זה מחרפן אותי!!!

אני גם מניקה וגם בהריון.

וגם תלסמית עם ברזל של 9.

ועדין הרב פסק שאני צריכה לצום.

ממש מוזר...

כי יש סיכון להפלה

זו שאלה הלכתית

התינוק שלך תלוי בהנקה?

אם כן, זה עוד משהו חשוב להגיד לרב.

ואם נראה לך שתרגישי גרוע זה עוד משהו להגיד לו..

ואם את בכל זאת צריכה לצום, אז שבעלך יישאר בבית ואת תשכבי במיטה.

אני מניקה ועוד לא שאלתי אבל ממש בונה על זה שיתיר לשבור את הצום מתישהו!! קשה לי נורא בצומות.

אני חושבת שאם זה קורה כל פעם, שהוא מחייב לצום ואת שומעת שהרבה מתירים, אולי תחפשו רב קבוע אחר. זה סותר את "עשה לך רב" אבל אם סובלים קבוע ממשהו שקשה והרב מחמיר בו, אז נראה לי קצת דורש פעולה.

לפני כמה שנים כשהרב מרדכי אליהו זצו"קל עוד היה בחיים, קראתי באחד מעלוני השבת שהוא סובר שבשנים האחרונות אין להחמיר על נשים בהריון ומניקות בתשעה באב.

לא זוכרת מה הייתי - בהריון או בהנקה, זה לא היה נדחה, ט' באב נפל אז על יום רגיל מימות השבוע.

כשראיתי בבוקר שקשה לי, התקשרתי לראש הישיבה במקום מגורנו, הוא אפילו לא שאל לפרטים, והתיר מיד לאכול ולשתות כרגיל.

בכל מקרה, לא טוב שתלדי בשבוע 35, אולי קשה כבר לסחוב ובאמת בקיץ והריון מתקדם זה ממש לא קל אבל פגייה זה לא משחק ילדים...

בס"ד

בגלל שזהו צום דחוי הרבה יותר קל.
נשים בהריון יכולות לשבור את הצום בלי להתבלבל בכלל,רק לא לשכוח לעשות הבדלה לפני ששוברים!

אנחנו רושמות ככה כי יש פוסקי הלכה גדולים שפוסקים ככה בפירוש. ולכן אנחנו ממליצות לשאול רב, ולא להחליט על דעת עצמך לצום. זה הכל.

מה ההגדרה של "טיפ טיפה לא מרגישה טוב"?

אני בכל צום לא מרגישה טוב ובכל זאת צריכה לצום...

זה נכון שיש דעות לכאן או לכאן

אבל המשפט שכתבת ממש לא מדוייק.

יש לא מעט רבנים שמתירים לשתות רק במקרים מאד מסויימים.

ונכון שחשוב לברר עם הרב באיזה מקרים צריך להפסיק לצום.

יש רבנים שפוסקים כך.

אך בתור אישה שהיא לא פוסקת הלכה, לומר כל הרבנים באופן גורף..

קצת לא מתאים ובטח לא נכון.

כל רב פוסק הלכה בהתאם לזווית הראיה ההלכתית שלו.

אשר על כן, יש 70 פנים לתורה ויש רבנים שפוסקים שאישה כן צריכה לצום

בערב לא לאכול ולהשתדל לא לשתות. ובבוקר אין בעיה לאכול ולשתות.

זה היה לפני 20 שנה. כשהילדונת בעיקר ינקה והיתה בת 10 חודשים!

אך בבודאי כל אחת תשאל רב.

שנזכה לחגוג בבית המקדש!

אולי חסרים פרטים? 

אני מניקה היא בת 3.5 חודשים והרב התיר לא לצום בכלל.

את תשעה באב ויום כיפור גם בהריון (מתחיל או מתקדם) וגם בהנקה, והכל היה בסדר ב"ה.

אבל כמובן שאם את לא מרגישה טוב או ח"ו מתחילים לך צירים את יכולה לשבור.

בכל מקרה, השנה זה צום נדחה אז הוא יותר קל.

יש מחלוקת בין רבנים לבין רופאים.  בהרבה מאוד מקרים הרב אומר לשאול את הרופא, או שואל מה הרופא אמר.  

מה רע לשאול את הרופא מה דעתו, ועם דעת הרופא (לגבי המקרה המסוים שלך) ללכת לרב?

השנה -

גם צום נדחה, שמאפשר הקלות רבות,

וגם יהיה מאוד חם.

