בס"ד

יש הרבה "ציונים" שלא עושים צבא, אם מטעמים תורניים ואם מטעמי פטור וכו'

ויש הרבה בנות "ציוניות" שלא עשו שירות לאומי מטעמי דת, לימודים וכו'

השאלה שצריך לברר מה הסיבה שהבן אדם לא שירת את המדינה? ואם התשובה תתאים לו וגם בן הזוג, אז הם יוכלו לחיות באושר ובעושר.

ב"ה אנחנו עם מגוון מאוד.

בהצלחה

אמנם זה כלי נפלא להכיר את האדם, אך בעייתי מאד. 

מצד שני - אי אפשר לא להתייחס לזה. 

אז תכלס - יש לקחת את זה בערבון מוגבל וכרגיל (לדעתי) לנקוט בשיטה של להכיר אדם באשר הוא ולאו דווקא ע"פ פרטים חיצוניים כמו איפה למד מה עשה מה היה בצבא, אך מצד שני כן להשתמש באופן יעיל במידע שנותנים לך על אדם.

ולאף אחד לא חשוב מה חשוב לך.

אבל מה הקשר לפה?

אני לא חושב ש"לאף אחד לא חשוב מה חשוב לי" אם מישהי שוקלת להתחתן איתי אני מניח שחשוב לה לדעת מה חשוב לי.

וברוך שובך, התגעגענו לניסוחיך המלבבים.

אני ביום כיפור מכה על החזה שלי ולא של מישהו אחר. כל דעה כאן היא לגיטימית, למה יש צורך גם להעליב אחרים ולהלבין את פניהם ברבים, כשאתה מחזיק מעצמך את זה שיבדוק אם "עשתה תשובה"? אתה לא תקבע שום אמת מידה לאף אחד או אחת אם ועל מה לעשות תשובה. זה שמור רק ליחידו של עולם, במחילה ממך.

כשכתבתי "אם היא עשתה צבא חשוב לי לדעת אם היא עשתה תשובה" התכוונתי לנכות עמדה שלהתגייס לצבא זה דבר רע.

כן, לדעתי כמובן, אבל הייתי שמח לעשות סקר אמיתי בין כל גולשי אתר ערוץ שבע באשר הם, ולקבל את הפילוח למי הם מאמינים בנקודה כזו, לך או לי.

אני ממש לא מיתמם ונראה לי זה ברור מדבריי.

כוונת דבריי היתה ברוה.

אני נגד שרות לאומי

ואני עוד יותר נגד שרות צבאי.

לא כזה מסובך.

עקבתא דמשיחא בוודאות כאן. אולי אני בכלל צריך להתחיל לשמוח (אם כי ייתי ולא אחמיניה וגומר). לפחות אני מקווה שלא תתעצבן מדי מהדו-שיח הזה, אם תיזכר שעל דף האתר הזה כאן פחות או יותר הסברת מה אתה מעוניין שיתחולל בסביבת חיי האישית (גיהנום, לצורך העניין, או במילותיך שלך "למרוד במלכות", "להפיל את המדינה", כלומר מלחמת אזרחים עקובה מדם ומעשי טבח רצחניים, וכפי שהואלת לסנגר - באמצע תשעת הימים, לא פחות - על סיקריקי חורבן הבית השני, ששרפו את מחסני המזון תוך כדי מצור הרומאים ורק קירבו את קץ ירושלים ועשו את המצור בין חומות העיר לשואה של רעב נורא ושלטון אימים: "הם צדקו"). תודה רבה, שמחתי מאוד.

דרך אגב אתה זה שהחלטת ש"למרוד במדינה" או "להפיל את המדינה" זה-"מלחמת אזרחים עקובה מדם ומעשי טבח רצחניים".

אני הבעתי את עמדתי.

זה מה שעושים בפורום.

הבעת את עמדתך, אבל מה לעשות שהשארת לקוראיך הסקרנים לפרש בעצמם מה גלום ב"למרוד" ו"להפיל את המדינה". אבל באמת ובידידות: אין לי ספק שהמילה האחרונה תמיד תהיה שמורה לך, יש לך יותר כוחות בשביל זה כנראה.

ובעניין ה"למרוד" ו"להפיל" דשו בעניין רבות בפורמים השונים.

