אוקי. בוא נדבר תכלס. מפגשי קיץ.L ענק

(ואולי זה מקום לעשות מלא אייקונים של סמיילים ותופים)

(אז הנה:תופיםתופיםתופים)

 

(וזה מדהים איך אפילו סוגריים לא מצליחים למזער את הרעש של התופים האלה.)

 

אני הייתי רוצה לערוך שני מפגשים בקיץ הזה.

את הראשון לעשות בנושא שקשור לירושלים שלנו

זאת החרבה, הבנויה, הנבנת לה לאיטה עם מנופים.

אפשר להכניס לבפנים חורבן או גאולה, אדמה או מקום.

אבל מפגש אחד עכשיו פחות או יותר. בתוך ימי האבל.

 

ומפגש שני בקיץ, שאותו ואליו נתארגן יותר זמן.

אולי הוא יעמוד גם בהשקה למפגשים אחרים של פסיפס.

 

אבל בואו נדבר על המפגש של ימי האבל.

 

מדובר על שבוע הבא, שבוע שחל בו.

צריך למצוא זמן שנוח לביינישים,

אם כי זה שבוע אחרון של הישיבה אז אולי תהיה פחות היענות מצידם.

מיקום. (אפשר לפתוח לדיון שוב, אם כי נראה לי שירושלים.

אבל צריך לחשוב בתוך ירושלים רצוי בעיר העתיקה.

אם מישהו מכיר בית ספר ציורי, שאפשר לבקש ממנו כיתה.

אם מישהו מכיר אולי בעיר דוד, בחורבה.

אנחנו צריכים מבנה, עם כיסאות שולחנות. רצוי מזגן.

רצוי אבן ירושלים. סוסים בחצר, דשא, פלגי מים.

טוב, בעצם אולי רק סוסים. וכריות, אם מישהו יהיה עייף מהדרך.

 

אבל רגע לפני כל ההתארגנות.

תתחילו לחשוב על יום שמתאים לכם לבוא.

ועל מקום.

(ואם הייתם סוס איך היו קוראים לו.)

 

היו בטוב, וניפגש בקרוב.

 

צור

(אתם יודעים,

בעצם יש משהו מחייך בלכתוב ככה.)

 

 

הייתי שמחה לבוא. אבלמישהי=)


אני מוכן בכיףרון א.ד

אבל אחרי סוף הזמן נראה לי הכי מתאים...

לא בעיר העתיקה!!!הדובדבן שבקצפת

אני לא אוכל לבוא! (מורחקת)

הכי טוב ראשון/ שני.

ויש לי מקום עם סוסים בחצר. אבל בלי דשא ובלי פלגי מים, ובלי מזגן ובלי אבן ירושלמית. ובלי כריות.

יש כאלה כיסאות נוחים.

אם כי אני די בספק אם הם ירצו לארח סדנת כתיבה. אולי זה תלוי כמה אנשים יהיו.

אבל הסוסים שם ממש חמודים. (טופי!אוהב)

ראשון/שני/רביעי/חמישיעובר אורח
(וסוסים לא באמת צריכים שם )
אנסה לבואמבט אחרון


רעיון מצויין.יעל

בשני-שלישי - הכי עדיף לי, אבל אני אוכל רק אחה"צ.

בכל שאר הימים אני יכולה, אני חושבת.

אשמח בעזרת ה' לבוא,נראה לי נוח כל הימים...להבה ירוקה

אולי היו קוראים לי דשא...

כמאת כל הימים. ולמה לכולם יש גיזענות על איגואנות? תחשבו:כי אין פיסבוק

שמים כחולים

ערסל בין שני עצים

בתוך אי טרופי( שנימצא בגבולות הארץ המובטחת כמובן.... )

ואיזה איגואנה נחמדה ללטף...

אשמח לבואפינג.