כל הכבוד לרב שהוא יכול לצום, אני מנחשת שהרבנים טרם היו בהריון, טרם הניקו, ובטח שלא עשו את שני הדברים בו זמנית.

לצערי, יש דברים שרק אחרי שחווים אותם אישית, אפשר להבין באמת ובתמים כיצד הזולת מרגיש.  

יש גם נטיה של נשים לומר שאנו מרגישות חזקות יותר ממה שאנחנו, אם "כולן" מצליחות לצום, אז כנראה שגם אני יכולה להצליח.  

מתסכל ביותר שיש רבנים שמחייבים לצום ורבנים אחרים שכמעט מחייבים לאכול.  הכרתי פעם אשה שאביה היה פוסק מכובד וידוע.  כל אשה שפנתה אליו עם שאלה האם לצום - מיד אמר לה שלא חייבת, כי אם היא כבר שואלת, כנראה קשה לה באמת, הרי לא כל אחת תפנה לשאול.

אבל לה ולכל האחיות שלה, פסק שהן חייבות לצום, כי "אתן מסוגלות".   אז היא צמה כל צום, והיתה מתוסכלת כל צום!

אפשר גם להסתכל בפיסקי ההלכה של אותו רב בנושאי הריון והנקה בכלל.  

אישית, קשה לי עם רב שאומר לאשה מניקה שאם בגלל שהיא צמה "נגמר לה החלב", שתיתן תמ"ל, בלי לברר תחילה אם התינוק יודע ומוכן לשתות מבקבוק, בלי לבדוק אם אולי לתינוק יש רגישות למרכיב כלשהו בתמ"ל, ובלי התחשבות בגיל התינוק.  

אגב, לכל הצמות או הצמות חלקית -

גם לפני הצום וגם אחרי הצום - להרבות באוכל רטוב, כגון מרק ירקות צח (עם הירקות), אבטיח, מלון.  כמויות אדירות.  נכון, אולי היציאה שלנו בשירותים תהיה מעט רכה, אבל כמויות החלב יחזרו לעצמן במהירות גדולה יותר.

בתפילה ובציפיה שהקב"ה יהפוך עוד השנה את האבל לימים טובים.

כגון צום בזמן הריון והנקה ועם לא משנה מה עוד...

ללכת לשאול רופא.  

רופא הוא הסמכות הרפואית.  רב נותן פרשנות הלכתית.

אם הרופא יהיה בדעה שונה מהרב, ללכת עם חוות דעתו של הרופא חזרה לרב (לכתחילה, עדיף ללכת לרופא תחילה).

 ואם הרופא באמת יענה תשובה שונה ממה שהרב ענה... לחזור לרב ולומר לו שאמא שלך או אמא של בעלך חייבו אותך ללכת לרופא, כי מאוד דאגו לשלומך, וזה מה שהרופא אמר, ועכשיו מה דעת הרב...

1. הייתי בתחילת הריון עם בחילות + לא הצלחתי לגמול את הקטן שלי מהנקה. 

הפסיקה של הרב היתה חד משמעית - לצום. 

ברור שלא הרגשתי טוב, ובכל זאת צמתי. 

2. ילדתי ב-ג' אב. (כן, אתמול היה לו יום הולדת )

היה לי ברור שאני בכלל לא צריכה לצום - כי כך היה זכור לי שקראתי, אבל שאלתי בכל זאת את הרב אם צריך. 

התשובה של הרב היתה -  כל עוד אני יכולה - לצום!

צמתי את כל הצום. 

הייתי קצת חלשה, אבל סך הכל הרגשתי בסדר. 

בסוף הצום אף עשינו ברית יצחק (ולמחרת - ברית).

יש לציין שבשני המקרים לא היה מדובר בצום שנדחה. 

אך להבנתי לא כל רב היה פוסק כך - וזה מה שרציתי להדגיש - שיש פסיקות שונות. 

בקיצור - תשאלו את הרב שלכם.

הינקת? או שנתת תמ"ל?

תינוק יונק לפני ברית - פסיקה כזאת זה בבחינת פיקוח נפש.

הבעיה אינה מסתכמת בקושי לצום. צום אפשר להשלים. את כמות החלב המתמעטת  קשה להחזיר. ועוד אצל יולדת תוך שבעה ימים, ותינוק שעומד בפני ברית.

אני ילדתי בכ"א תמוז. הברית נדחה לה' אב כי התינוק היה קטן. ולא הייתי צריכה לצום בכלל.