ו..תודה

והפרשנות הפשוטה של להפיל את המדינה, היא הפלת השלטון בכוח, [שלא במסגרת הדמוקרטית] ומאחר שסביר שהתנגדות השלטון לכך לא תהיה התנגדות פסיבית בלבד, המסקנה שמדובר על מלחמת אזרחים די מתבקשת.

אם אתה מתכוון למשהו אחר, יתכן שכדאי להחליף את המושגים שאתה משתמש בהם.

[שירשור מנוצל"ש ניצל"שתי]

אשרי המאמין. ונחתתי מהמערב התיכון. תבדוק איפה זה במפה.

למה הוא צריך לשרת שנה וארבע, כשכולם משרתים 3 שנים? כי תורתו אומנותו? זה הרי אנוכי לטעמך.

זה נכון שכשמישהו "משרת את המדינה" כולם עושים לו "פששש"

אבל תכל'ס זה מזיק לעם ישראל.

הם חושבים שזה לא מזיק

זה נתינת ליגטמציה למדינה ושותפות איתה.

אני רוצה להפיל את המדינה.

גם אם נתעלם מהיבט הדתי שודאי שצריך למרוד במלכות שהולכת נגד התורה.

אפילו מההיבט חילוני המדינה הפרה את צידה "בהסכם" ויש לתי את כל הזכות למרוד בה.

להרחבה ממליץ לך לקרוא את ספרו של הרב כהנא "ישראל"מהפכה או משאל עם".

שאין אנו מקיימים בגלל המדינה שלך.

וזה בלי להתייחס לכל האנשים שנהרגים.

ממליץ לך לעלות לשמיים לבקש סליחה משוכן מרומים.

בלי המדינה לא היית מקיים עוד מצוות.

וגם בכלל לא היית - כי האויבים מסביב היו גומרים עליך ח"ו ועל כל ה"חכמולוגים" כאן שמתענגים על הגנת המדינה כדי לכתוב נגדה.

אתם כמובן תקפצו גם כנגד זה. לא מתכוין אפילו לקרוא ובוודאי לא להגיב. בעיני זו תת-רמה, גם עם כל מיני "התחכמויות תורניות" כביכול.

אנשים שכאשר הם עושים שגיאות  מעוניינים כמובן שיראו את הטוב שבהם. אבל ב"מדינה" מחפשים את הרע איפה שרק אפשר. אולי "תסורו לבתי הקברות" (לרוב אין אפילו את זה) של כל קרבנות הגלות הארורה, ותבקשו סליחה מהקרבנות על כך שאינכם יודעים להעריך את מה שהם היו מאד רוצים שיהיה להם, עם כל השגיאות שאכן גם הן נעשו, וגם גבו קרבנות כואבים מאד.

ומספר האנשים שבמדינה הצילה בעצם קיומה, גדול בהרבה מכל מה שהיה ההיפך, בלי להקהות את הכאב גם על כך. זה לא שמשחקים כאן ב"תיאוריה" כאילו יש אפשרות או שיהיה משהו מושלם ברגע, או כאילו אין כלום.

ויישר כח ל"צוף" שכתבה משהו בשכל ישר.

אל תכניס למקימי המדינה מילים לפה. פתח את כתביהם ותראה מה באמת היו המטרות שלהם.

ותבקשי סליחה מכל קורבנות אוסלו, עסקת שליט, ביטול נוהל שכן, גירוש גוש קטיף, ושאר האסונות והעיוותים שמדינת ישראל הביאה עלינו וגבו אלפי קורבנות?

הבעיה היא לא רק בממשלה.

אני מניח שלמדת אזרחות, הבעיה היא בכל אחת מרהשויות המחוקקת,השופטת והמבצעת.

זה שגורשת או לא גורשת מגוש קטיף לא קשור לעניין.

צריך להילחם להפיל את השלטון הקיים.

מה בדיוק הדרך להפיל אותו ואיך לגרום שלא יהיה יותר גרוע זה דיון בפני עצמו.

דרך אגב, העניין עם הקנאים ששרפו את האסמים זה מחלוקת טקטית.

אבל בשונה ממדינת ישראל הוא לא מנע מישראל לקיים מצוות.