(יכולה להתגמש על רוב הימים שבוע הבא נראה לי. אולי חוץ מראשון ערב ורביעי ערב)

נשמע מקסים נפתלי הדג
אשמח לעזור בארגון אם צריך.
אוכל אם אדע שבוע מראש בן-ציון

סידורי עבודה וכו'..

זה קורה בסוף? מתי?כישוף כושל


אני עדיין עובד על מקום, מדובר כנראה על יום שני בשעות אחה"צL ענק
עבר עריכה על ידי L ענק בתאריך ג' באב תשע"ה 01:42
עבר עריכה על ידי L ענק בתאריך ג' באב תשע"ה 01:40

כמה שאלות לי אליכם.

הראשונה, מה שלומכם? אם אתם ביניישים, איך עבר עליכם השבוע האחרון של הזמן? (סליחה..)

עושים על האש - סיום מסכת לשבוע הבא? מה שלום הסוסים או האיגואנות שלכם?

(איגואנות?! באמת? איפה הימים שהיינו מסתובבים עם כלב ברצועה? בחיי, שהילדים של היום השתגעו.)

 

*אתם יכולים לדלג על הראשונה אם כי היא האחראית על ההוויי של הערב..

 

השנייה, יום שני כנראה באזור ארבע חמש, מתאים?

יש שני מקומות שיכולים להיות אופציה אני צריך לבדוק איתם מחר.

אין איגואנות ואין סוסים, בכוונה, בשביל שנרגיש אבלים. באמת שזו הסיבה.

(ואם יש כאן מישהו מנוג"ה רק אומר שזה יוצא על חשבון ההתנדבות במד"א. רק לידיעתכם.)

 

השלישי, לגבי התוכניה.

 

הייתי רוצה שהסדר בכללי יהיה כזה:

פתיחה. (לפתוח ולדבר קצת על היום והתקופה הזו)

שני הרצאות.

(קצרות יחסית, ארבעים וחמש דקות בערך כל אחת מהם, עם הפסקה בניהם.

יש חופש פעולה די גדול בתוך מה שצריך לעשות בהם.

כדאי שיהיו קשורות לתקופה בה אנו נמצאים ולתוכן המגבש אותנו  

כלומר: פרוזה וכתיבה חופשית (ולמען חופש הביטוי: מותר לכם לדבר על שירה.)

 

ומה שראינו בפעם שעברה ותודה לך פיתה פיתה זה שאחרי כל כך הרבה דיבורים

טוב מאוד לעשות משהו בידיים, ככה שאנחנו צריכים מנחה לסדנת ציור או משהו אחר שעושים בידיים שהוא לא כתיבה בסוף.

 

-מי שצריך לחזור הביתה ויש לו שעת סיום מוקדמת שיודיע.

-מוזמנים להביא חברי, חברות, איגואנות, פיות השראה וכו'

 

תמשיכו לעקוב אחרינו, פעם שעברה היה מעולה, אני מקווה שגם הפעם.

היו ברוכים

 

צור

 

 

 

 

טוייב.יעל

*אם אני לא ביינישים, זה לא מעניין איך עבר השבוע האחרון?

 

*לי התאריך מצויין. תודה.

 

*לדעתי הסדר מעולה. כל הכבוד!

נשמע טובכישוף כושל

בס"ד

 

מה אתם אומרים על סדנת חמר?

אח"צ-ערב יהיה לי מצויין.פינג.

אולי אאחר קצת.

אבל כמובן בתנאי שיש כניסה גם לאנשים פשוטים כמוני.

 

(ואני יכולה לעזור אם תרצו בעניין היצירה. או הידיים. או המה שלא יהיה. אני אוהבת אמנות)

בעקרוןרון א.ד

אנחנו מדברים על יום שני שממחרת תשעה באב? אם כן זה יהיה תזמון מושלם מבחינתי. (אם כי שעה 4 זה יהיה קצת מוקדם מידי מבחינתי...)

 

חברים, מדובר על מחר. ה20/7, ד' אב.L ענק

בת של הקב"ה, זה ריאלי?