והרב שפסק לי - בא ממשפחה שמניקים בה הנקה בלעדית במשך שנה (אלא אם כן נכנסים להריון קודם). כך אשתו וכך בנותיו.

זה לא אומר שהוא מבין לגמרי בהנקה. 

אני זוכרת שהיה מעט יותר קשה יום אחר כך, אבל לא משהו נורא. 

בעלי דיבר איתו, כך שאינני יודעת אם הרב התעניין אם היו לי בעבר בעיות בהנקה או לא. 

ובהחלט מסכימה שזה עוד פרמטר. אצלי ב"ה היה חלב בשפע תמיד. 

אני כן אומרת שיש טווח של פסיקות. 

הרב שלנו רואה חשיבות בכל מה שקשור לנצח ישראל - 

ולכן נותן לזה חשיבות גדולה. 

לתשעה באב, לשמירת שבת וכו'. 

ובשורה התחתונה - לשאול רב, את הרב שלך. ומוסיפה עקב ההודעה שלך - שחשוב לתת לרב את כל התמונה. כדי שיפסוק לאור מצבך. 

ילדה 12 ימים לפני תשעה באב, והרב אמר לה לצום.

וזה לא רב הידוע כמחמיר מדי בתחומים אחרים.

ויכול להיות שלמישהי אחרת היה פוסק אחרת.

אבל אי אפשר באופן גורף לומר שכל אישה יכולה לא לצום.

תלוי במקרה, וכנראה תלוי גם ברב הפוסק.

הרופא אמר לי לא לצום... הוא אמר שבכלל לא מומלץ לאישה הרה לצום. ידעתי שזה מה שהוא יאמר.... 

לגבי צום דחוי-אבא שלי אמר לי שבצום דחוי קל יותר להקל ולכן לדעתו אני לא צריכה לצום. (אבא שלי הוא סמכות הלכתית)

אז כנראה שלא אצום.....

מחאה על סגנון התגובה שלך. 

כפי שהוצג היטב בשרשור, 

יש מגוון דעות בהלכה בנושא הזה.

שלושה שלבים יש כדי להכריע:

א. ללכת לרב שלך, 

ב. לפרט לו כיאות את מצבך (ואם יש צורך - לברר לפני כן את המידע הרפואי הנדרש),

ג. ללכת על פי פסיקתו. 

לא נראה לי שקיים רב בעולם שמנסה להחמיר על חשבון אישה בהריון.

הרי זה בניגוד לרוח ההלכה.  

אלא שישנם שיקולים נוספים. 

אף רב לא יבטל סתם כך את ההלכה בגלל שזו אישה בהריון. 

יש מכלול של שיקולים הלכתיים,

ובמקביל כל מקרה הוא אחר.

לכן על הרב לדעת את המקרה לפרטים, ולפסוק על פי דעתו ושיקוליו המושתתים לגמרי על ההלכה. 

ייתכן שהתגובה שלך נובעת מכאב אמיתי -

מתוך ידיעה שלפעמים הרקע הרפואי, או החידושיים המחקריים לא ידועים מספיק טוב לרב הפוסק. 

וזה מאוד דומה אצל הרופאים. לדוגמא - לשאול רופא שאלה לגבי הנקה זה כמעט תמיד חסר טעם. 

יש כל כך הרבה מחקרים חדשים בנושא, ורוב הרופאים כלל לא מעודכנים. 

לדוגמא, כשהייתי מאושפזת בבית חולים לאחר לידה, נאלצתי לחתום על מסמך מבהיל במיוחד כדי להשתחרר, 

מכיוון שידעתי שאני יכולה לסמוך על המידע שברשותי שצברתי עם השנים, ומבוסס על מחקרים.

המידע הזה עמד בניגוד להמלצת הרופאים להישאר באשפוז. אך ידעתי שהמהלך הזה נכון לגמרי. 

כמובן שהמידע הזה מסונכרן עם רופאים שכן מעודכנים במחקרים לגבי הנקה. 

לכן, במקרה שאת חוששת שמא הרב שלך אינו בקיא בידע הרפואי, את יכולה להבנתי - 

לפנות לרב שלך, וכחלק מהשאלה להוסיף את הידע שביררת. 

או לחלופין ללכת לרב שבקיא בידע הרפואי הנדרש לשאלתך. אך פה את צריכה להיזהר. מכיוון שחלק מהפסיקה הוא לא רק הידע הרפואי, אלא גם שיטת הפסיקה של הרב. 