מי שכן באמת חז"ל נכנסים בו.

ואדרבה, הקונספט שלו מצויין.

בניגוד לדי"מ, אני לא רואה עניין בלהחריב את המדינה. הנקודה היא לגרום לציבור להתנתק ממנה, והקליפה תנשור מאליה.

ואם נדייק-הא בהא תליא.

כמה שהם רשעים אתה לא יכול לסמוך על זה וצריך לפעול להדגיש את רשעותם.

וגם את הרשויות האחרות אפשר לשנות בסופו של דבר בכלים דמוקרטיים, אם יש לך רוב מוצק ונחוש.

[ואני לא נכנס לשאלה האם המדינה כיום צדקת או מרשעת...].

במציאות של מדינת ישראל יש אפשרות לחסום מיעוט קטן - וזה מה שקורה לפעמים עם אחוז החסימה ועם מפלגת כך.

[אפשר לדון האם זה תואם את ערכי הדמוקרטיה או לא, אבל מעשית זה אפשרי].

יש גם אפשרות, שמיעוט שמחזיק בעמדת כח, יקבע דברים לרוב, כאשר הרוב לא נחוש בדעתו, או כשזה רוב קטן.

זה מה שקרה במקרים רבים עם מערכת המשפט, ומבחינה מסויימת גם עם קבוצות שלא החזיקו בעמדת כח שלטונית, אבל פעלו בנחישות [מימין ומשמאל].

לא חושב שכל זה עומד מול רוב מוצק ונחוש.

במחילה מספרי האזרחות, כאשר רוב גדול של העם יתמוך במדינה על פי התורה, כנראה גם בית המשפט העליון יראה אחרת, וחוץ מזה, גם אם ירצה לפסול, מסתבר שהוא יבין את מגבלות כוחו.

[אני לא נכנס לדיון על מה התורה דורשת, ועד כמה קיימת סתירה, הרב הרצוג האריך בחיפוש אופני היתר שהמדינה תוכל להתנהל ע"פ ההלכה, לכל הפחות באופן של דיעבד, תוך שמירה על המקובל מבחינה בינלאומית, יעויין בדבריו, ויעויין בשאר הספרים שנכתבו בנושאים אלו מכיוונים שונים, אני באמת לא בא לנקוט עמדה לגבי זה לכאן או לכאן אלא רק להעיר]

ההתפתחות צריכה היות בעם, ויהיה ביטוי בכנסת.

בהתחלה יכל להיות שהביטוי יהיה הרבה פחות מדוייק, של מפלגות פחות קרובות לתפיסה, ואח"כ הוא יהיה יותר מדוייק ויותר נרחב.

ייצוג פרלמנטרי מההתחלההיה יכול לסייע לגיבוש רוב בעם, אבל הוא לא הכרחי.

[אני אישית לא רואה ב'כך' את הדבר הקרוב ביותר למה שאני שואף, מה שאולי יכול להקל קצת את הדרך' אבל נראה לי שמה שאמרתי נכון גם אם אתה כן רואה ב'כך' את הדבר הכי קרוב למה שאתה שואף מהמפלגות שהיו עד היום.].

אחראי לכל הפינויים שבעקבותיהם המצב

הבטחוני הידרדר

אני ממליץ לך לסור לבית העלמין הצבאי הקרוב ולבקש סליחה מכל החיילים שמתו סתם...

לסרב פקודה.. לא?

אי אפשר לעשות חסד ודברים מועילים בלי להיות חלק ממדינת ישראל?

אני עושה ככל יכולתי (צריך להתחזק בזה..) להפיל אותה.

א.אני מנצל אותה כשאני יכול.

ב.אכן צריך לחיות איכשהוא ולכן אני נאלץ לשלם למדינה לפכמים (מע"מ,קנסות למינהם..)

אני מנצל את המדינה.

היא לוקחת ממני לא מעט כשאני יכול להוציא ממנה אין סיבה שאני לא יעשה את זה.

לא לגנוב מעשירים כסף כדי לתת לעניים. להשיב אלי את כספי שלי.

וכמובן בדרכים חוקיות ומקובלות של ניצול המערכת. לא ע"י שקר ומרמה. (זה מותר רק כשיש גזל ישיר, כגון בגירוש גוש קטיף וכדו')

זה "כללי המשחק" וגם "ביושר".

