פעילות שיכולה להתאים לכל הגילאים היא הדבקה של חומרים שונים על דף או על קרטון (אני גוזרת קרטון של קורנפלקס). ילדים מאוד אוהבים את זה, ואפשר להשתמש בכל מה שיש בבית- גזרי עיתונים, פקקים של בקבוקים, גלילי נייר טואלט (לגזור מהם טבעות ולהדביק על דף), אפשר לאסוף חומרים מבחוץ- עלים, אצטרובלים וכו'...

בהצלחה!

אם מתאים - לתת להם להכניס את החומרים וללוש קצת

ושהם יכינו צורות

אפשר להכין בצק בשני צבעים או יותר ואז יהיה להם מעניין יותר

אני באופן כללי אוהבת יצירות שלא עולות הרבה ועשויות מחומרים פשוטים ןנגישים

1.יש ספרי אוריגמי לילדים- שיא הכיף!! בוחרים חיה ומקפלים אותה המון- בכל מיני גדלים. צובעים ויש גן חיות שלם בבית. מניר כמובן...

2. יש ספר של רינת הופר "גלילונה"- עם המון יצירות מגלילי ניר טואלט. מקסים!

3. אוספים קופסאות מניר בכל הצורות והגדלים (קופסאות משחת שיניים, מסטיק, תרופות וכד'). כשיש אוסף נכבד- נותנים להם להדביק ואח"כ לצבוע בגואש. אפשר, באווירת הימים, לבנות את ירושלים ולרסס בספריי זהב.

4. מגזרות נייר- מקפלים דף ל8, וגוזרים צורות כיד הדמיון. פותחים ורואים איזה יופי יצא. אפשר לקשט, להדביק על בריסטול צבעוני וכד'

5. פסיפס- חותכים או גוזרים ניירות צבעונים (או שצבעתם אותם) לחתיכות קטנות, מציירים ציור, ומדביקים בו את חתיכות הנייר לפי הצבע. (נגיד- שמיים- חתיכות בגווני כחול וכד'). בסוף מורחים דבק פלסטי ואחרי שמתיבש יוצא מקסים.

6.פרוייקטים בבית- צביעת שידה, ארונית, תיקון מדף, שטיפת רצפה (אפשר עם בגדי ים ואז נרטבים ומשתוללים והכי כיף)... וכד'.

7. הכנת אוכל- אפייה, בישול.

8. ברבצק- אפשר להכין בבית כמות גדולה ולשחק בזה בלי סוף.

9. לעשות משהו מיוחד בערב- קומזיץ, לבנות אוהל בחצר ולישון או לאכול בו.

10. לתת להם להכין הצגות עם כל מיני אביזרים (הגדולים יציגו לקטנים)

11. להמחיז סיפורים ע"י דמויות שמדביקים על מקלות ארטיק. (נגיד- קמצא, בר קמצא, העשיר, הקיסר הרומי וכו')

הם בעיר רואים סרט וזה נמאס ולא כ"כ משתלם אפילו שזה סרטים חינוכיים..

אז באמת תודה !

בת 30 איך עושים לבד בבית ברבצק?? או שלא הבנתי נכון???

קילו קמח

כוס מלח

מים לפי הצורך (בערך 2 וחצי כוסות)

לשים עד שמתקבל בצק, ואז מחלקים לכמה גושים, ולכל גוש מוסיפים צבע מאכל או גואש. לפעמים צריך להוסיף עוד קצת קמח אחרי הגואש.

לשים היטב עד שמתקבל בצק בצבע אחיד.

אני בדר"כ מקפיאה חצי מכל צבע, כי יוצא הרבה מאוד, וככה אחרי כמה שבועות אפשר להוציא מהמקפיא ושוב להנות מבצק חדש.

ואני אנסה בבית לעשות זאת.

דרך אגב כמה זמן נשמר כזה דבר??

ותלוי באיזו תדירות משתמשים בזה. נראה לי שבין שבועיים לשלושה.

אני אוהבת יצירות שימושיות ולא סתם...

קנינו מרצפות צבעוניות, שברנו אותן בתוך מגבת עם פטיש- מצויין לבנים אנרגטיים...

קנינו משטח עץ, תכננו את היצירה והדבקנו את השברים בצורה שתכננו.

