בס''ד
אז רציתי להודות הרבה מאד לכל מי שטרח וענה ! העלתם נקודות ממש טובות ואני מאושרת לבשר שברוך ה' ובזכות בעלי המסור, השבת הזאת היתה השלישית ברצף שבה הצלחתי להדליק בזמן, כשכל הבית מסודר ונקי, אני לבושה ומאופרת והילדים במיטה 
. ובעלי הגיע הזמן למנחה לבית הכנסת. כך שיש לנו ''חזקה'' וזה נותן הרבה כוח ומוטיבציה להמשך. לטובת מי שעדיין מתמודד עם הנושא הזה, כמה מהתובנות שקיבלתי בזכות השרשור :
- פורסים את ההכנות על פני כל השבוע : חלות בתחילת השבוע (מקפיאה), כביסות רציניות בתחילת השבוע, קניות עד יום ד' בלילה, בישולים עד יום ה' בלילה, נקיונות איפשהו בין יום ה' בלילה לו' בבוקר, חדרים של הילדים ביום ו' בבוקר...
- למדתי לעשות חלוקה בין ההכנות לשבת לבין התפקוד השוטף של הבית. לדוגמה : ברור שהבית צריך לקבל נקיון יסודי פעם בשבוע אבל זה לא חייב להיות בצמוד לשבת ואפשר לנקות גם ביום ב'. לקראת שבת מספיק ריענון.
- להגביל את עצמינו ולא לצאת עם משימות חדשות קרוב לשבת (לא עוד תוספת לתפריט ועוד כביסה ועוד... זה לא ברשימה ? זה יחכה לשבוע הבא).
- לקבוע שעות מקסימליות : שלוש שעות לפני שבת לא מתחילים בישול חדש ; שעתיים וחצי לפני שבת אני נכנסת למקלחת...
- משהי הזכירה את אורה פולק. לא הכרתי אותה אז אבל מצאתי כמה דברים שלה באינטרנט. בין השאר היה לה מיזם ''100 משפחות - 100 שבתות'' או משהו כזה. זה סדנה בתשלום כדי ללמד משפחות להתארגן בזמן ולהכניס את השבת בזמן וברוגע. יש הרצאה אינטרנטית חינמית שיווקית ביוטוב שבה היא מסבירה על התכנית הזאת ונותנת הרבה טיפים. זה ממש עשה לי סדר בראש ושינוי בחשיבה. זה גם ממש ניחם אותי לראות שאם מיזם כזה קיים, כנראה שאנחנו רחוקים מלהיות היחידים במצב הזה.
- תליית לו''ז מפורט על המקרר של מה צריך להעשות, עד איזו שעה ועל-ידי מי.
שוב תודה רבה לכולכם. שתבינו - אנחנו נשואים 6 שנים וכמעט ואף פעם לא הצלחנו עד עכשיו (חוץ ממקרים בודדים. נגיד בזמן חטיפת שלושת הנערים). וזה תמיד היה החלום שלנו. ולאחרונה ממש הרגשנו שאנחנו משתפרים אבל עדיין היינו מאד רחוקים. כל מה שכתבתם ממש עזר לנו לעשות את הקפיצה המשמעותית הזאת. ממש כיף להכניס ככה את השבת