה נכונה.
עדיף לשפוט לטובה מאשר לרעה, עדיף שתתני לו את הכבוד הראוי, ואם יש לך ספק, ובכל מקרה בפורום יש לנו ספק

גדול(אם הסיפור סופר בדיוק מספיק, אם אין עוד נתונים וכו...) אז תני לו את הזכות להיות בחור שקצת לא מבין רמזים

לפני שאת מכריזה עליו שהוא מטרידן.

את צודקת - "גבר צריך להבין שלא מאשה זה לא", אבל לא ש"כרגע לא מתאים"\"לא פנויה"\"יוצאת" והתחמקויות שונות הן

לא.

יותר מזה- גברים הרבה יותר ישירים באמירות שלהם, הם פחות משתמשים ברמזים, ומבחינתם אמירה לא סגורה, היא

אמירה לא סגורה, בכוונה, כדי להשאיר פתח, ולא בגלל שזה "לא נעים", הם בד"כ לא מבינים את הרעיון מאחורי זה.

אנחנו באנו לעזור למי שכתבה פה, לא להשמיץ אף אחד ולא להשחיר את פניו של אף אדם.

כל זאת בלי להתעלם מהעובדה שצריך להיזהר מאוד ולשים לב טוב לדברים שיכולים להיות מסוכנים.

אם היא אכן לא אמרה לו לא, והוא לא הבין רמזים (מה לעשות גבר נשאר גבר כמו שאתם אומרים..) 

אז שתגיד לו כמו שאמרתי בתגובה הראשונה- שהיא לא מעוניינת בכך באופן שלא ישתמע לשתי פנים. וסבבה שלא תגיד באסרטיביות.. שלא יפגע (חח פתאום פה הגברים הופכים להיות רגשניים). רק אם גם זה לא יעזור שתגיד בתקיפות...

ברצינות את הסיבות שיש לך עד כמה הן משמעותיות, תתיעצי ותחליטי.. וזה טוב משתי סיבות:

א. היו כאלה שדחו ואחר כך במחשבה שנייה התחרטו על זה.... אם ה' שולח לך מישהו- תנסי ואל תדחי, אל תחכי למצב שבו את תהיה המחזרת ותפגעי...

ב. אחרי שתפגשו ותגידי לבחור שזה לא מתאים - הוא יפסיק לחזר אחרייך!!

נ.ב תחשבי טוב טוב לפני שאת מחליטה. יש לי דודה רווקה בת 40 שמישהו חיזר אחריך והיא אמרה לא, בסוף היא החליטה שכן והוא כבר התחתן...

תגידי למכרה משותפת שתגיד בשמך באופן ברור "זה לא יקרה." נקודה.
בלי אשליות, בלי ספקות, בלי התחמקויות, אין לזה סיכוי.
אם הוא עדיין ממשיך אז יש לו בעיה, תצטרכי לפעול באופן יותר משמעותי. אבל די לצרה בשעתה.

לא מבינות שבמקרה שאין תשובה בהירה, אז בחור באמת עלול לחשוב שהיא לא ממש שוללת. אולי תפוסה, אולי מתלבטת, אולי פעם..

זה בכלל לא על המישור של עדינות-אגרסיביות, אלא פשוט לא נאמרה בעצם תשובה ברורה.

לכן, אין בנסיבות כאלה כל סיבה לחשוב שהוא לא ייענה להבהרה מנומסת אך ברורה לגמרי. לא צריך להגיע לציור של "שמא הוא סתם יציק" - כי זה בכלל לא שם.

צריך תשובה מכבדת את האדם אישית, שלא ירגיש מבוזה - ויחד עם זה מבהירה שמבחינתך הסובייקטיבית, לצורך שידוך זה לא מתאים. ולכן על אף הכבוד האישי אליו כאדם, את מבקשת להפסיק לגמרי לנסות.

"לא צריך להגיע לציור של "שמא הוא סתם יציק" - כי זה בכלל לא שם."

בכלל לא שם? או שאתה גבר ופשוט לא חווית הצקות- למרות "לא" שנאמר בנחרצות? 

נקודה למחשבה. 

אני הגבתי על התגובה של דן- שדיבר בכלליות. הוא אמר שלא צריך לחשוב שזה שם (שהוא יציק)... אולי זה כן שם? אולי הוא כן יציק? הוא מציג את הגבר כמסכן שלא נאמרה לו תשובה ברורה. סבבה הוא צודק שצריך לומר "לא" ברור (כבר אמרתי את זה, לא צריך לחזור לנקודה הזו שוב.) אני רק אומרת שיכול להיות שהוא כן יציק- וקרו מקרים שזה היה נראה ככה ובסוף הגבר המשיך להציק. ולא צריך להציג את הדברים חד משמעית לטובת הגבר. 