לאחר יום מדביקים חומר "רובה" ויוצא מקסים!

זה מתאים לילדים באמצע סוף יסודי.

הכנו שלט לדלת ו... כבר חושבים על יצירת הפסיפס הבאה.

אשמח לרעיונות נוספים ברמה כזו.

מחכה ששלי יגדלו קצת ואז נגיע לזה גם אצלנו...

אולי אפשר עבודות נגרות למיניהן. יש אתרים (רובם באנגלית) שבהם יש הוראות מפורטות מאוד של בנית כל מיני דברים נחמדים- ממדף ועד בית מעץ.

מאד שמחים לקבל בימינו הפתעות בדואר...

וגם- הזדמנות להכין קישוט משותף מושקע לסוכות

"יש לה מה לעשות עם הילדים בבית" אתר נהדר מלא רעיונות לפעילויות ויצירות.

בנוסף: -בועות סבון בבית

-פעילות עם בלונים ארוכים, יש סרטונים ביוטיוב מאד קל לעשות צורות פשוטות לבד

-לשחק בחנות מכולת עם קופשאות השימורים ומה שיש בארון בבית, ואח"כ לסדר הכל בארון כמו בחנות אמיתית

-שטיח פאזלים מכל הפאזלים שיש בבית

קלי קלות-

לוקחים גבס, שמים עם מעט מים, שופכים צבע גואש באיזה צבע שרוצים

אפשר להכין כמה צבעים

לשפוך לתוך תבנית בצורות משונות ונחמדות

ולהתקשקש בחוץ..

מעסיק אותם הרבה זמן וכיף גדול!

הכנסת כלים, בובות, ספרים וכל מה שתרשי לאוהל- אפשר לשחק שעות

מכינים את העוגה ומקשטים בשמנת מזולפת, פרחי מרציפן (אפשר בצק סוכר כמובן, אני פשוט לא סובלת את הטעם שלו), אפשר לעשות חלקים מחלקים שונים משוקולד מומס שאחר כך מקשים במקרר. ליום ההולדת האחרון של הבן שלי עשיתי מסוק: בניתי צורה של מסוק משכבות עוגה, כיסיתי בשמנת בגוונים שונים של חום, ואת הפרופלורים הכנתי בנפרד משוקולד מומס, ואחרי שהתקשו הוספתי לעוגה. אפשר להכין צבע מאכל אדום טבעי ממיץ סלק שמבשלים עד שמרוכז מאוד. אפשר לקנות צבעי מאכל טבעיים בצבע צהוב (כורכום - ניסיתי להכין בבית, לא הלך) וירוק (כלורופיל).

"הר געש" מסודה לשתיה וחומץ. מכינים "הר" מחול, אדמה, עיסת נייר, מה שרוצים, עושים חור באמצע, מוסיפים חומץ, סודה לשתיה וקצת צבע מאכל אם רוצים, והופס.

ניסוי הביצה הצפה: לוקחים ביצה ושמים בכוס מים. היא שוקעת. מכינים תמיסה רוויה של מלח (מים עם המווון מלח) ומוסיפים את הביצה. כעת היא צפה. עכשיו החלק המגניב: ממלאים חצי כוס תמיסה ושופכים מעליה לאט ובזהירות עוד חצי כוס מים רגילים. מכניסים את הביצה, ואם עשינו נכון היא נשארת באמצע הכוס. 

כמה עולה קוביות/ מרצפות צבעוניות והיכן קונים??

היכן קונים גבס וכמה עולה??

עולה 5 ש"ח וקוביות /מרצפות בחנות צעצועים...

יכול להיות יצירה קלילה, סתם ערב שכל אחת מביאה משהו טעים, אוכלים ומדברים.

זה נקרא סיורי טבע עירוני. מגלים צמחים ובעלי חיים.

פיתות על הטאבון ביער..

זה עולה מעט כי זה רק תשלום למדריך.

החלטתי בשלב מסויים להגיע לסעודה מתוך גישה פנימית: אין לי ציפיות מאף אחד. אני לא אחראי על אף אחד. אני מתחיל שלום עליכם אחרי הודעה מספקת, מי שלא רוצה שלא יהיה. אני מקדש - מי שלא נמצא שיקדש לעצמו או שלא יקדש בכלל. אחרי כל כך הרבה סעודות שבהן ניסיתי להחזיק בכוח, לשלוט בסיטואציה, להשליט ''צורה של שולחן שבת'' - חלאס, זה לא שווה את הכעס.