אם כן זה יכול להיות נהדר.

נצטרך לבקש מהמקום רשות, כמובן.

אבל לפני זה יש לך איך להביא לנו חומר?

לגבי המחיר נבקש סבסוד מהערוץ ואם צריך גם אנחנו נשתתף

 השאלה היא אם יש לך את היכולת להביא ולסחוב עד למרכז העיר?

מחר אני לא יכולה סליחה אולי שמישו אחר יעבירכישוף כושל


אני אשמח אם תגיד שעה ומקום כמה שיותר מהר...יעל
עבר עריכה על ידי אנחנו יחד נבנה בתאריך ג' באב תשע"ה 16:46

אולי אאחר קצת.

אם זה שבוע הבאמוזיקה? מוזיקה

יש סיכוי (קלוש) שאני אגיע. אולי.

זה ממש גבולי, מקווה שיסתדרעובר אורח
נראה לי שאבוא, ישר כח!להבה ירוקה


נשמע מעולהנפתלי הדג
מאוחר לי מדי לסיים מסכת, סליחה

והשבוע האחרון של הזמן רק התחיל
עדיין אין מקום מסודר, ניפגש בחמש וחצי במרכזיתL ענק
ונצעד בצעד בטוח כאיש אחד לעבר יעדנו המושלם שיתברר בהמשך הערב.
כמו שכבר הבנתם לא זה המפגש של הקיץ, יהיה אחד גדול יותר, מסודר יותר, מאורגן יותר. (בהזדמנות אחרת הייתי מרביץ לעצמי עם פטיש פלסטיק על הראש על הארגון הכושל.)
זה יותר מפגש ספונטאני, שמתארגן לתוך עצמו.

חמש וחצי במרכזית... בסדריעל

איפה בדיוק? יש לי תחושה חזקה שאני אפספס אתכם.

ויש בערך שעת סיום?

לפחות למפגש הבא אוכל להביא גיטרה.בן-ציון

כי בזה

 

(אבל @rakonto- אל תדאג, סופסוף יש לי אחת שאני יכול להביא. אתה תעוף כשתשמע אותה )

יווווווווווווווווווווווווווווווווווווווrakonto

אני רוצהאני רוצהאני רוצהההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה

מי מתכוון להגיע? אני לא אהיה הבת היחידה...?יעל


אולי אגיעאביגיל.
אוכל להגיע, מקווה שיצא לפועל.בן-ציון


חברים, אנחנו חמישה אנשים.L ענק
בלי מקום מסודר. (כלומר אפשר ללכת לליפתא או לדשא עם צל)
אני יכול להנחות את הכתיבה, אבל צריך לשאול אתכם, בא לכם מפגש קטן קצר ואינטימי?

נסיים באזור שבע וחצי.
ניפגש ליד צומת ספרים.
תביאו אתכם מחברת, עט, ומשהו קשה (לכתוב עליו) ומשהו מתוק (לכבד אותנו).

אנחנו יחד, את הבת היחידה.
עדיין מעוניניים?
אולי אצליח להגיע.הדובדבן שבקצפת

לא יכולה להבטיח.

אני לא סגור ב100% על הגעהנפתלי הדג
אבל כנראה שכן
^^^^ רק בנקבה ענבל
אולי נדחה את זה בשבוע ונעשה מאורגן?כישוף כושל


תיחנקו.rakonto

בעצם אל, אני צריך אתכם למפגש הבא.

ואם גם אליו לא אוכל להגיע... |זועם|

חברים יקרים, המפגש הספונטאני להדהים בוטל.L ענק

עקב זה שרק חמש חצאים אמרו שאולי הם יבואו.

 

מצטערים על הייבוש, ככה זה עם הימים של שלושת השבועות.

 

אל תתחילו להתכונן בכל הכח, תשמרו על הסוסים שלכם רגועים באורוות

אבל שתדעו ותסמנו לכם שהולך להיות מפגש של כל פסיפס בחופש הזה.