ואני כתבתי כאן כמה תגובות לגבי מה שהתירו לי בצומות בהנקה ובהריון. גם כתבתי שאני עם פיגא.

אבל בעצם צריך לתקן - כי במסגרת השיקולים ההלכתיים והידע התורני, נכלל גם ידע מעמיק לגבי טבע האישה והמסוגלות שלה אחרי לידה (למשל 24 חודש) ובמהלך ההנקה.

אלו שיקולים הלכתיים "בילט-אין" מה שנקרא.

הענין בפסיקת הלכה  הוא לא אם הרב מבין מה אישה עוברת - לא יתכן שזה יהיה שיקול באף שאלה הלכתית, כי עובדה שרבנים הם אלה שפוסקים ולא רבניות, ורבנים פוסקים לכולם, על אף שלא חוו על בשרם את הבעיה הרפואית או הנפשית או הטכנית שהפונה שואל עליה. 

ההבדל בפסיקה הוא הנטיה להקל (לסמוך על גדולי ישראל הפוסקים להתיר) או להחמיר (לסמוך על גדולי ישראל הפוסקים לאסור).

שם רע למגזר שלם.

כמו בענין הרב שלמה, גם כאן - אין שום ענין להתיר ללא הסתמכות על גדולי ישראל הפוסקים להקל.

להקל אינה מילה נרדפת ל"להתיר סתם".

וכבר ענו לך - את רוצה להחמיר על עצמך - בבקשה. רק אל תתהדרי בזה - מי שרב פוסק לה לאכול בצום היא לא פחות צדיקה ממך.

אני הסברתי איך זה לא ככה.

ובכל זאת, הראיות (צום לפני ניתוח וכו') שאת מביאה לא נחשבות בדיון ההלכתי אם להקל או לא.

ולא גוזרים גזירה שווה ממצב חרום.

מה גם שיש השלכות לא פשוטות (גם הלכתית) על ההנקה.

מה שכן - כדאי לשאול פוסק הלכה בעל כתפיים רחבות וניסיון - רב ששימש הרבה וספג לא רק את הידע ההלכתי אלא גם איך פוסקים לפי השואל המסויים.

מצטטת מהתגובה של עצמי ל'נשואה פלוס'. בסוף התייחסתי גם ל"כתפיים רחבות". כתפיים רחבות זה לא מספיק כדי ללכת על פי רב זה. 

ייתכן שהתגובה שלך נובעת מכאב אמיתי -

מתוך ידיעה שלפעמים הרקע הרפואי, או החידושיים המחקריים לא ידועים מספיק טוב לרב הפוסק. 

וזה מאוד דומה אצל הרופאים. לדוגמא - לשאול רופא שאלה לגבי הנקה זה כמעט תמיד חסר טעם. 

יש כל כך הרבה מחקרים חדשים בנושא, ורוב הרופאים כלל לא מעודכנים. 

לדוגמא, כשהייתי מאושפזת בבית חולים לאחר לידה, נאלצתי לחתום על מסמך מבהיל במיוחד כדי להשתחרר, 

מכיוון שידעתי שאני יכולה לסמוך על המידע שברשותי שצברתי עם השנים, ומבוסס על מחקרים.

המידע הזה עמד בניגוד להמלצת הרופאים להישאר באשפוז. אך ידעתי שהמהלך הזה נכון לגמרי. 

כמובן שהמידע הזה מסונכרן עם רופאים שכן מעודכנים במחקרים לגבי הנקה. 

לכן, במקרה שאת חוששת שמא הרב שלך אינו בקיא בידע הרפואי, את יכולה להבנתי - 

לפנות לרב שלך, וכחלק מהשאלה להוסיף את הידע שביררת. 

או לחלופין ללכת לרב שבקיא בידע הרפואי הנדרש לשאלתך. אך פה את צריכה להיזהר. מכיוון שחלק מהפסיקה הוא לא רק הידע הרפואי, אלא גם שיטת הפסיקה של הרב. 

מחמירה או מקילה.

התכוונתי שגם מי שרוצה להחמיר, שתשאל פוסק בעל ניסיון (וממילא כתפיים רחבות), שפוסק לפי השואלת.

יתכן שהיא עצמה תהיה מופתעת .

זה באמת לא קשור לסוג הפסיקה - אם נחשבת מקילה או מחמירה. 

הנה פה בשרשור דומה לגבי הנקה - מישהי הזכירה שהרב בן שלמה מחמיר בצום. 