אלה ילדים גם של הקב''ה ומנקודה מסויימת שייקח אחריות... או כמו שרבי נחמן אומר: ''וכן כשמגיע שבת או יום טוב, אזי אני מוסר כל ההתנהגות וכל הענינים והתנועות של אותו השבת או היום טוב להשם יתברך, שיהיה הכל כרצונו יתברך. ואזי איך שמתנהג באותו השבת ויום טוב שוב אינו חושב וחושש כלל שמא לא יצא ידי חובה בהנהגת קדושת אותו היום, מאחר שכבר מסר הכל להשם יתברך וסמך עליו יתברך לבד''

בקיצור, לשחרר וזהו. לאורך זמן השחרור הזה מביא לשיפור במצב. 

שיחות משפחתיות, צחוקים ודאחקות.

אולי התוכן מועבר בצורה מעיקה?

זה נשמע מאד מעיק.

למה לא פשוט לאכול ביחד, לפטפט ולספר חוויות מהשבוע שחלף?

אני מבינה את האידיאל שאתה רואה לנגד עיניך אבל נשמע שזה עושה יותר נזק מתועלת

מאוד מאוד מבינה אותך💔

מאוד כבר אמרתי?

אבל הכי חשוב שתהיה להם חוויה טובה משולחן שבת.

אל תכביד עליהם

תקליל

שישמחו בשולחן שבת, שיהיה כיף, קולות של צחוק, טעם מתוק וזכרונות טובים

צריך שילד יזכור חוויה חיובית משבת , שולחנו, וכלליותו .

תשחרר

שיעור כללי תעביר במקום אחר

בנוסף שים לב יש לך טווח גדול של גילאים

יש דרך!! בגישת "שפר" להורות תוכל למצוא דרך לשפר את סעודת השבת, לשפר את מערכת היחסים בתוך הבית, להבין את הדינמיקה שבין הורים וילדים ומכאן, השמים הם הגבול. חבל לסבול כשאפשר ליהנות מגידול הילדים. גישת שפר, המפתח להורות אחרת. 

אם כי ידיעה זאת, לא עוזרת במיוחד...

קח ממנו כמה טיפים. מנסיון.

1) תעלה נושא עם אמוציות לדיון, והם המדברים. ולא הקהל. אתה מנהל הדיון. 

2) תציב דרישה וציפייה, שאין שלילי בסעודה. רק חיובי !

3) תגרום לחוויה בשולחן, שירה חידונים וכו'

4) תעשה קואליציה עם שניים מהילדים בשירה או בדיון, השאר יצטרפו בהמשך.

5) תעשה קידוש מיד, אנשים רעבים הם אנשים עצבנים.... גם אתה.

6) תהיה אתה רק בחיובי ולא בשלילי.

8) תנמיך ציפייה, ותוציא מראש את כל התמונות והסירטונים והתיאורים מהידברות וכו' ששולחן שבת יש אוירה מדהימה ומשפחתית... לרוב זה לא כך, כל מה שבא ברוך הבא.

9) מסתבר שרוב הריבים הם על אותם דברים פחות או יותר כל שבוע, אוכל, מקום, וכו', תשב עם עצמך או אשתך ותפתור את הבעיות לפני שבת. [כגון חלוקת מקומות שונה]

10) בד"כ יש ילד אחד או שניים שהם עושים את הבלגן - תבודד אותם... בעדינות כמובן. ובלי לפגוע.

11) אם יש לך ילד עם הפרעת קשב ריכוז שייקח ריטלין גם בשבת.

12) אם יש לך הפרעה קח ריטלין לפני הסעודה ..... זה עובד. [וגם אם אין לך הפרעה.... זה עושה את העבודה...]

אם תרצה עוד, פנה אלי באישי.

לגבי ההקנטות- האם הן ממש מעליבות? האם ילדים יוצאים פגועים? אם כן זה (ורק זה) מצריך ומצדיק מלחמת חורמה. אם כולם בסבבה, תזרום.