אל תדאגי הם ימשיכו לקחת.

זה שהם לוקחים זו עובדה.

אני אנסה להשאיר כמה שיותר אצלי ולהוציא מה שאני יכול.

המדינה מממנת תקנים, ובפועל השאלה היא איפה הבחורה נמצאת. יש מקומות בעייתיים מצד מרות, צניעות וכו'.

אישתי עשתה שירות לאומי במכון המקדש, ואני לא חושב שהיא תרמה בכך משהו למדינה, וגם לא הייתה קשורה אליה באיזשהו אופן, חוץ מדמי הכיס שהיא קיבלה כבת שירות לאומי, כספי הפיקדון, והטופס שהיא קיבלה בסוף שאולי נותן לה אי אלו הטבות ששמורות לחיילים ומשרתי ש"ל. ושים לב: הכל קבלה. לא נתינה. הנתינה היא לא למדינה אלא למגזר השלישי.

ובאמת אם מסיבות טכניות זה משתלם אז למה לא.

אבל ישנה גישה שלצערי פושה גם בציבורים ה"גבעוניים" שבנות בדווקא עושות שרות לאומי.

אני לא מצליח להבין את זה.

בת שתשיע שנה שלמה בחוזרים להר או נחלה תועיל הרבה יותר נלעם ישאל מלא מעט מהתקנים בשרות לאומי.

הבעיה בשרות לאומי זה ה"לאומי".

אפשר לעשות הרבה דברים לא תחת הכותרת נשל המדינה ובלי שום קשר אליה (ואם נדייק,אפילו ההפך להאבק בה) וחבל שהולכים לשרות לאומי שזה ממש בזבוז זמן ברוב מוחלט של המקרים וגם אם לא מתנגדים למדינה עדיף להתחיל ללמוד מוקדם כדי לפרנס ולא להיתקע בלימודים עם ילדים.

 בדיוק אתה קובע את העובדות האלה? אתה מכיר את המערכת של השירות ככ בפירוט?

זו טענה רגשית.

ולדעתי השכל הוא זה שצריך להכווין אותנו.

אבל עם אידאלים לא הולכים למכולת. לש"ל יש תקציבים, סמינריונים, שיעורים, מגורים, דמי כיס (או איך שלא מכנים אותם), וכן - גם מענק פיקדון ללימודים גבוהים והטבות מס וכו'.

חוזרים להר ונחלה פשוט צריכים להשיג תקנים...

ש"ל זה פשוט כוח עבודה זול. אבל אם כבר התנדבות במשהו שאתה מאמין בו - זה תנאים הרבה יותר נוחים.

א.  זאת אני שצודקת

ב. מה הקשר? זה שמסיבה מסוימת ניתן לי פטור (מוצדקת או לא מוצדקת , אם זה בריאותי , דתי וכו) זה ממש לא פוטר אותי מלשרת שנתיים בדיוק כמו כל אחת במדינה הזאת , ומהצד השני אין שום סיבה שאני לא אקבל את הזכויות וההטבות שמגיעות לי אחרי השירות . וברור שיהיו הוצאות . לצבא אין הוצאות על דברים כאלה?

ב."ניתן לך פטור" מי אמר שיש בכלל חובה?

כתבנו את אותה תגובה במילים אחרות..

עד שאת כותבת "לא פוטר אותי מלשרת שנתיים בדיוק כמו כל אחת במדינה הזאת" - תשאלי הפוך: מה מחייב אותך לשרת שנתיים כמו כל אחת במדינה הזאת (חוץ מהערביות. והחרדיות, ודתיות שלא עושות ש"ל. או שעושות רק שנה אחת. ושאר משתמטות ומקבלות פטורים למיניהם)?

ותראי את זה:

בכל אופן - מזתומרת ? זה לא ברור מאליו שאדם צריך למלא את החובות שלו כלפי מדינה שלו  שהוא חי בה וקיבל ומקבל ממנה ככ הרבה? 

הזכות הבסיסית ביותר (בהשקפה חילונית ומטולת דת ואמנה באלהים) לקיום של שלטון (שמגביל את חופש החרות שלך) היא שהשלטון מספק ביטחון.