 

הולך להיות משהו גדול.

 

ואולי אכתוב לכם מה שרציתי לומר במפגש

כלומר לפחות את הפתיחה אם לא עושים את התרגילים.

 

היו בטוב, צור.

 

יש |מרוצה|כישוף כושל


מישהו יודע איפה מתקיים המפגש?להבה ירוקה
אופס... לא ראיתי שבוטל.להבה ירוקה
יאייייייייייייrakonto

אז אולי אוכל להגיע למפגשששששששששש

^^אביגיל.
(רק מתון יותר )
צור, אולי כדאי לתת טווח תאריכים משוער למפגש?טל אוריהאחרונה

כי בטוח שאחרי ט' באב יש לכולם תיכנונים שונים ומשונים, ואני לפחות רוצה לארגן לי את הזמנים פחות או יותר..חצי חיוך

שכוייח על האירגון והכל!כן

ככה החיים.Shandy

ככה החיים

אומרים שעל כל אדם1 שנפטר אי שם

נולדים 2 תינוקות בעולם

על כל זוג שמתגרש

יש 4 שזוכים להתקדש

מרקבון

צומחת פריחה

ורק אחרי שיודעים עלבון

יודעים גם מהי שמחה

אחרי  כל שקיעה ארוכה

יש זריחה מאירה


יש שזוכים לקבל

מזה או מזה בנפרד

ויש כאלה

שזה בא להם מעורבב


אחיין חדש

אבל סבוש נפטר

היא ובן זוגה עוד רגע קט מתקדשים

אבל מישהו ממשפחתה על סף גירושין.


ובמצב כזה

לאיזה רגש נותנים את הבמה

הרי שניהם באו באותה שניה


זה נקרא להקדים תרופה למכה?

לערבב עצב עם שמחה....



וואו! שיר שמרעיד את הלבפ.א.

כתבת כל כך יפה, מדויק, הצלחת לנסח במילים את אחת המורכבויות הכי עמוקות של החיים – הניגודיות הזו שפוגשת אותנו בבת אחת, העצב והשמחה ששזורים זה בזה.

תודה😊Shandy
מטורףףתמימלה..?

את כותבת פשוט מדהים נוגעת בנושא כאוב בצורה אופטימית ויפיפיה...

"רק אחרי שיודעים עלבון יודעים מהי שמחה" כל כך נכוןןן!!

מהמם

תודה אהובה😊🤍Shandy
איזה יופי.נפש חיה.
...רחל יהודייה בדםאחרונה

נוגע

באמת מורכב.

השירים שלי...אברהם יאיר שטרן

טוב אז שלום, אני אשמח שמי שקורא את זה (אם יש לו כוח וזה לא טרחה כמובן) אם יאהב יפרגן לי (לא שיש לי בעייה בביטחון עצמי ב"ה אבל לא נראה לי שיזיק... 😝 ) ואם לא יגיד למה. יציע הצעות לשיפור וכו' בנוסף רציתי לשאול, אני חושב שכדאי לשפר כמובן את השיר ולעשות לו כמה סקיצות, אבל יש לזה שני חסרונות.

א': אחרי כמה עריכות לפעמים הוא יותר יפה אבל פחות מבטא את עצמי ו/או המסר וכדו'

ב': אני כשאני כותב שיר אני נמצא באיזה מצב נפשי ולפעמים קשה לחזור למצב נפשי מגיל 16 (לפני 3 - 4 שנים...) אשמח גם בזה לעזרה (במיוחד אשמח לשמוע את דעתך @ימח שם עראפת ועוד כמה שמות שקצרה היריעה מהכיל...)