אז הוא מקל או מחמיר? התשובה היא שיש לו שיטת פסיקה משלו. לפעמים פסקיו נחשבים מקלים ביחס לאחרים ולפעמים הפוך. 

(בהנחה שמה שהיא כתבה זה נכון, אין לי מושג).

זה גם לא קשור למישהי שרוצה להקל או להחמיר. 

אלא במישהי שרוצה לדעת מה לעשות במקרה שבו עולה לה שאלה. 

מישהי שחשוב לה ללכת בדרך ההלכה. 

וחלק מדרך ההלכה הוא - "עשה לך רב"

ולא "עשה לך רב עם כתפיים רחבות"  

אז כל אחת צריכה לשאול את הרב שלה. 

אה... לפעמים הרב שלה לא בקיא בעניין, נכון? ייתכן שאפילו לא מודע לכך שלא בקיא בעניין (כגון רופא שלא מודע לכך שאינו בקיא בהנקה).

אז במקרה כזה כבר כתבתי למעלה מה להבנתי צריך לעשות. 

ולעשות רב עם כתפיים רחבות זה לא הוראת חז"ל. 

מצויין ללכת לרב עם כתפיים רחבות, כל עוד פסיקתו הוא בדרכו של הרב שלך (כלומר שאילו הרב שלך היה בקיא כמוהו בעניין וכו').

אלא זה לא העניין. 

אני כתבתי שהרב בן שלמה מחמיר בענין צומות.

אנחנו שואלים אותו בכל העניינים.

זה כן ענין של מי שרוצה,- ולצורך הענין מי שרוצים - בני זוג - להקל או להחמיר.

כי מה שאת קוראת דרך ההלכה - יכולה להיות מקילה או מחמירה באותה שאלה עצמה.

וגם המחמירים וגם המקילים יש להם על מי לסמוך, וכולם יראי שמים באותה מידה.

ויש ענין לדעת שרבנים צעירים ולא מנוסים נוטים לפעמים להחמיר. זה דבר ידוע.

כך שאם יש לך שאלה שהיא בנפשך, יש בהחלט ענין לפנות לרב בעל כתפיים רחבות (בדיוק כפי שבשאלות הלכתיות סבוכות מפנים את השואל הלאה אל פוסקי הדור הגדולים).

לגבי לפנות לרב שפוסק כמו הרב שלך - לא תמיד זו ההדרכה ההלכתית (יש מגדולי ישראל שסוברים שבנושאי פוריות ניתן לסמוך גם על דעת יחד בהלכה, למשל).

כדאי לשאול גם על זה.

למה שכתבת:

זה כן ענין של מי שרוצה,- ולצורך הענין מי שרוצים - בני זוג - להקל או להחמיר.

כי מה שאת קוראת דרך ההלכה - יכולה להיות מקילה או מחמירה באותה שאלה עצמה.

יש מלא ניואנסים.

באופן כללי התכוונתי שאותה שאלה הלכתית - תשאלי רב שמקל בנושא ששאלת - יתיר לך,

תשאלי רב שמחמיר בנושא ששאלת - יאסור, או לפחות לא יתיר בקלות.

ובשני המקרים זו דרך ההלכה.

מוזמנת לקחת לתשומת ליבך. או לתקן אותי במידת הצורך. 

כותבת כך ביודעי שאת אנונימית. כדי לא לפגוע, אלא כדי להיטיב איתך. 

מבחינה לוגית - בהודעות האחרונות פשוט לא מצליחה להבין מה את רוצה. 

את חזקת את דברי בעדותך, ואחר כך סותרת אותם ללא כל ביסוס. 

הרמתי ידיים... 

לחדש לקטן

אני נוטה להגיד ישר משחקים לגדולים, כי אני ממש אוהבת לחדש לילדים שלי משחקים🤭 וגם יש פה רווח כפול, גם מתנה וגם יחס לגדולים. כשבבגד יש לך "רק" מתנה.

(ואני גם מוצפת בגדים מהגדולים…)

אבל זה באמת ממש תלוי במשפחה🤷🏽‍♀️

אם זה משפחה קרובה, כן הייתי מנסה לגשש מה יותר יישמח.

