זה מחרפן אותי!!!

אני גם מניקה וגם בהריון.

וגם תלסמית עם ברזל של 9.

ועדין הרב פסק שאני צריכה לצום.

ממש מוזר...

כי יש סיכון להפלה

זו שאלה הלכתית

התינוק שלך תלוי בהנקה?

אם כן, זה עוד משהו חשוב להגיד לרב.

ואם נראה לך שתרגישי גרוע זה עוד משהו להגיד לו..

ואם את בכל זאת צריכה לצום, אז שבעלך יישאר בבית ואת תשכבי במיטה.

אני מניקה ועוד לא שאלתי אבל ממש בונה על זה שיתיר לשבור את הצום מתישהו!! קשה לי נורא בצומות.

אני חושבת שאם זה קורה כל פעם, שהוא מחייב לצום ואת שומעת שהרבה מתירים, אולי תחפשו רב קבוע אחר. זה סותר את "עשה לך רב" אבל אם סובלים קבוע ממשהו שקשה והרב מחמיר בו, אז נראה לי קצת דורש פעולה.

לפני כמה שנים כשהרב מרדכי אליהו זצו"קל עוד היה בחיים, קראתי באחד מעלוני השבת שהוא סובר שבשנים האחרונות אין להחמיר על נשים בהריון ומניקות בתשעה באב.

לא זוכרת מה הייתי - בהריון או בהנקה, זה לא היה נדחה, ט' באב נפל אז על יום רגיל מימות השבוע.

כשראיתי בבוקר שקשה לי, התקשרתי לראש הישיבה במקום מגורנו, הוא אפילו לא שאל לפרטים, והתיר מיד לאכול ולשתות כרגיל.

בכל מקרה, לא טוב שתלדי בשבוע 35, אולי קשה כבר לסחוב ובאמת בקיץ והריון מתקדם זה ממש לא קל אבל פגייה זה לא משחק ילדים...

בס"ד

בגלל שזהו צום דחוי הרבה יותר קל.
נשים בהריון יכולות לשבור את הצום בלי להתבלבל בכלל,רק לא לשכוח לעשות הבדלה לפני ששוברים!

אנחנו רושמות ככה כי יש פוסקי הלכה גדולים שפוסקים ככה בפירוש. ולכן אנחנו ממליצות לשאול רב, ולא להחליט על דעת עצמך לצום. זה הכל.

מה ההגדרה של "טיפ טיפה לא מרגישה טוב"?

אני בכל צום לא מרגישה טוב ובכל זאת צריכה לצום...

זה נכון שיש דעות לכאן או לכאן

אבל המשפט שכתבת ממש לא מדוייק.

יש לא מעט רבנים שמתירים לשתות רק במקרים מאד מסויימים.

ונכון שחשוב לברר עם הרב באיזה מקרים צריך להפסיק לצום.

יש רבנים שפוסקים כך.

אך בתור אישה שהיא לא פוסקת הלכה, לומר כל הרבנים באופן גורף..

קצת לא מתאים ובטח לא נכון.

כל רב פוסק הלכה בהתאם לזווית הראיה ההלכתית שלו.

אשר על כן, יש 70 פנים לתורה ויש רבנים שפוסקים שאישה כן צריכה לצום

בערב לא לאכול ולהשתדל לא לשתות. ובבוקר אין בעיה לאכול ולשתות.

זה היה לפני 20 שנה. כשהילדונת בעיקר ינקה והיתה בת 10 חודשים!

אך בבודאי כל אחת תשאל רב.

שנזכה לחגוג בבית המקדש!

אולי חסרים פרטים? 

אני מניקה היא בת 3.5 חודשים והרב התיר לא לצום בכלל.

את תשעה באב ויום כיפור גם בהריון (מתחיל או מתקדם) וגם בהנקה, והכל היה בסדר ב"ה.

אבל כמובן שאם את לא מרגישה טוב או ח"ו מתחילים לך צירים את יכולה לשבור.

בכל מקרה, השנה זה צום נדחה אז הוא יותר קל.

יש מחלוקת בין רבנים לבין רופאים.  בהרבה מאוד מקרים הרב אומר לשאול את הרופא, או שואל מה הרופא אמר.  

מה רע לשאול את הרופא מה דעתו, ועם דעת הרופא (לגבי המקרה המסוים שלך) ללכת לרב?

השנה -

גם צום נדחה, שמאפשר הקלות רבות,

וגם יהיה מאוד חם.

כל הכבוד לרב שהוא יכול לצום, אני מנחשת שהרבנים טרם היו בהריון, טרם הניקו, ובטח שלא עשו את שני הדברים בו זמנית.

לצערי, יש דברים שרק אחרי שחווים אותם אישית, אפשר להבין באמת ובתמים כיצד הזולת מרגיש.  

יש גם נטיה של נשים לומר שאנו מרגישות חזקות יותר ממה שאנחנו, אם "כולן" מצליחות לצום, אז כנראה שגם אני יכולה להצליח.  

מתסכל ביותר שיש רבנים שמחייבים לצום ורבנים אחרים שכמעט מחייבים לאכול.  הכרתי פעם אשה שאביה היה פוסק מכובד וידוע.  כל אשה שפנתה אליו עם שאלה האם לצום - מיד אמר לה שלא חייבת, כי אם היא כבר שואלת, כנראה קשה לה באמת, הרי לא כל אחת תפנה לשאול.

אבל לה ולכל האחיות שלה, פסק שהן חייבות לצום, כי "אתן מסוגלות".   אז היא צמה כל צום, והיתה מתוסכלת כל צום!

אפשר גם להסתכל בפיסקי ההלכה של אותו רב בנושאי הריון והנקה בכלל.  

אישית, קשה לי עם רב שאומר לאשה מניקה שאם בגלל שהיא צמה "נגמר לה החלב", שתיתן תמ"ל, בלי לברר תחילה אם התינוק יודע ומוכן לשתות מבקבוק, בלי לבדוק אם אולי לתינוק יש רגישות למרכיב כלשהו בתמ"ל, ובלי התחשבות בגיל התינוק.  