זה שיר שאני עדיין עובד עליו אז אני הכי פתוח לשינויים בו... השיר נועד לבטא את הדיכאון מהריחוק מה' (שמתבטא חזק מאוד בזה שאין מקדש) ואת זה שאנשים מנסים להמשיך בחיים על אף שאנו רחוקים מה'... וכיסופים לסוף המיוחל, לגאולת ציון. ולנקמה!

 

"זה עתה חרב הבית

כולם בוכים, נאנקים

בבלה מובל עם הזית

אבות, נשים, ילדים

 

על ערבים בתוכה אנו תולים כינורותינו

שואלים התינוקות חלב אימם

דברי שיר ושמחה רוצים עוללינו

חפצים הם לראות את ביתם

 

וגם אם תיקח הדרך שנים לא נחכה לה

 נמשיך בדרכנו לעבר הגדולה

ננפץ בעצמנו עוללים אל הסלע

נשלם לבת בבל את גמולה"

 

{בשלב הזה הרגיש לי שמשהו חסר אז הוספתי בסימן שאלה את זה:}

 

"ואז יבוא יום בוער וילהט הרשעים

ישובו לחיק האם הבנים 

ונצעד שוב בחצרות האלוהים

תתנחם ציון בבניה האובדים"

 

תודה אחים!

 

אוקי, נעשה את זה שוב?אברהם יאיר שטרן
עבר עריכה על ידי אברהם יאיר שטרן בתאריך ו' בתמוז תשפ"ו 0:31

אז ככה, השיר הזה כתבתי אותו כשקיבלתי הרחקה מהעיר העתיקה, ולא יכולתי לעשות סיבובי שערים (הו וובוי מי שלא יודע מה זה{למי שלא יודע אפשט ואגיד: להגיע לכותל [@ימח שם עראפת  תנשום...]})

גם כאן, אני מאוד אשמח להערות / הארות, כל מה שיעזור לשפר אותו, ואם נהנתם גם אשמח אם תגידו לי "אח'לה נהנתי...

בתודה מראש לכולכם אחיי ורעי האהובים, אני!

"עירי הקטנה 
משרה עלי שלווה
בתוכה אני רגישה
בתוכה אני מרגישה
כפי שנשבעתי 
לא שכחתי
אחרוט אותך במקום בולט
עלי בברזל צורב, לוהט
על היד על הלב
וַיִּבְחַר אֶת־שֵׁבֶט יְהוּדָה אֶת־הַר צִיּוֹן אֲשֶׁר אָהֵב:

 

י ר ו ש ל ם

גן עדן, עירי היפה 

איככה נהפכת למקום חורבה

י ר ו ש ל ם

את השממה אקח ואזרה לכל רוח

ומולך אשחט שונאיך שתוכלי לנוח

י ר ו ש ל ם

אשובה אבנך אלחם על ליבך

רק תפתחיו שיהיה סיכוי לחבקך

 

אחתום אותך בחותם של דם
בעלי יבוא והכל יהיה מושלם
אך בינתיים יושבת אני בשערייך
בוכה וממררת את שנות כיבושייך
כששועלים מרקדים על חלקי גופתך 
אשים לפיד בין זנבותיהם ואשלחם לדרך
אראה בנחמתך נמלט ממבול האש
אשר יומטר על האנושות שה' ירטש
יבוא חיים ינון מושיע מנחם וגואל
צַהֲלִי וָרֹנִּי יוֹשֶׁבֶת צִיּוֹן כִּי־גָדוֹל בְּקִרְבֵּךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל

 

י ר ו ש ל ם

גן עדן, עירי היפה 

איככה נהפכת למקום חורבה

י ר ו ש ל ם

את השממה אקח ואזרה לכל רוח

ומולך אשחט שונאיך שתוכלי לנוח

י ר ו ש ל ם

אשובה אבנך אלחם על ליבך

רק תפתחיו שיהיה סיכוי לחבקך

 