בלידןת האחרונות (חמישי שישי) פעם דברים של איפור ועור

פעם פיגמה שווה

כי לתינוק יש הכל…

מדובר על גיסות

הקשר לא קרוב בכלל אז מתלבטת אם רלוונטי

והיה לי ממש כיף😂

לדעתי זה לא תלוי קירבה

פשוט כזה, בלידה כוחם חרגע שוכחים מהאמא ומקבלים הכל לתינוק, וזה יפה לשים את האמא במכז ולקנות לה🙃

וחלוק פרוותי והיא עפה על זה

אבל הקשר שלנו באמת זורם וקרוב

אם כי, גם בגד חדש לתינוק חדש, זה מחדש.

אבל זה תלוי אופי גם של היולדת.

ודוקא כי כאילו יש לי מהקודמים אז לא מפנקת את עצמי לקנות חדשים ויפים

אם מישהי היתה מביאה לי כמה בגדים מתוקיים משיין או בגד אחד חמוד במיוחד היתי מעדיפה

אבל אם זה סתם בגד גוף פשוט ומשעמם

אז עדיף משחק לגדולים כי זה שימושי יותר

אבל עם מצפון על הכאיתו בזבוז הזה

אבל ביאס אותי כי בחיים לא מקבלת מתנות ללידות

תכלס מאז ומתמיד

כמה ספורות ממש

אין לנו משפחות בסגנון

הגיוני כי גם אני לא נותנת כי לא יכולה

וזה הנורמה

אבל בכל זאת התחשק לי להלביש יפה ומתוק ונראה חדש

אז לא קניתי הכל כמובן

אבל כן כל כמה זמן קניתי משיין בזול בגדים מתוקים ומהממים שמשמחים אותי

בעיקר לשבת

אז אני היתי שמחה בבגדים

אבל זה עניין של אופי כל אחת משהו אחר

היתי שמחה גם במשהו לעצמי

פיג'מה כיפית ,ספר טוב, נעלי בית בחורף, משהו חמוד ומפנק

בברית של הילד השישי קיבלנו מתנה ספר צביעה יפה עם הקדשה חמודה: "בזמן שאמא מטפלת בתינוק החדש, אתם תוכלו להעסיק את עצמכם בספר הזה."

נהניתי מהמחשבה

והאמת שזו מתנה עדיפה בעיניי על פני משחק קופסה וכדומה, דווקא מכיוון שהיא מתכלה. בלידות הבאות הביאו לנו משחקי קופסה כמתנה, והאמת שהרגשתי שזה רק מוסיף לנו עוד בלגן בבית🤭 (כי במהלך השנים הספקנו לצבור הרבה משחקים...)

אבל כמובן אני מודה לאלה שהביאו וחשבו על זה! כי שוב, בעיניי תעסוקה לילדים עדיפה על פני עוד בגד לתינוק, כשיש כבר הרבה בגדים במצב מצוין (כי תינוקות לא מבלים בגדים) מהילדים הקודמים...

אבל מן הסתם זה אינדיבידואלי - יש אימהות שהיו שמחות בבגד חדש שמייחד את התינוק על פני אחיו... 

כן כיף להתחדש במשהו לבייבי

דווקא כי פחות יש את ההתלהבות והמתנות כמו בראשונים.

ארוחה אפשר להזמין בוולט.

יואו חיכינו איתך

איזה מרגש

זוכרת את כל הסיפור של תחילת ההריון

מרגש מאוד !

הרבה נחת להתאוששות קלה 

מרכז יהל - מרכז ייעוץ והדרכה לחיי אישות

ארגון ותיק ופעיל בתחום שאת מחפשת - עם עשרות פודקאסטים ומאמרים מצויינים

לדעתי הרבה יותר יעיל, ואם גם בעלך בקטע לטפל בעצמו, אז בכלל.

בסוף המון הקונפליקטים הזוגיים סובבים סביב פצעי ילדות אחד של השני שנפגשים. לכן לנו טיפול אישי עזר הרבה יותר.

בקשר לפודקאסטים יש של אסתר פרל ( באנגלית)

יש את הפודקאסט של פאולה וליאון ( לא יוצאים פרקים חדשים אבל יש שם אוסף של הקלטות טובות)

וכל פודקאסט של התפתחות אישית יעזור.

יש פודקאסט שנקרא מטהרת לעצמי- פודקאסט בכל נושאי הבית היהודי, זוגיות, נשיות, טהרה ומה לא…

אולי תמצאי שם תכנים גם בשבילך.

ובהצלחה רבה! 

לי היה כך כשהנקתי עם ההריון..

ההנקה.
כשהפסקתי להניק- עברו הסחרחורות.
אין ברירה...