השלטון מפר את חלקו בהסכם ולכןם אין לנו מחויבות אליו ויש לנו זכות למרוד בו.

כמובן שאנחנו מאמינים באלהים ותרתו ושלטון שהולך בניגוד לזה אין לו זכות קיום.

אז לבוא ולשרת אותו???

מה היא לוקחת לי? מע"מ, מכס, בלו, מס הכנסה, דמי בט"ל, גיוס חובה, ועוד הרבה דברים וחובות. היא גם מגרשת את אחים שלי מהבית, עוצרת את חברים שלי ומכניסה אותם לכלא, מכניסה לי כפייה חילונית ועוד.

מה היא נותנת לי בתמורה? בט"ל, קצבת ילדים, תקציבים שונים.

בתחשיב כולל - הייתי מוותר ברצון על החובות והזכויות. תשאירו את הכסף שלי אצלי, ותנו לי לדאוג לעצמי (לא לבד, אלא כקהילה) לצרכים שלי.

ועם משרה חלקית ושאר הזמן עבודה בארגנים הנ"ל היא גם מועילה הרבה יותר ואפילו תעשה יותר כסף מבש"ל

אני חושב שההטבות זו הסיבה היחידה לשרת.

את מאמינה באלהים?

כי המדינה לא.

ולא רק זה היא מונעת קיום מצוותיו.

חוץ מהערך הנוסף והמשמעותי שיש לבת שירות , עצם זה שיש בנות שירות (בכל תחום שהוא בין אם זה חינוך , הדרכה , משרדי וכו..) זה תורם למדינה עצמה בפועל מבחינה כלכלית! שהב"ש חוסכות למדינה כספים שמושקעים במקומות אחרים  וחוצמזה שאני חושבת שזה בדיוק הערך והרעיון של שירות לאומי אזרחי, שים לב אזרחי, הצבא שומר על העם והשירות בונה אותו מבפנים, בין אם זה בחינוך מיוחד, ילדים ונוער בסיכון, העמקת יהדות , הדרכות , שירות בתפוצות  והדרת , גרעינים בעיירות פיתוח וכו.. הערך הוא לא רק אם תרמתי למדינה אלא אנחנו ב"ה תורמות ותורמים לא פחות בכלל ואולי בעיקר לעם שיושב בו (וגם מחוץ אליו )

ובמוסדות שאלמלא הן - היה צורך בתקציב נוסף.

בעמותות כמו מכון המקדש, ללא ש"ל פשוט לא היה כלום. היו פשוט מעסיקים בנות בתשלום מלא (כפי שהם מעסיקים בוגרות בחוה"מ, כתגבורת לפעילות).

בכל מקרה, נשים צריכות לבנות את העם מבפנים ע"י הקמת משפחות והכשרה עצמית למקצוע, ולא לזרוק לפח שנים יקרות, כשהערך המוסף של ניצול השנים הללו לבניה עצמית והקמת משפחה - יהיה גבוה עשרות מונים.

גם גיוס חובה בכלל לא בטוח שזה כלכלי.

מוסד אבטלה איטלקית שעולה עשרות מליארדים

בג'וב יש הרבה מה לקצץ ועדיף לשלם.

אבל בשביל שאנשים יתגייסו לקרבי תצטרך לשלם להם טוב מאוד.

כשהג'וב יהיה יעיל כמו חברה פרטית, יהיה המון המון כסף מיותר לשלם לקרביים.

מעולם לא נתקלת בחייל מיותר או מיותר למחצה?

לא נתקלת בחיילים שעושים שבוע-שבוע?

כנראה היה לו מספיק חיילים.

מסתבר שהצבא לא כזה צריך.

לי יש מסמך רשמי שאומר את זה.

לא בגלל דעות, אלא דווקא מעשים..

הם לא עשו את זה.

כשהמשימות שלו יצריכו חיילים מסוגך, יקראו לך..

זה לא שגייסו לפי סדר א-ב, ועד שהגיעו לשם שלך הם כבר גמרו את המכסה שהיו צריכים.

למה הם השתמשו בסעיף בו הם השתמשו? לא יודע, יש לי השערות מסויימות,  אבל מכיוון שאני לא כ"כ מכיר את המערכת, הן עלולות להיות תלושות מהמציאות.