כיצד אשמחך כיצד אנחמך
והרי שנים שנטשתי (את) זכרך
אך כפי שנשבעתי
מעולם לא שמחתי
עד שאת פנייך שוב פגשתי
וכל כך כל כך שוב חפצתי
לנגב דמעותייך מעל לחייך
לנקום בשונאייך למול עינייך
ימחקו כל אנשים חומדי לצון
כִּי יוֹם נָקָם לַיקֹוָק שְׁנַת שִׁלּוּמִים לְרִיב צִיּוֹן

 

י ר ו ש ל ם

גן עדן, עירי היפה 

איככה נהפכת למקום חורבה

י ר ו ש ל ם

את השממה אקח ואזרה לכל רוח

ומולך אשחט שונאיך שתוכלי לנוח

י ר ו ש ל ם

אשובה אבנך אלחם על ליבך

רק תפתחיו שיהיה סיכוי לחבקך

 

ויהודה לעולם (,לעולם) תשב וירושלים לדור ודור:

ונקיתי דמם, לא נקיתי! ויקוק שוכן בציון:

 

ירושלם
ציון, עיר שלם
רבתי בגויים, רבתי עם
עיר האלוהים, עין העולם
מקדש, מוריה
נחלה, מנוחה
אהליבה
גבעת הלבונה
עיר של זהב
עיר שחוברה לה יחדיו
עיר יהודה
עיר היונה"

...רחל יהודייה בדם

אם הייתה ממלכה של נעלמים מעניין איך היה נראה ריקוד שם.

האם הם רואים אחד את השני או שגם אז ,ריקודם בודד הוא.

האם רואים שזו ממלכה. או ששעריה הם עלים שנפלו בשלכת . או שהם אינם בודדים מספיק בשביל להיות השערים, שמא אי מי ירים עלה ויגלה את הממלכה.

אבל האם הוא ידע שזו ממלכה בכלל גם אם יגיע לשם בטעות.

מה הוא ייראה שם.

מי שם.

הנעלמים במתמטיקה. אלו שבחרו להיעלם.

ואלה שהאלימו אותם.

כולם בממלכה אחת.

כנראה שהריקוד שם נעלם אף הוא.

כי אם לא, אלה שהעלימו אותם יתאחדו עם נסתרי המתמטיקה

אלה שבחרו להיעלם יפתרו את המשוואות

והממלכה תיעלם. או תיפתר.

מענין מה הפירוש של השיר.קבלה
..מוריה.

מסתורי ועלום.

וגם נוגה קצת.

ובעיקר נוגע.

♤♤♤♤זיויק
עמוק מאדהמפוזר מהכפר

תמיד אהבתי לקרוא אותך

וואוכְּקֶדֶםאחרונה
מכתב שלא נשלחאברהם א

אני יודע שאני צריך לחכות

אבל אני כל כך בודד בתוך הראש שלי.

אני יודע שאני צריך לחכות

אבל אני מפחד מהחשכה.

אני יודע שזאת לא אהבה.

אני יודע שזה בדידות.

ואני יודע שיש לי מספיק כוחות בשביל לחכות עוד.

אבל מתי אוכל להביט בעיניים

ולהגיד שאת הדבר הכי יפה בעולם?

האם יש לזה סוף?

האם אהבה זה יותר מהתפשרות לטובת הבדידות?

כשזה זה - זה זה.

וכשזה משפט נדוש - זה משפט נדוש.

לא צריך להיות גאון בסטטיסטיקה כדי לראות כמה גירושים פיזיים ורגשיים יש.

לא צריך להיות מומחה בלוגיקה בכדי להבין שאף אחד בעולם לעולם לא יוכל יבין אותך באמת.

אבל אולי להיות מתמחה באמונה.

בלהיות רומנטיקן פתי.

אולי זה בעצם התקווה.

לזנוח את השכל

לשים בצד את הביקורת

ופשוט להיות פשוט.

אבל לא בא לי להיות פשוט.

לא בא לי פשוט לחיות.

לא בא לי להיות פתי.