אגב, לכל הצמות או הצמות חלקית -

גם לפני הצום וגם אחרי הצום - להרבות באוכל רטוב, כגון מרק ירקות צח (עם הירקות), אבטיח, מלון.  כמויות אדירות.  נכון, אולי היציאה שלנו בשירותים תהיה מעט רכה, אבל כמויות החלב יחזרו לעצמן במהירות גדולה יותר.

בתפילה ובציפיה שהקב"ה יהפוך עוד השנה את האבל לימים טובים.

כגון צום בזמן הריון והנקה ועם לא משנה מה עוד...

ללכת לשאול רופא.  

רופא הוא הסמכות הרפואית.  רב נותן פרשנות הלכתית.

אם הרופא יהיה בדעה שונה מהרב, ללכת עם חוות דעתו של הרופא חזרה לרב (לכתחילה, עדיף ללכת לרופא תחילה).

 ואם הרופא באמת יענה תשובה שונה ממה שהרב ענה... לחזור לרב ולומר לו שאמא שלך או אמא של בעלך חייבו אותך ללכת לרופא, כי מאוד דאגו לשלומך, וזה מה שהרופא אמר, ועכשיו מה דעת הרב...

1. הייתי בתחילת הריון עם בחילות + לא הצלחתי לגמול את הקטן שלי מהנקה. 

הפסיקה של הרב היתה חד משמעית - לצום. 

ברור שלא הרגשתי טוב, ובכל זאת צמתי. 

2. ילדתי ב-ג' אב. (כן, אתמול היה לו יום הולדת )

היה לי ברור שאני בכלל לא צריכה לצום - כי כך היה זכור לי שקראתי, אבל שאלתי בכל זאת את הרב אם צריך. 

התשובה של הרב היתה -  כל עוד אני יכולה - לצום!

צמתי את כל הצום. 

הייתי קצת חלשה, אבל סך הכל הרגשתי בסדר. 

בסוף הצום אף עשינו ברית יצחק (ולמחרת - ברית).

יש לציין שבשני המקרים לא היה מדובר בצום שנדחה. 

אך להבנתי לא כל רב היה פוסק כך - וזה מה שרציתי להדגיש - שיש פסיקות שונות. 

בקיצור - תשאלו את הרב שלכם.

הינקת? או שנתת תמ"ל?

תינוק יונק לפני ברית - פסיקה כזאת זה בבחינת פיקוח נפש.

הבעיה אינה מסתכמת בקושי לצום. צום אפשר להשלים. את כמות החלב המתמעטת  קשה להחזיר. ועוד אצל יולדת תוך שבעה ימים, ותינוק שעומד בפני ברית.

אני ילדתי בכ"א תמוז. הברית נדחה לה' אב כי התינוק היה קטן. ולא הייתי צריכה לצום בכלל.

והרב שפסק לי - בא ממשפחה שמניקים בה הנקה בלעדית במשך שנה (אלא אם כן נכנסים להריון קודם). כך אשתו וכך בנותיו.

זה לא אומר שהוא מבין לגמרי בהנקה. 

אני זוכרת שהיה מעט יותר קשה יום אחר כך, אבל לא משהו נורא. 

בעלי דיבר איתו, כך שאינני יודעת אם הרב התעניין אם היו לי בעבר בעיות בהנקה או לא. 

ובהחלט מסכימה שזה עוד פרמטר. אצלי ב"ה היה חלב בשפע תמיד. 

אני כן אומרת שיש טווח של פסיקות. 

הרב שלנו רואה חשיבות בכל מה שקשור לנצח ישראל - 

ולכן נותן לזה חשיבות גדולה. 

לתשעה באב, לשמירת שבת וכו'. 

ובשורה התחתונה - לשאול רב, את הרב שלך. ומוסיפה עקב ההודעה שלך - שחשוב לתת לרב את כל התמונה. כדי שיפסוק לאור מצבך. 

ילדה 12 ימים לפני תשעה באב, והרב אמר לה לצום.

וזה לא רב הידוע כמחמיר מדי בתחומים אחרים.

ויכול להיות שלמישהי אחרת היה פוסק אחרת.

אבל אי אפשר באופן גורף לומר שכל אישה יכולה לא לצום.

תלוי במקרה, וכנראה תלוי גם ברב הפוסק.

הרופא אמר לי לא לצום... הוא אמר שבכלל לא מומלץ לאישה הרה לצום. ידעתי שזה מה שהוא יאמר.... 

לגבי צום דחוי-אבא שלי אמר לי שבצום דחוי קל יותר להקל ולכן לדעתו אני לא צריכה לצום. (אבא שלי הוא סמכות הלכתית)

אז כנראה שלא אצום.....

מחאה על סגנון התגובה שלך. 

כפי שהוצג היטב בשרשור, 

יש מגוון דעות בהלכה בנושא הזה.

שלושה שלבים יש כדי להכריע:

א. ללכת לרב שלך, 

ב. לפרט לו כיאות את מצבך (ואם יש צורך - לברר לפני כן את המידע הרפואי הנדרש),

ג. ללכת על פי פסיקתו. 

לא נראה לי שקיים רב בעולם שמנסה להחמיר על חשבון אישה בהריון.

הרי זה בניגוד לרוח ההלכה.  

אלא שישנם שיקולים נוספים. 

אף רב לא יבטל סתם כך את ההלכה בגלל שזו אישה בהריון. 

יש מכלול של שיקולים הלכתיים,

ובמקביל כל מקרה הוא אחר.

לכן על הרב לדעת את המקרה לפרטים, ולפסוק על פי דעתו ושיקוליו המושתתים לגמרי על ההלכה. 

ייתכן שהתגובה שלך נובעת מכאב אמיתי -

מתוך ידיעה שלפעמים הרקע הרפואי, או החידושיים המחקריים לא ידועים מספיק טוב לרב הפוסק. 

וזה מאוד דומה אצל הרופאים. לדוגמא - לשאול רופא שאלה לגבי הנקה זה כמעט תמיד חסר טעם. 

יש כל כך הרבה מחקרים חדשים בנושא, ורוב הרופאים כלל לא מעודכנים. 

לדוגמא, כשהייתי מאושפזת בבית חולים לאחר לידה, נאלצתי לחתום על מסמך מבהיל במיוחד כדי להשתחרר, 

מכיוון שידעתי שאני יכולה לסמוך על המידע שברשותי שצברתי עם השנים, ומבוסס על מחקרים.