<<<<<כולם לכאן>>>>> - ארץ מולדת

יש להעיר, אגב, שהתשובה ניתנה לבחורה שהתלבטה על עניין פגישות עם בחורים שלא עשו צבא.

טוב, האמת שנרשמתי רק כדי להגיב... אני קוראת פה מדי פעם והאמת שאני מחבבת אותך, אתה נראה לי בנאדם חושב, בגלל זה מעניין אותי לשמוע יותר על הנושא, אם יש לך כוח ורצון.

אבהיר ואומר שמה שאתה כותב - שהמדינה לא דתית, ויש מצוות שאנו מנועים מלעשות בגלל זה וכו'- אני חושבת שזה דבר שכולם פה מצטערים עליו ומקווים שישתנה בהמשך, בע"ה ככל שנתקדם בגאולה. אבל מעניין אותי, מדוע הגישה היא שצריך להתנגד במקרה כזה? למה לא לנסות ולשנות, להשפיע ולהוסיף טוב במקום רק לקבול על הפחות טוב שיש?

נכון, הרבה אנשים לא שומרים מצוות, אבל זאת לא סיבה להתבדל מהם ולהתנגד. להיפך, לדעתי. ואהבת לרעך כמוך. (וסליחה אם לא הבנתי אותך נכון).

שאלה שנייה - אם חלילה לא תהיה מדינה, איך לדעתך נוכל לחיות בא"י? איך נגן על עצמנו מפני אויבינו, ואיך נוכל להתקיים תחת שלטון לא יהודי? עד שב"ה יש לנו מדינה ליהודים, ועוד בא"י, לא חבל לחזור אחורה?

מנסים לשנות ולהשפיע ולהוסיף טוב בעם ישראל, ועם זאת מתנגדים למדינה. לא שונאים את כל החילונים ח"ו. אדרבה, מנסים לקרב אותם בעבותות אהבה לאיתן התורה (כמובן, תוך שמירה על הריחוק הנצרך שלא להיות מושפעים לרעה). אבל יש כאלו שאותם אכן צריך לשנוא. יש את חוד החנית שמנסים בכל כוחם להשפיע רע, לגרש יהודים מביתם, לפגוע בשומרי תורה ומצוות, להרבות כפירה ופריצות, לפגוע בלימוד תורה, בא"י, בעם ישראל, להביא לכאן גויים ולבולל את עם ישראל. ולצערנו, המיעוט הזה, הרשעים הגמורים הללו - הם האוחזים במושכות השלטון במדינה כבר אי אלו שנים. ברור שיש עליות וירידות, אבל זו המציאות הכללית.

אין מטרה לחזור אחורה, אלא להתקדם קדימה, למדינה יהודית אמיתית עם שלטון יהודי אמיתי.

למרות שיש לי כיפה סרוגה ואני מאמין במדינה. לצערי לא זכיתי לעשות צבא.

הסיבה היא כי הייתי בסטטוס של תורתו אומנותו.

(בואו לא ניכנס למשבצת הזאת אם בחורי ישיבות שבאמת לומדים צריכים לעשות צבא או לא)

ברגע שנכנסתי לעולם השידוכים כל השדכנים שמו עלי איקס שחור וגדול ואמרו בליבם:

הוא חרדי, אפור או שואף להיות, או מה שתקראו לזה. אחד אפילו אמר בקול ולא בלב.

בינתיים כ"כ הרבה פוסלות על הצבא בלי לבדוק לגופו של עניין ולגופו של אדם.

לפעמים זה מאוד פוגע ומכאיב.

אני אומר לעצמי הישראליות כ"כ קשות אולי עדיף ללכת לכיוון האמריקאיות?

אני כרגע די בתמיהה ואין לי מושג לאן פני מועדות איני חרדי וגם איני קרוי בעיני ההמון דתי לאומי אם כן מה אני?

למה לנשים/גברים כ"כ איכפת מזה? ידוע לי שבהר המור או מרכז יש הרבה שעושים אפי' שלב ב' או בכלל לא מתגייסים א"כ מה אני שונה מהם?

תחשבו על זה חבר'ה באמת, אקווה שתצאו מהדיון עם מסר פנימי.