אבל גם לא בא לי להיות חכם

לא רוצה להיות ציניקן שלא נהנה מהעולם ותמיד עסוק במחשבות של חי בסרט


לכן אני לא יודע כלום.

כי לא משנה מה אחשוב.

גם זה הבל.

...רחל יהודייה בדםאחרונה

זה עמוק ,מעורר מחשבה

וקצת מלנכולי


נהניתי לקרוא. 

איש של חורףזכרושיצאנולרקוד

אֲנִי אִישׁ שֶׁל חוֹרֶף

כְּשֶׁלֶּהָבוֹת בּוֹעֲרוֹת מִסָּבִיב

בְּתוֹכִי יוֹקֶדֶת שַׁלְהֶבֶת

וּכְשֶׁכְּפוֹר חֲרִישִׁי מְכַסֶּה הַכֹּל

עַד לִמְלוֹא הָעַיִן

תָּשׁ כּוֹחִי.


כְּשֶׁשִּׁכְבַת הָאָבָק

הָרוֹכֶנֶת מֵעַל כַּנְפֵי נִשְׁמָתִי

חוֹנֶקֶת אוֹתִי עַד לִבְלִי מְשׂוֹא

אֲנִי אוֹגֵר בְּתוֹכִי

רְסִיסֵי זִיכְרוֹנוֹת מַבְלִיחִים

שֶׁהִבְלִיחוּ

מִבֵּין לֵילוֹת חַסְרֵי שֵׁנָה

רְסִיסֵי נְשָׁמָה

שֶׁנִּכְתְּבוּ בְּדָם

וְעוֹלָם

שֶׁהֵד אַכְזָרִיּוּתוֹ

מְהַדְהֵד מִבְּלִי שׁוּב

מָשָׁל הָיִיתִי כֶּאֱחוּז כִּישּׁוּף.


כְּשֶׁאוֹר הַבּוֹקֶר הַחִיוֵּר

בּוֹקֵעַ גַּלְגַּלֵּי עֵינַי

אֶפְרִי מִתְנַעֵר

שֵׁנִית

נוֹשֵׂא בְּתוֹכוֹ

צַלָּקוֹת שֶׁנֶּחְרְטוּ

בִּתְהוֹם הַצְּלָלִים.


לוּ הָיִיתִי כּוֹתֵב

אֶת סִפְרִי

בְּדַם חַיַּי

הָיָה הָעוֹלָם נָמוֹג

לְנוֹכַח הַשְּׁתִיקָה

אַךְ בִּמְקוֹם זֹאת

אַצְפִּין סוֹדוֹתַי

וְאֶשְׁתּוֹק

אֶת כְּאֵב הַזְּעָקָה.


הממ.חתול זמניאחרונה

ראשית זה מאוד יפה.

 

קראתי כמה וכמה פעמים, והרגשתי מעין יופי חד/מרוסק כזה. מצד אחד השיר עוסק בתיאור דמותו של "איש של חורף", אבל הדמות לא מתגבשת לכדי משהו קוהרנטי וברור, אלא יותר כמו וינייטות קטנות, הצצות קצרות אל מבעד לפרגוד. רב הנסתר על הגלוי.

 

גם מאוד אהבתי את השורות המצומצמות למילים בודדות.

 

מה שקצת הציק לי, ברמה האסתטית בלבד, הוא חיבורי מילים עם משמעות פחות או יותר זהה: "תהום הצללים", "כאב הזעקה". כלומר אחת משתי המילים בזוג מבטאת בכל מקרה את מה שחברתה אומרת, וזה הופך את זה קצת ל-overly. כמובן זה לא "אופל החושך" או "ייסורי העצב" או משהו כזה, אבל עדיין, הייתי רוצה משהו קצת יותר "מחודש".

..מוריה.

אתמול טעמתי משהו מיוחד.