המידע הזה עמד בניגוד להמלצת הרופאים להישאר באשפוז. אך ידעתי שהמהלך הזה נכון לגמרי. 

כמובן שהמידע הזה מסונכרן עם רופאים שכן מעודכנים במחקרים לגבי הנקה. 

לכן, במקרה שאת חוששת שמא הרב שלך אינו בקיא בידע הרפואי, את יכולה להבנתי - 

לפנות לרב שלך, וכחלק מהשאלה להוסיף את הידע שביררת. 

או לחלופין ללכת לרב שבקיא בידע הרפואי הנדרש לשאלתך. אך פה את צריכה להיזהר. מכיוון שחלק מהפסיקה הוא לא רק הידע הרפואי, אלא גם שיטת הפסיקה של הרב. 

ואני כתבתי כאן כמה תגובות לגבי מה שהתירו לי בצומות בהנקה ובהריון. גם כתבתי שאני עם פיגא.

אבל בעצם צריך לתקן - כי במסגרת השיקולים ההלכתיים והידע התורני, נכלל גם ידע מעמיק לגבי טבע האישה והמסוגלות שלה אחרי לידה (למשל 24 חודש) ובמהלך ההנקה.

אלו שיקולים הלכתיים "בילט-אין" מה שנקרא.

הענין בפסיקת הלכה  הוא לא אם הרב מבין מה אישה עוברת - לא יתכן שזה יהיה שיקול באף שאלה הלכתית, כי עובדה שרבנים הם אלה שפוסקים ולא רבניות, ורבנים פוסקים לכולם, על אף שלא חוו על בשרם את הבעיה הרפואית או הנפשית או הטכנית שהפונה שואל עליה. 

ההבדל בפסיקה הוא הנטיה להקל (לסמוך על גדולי ישראל הפוסקים להתיר) או להחמיר (לסמוך על גדולי ישראל הפוסקים לאסור).

שם רע למגזר שלם.

כמו בענין הרב שלמה, גם כאן - אין שום ענין להתיר ללא הסתמכות על גדולי ישראל הפוסקים להקל.

להקל אינה מילה נרדפת ל"להתיר סתם".

וכבר ענו לך - את רוצה להחמיר על עצמך - בבקשה. רק אל תתהדרי בזה - מי שרב פוסק לה לאכול בצום היא לא פחות צדיקה ממך.

אני הסברתי איך זה לא ככה.

ובכל זאת, הראיות (צום לפני ניתוח וכו') שאת מביאה לא נחשבות בדיון ההלכתי אם להקל או לא.

ולא גוזרים גזירה שווה ממצב חרום.

מה גם שיש השלכות לא פשוטות (גם הלכתית) על ההנקה.

מה שכן - כדאי לשאול פוסק הלכה בעל כתפיים רחבות וניסיון - רב ששימש הרבה וספג לא רק את הידע ההלכתי אלא גם איך פוסקים לפי השואל המסויים.

מצטטת מהתגובה של עצמי ל'נשואה פלוס'. בסוף התייחסתי גם ל"כתפיים רחבות". כתפיים רחבות זה לא מספיק כדי ללכת על פי רב זה. 

ייתכן שהתגובה שלך נובעת מכאב אמיתי -

מתוך ידיעה שלפעמים הרקע הרפואי, או החידושיים המחקריים לא ידועים מספיק טוב לרב הפוסק. 

וזה מאוד דומה אצל הרופאים. לדוגמא - לשאול רופא שאלה לגבי הנקה זה כמעט תמיד חסר טעם. 

יש כל כך הרבה מחקרים חדשים בנושא, ורוב הרופאים כלל לא מעודכנים. 

לדוגמא, כשהייתי מאושפזת בבית חולים לאחר לידה, נאלצתי לחתום על מסמך מבהיל במיוחד כדי להשתחרר, 

מכיוון שידעתי שאני יכולה לסמוך על המידע שברשותי שצברתי עם השנים, ומבוסס על מחקרים.

המידע הזה עמד בניגוד להמלצת הרופאים להישאר באשפוז. אך ידעתי שהמהלך הזה נכון לגמרי. 

כמובן שהמידע הזה מסונכרן עם רופאים שכן מעודכנים במחקרים לגבי הנקה. 

לכן, במקרה שאת חוששת שמא הרב שלך אינו בקיא בידע הרפואי, את יכולה להבנתי - 

לפנות לרב שלך, וכחלק מהשאלה להוסיף את הידע שביררת. 

או לחלופין ללכת לרב שבקיא בידע הרפואי הנדרש לשאלתך. אך פה את צריכה להיזהר. מכיוון שחלק מהפסיקה הוא לא רק הידע הרפואי, אלא גם שיטת הפסיקה של הרב. 

מחמירה או מקילה.

התכוונתי שגם מי שרוצה להחמיר, שתשאל פוסק בעל ניסיון (וממילא כתפיים רחבות), שפוסק לפי השואלת.

יתכן שהיא עצמה תהיה מופתעת .

זה באמת לא קשור לסוג הפסיקה - אם נחשבת מקילה או מחמירה. 

הנה פה בשרשור דומה לגבי הנקה - מישהי הזכירה שהרב בן שלמה מחמיר בצום. 

אז הוא מקל או מחמיר? התשובה היא שיש לו שיטת פסיקה משלו. לפעמים פסקיו נחשבים מקלים ביחס לאחרים ולפעמים הפוך. 

(בהנחה שמה שהיא כתבה זה נכון, אין לי מושג).

זה גם לא קשור למישהי שרוצה להקל או להחמיר. 

אלא במישהי שרוצה לדעת מה לעשות במקרה שבו עולה לה שאלה. 

מישהי שחשוב לה ללכת בדרך ההלכה. 

וחלק מדרך ההלכה הוא - "עשה לך רב"

ולא "עשה לך רב עם כתפיים רחבות"  

אז כל אחת צריכה לשאול את הרב שלה. 

אה... לפעמים הרב שלה לא בקיא בעניין, נכון? ייתכן שאפילו לא מודע לכך שלא בקיא בעניין (כגון רופא שלא מודע לכך שאינו בקיא בהנקה).