לא ברור לי מה הבעיה בדברים שלי? אמרתי שהאישה צריכה לדבר ברור, אבל עם זאת שלדעתי גם הגבר פה לא בסדר. אי אפשר להגיד שממש מותר ונורמאלי שגבר ישלח שליחים שנתיים (גם אם לא ענתה ברור!). סורי...יש גבול לרומנטיקה. 

גם בבית וגם בבית-ספר שבדברים כאלו אין מקום לחשש של לפגוע (לא מדברת על ביטול שידוך ח"ו או משהו כזה). ואם זה לא מתאים, צריך להעביר את המסר מיד ובצורה שלא משתמעת לשתי פנים, ובדרך כלל זה גם מונע םגיעה גדולה יותר בעתיד בשתי הצדדים

אמרו כאן כל מיני דברים לגנותו של הבחור, לא מבין רמזים, וכו'

אז אמנם ממש לא שנתיים, אבל לגמרי יצא לי להיות בצד השני שמצפה ומקווה

ובצד השני היתה מישהי שאכן לא היתה ברורה, בשביל לא לפגוע

אין צורך לשפוט אף אחד, זה לא הענין

אנחנו אנושיים. רומנטיקה בקלות הופכת לחלום "אם אהיה עם זאת \ עם זה אהיה מאושר"

וכשאנחנו חושבים שמשהו יגרום לנו להיות מאושרים, העיניים נעצמות ואנחנו מותחים ומתאימים את התמונה למה שאנחנו רוצים שיהיה. רמזים? בטח לא מבינים רמזים 

זה לא מיוחד לגברים אגב, בשום צורה

וככל שהתקווה גדולה יותר כך גם גדלה עצימת העיניים

אז אנושי וקורה המון, לא מיוחד בשום צורה

ואכן יש כאן פתרון פשוט, והוא לטובת שניכם:

להיות מאד ברורה. לסתום כל פתח אפשרי לתקווה בצד השני, שאולי בסוף יהיה כן

זה הכל

יפגע בו?

הוא בוודאות ייפגע, לא בהכרח בקטע של "אני לא מספיק טוב" אבל בטוח בקטע של התנפצות חלום. 

זה לא באחריותך, ואין שום דבר שאת יכולה לעשות כדי לעזור לו בזה

למעשה את יכולה לעזור לו בדבר אחד: לגרום לזה לקרות כמה שיותר מהר

אז כמו שאמרו פה רבים:

ברגישות, ובבהירות רבה, וכמה שיותר מהר

"תקשיב אני לא מעונינת לצאת אתך. חשבתי על זה עוד פעם ברצינות, ואני בטוחה במאה אחוז.

תודה רבה על ההצעה ובהצלחה בחיים"

אחרי תקופה של שנתיים, יש סיכוי מסוים שגם מסר ברור לא יספיק

תחזרי עליו בצורה יותר ויותר נחרצת כמה שיהיה לך סבלנות

אחרי זה (ולא אחרי הרבה מידי זמן), 

תוסיפי:

בבקשה אל תיצור אתי קשר שוב בשום דרך

נראה לי הרבה יותר מתחשב להגיד משהו כמו:

"אני ממש מעריכה אותך ואת מה שאתה חושב עליי,

ומאוד מחמיא לי שאתה מתעניין בי,

אבל בשנים האחרונות התבהר לי מה אני צריכה באמת,

והגעתי למסקנה שאני מחפשת מישהו בסגנון אחר לחלוטין ממך.

אנחנו יכולים להסתדר נפלא בתור ידידים, אבל אני לא מחפשת ידיד.

אם אתה מכיר מישהו שהוא א'...  ב'...  ג'...  ספר לי."

אמירה כזאת לא פחות חד משמעית,

והיא גם מסבירה למה רק עכשיו באה התשובה החותכת ולא קודם לכן.

ולא משנה שחצי מזה זה שקר גמור. אפילו רצוי לשקר במקרים כאלה.

וצריך לזכור שמדובר במישהו שמעוניין בבחורה, ואולי אפילו בטעות מרגיש כלפיה משהו,

ואמירות לא זהירות עלולות להעליב אותו קשות.

פשוט לחשוב איזו אמירה הייתה מועדפת אם הסיטואציה הייתה הפוכה.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לגודל שלו.

וסליחה, אבל, אולי בוגרות יותר?

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.