לגבי זה שהילדים קמים- אנחנו מאוד קיצרנו את הסעודה תמורת זה שהם לא קמים.

יש לך אחריות על דברים מסויימים, ולילדים יש אחריות על דברים מסויימים (כמו כל דבר בחיים).

נראה שאתה עושה את מה שלדעתך מוטל עליך.

אתה לא יכול לשלוט על אחרים (קדרא דבי שותפי..)

תזרום עם הדברים הטובים שאתה עושה ואל תפנה למקומות שבהם אין לך ממילא שליטה

1. תדאג שלך ולאשתך יהיה כיף וטוב בשולחן. תיהנו, תאכלו טוב, תפטפטו בכיף, תספרו דברי תורה.

אנשים רוצים לבוא למקום שטוב בו, ושולחן שבת צריך להיות עונג, לא מטלה.

תנסי לשכול מכל שאר ההגדרות ופשוט לדאוג שיהיה לכם כיף, וכל השאר מפסידים...

2. אפשר להוסיף דברים שכיפיים לבני הבית, ואפילי לשאול מה אוהבים..

סבב של מה היה טוב השבוע, שירה ב2 קולות/סולו של שירים כיפיים והווי משפחתי.

3. לגבי הגדול שמקניט, זה בדרך כלל ככה או רק בסעודה? התנהגויות של הצקות או מריבות על מקום בשולחן זה מגיע מחיפוש מקום במשפחה, מתחושת מצוקה מול המקום שלי וכו.

כן כדאי לנתב אותו למקום שירגיש משמעותי, ושיש לו מקום ומשמעות במשפחה. אפשר לבקש ממנו להכין דבר תורה, לשיר איתך איזה שיר, לעזור בהגשה, או סתם לפרגן לו על משהו.

בכללי לשים לב שהוא בטוב, ומה קורה לו.

ילד שמציק זה ילד שמשהו מציק לו.

4. כמובן תפילות!!

לק"י

אמהות

הריון ולידה

ועוד

יש שם פסיכולוגים גברים מצוינים, אבל לא דתיים אם זה חשוב

אף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם כי אנחנו עם קטן.

לכן הנביאים אומרים שבעתיד הגויים יסייעו לנו כלכלית כמו שהאומן והמניקה עוזרים לתינוק קטן "והיו מלכים אמנייך ושרותיהם מניקותייך"

היא המדינה המערבית היחידה שהאוכלוסיה שלה מתרבה בעוד שאוכלוסיית המדינות המערביות האחרות צונחת.

ישראל היא מדינה שיש סיכוי לדור שלנו להזדקן בה בכבוד כי יש לה צעירים שישלמו מיסים למחלקת הרווחה.

כבר היום ישראל יכולה לקיים את התעשייה שלה ללא מהגרים (ברוב ענפי התעשיה, יש עבודות בבניין ובמוסכים ובסיעוד שזה יותר קשוח).

ישראל צפויה להגיע ל24 מליון נפש עד שנת 2100 ויש הערכות שזה יקרה עוד לפני כן.

בקיצור הבאת ילדים לעולם זה ברכה לישראל.

לא נראה לי שיום אחד נהיה מליארד כמו הסינים.

ואם מתישהוא נמנה מליארד, אז הסינים ימנו 500 מליארד (ויגורו בכוכבים אחרים או לא יודע מה יהיה. ובכלל השאלה אם ארץ ישראל יכולה הלכתית להתפשט על כל העולם, או שהטבעים ישתנו בעתיד או הטכנולוגיה בעתיד הרחוק תאפשר לנפח את כדור הארץ או לא יודע מה יהיה). בכל מקרה תמיד נהיה עם שמהווה אחוז קטן כמותית מהאנושות, ואף פעם לא נהיה המעצמה הכלכלית של העולם

אנחנו נכנסנו לגור בקראוון כשהיו לנו שני ילדים, ועברנו ממנו עם שלשה ילדים, והיה סביר.

לא זוכר כמה מ"ר הוא היה, אבל היו בו שני חדרי שינה - אחד לנו ואחד לילדים, שהיה בו מקום להשכיב את שלשת הילדים במרווח.

והיתה חצר גדולה שהילדים שוטטו בה בכל זמן שמזג האוויר איפשר את זה....