אז במקרה כזה כבר כתבתי למעלה מה להבנתי צריך לעשות. 

ולעשות רב עם כתפיים רחבות זה לא הוראת חז"ל. 

מצויין ללכת לרב עם כתפיים רחבות, כל עוד פסיקתו הוא בדרכו של הרב שלך (כלומר שאילו הרב שלך היה בקיא כמוהו בעניין וכו').

אלא זה לא העניין. 

אני כתבתי שהרב בן שלמה מחמיר בענין צומות.

אנחנו שואלים אותו בכל העניינים.

זה כן ענין של מי שרוצה,- ולצורך הענין מי שרוצים - בני זוג - להקל או להחמיר.

כי מה שאת קוראת דרך ההלכה - יכולה להיות מקילה או מחמירה באותה שאלה עצמה.

וגם המחמירים וגם המקילים יש להם על מי לסמוך, וכולם יראי שמים באותה מידה.

ויש ענין לדעת שרבנים צעירים ולא מנוסים נוטים לפעמים להחמיר. זה דבר ידוע.

כך שאם יש לך שאלה שהיא בנפשך, יש בהחלט ענין לפנות לרב בעל כתפיים רחבות (בדיוק כפי שבשאלות הלכתיות סבוכות מפנים את השואל הלאה אל פוסקי הדור הגדולים).

לגבי לפנות לרב שפוסק כמו הרב שלך - לא תמיד זו ההדרכה ההלכתית (יש מגדולי ישראל שסוברים שבנושאי פוריות ניתן לסמוך גם על דעת יחד בהלכה, למשל).

כדאי לשאול גם על זה.

למה שכתבת:

זה כן ענין של מי שרוצה,- ולצורך הענין מי שרוצים - בני זוג - להקל או להחמיר.

כי מה שאת קוראת דרך ההלכה - יכולה להיות מקילה או מחמירה באותה שאלה עצמה.

יש מלא ניואנסים.

באופן כללי התכוונתי שאותה שאלה הלכתית - תשאלי רב שמקל בנושא ששאלת - יתיר לך,

תשאלי רב שמחמיר בנושא ששאלת - יאסור, או לפחות לא יתיר בקלות.

ובשני המקרים זו דרך ההלכה.

מוזמנת לקחת לתשומת ליבך. או לתקן אותי במידת הצורך. 

כותבת כך ביודעי שאת אנונימית. כדי לא לפגוע, אלא כדי להיטיב איתך. 

מבחינה לוגית - בהודעות האחרונות פשוט לא מצליחה להבין מה את רוצה. 

את חזקת את דברי בעדותך, ואחר כך סותרת אותם ללא כל ביסוס. 

הרמתי ידיים... 

עם ההטרדה עם ההערות כאלו

זה ממש מטריד שנשים עסוקות בצורה אובססיבית עם המשקל שלי

אם כי אני כן מרוצה מהמשקל שלי (ולא מרוצה מהסיבה שהגעתי אליו)

בעיניי הסיבה שנשים כן מרשות לעצמן להעיר ולהתערב

כי זה לא פוגעני בעיניהן

אלא שיח מתוך קנאה

ועדיין כשקיבלתי כמה הערות ביום זה היה מטריד ביותר (הפסקתי להתייחס להערות והן לאט לאט התאדו)

אחרי הלידה הזאת עליתי במידה והייתי ממש מתוסכלת על זה שבגדים לא עולים עלי - הרגשתי מוזנחת ושאין לי מה ללבוש כל פעם שפתחתי את הארון

ואז קיבלתי מאיזה מישהי הערה שאני לא נראית שילדתי.

ועוד אחת עם הערה שאני בטח לא מתמודדת עם דימוי גוף ומשקל.. אז כן. אני כן.

אף פעם אי אפשר לדעת איפה ההערות האלו תופסות את הצד השני...

חיבוק❤️

בא לך להחמיא? תגידי למישהי שהיא יפה/ נראית טוב

לא צריך להוסיף ירדת/עלית/רזה/שמנה.

לא רלוונטי! לא מתאים. לא נכון.

בדיוק הייתה לי שיחה כזו עם חברה לפני כמה שבועות. ודיברנו על כמה צריך לתת את הדעת לכל מילה שיוצאת מהפה, כי אולי מצד הדוברת היא חושבת שזו מחמאה אבל לעולם לא תדעי איך זה מתקבל בצד השני.

ובכלל בעיניי כל השיח על הנראות החיצונית, צריך לקבל גבולות ופרופורציות..

הלוואי ותזכי בהודעה שלך להאיר את עיניי הסביבה ולו במעט🥰 

אני בטוחה שיש עוד כמה שיסכימו איתי.

אני משתדלת תמיד לדבר ברגישות ובטקט, אבל הודעות כאלה גורמות לי לשתוק ולא לדבר עם אף אחת, אולי לפעמים בצורה קצת פוגעת.

אני אחת לא פטפטנית בכלל וגם ככה לפעמים קשה לי למצוא נושאי שיחה, אז עוד יותר קשה לי אם אני יודעת שאני צריכה להיזהר במלא דברים...

אולי לא עם האישה שלידי על ילדים כי אולי יש לה בעיות פוריות? אולי לא אדבר איתה על בעלי, כי אולי היא רווקה שממש מחפשת או גרושה או אלמנה או שיש לה בעיות בזוגיות? אולי לא אספר לה על הדיאטה היקרה שעשיתי כי היא במשבר כלכלי כרגע? אולי לא אספר משהו על ההורים שלי כי שלה נפטרו?

כן יש מצב שהייתי מחמיאה למישהי, "איזה כיף לך לא רואים שילדת בכלל, בניגוד אליי שקבוע נראית בחודש שביעי" אבל בפירוש לא הייתי חופרת לה כל יום על המשקל.

בכל מקרה חיבוק על החוויה הלא נעימה 🫂

ברור שאם את תדברי על כך שהשמנת, זה לא יפריע לך.

אבל אם מישהו אחר ידבר/יעיר על זה- זה יפריע מאוד.

אז אני אדבר עם חברה שלי שעוד אין לה, על הילדים *שלי*, והיא תדבר על התואר השני *שהיא עושה* ולי כרגע אין אפשרות לעשות.

