נשמה יקרה,

אתם לא יכולים להמשיך ככה.

בעלך יודע מהרגשתך ותחושותייך?

תתרחקו ממנו. כמו מאש! זה לא מייטיב לכם לחיים ולזוגיות.

ומציעה מכל הלב ללכת לטיפול/ לייעוץ. את לא צריכה להרגיש רע.

באמת שהלב שלי נצבט וכואב איתך..

נראה לי שאתם חייבים ללמוד איך להתמודד עם חמיך.

שתהיו שניכם באותו צד ותתמודדו מולו.

ובאופן אישי כדאי שתלכי לטיפול, שיתן לך כוח.  שיחזרו אליך הכוחות והשמחה ושתהי מסוגלת להיות אסרטיבית כלפי המשפחה שלו.

המשפ' שלך יודעת מזה? חברה קרובה?

נראה לי קשה להתמודד עם זה לבד..

את לא מרגישה טוב, ואת צריכה להתמודד בכמה חזיתות בו זמנית. בתור כלה צעירה, זוג צעיר, זה מאוד קשה.

את צריכה איזשהו בסיס תמיכה.

את לא צריכה לשמור אותו מהם. את צריכה לשמור על התא המשפחתי שלכם.

תתרכזי בזה.

תסיחי את הדעת לגמרי ממה הם חושבים, מה הם מקנאים, עד כמה האחיות קדושות, איזה משקל הן תופסות בחיים של בעלך - כלום מכל זה לא צריך לעניין אותך. גם לא חמיך (למרות שמה שאת מספרת עליו נשמע מאוד בעייתי).

יש לך מספיק משימות כרגע: להחלים ולחזור לאיתנך, ולבנות את התא המשפחתי שלך - בעלך, הילדים שלך, בעז"ה הילדים שיהיו לכם.

אי אפשר להצליח במשימה של הבריא מתוך אנרגיות שליליות של - "אני חייבת לנצח" - אם את מתכוונת בזה שאת חייבת לנצח אותם.

יש לך בעל טוב, כמו שזה נשמע, ואם את רוצה לבנות איתו חיים יפים ויציבים וטובים, תהיי מרוכזת בו ובטוב שהוא מרעיף עליך ועל ילדייך. אין שום חשיבות למה שהמשפחה שלו חושבת.

אם תתלונני, כל הזמן, ותהיי מדוכאת, ותנסי להיכנס בינו לבין המשפחה שלו, הוא עלול חלילה באמת להרגיש שנפל עליו תיק.

תשני גישה.

תפסיקי להתמקד בקינאה שלהם - אם היא קיימת או לא, במה שהם אולי חושבים עלייך (ואולי בכלל לא?). תתרכזי במה שיש בינך לבין בעלך.

ובהקשר הזה תסיחי את הדעת גם ממה שאת חושבת שחמיך עוקב אחרי הקשר האינטימי שלכם.

מצד אחד, תתרחקי ממנו בנימוס, את לא חייבת שום דין וחשבון.

מצד שני, שזה לא יעסיק אותך. עזבי אותו, אל תקדישי לזה מחשבה.גם אל תנסי לגרום לבעלך לשנות את אבא שלו בקטע הזה.

אם הראש של האבא שם, הבן לא יצליח לשנות אותו. ועדיף לא להתעסק בזה.

מה שנשאר זה להשתדל להצניע את מה שקורה בינכם, כמו שבאופן טבעי עושים בני זוג צנועים, וזהו.

מה הוא חושב, מה עובר לו בראש, בעיה שלו.

תשמחי בבעלך וזהו.

הרבה בהצלחה ורפואה שלמה.

ואם לא הצלחתי להסביר, אז אולי כדאי לך ללכת לייעוץ.

מצטרפת להמלצה לרכז את כל כוחות החיזוק שלך פנימה, אל עצמך ואל הקן שלך - ולא לבזבז כוחות, מחשבות, רגשות, על מה שמחוצה לו. שיהיה אוויר בשבילך. תתרכזי במה שעושה לך טוב.

רפואה שלמה מהירה.

לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.

ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.

אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.

שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.

אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.

באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו. 

זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול

ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל

שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?

אולי פשוט לדבר איתו על זה

בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.

אחר כך אפשר לאזן מחדש.

היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/

הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה

אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו

ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.

בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...

אבלאם אפשר בכל זאת מספר...

את ד''ר ליעד רוטשטיין

ד''ר מאיה אליעזר

במרכז, פרטיות