קשה לי כשהילדה מתאכזבת,כועסת,מתפרצת ובוכה.
אני מבינה אותה וגם אומרת לה את זה,משתדלת להיות אסרטיבית ולא להגרר אבל....כשהיא גוררת את זה אני מאבדת את הסבלנות וזה מעצבן.
קשה לי כשהילדה מתאכזבת,כועסת,מתפרצת ובוכה.
אני מבינה אותה וגם אומרת לה את זה,משתדלת להיות אסרטיבית ולא להגרר אבל....כשהיא גוררת את זה אני מאבדת את הסבלנות וזה מעצבן.
"מתאכזבת, כועסת, מתפרצת ובוכה".. אז קודם כל, מחבקים ומנחמים - ואח"כ מנסים בשפה שהיא מבינה, לראות מה היא רוצה. ומסבירים בנחת מה שייך ומה לא, ומה החלופות האפשריות. סבלנות.. מדברים בנחת - והיא תרכוש אמון.
אתמול היא עמדה חצי שעה ליד החלון ומררה בבכי כי לא יצא לנו לטייל בחוץ(קצת בעייתי כשאני חייבת להוציא את כולם בחום כזה)וכואב לי עליה וכואב לי שיש המון דברים שאני לא יכולה לקיים ובכלל אני נהיית חסרת אנרגיה וסבלנות עם המטבוליזם המחורבן הזה.
ותשתדלי להתגבר במידת האפשר.
אם היא עומדת ובוכה, אפשר "להזדהות" ולהגיד לה שכעת חם - ונלך פעם אחרת. לשאול מידי פעם אם כבר נרגעה, אם רוצה לשתות משהו - העיקר שתרגיש שאת "איתה". הברירה אינה "כניעה" כשאינך יכולה, או "אסרטיביות".. אלא חום ואהבה, ולא להתייסר יותר מידי אם אינך יכולה בפעל לנהוג כפי שרצתה. זה קורה לכל אמא. העיקר שהיא מרגישה שיש יחס אוהב ורצון להיטיב. וגם זה שהיא רואה שאמא גם אוהבת וגם לא נבהלת מידי מהבכי, למרות ההשתתפות בצערה, גם זה די טוב עבורה..
כי זה מתחבר לשיחה שהיתה לי היום עם מכרה שדיברה איתי בין היתר שאני לא צריכה ככ להחמיר עם עצמי.
הבעיה שהם לא ממש יצאו החוצה כבר 3 חודשים כי לא הייתי שם לצאת איתם ואם אני לא שם אז...
פשוט המדריכת הורות מדברת כל הזמן על שצריכים להיות אסרטיבים ולשים גבול בעוד אני באמת יותר נוטה לדעתך למה לא באהבה וברוך?אבל אולי כרגיל במקום אהבה אני מתרככת מידי ולא מספיק תקיפה.
ה"מדריכת הורות" מבלבלת בין שני מושגים. לדעת לשים גבול - זה נכון. אבל זה לא קשור ל"אסרטיביות", לפחות איך שנתפסת הקונוטציה שלה. אפשר באהבה רבה, ובאמפתיה, להגיד לילד שאמא לא יכולה כעת - ובוא נעשה משהו אחר, למשל. גם אדם מבוגר מעדיף שאם צריך לומר לו שאי אפשר משהו, יגידו את זה בנעימות והבנה, גם כשאומרים לגמרי בהיר שאי אפשר.
דבר שני, באמת לא לצאת החוצה כ"כ הרבה זמן - זו בעיה. אז אפשר אולי לצורך הבילוי הנקודתי הזה, לבקש איזו נערה יהודיה אמינה, שתיקח אותם קצת, כמובן במקומות בטוחים בלבד.
אפשר להתחשב ביכולת שלך - ויחד עם זה, לדאוג ש"פונקציונאלית", יהיה להם את האפשרות למה שצריכים. לא או שאת עושה מה שבאותו רגע לא יכולה, או שלא נעשָה כלל ואת עם מצפון..
לא מפתיע בהתחשב בעובדה שהיא התרגלה לאלכוהליסטים,מסוממים,סכיזופרנים וכו אז בסוף שלפתי את המרגיע האולטימטיבי-הסרט שהיא אוהבת.
אין,אלי אף אחת לא תבוא.
אין לי וזה בידיוק אחד הדברים שבעלי מונע ממני מפני שהוא לא ממש מבין מה ילדים צריכים אלא רק שאפשר להכאיב לי ולהחליש אותי כשהוא מונע ממני לתת לילדים מה שהם צריכים.
"תבוא אלייך". אלא מישהי שתיקח אותה. אולי תמורת תשלום מועט.
מה שהתכוונתי היה שמצד אחד תתחשבי בעצמך אם אינך יכולה להוציא אותם, ואל תחושי רגשות אשמה - ועם זה לדאוג שלמעשה יוכלו לקבל את זה במידת האפשר. כמו הדוגמה שמישהי תצא איתם קצת. ואולי תבקשי בנחת ממי ש"מטפל" בענין, להסביר לבעלך את החשיבות שיוכלו לצאת, וששוה להשקיע בזה כמה דולרים..
הצלחה. כמה שפחות לעסוק במירמור - גם אם יש לו סיבות טובות - יותר בריא..
הוא לא מבין למה ילדים צריכים לצאת החוצה לפארק או למקומות אחרים כמו שהוא לא מבין למה ילדים צריכים תזונה נאותה,בית מסודר,בגדים,צעצועים,הוא לא אדם רע,פשוט מין פיגור התפתחותי שהרי אף אחד לא לימד אותו כשהיה צעיר ובגילו הוא כבר לא רוצה לשנות.
היא כבר החליטה שהילדים אולי יהיו אצלו אז אני לא ככ יודעת אם יעזרו פה הסברים,אולי מקסימום אם היא תסכים להסיע אותנו לפארק באיזור אבל זה מסובך.
רק מה קורה כשזו הילדה שלך שאתה רואה רק כמה שעות רק פעמים בשבוע?
ומי יודע מה אומרים לה?אולי שאני לא אוהבת אותה או לא אכפת לי או שאני לא מסוגלת לדאוג לה?
אני יכולה להאשים את הילדים שכשהם באים להורים שלהם אז באופן טיבעי הם רוצים להתפנק?
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.