אבל בחיים זה לא יקרה הפוך, שאני אדבר על הילדים שאין לה או שהיא תשאל אותי לעומקן של הסיבות שבגינן אני לא לומדת.

שתינו משותפות אחת את השנייה, היא על טיפולי פוריות ואני על החסמים, אבל אף אחת לא תתחיל שיחה על הדברים של השנייה.

כך גם במשקל.

אם אני מדברת על המשקל שלי, אין בעיה.

אבל אם אחרת תדבר על המשקל שלי אז יש בעיה.

מסכימה איתך שאי אפשר לא לדבר בכלל,

אבל כשמדברים צריך להתרכז בצד *שלך*,

ולא בצד השני.

מקווה שהצלחתי להסביר את הנקודה שלי🙏

ונשמע מהדברים שלך שאת מאוד רגישה ומשתדלת לכבד את הגבולות של האחר❤️

של השיח שהוא עליי ולא על האחר.

ובאופן כללי נשמע שאת אדם מאוד רגיש ופחות הבן אדם שיפגע😍

אז אין לך מה לחשוש❤️

ובכללי תמיד אפשר לדבר על הכל, עם יד על הדופק ולהרגיש את האדם שנמצא מולך.. 

בעבר הייתי רזה מאוד מאוד באמת ברמה קיצונית, לא עשיתי כלום בשביל זה, אכלתי רגיל התנהלתי ממש רגיל... ועדיין חברות של אמא שלי שאין לי שום קשר אליהן מצאו לנכון לגשת אליי ולצעוק עליי שאני אפסיק עם הדיאטה הזו, שאני נראית רע וגרוע וזה בכלל לא מחמיא ונשי, כאילו יש לי מה לעשות עם ההערות האלה, והן כמובן לא הסתפקו בזה אלא פנו גם לאמא שלי ודרשו ממנה שתעיר לי.

אפשר לדבר על המון דברים, בעיקר תלוי איך

אני לא מעירה על משקל אף פעם, גם לא כשאני יודעת שחברה שלי עשתה דיאטה.

אם היא העלתה, על עצמה, אני אגיב בעדינות. ועל ההתמדה, לא על ההיבט הפיזי של הירידה.

לא. זה לא כמו לדבר על ילדים או הורים למשל. כי נגיד ילדים, יכול להיות שלמישהי זה מאוד רגיש כי פוריות, אבל אצלך, זה מאוד חיובי ומשמח וחלק גדול בקטע טוב מהחיים שלך.

משקל זה לא באמת ככה. יש כאלו שאחלה להן עם המשקל שלהן ולא היו רוצות שהוא ישתנה. לא מכירה מישהי שהמשקל שלה אקטיבית משמח אותה בצורה טבעית ובריאה. (מכירה מקרים שזה ממש "שימח", ואלו היו מקרים של הפרעת אכילה ממש רצינית).

נכון, יש כאלו שעושות דיאטה מאוזנת, ושמחות בירידה במשקל וכו'. אבל גם אז, להערות יש פוטנציאל לעודד כיוון של הפרעת אכילה. 

עדיף לשתוק מאשר לומר דברים שעלולים לפגוע

(סייג לחוכמה שתיקה)

אם רוצים להחמיא על מראה אפשר לומר באופן ברור את רזה ויפה

לא רואה טעם לומר למישהי שלא רואים שהיא ילדה

באופן כללי כדאי להסתכל על שפת הגוף של מי שמשוחחים איתו כדי לראות האם נוח לו בשיחה או לא

אם לא נוח לו כדאי לסיים עם השיחה וללמוד מזה לפעם הבאה להתנסח בצורה שלא תציק

זה גם מלא פעמים מגיע מנשים שמנות ששונאות שמעירים להן על משקל

ועדיין הן חושבות שלצד ההפוך זה בסדר!

הזוי ..

ולפעמים זה מנוסח עוד יותר בחוסר טקט-

עוד רגע את נעלמת

את בטוחה שאת אוכלת?

מה יהיה, את מצטמקת מיום ליום...

למה את ככ רזה?

ועוד ועוד 🤦

פשוט

לא

רלונטי!!

אוף 

והדוגמאות שנתת- בדיוק!

אחד לאחד...

ואם זה היה הפוך- אז היה ברור לכולם למה זה לא לגיטימי.

בתור נערה קראו לי ילדת שואה

עפרון..

ומוכרת בחנות בגדים שאלה אם צריך להזמין את הרווחה כי כנראה אין לי אוכל בבית . פשוט מעצבןןן ולאישה מלאה בחיים לא ידברו ככה כי זה פוגע..

יש נשים שמאוד אוהבות שמחמיאים להן ושמים לב שהן רזו.

זאת אומרת, הן עושות מאמצים גדולים בשביל להגיע לאיזה משקל יעד ושמחות ומוחמאות מזה ששמו לב שהן רזו.

זה ממש לא סותר את מה שהפותחת מרגישה. ואם מעירים לך על זה המון, אז בכלל, זה מטריד ולא לעניין. בייחוד אם את מרגישה שזו חדירה לא לגיטימית למרחב האישי.

אני רק באה להגיד שזה לא שחור או לבן, זה בהחלט תלוי סיטואציה, תלוי קירבה ותלוי בעוד הרבה גורמים שניתן להעריך אותם ברגע נתון ולקלוט את הניואנסים והרגישויות סביב מקרה ספציפי.

הכי חשוב זה באמת לנסות להיות רגישים, מנומסים ואמפתיים לצד השני. שנזכה!

וזה לא תורה גדולה

אם אומרים פעם אחת 'יפה לך רזית' אף אחד לא תוטרד מזה

אבל אם אומרים שוב ושוב או חודרים לפרטים זה הופך מטרד

רצתה לרזות ועשתה מאמצים לשם כך, בהחלט שאני אחמיא ואפרגן לה.

אך זאת בתנאי שאני בטוחה בכך..