מישהו עבר לידי, הציע לי לטעום משלו. בהתחלה סירבתי בנימוס, לא יפה לאכול משל אחרים. אחר כך הבנתי שבזמן שאחזיק את שלו בכדי לטעום, הידיים שלו יתפנו לבשל עבורו עוד.

אז הסכמתי. וטעמתי.

ואו. מעולם לא טעמתי כזה דבר. זה היה בעיקר מתוק. מתיקות מדהימה, שמעלה דמעות בעיניים, מתיקות שממלאת אותך באושר על היותך כאן, טועם מן המתוק הזה. היתה שם בנוסף למתוק גם פיקנטיות עדינה, וקצת חמצמצות לאזן, והכל עטוף במתוק עד כדי שיגעון. הכל יחד יצר הרמוניה מופלאה עד מאד. היה זה ביס עשיר בגוונים יחודיים כל כך.

בלעתי את מסכת הטעם המדהימה הזו, רציתי לטעום עוד מעט, רק ביס או שניים נוספים, וכבר נאלצתי להחזיר אותו לבעליו.

עכשיו נשאר לי רק להיזכר, אני מעלה בדמיוני את הטעם, נזכרת בתחושה המדויקת שעלתה בי, בנעימות שאפפה אותי עת טעמתי מן המתוק ההוא, בולעת את רוקי פעם ופעמיים. מה לא הייתי נותנת בשביל שיהיה לי מזה תמיד. אבל אין לי את החומרים המדוייקים, וכאשר ניסיתי לקנות ולהכין בכל זאת, נשרף התבשיל, ונאלצתי לזרוק הכל הלאה ממני.

אז בינתיים אני טועמת. קצת משלו, ומעט משלה, שני ביסים שטעמתי אתמול ועוד אחד שאולי אטעם מחרתיים.

 

ורק מחכה ליום בו ה' יפקיד בידי ילד משלי.

..מוריה.

כבר יצא לי לחשוף פה מעט מהמקום שלי מול נסיון של ציפייה לילדים. זה מקום שלא נחשף יותר מידי בחוץ, והפורום האנונימי הזה הוא הזדמנות טובה עבורי..

אז מניחה פה עוד חתיכה ממני..

תודה.

וואומשה

יש משהו מאוד כואב בלראות את התבשיל שלך מקדיח גם כשמנסים שוב ושוב ושוב.

 

 

(בתור מי שהאתגר הזה לא זר לו בכלל, אם כי פחות העסיק אותי רגשית).

תודהxmasterx

העברת בעוצמה רגישה ועדינה את חוויה שהיא אינטנסיבית שעכשיו אפשר טיפה יותר לנסות להבין

וואוווו🥹🥹🥹תמימלה..?

איזו כתיבה יפההה

ואיזו עוצמההה

השורה האחרונה פשוט כל כך מלאה באמונה הופכת את כל הקטע לכל כך אופטימי ושמח🤩

שולחת חיזוק, בע"ה עוד תזכי🙏🙏🙏

דייייייייי, זה מטורףףףףשבור לרסיסים

שהשם ישלח לכולנו את הכח

וואוזיויק
בום איזה כתיבה
וואוו. רגשת אותיShandy

וממש ממש נכנסתי לדמות שלך

אהבתי איך שכתבת

ואמן ה' ישלח מאוצרו הטוב שפע של ברכה ותזכי להפקד בזרע של קימא ולגדלם בנחת ובאושר.

תבשרי לנו כשזה יבוא?זיויק
מתפללים 
המון הצלחה במסע שלכםהמפוזר מהכפר

בע"ה שתזכו לישועות גדולות בקרוב

...רחל יהודייה בדםאחרונה

נוגע מאוד.

רק טוב 

בָּרָהנקדימון

בָּרָה -

בְּעֵרָה בָּהּ עֵרָה,

וָאֵרָא וְאִירָא:

אִם תְּבַעֵר נִבְעֲרָה,

אִם תִּבְעַר בָּהּ אוֹרָהּ.

אולי יעניין אותך