השרשור נועד לכל מי שחפצה בפרקי זמן של -

התאוורורות,

מנוחת הראש, הגב, העיניים ואצבעות הידיים,

נוכחות עם עצמה ועם היקרים לה,

מיקוד, ריכוז ויעילות 🙂

אנחנו מקדישות זמן איכות לעצמינו / בן הזוג / הילדים / כל מי שיקר לנו, ומתנתקות מהפלאפון ומהמחשב על מנת ללהתאוורר - ולהתחבר שוב למה ולמי שחשוב לנו.

איך זה עובד? כל אחת שרוצה כותבת בשרשור מתי היא מתכוונת להיות בלי מסך.

מוזמנות להתעניין, לשאול "איך היה?" לפרגן ולתמוך אחת בשנייה ❤️. וגם לנחם ולעודד כשלא הלך (קורה...). ההתעניינות ההדדית נותנת מוטיבציה וכוח!

הפרויקט מוקדש לעילוי נשמתן של רנה שנרב הי"ד, רעות שוורץ ז"ל, הודיה מעודד ז"ל וקרן אורה יוסקוביץ ז"ל.

מי שרוצה תיוג כשיש שרשור חדש - תכתבו לי בתגובה להודעה הזאת בבקשה 🙂❤️

ל3 שעות וחצי!

זה לא היה לגמרי מתוכנן מראש, אבל זה היה כל כך כיף ומשחרר.

הייתי רק בקשר עם הבית למה שהיה צריך וזהו.

מבחינתי זה היה מושלם!!

אני רוצה לקחת הבוקר לאיזה זמן אבל עוד לא תכננתי לגמרי איך הולך הבוקר שלי.. יש כמה טלפונים שאני צריכה לעשות וכזה.. אז אעדכן בע"ה בהמשך 😀

יש משהו ממש פותח את הראש כשהגלישה היא לא אפשרות בכלל.

איך היה לך הבוקר?

אבל כשאני בנסיעה זה פחות גלישה.. אבל נהניתי שהיה שקט מצד כל הווטסאפים וההתרעות..

(במחשבה שניה נגיד לפורום אולי כן הייתי נכנסת פה ושם בתור בחנות או משהו כזה.. או כשחיכיתי במרפאה.. וזה שזה לא בקיצורים ולא מחובר למשתמש שלי בהחלט הפחית גם שם..)

הבוקר בשעה שלקחתי ישנתי. היה נפלא. ואז גם הפעלתי שיעור ורק הקשבתי לשיעור כשעשיתי דברים, בלי לעצור לפתוח דפדפן ווטסאפ.

גם עם הילדים לקחתי קצת זמן פה ושם וגם היה מעולה ב"ה!

אני חשבתי קצת לשנות קונספט, עד עכשיו לקחתי הרבה בזמן שאני עם הילדים ואז בלילה מצאתי את עצמי שקועה במסך. אז ברור שלא כדאי להיות שקועה במסך בזמן עם הילדים אבל אני רוצה לנסות את הגמילה בשביל עצמי יותר, חושבת להחליט על שעה שממנה אין אינטרנט עד הבוקר, אולי תשע וחצי?

כמובן שגם בצהריים אני אשתדל להיות יותר פנויה לילדים, אבל היום אני בעזרת ה' מכבה את האינטרנט מתשע וחצי בלילה עד הבוקר

מאוחרת יותר. בהנקה זה דווקא קשה לי כי כשהוא ישן עלי נוח לי להיות בפלאפון כשזה בגבולות הטעם הטוב..

לי עלתה מחשבה שבמקום להגדיר מתי לא אנסה להגדיר מתי כן.. אנסה להפוך בדעתי אם ואיך לעשות את זה.

ולגמרי שכחתי מהזמן רנה, ונגררחי ועוד דברים לא נצרכים...

מנסה שוב, מעכשיו עד 16:00 בלנ"ד.

אבעלי לא ענה לי אם הוא בעניין שנצטרף לאתגר (שלחתי לו הודעה בבוקר והוא היה עסוק..)

אבל הפלאפון שלי היה בצד כל השעתיים

והפלאפון שלו שימש בעיקר כמצלמה של היום הולדת שהייתה פה יחד עם הדלקת נרות

היה פה ערב יפה ב"ה.

האמת שאני לא שיתפתי את בעלי באתגר אבל כן רציתי, אז אני באמת לא הייתי עם הפלאפון אחרי ההדלקה, אבל בעלי כן אז זה היה חצי כזה...

וגם בערב שרציתי להתנתק, בעלי כן פתח אז גם אני פתחתי ואז בעשר וחצי גיליתי שנעלמה לי שעה מהחיים בלא לעשות כלום וזה ככה מלא פעמים בערב שאנחנו הולכים לישון מאוחר יותר ממה שתיכננו כי שנינו עייפים אחרי היום אז רק נחים קצת עם המחשב ואז מגלים שכל הערב נגמר וכבר נהיה מאוחר ממש...

ואני ממש מכירה את זה..

תשתפי אותו!

🙂❤️

תודה שוב על הרמת הכפפה!

רוב הזמן מאז הדלקת נרות הייתי בלי הפלאפון,

ומעכשיו עד שכל הילדים ישנים, כולל המתבגרים..

לא נכנסתי לאינטרנט בכלל, אבל נזכרתי במשהו שהייתי צריכה לברר ומפה לשם התעכבתי עם הפלאפון מעבר למה שתכננתי...

מקווה שמחר ילך טוב יותר..

אשרייך לגמרי!!

אוהבת את המבט הישר - זה לא שלא היה או שהיה גרוע - היה חצי חצי.. ממש עומד במקום טוב ובפרופורציות נכונות!

ומחר (היום..) יום חדש - ננסה שוב ונתחיל מההתחלה!

בהצלחה היום! תעדכני.. 

הייתי כמעט 3 שעות ללא...

שיחקתי עם הילדים בסביבונים, סיפרנו גברת קרש ומר מערוך עם דמויות והצגה, הכנו לביבות תפוא והיה ממש זמן איכותי.

ואי כזה משמח לשמוע!

קשור מאוד לנושא השרשור

הרב אייל ורד:

הרב מתייחס רק למה שקורה שמחצינים, ובכלל לא למה שנכנס הביתה. לי זה נתן נקודות למחשבה גם בכיוון הזה...

הצפון זה אזור מאוד מאוד נרחב

למה את מתכוונת? אזור הגולן/ הגליל העליון/ אזור חיפה והקריות/ אזור עפולה?

אבל אנחנו מגיעים מרחוק

כמעט לא מכירים את הצפון

ככה שגם נסיעות של שעה מיעד ליעד זה משתלם לנו

גמישים

זה לונה פארק שווה ממש שכל המשפחה תהנה עם מלא מתקנים.

אולי מדעטק בחיפה גם יתאים, זה מוזיאון מדעי. הגדולים שלך מאוד יהנו הקטן פחות.

אפשר לעשות רכבלית בחיפה במחיר בדיחה של נסיעה בתחבורה ציבורית.

זה ישוב דרוזי הם ממש בסדר ונחמדים ומפוצץ שם יהודים

אין שם אוכל כשר מין הסתם חח אז הם מקצים למעלה קומה שאפשר לשבת בה ולאכול..

לא יודעת איך זה יהיה לכם עם המזג אוויר.

בטיולים בטבע באזור עמק המעיינות יש המון המון נחלים יפייפים.

מקומות פתוחים כנראה שמאוד בוצי עכשיו

אבל שמורות טבע בתשלום בטח יהיה יותר פשוט עם שבילים מסודרים.

אתם יכולים גם להצפין עוד יותר ולהגיע לבנייאס ולשמורת תל דן וכמובן לחרמון - לדעתי עכשיו עוד לא מושלג.

בטח שרוצים טבע

אני בונה על השמש שבעז"ה לא יהיה קור מטריד

וכמובן אלביש היטב

הבת שלי רוצה אגמון החולה

זה שווה?

וכמובן אשמח לעוד רעיונות למלא את הימים

לנו כשיצא להיות שם שכרנו רכב גולף לנסיעה בשבילים

אפשר גם לשכור אופניים לילדים הגדולים אם אין להם בעיה לרכב הרבה זמן.

אולי כדאי לשאול אותם אם אין בעיה של בוץ.

והכל ממש יפה וירוק ורענן כזה

החיסרון הוא שאי אפשר להיכנס למים..

ולכן זה יותר מסלולים  יפים

והאטרקציות הן תצפיות מיוחדות או מסלולים עם חלק מגניב של יתדות או משהו...

החולה זה מאודדד צפונה, השאלה אם יש לכם כוח ככ צפון..

אולי איזור הכנרת

יש את מסלול הארבל שהוא מהמם

אפשר נחל עמוד ואז גם ביקור במירון/ צפת

ועכשיו אני נזכרת שיש נחלים עם מפלים שזורמים רק בחורף

ואז שווה לבקר

למרות שלא יודעת אם יעניין את הילדים וגם אם הזרימה התחילה כי לא ירד עד כה הרבה גשמים...

בהצלחה!!

לגבי אטרקציות אולי אפשר לשלב

גם מסלולים יפים ששווים את הנסיעה

וגם אטרקציות משפחתיות שיש בעיקרון גם ליד הבית אבל בעצם זה שונה שזה חלק מחופשה משפחתית וזמן איכות משפחתי...

כי לפעמים יש כל מיני צרכים בתוך המשפחה וחלק רוצים גם אטרקציות ולא רק טבע.. אז שיהיה גם וגם...

סכר אלומות -

חונים ליד האתר 'רוב רוי'

והולכים איזה רבע שעה דרומה בשביל סלול לאורך נהר הירדן עד לסכר. ואפשר גם להמשיך הלאה.

הליכה ממש נעימה וכיפית.

עוד מקום יפה- יער שוייץ

אפשר להתחיל מכאן, בקטע של שביל ישראל-

שדרות ספיר · טבריה

אם כן הדבר הראשון לדעתי חשוב לוודא שהם החלימו כמו שצריך.

אם היית כבר אצל רופא של שישה שבועות אחרי והוא לא בדק - תלכי להיבדק.

בעיקרון יובש באזור הזה מאוד נפוץ אחרי לידה בגלל ההורמונים של ההנקה, אבל נפיחות פחות ולכן אני מדברת על בדיקה.

נפיחות באמת מסתדרת עם ורידים - ככל הידוע לי הטיפול העיקרי זה להפחית לחץ בעזרת עמידה פחות ממושכת, הרמת רגליים ונראה לי לורידים במפשעה יש גם גרביון.

לגבי יובש הורמונלי - יש משחת אובסטין, שזה הורמון אסטרוגן סינתטי ושמים אותו מקומית. יש מישהי במעלה לבונה שמכינה משחה טבעית, לי אישית היא עזרה.

וחשוב להקפיד לשתות הרבה מים! זה עוזר לרקמה להיות בריאה יותר. כמו יובש בפה ובידיים אבל בגלל שהאזור רגיש יותר אז מהר יותר הוא מתייבש..

היה לי תפר אחד, הגיוני שהוא עדיין מציק לי?

הבעיה שהרופאת נשים שלי לא זמינה.

התור אליה רק עוד שבועיים ומתלבטת אך כדאי להיבדק לפני.

הייתי בבדיקה 4 שבועות אחרי לידה והיא אמרה שהכל תקין ולבוא שוב כשיעברו 8 שבועות מהלידה 

יכול להיות בעייתי.

גם לי היה רק תפר 1 לפני 3 חודשים והרופא שאל אם מרגיש לי שהחלמתי. אם הייתי עונה שלא הוא היה בודק אותו..

וממש מתאים לחנוכה!

בילדות האחרונות אף השתמשתי בטיולון מהלידה...

בכל אופן, אם העגלה יקרה יחסית, אז זו סיבה טובה לשמור עליה במצב טוב בשביל הילדים הבאים בע"ה, ולקנות טיולון שהוא יחסית זול ובו להשתמש עד שלא יהיה צורך יותר בעגלה בכלל.

וגם זה שאפשר לשים את שני הילדים ביחד - זה יתרון גדול בעיניי... (רק צריך לשים לב שהגדולה זהירה מספיק על הקטן)

הרבה יותר קליל וכיפי.

וגם אוהבת לקנות אותו ביד 2 ואז זה גם לא הרבה כסף...

לא מזמן חידשתי טיולון, בה מצאתי במצב מעולה קרוב לבית

מתכוונות לטיולון שהוא לא של העגלה?

זה כזה כבד ומסורבל

לא מבינה מה טוב בזה

)כן מבינה. זה יותר יציב, לפעמים, וגם אפשר להפוך את הפנים לכוון האם. לא שווה בעיני(

אחרי שיהיה לך טיולון קליל כזה לא תביני איך חשבת בכלל על משהו אחר

יותר כבד. יציב. אפשר לשים 2 ילדים לפעמים והכל טוב.

אפשר לתלות קניות.

חיסרון - שוחק ממש ויש מצב שלא ישרוד מתישהו.

בעבר הייתי עם טיולון נפרד זול (וילדים אחרים שכבר גדולים). הטיולןן אם היה עמוס בקניות ובלי ילד היה מתהפך. לא היה מקום ל2 ילדים. ובסוף הוא נשבר אחרי שימוש של כמה שנים 

עד שהם יושבים יציב ועם מספיק משקל.

בערך עד גיל שנה.

כשהם קטנים ורזים (לפחות אצלי) ולא יציבים, אז מרגיש לי כאילו הטיולון (לא של העגלה) לא מחזיק אותם וקל מידי...

הטיולון של העגלה לפעמים גם יותר סגור ומוגן שזה טוב לך עכשיו בחורף. 

שהטיולון הנפרד יותר סגור

העגלה שלי זה אינגליזינה ודווקא היא נראית לי לא יציבה

רגע שולחת תמונה

אז זה ממש שונה כי אצלי בגודש אני ממש מטפטפת...

בהצלחה יקירה!

לא שאיבות אבל כוס טפטופים. לי ממש עזר בלילות הראשונים, גם לא התעסקתי עם סטריליזציה זרקתי את הטיפות שהוצאתי. לא הסוג שמתלבש שלא כזה שאפשר טיפה ללחוץ אז זו שאיבה סופר עדינה, הוצאתי כמה מל וזה עשה הבדל. אבל זוכרת את זה יותר מיומיים...

מזל טוב, תרגישי טוב!!

תקפיאי מגבות עם מים שסחטת או פדים רטובים

)אני לקחתי מהבית חולים כמה פדים קפואים כאלה וכלפעם שהתחמם עלי הקפאתי שוב)

ושימי על עצמך איפה שגדוש וכואב

אצלי ממש עזר 

רק סחטתי להקלה

כן שמתי בין ההנקות כזה שתמיד יהיה עלי וכל פעם החלפתי לאחרים כשהתחמם

עדיין כואב...

ועד שהקטנה ישנה אני לא מצליחה לישון מהכאבים

ואני לוקחת אדוויל

אצלי עובר לחלוטין בערך שבוע אחרי הלידה.

אני כן שאבתי עד להקלה משמעותית, בהתחלה אפילו פעמיים-שלוש ביום ואז פעם ביום, ראיתי שאצלי זה לא הגביר את החלב (עובדה שאחרי מספר ימים זה ירד) אבל מאוד הקל ומנע דלקת (באחת הלידות הקודמות ניסיתי בלי לשאוב כי אומרים שזה לא נכון לשאוב בשלב הזה, כן סחטתי ועיסיתי את המקום ונוצרה לי דלקת).

מה המרחק מהבית? 

אני חשבתי להיות כמה ימים אצל אמא שלי עם התאומים, בסוף ברחנו אחרי לילה אחד הביתה

היה צפוף ולא נוח, והמזגן לא הגיע לחדר, היה חם נורא

גרים רחוק. אזור השעה נסיעה... 

לא יודעת אם החוסר סדר אצל הגדול יהיה שווה את העזרה של אמא...

אם לא יסתדר אז נחזור לפני, אבל אז זה אומר שאני מוותרת על העזרה מאמא.

לגבי 2, הכנתי תיקים לילדים אבל ליומיים שאני בבי"ח. אחכ חזרתי הביתה

כמה זמן את מתכננת להיות אצל ההורים? זה משמעותי להחלטה בעיני

אם יש לילד מספיק בגדים הייתי מכינה תיק עם 4-5 סטים, פיג'מה וכו' כדי שיהיה מוכן כבר

אם לא אז מכינה תיק עם דברים ליום- יומיים של הלידה ואחכ שבעלך יביא לו את השאר להורים שלך

וגם של התנהלות

למשל, חמותי מעדיפה שיביאו לה 2 בגדים של הילדים ובערב היא פוט משה במכונה במייבש ומלביהש למחרת. עדיף לה מאשר לנסות להתאים חולצה למכנס וכו...

אני הולכת לביח עם כלום פחות או יותר כי אין לי כמעט בגדים בסוף ההריון ולא מתאים לי שישבו בתיק לידה, אבל גרים ממש קרוב, ובעלי עם רכב, ובכיף יוצא אחרי הלידה להביא לי מה צריך, 40 דקות גג הוא אצלי חזור.

הז סתם אני אישית אבל כוונתי לומר שיש כל מיני פרמטרים טכניים שמשפיעים על הענין.

עוד נקודות

כמה מקום יש אצל ההורים וכמה נח לאחסן שם חפצים

האם יש שם ואצלכם מייבש

מי עוד חוץ ממך מתמצא בפריטים האלו )בעלי בלידה ראשונה לא ידע להוציא מהארון שלי גרב. אחותי באה לארוז לי בגדי החלפה למחלקה...(

אנחנו גרים רחוק אבל יש הרבה מקום אצל ההורים, גם מייבש וגם אני די סומכת על בעלי שיבין איזה בגדים להביא לילד (במקסימום הוא מביא הרבה מדי, שזה עמוס אבל לא נורא)

תלוי מה היה לך הנסיון בלידה קודמת

אני באחת הלידות כן שאבתי כבר בבית חולים

אלא אם כן בעלך ממש בעניינים, ויודע מה להביא.

1. כן כדאי להביא איתך משאבה ידנית, לא תמיד צריך אבל יש מקרים שצריך ותמיד טוב שיהיה לך כבר בביח

2. כן עדיף

תכיני תיק רק לזמן השהות בביח ולפני שאת נוסעת להורים תעברי בבית ותכיני לך תיק

ולילד הפעוט תביאי 10 חליפות ו-2 פיג'מות לא תצטרכי יותר מזה לדעתי