באמונה היהודית התורה היא זו שמגדילה את כוחו של עם ישראל. שמעתי פעם מרב אחד שמשרת במילואים כנהג דחפור: בשעה של עבודה הזזתי כמה טונות של עפר, אבל בשעה של לימוד תורה אני מזיז עולמות שלמים.

אם אדם מסוגל לשבת שנים רבות וללמוד תורה בהשקעה ובהתמדה, למה זה נחשב אגואיסטי? כמה כבר יש כאלו בציבור שומרי התו"מ? מי שלא מסוגל ללמוד- שיעשה צבא מתוקף חובתו, אבל למה להאשים את אלו שכן מסוגלים ללמוד?

השאלה חותרת להבין את המקום שממנו אתה חושב שלימוד תורה לא פועל משהו במציאות.

זה לא פועל כי אני משהו, אלא כי ה' נתן לי כוח עצום. זה לא ממני.

זו הארץ שלנו,אנו מצווים לחיות בה,לכבוש אותה להקים בה את בית הבחירה.

מה הקשר למדינה?

ארץ ישראל היא קדושה הרבה לפני שהרצל נולד.

מודים לה' על מה שיש, ויש הרבה. אבל לא מרככים ומייפים את המציאות.

מודים לה' על קיבוץ הגלויות, על ניסי הניצחון המלחמות, על הבניין הגשמי של הארץ וכו'. ומתפללים לה' שנזכה גם למדינה יהודית, צבא יהודי, בית מקדש, סנהדרין, נבואה, משיח. מתפללים שכשם שזכינו לאתחלתא דגאולה, כך נזכה לגאולה השלמה.

בימינו הטרופים אתה עוד תגלה בעגלא ובזמן קריב עד כמה אתה רווק מבוקש, על אף כל ה"סטטוס" הבעייתי (כביכול - וזה בעצם רק דמיונות)... סבלנות ויהיה בסדר... לגבי מוצא חוץ לארץ - פחות סביר שמי שעלתה עד לכאן בהקשר הדתי-לאומי או הציוני-דתי מקבלת בהבנה פטור מהשירות, לאור שטיפת המוח הטוטאלית שבעיניי ראיתי שם, כולל באותם ריכוזים של אורתודוכסיה לא-חסידית או לא-ישיבתית. אולם הגירה בעקבות שידוך אכן אפשרית, מול מי שאין לה להט מיוחד לעלייה או חיפוש אחר מסגרת שקשורה בישראל הרשמית (אבל נדרשת אנגלית מדוברת בביטחון ושוטפת לגמרי, ולא הגימגום הישראלי המביך, וזה פער שבדרך כלל מונע את זה מישראלים, כולל בקרב הציבור החרדי שאפשרות זו חסומה בפני חלק גדול מבניו, על-אף שהייתה מועילה לו מאוד). בקיצור ולסיכום, בלי עין הרע אתה נשמע נבון ומוכשר די הצורך כדי ללבוש את החליפה בבוא היום.

בס"ד..

ב"ה כאשר הציעו לי את בעלי אמרו לי שהוא עדיין לא עשה צבא. מכיוון שהוא מעדיף לשבת ללמוד תורה..

ברור שמלכתחילה העדפתי בחור שאחרי צבא כבר.

אבל בכ"מ החלטתי לצאת איתו מבלי לפסול אותו..

היום אנחנו נשואים ב"ה כבר שנתיים באושר רב עם ילדה.. וגם ביום שני הקרוב הוא מתגייס בע"ה לקרבי..

זה קשה. אבל זה שווה את זה...

לא כל אחת מסוגלת ובנויה לכך..

וברור לי שלא צריך לפסול בחורים או בחורות אם יש להם סיבות מוצדקות מדוע הם לא שירתו בצבא או בש"ל..

בסופו של דבר זה אינדיוידואלי...

בהצלחה לכולם...

מרוב גיבובי דיבורים, בעיקר מכותב אחד, כמעט שכחתי מהי השאלה.

אם השאלה כוונה לדעת מה אתה חושב על המדינה, ניחא, שאוכל לראות כותרת ולסגור כנגד כל הלעז וכפיות הטובה שבוטאה פה.

היות שהיתה שאלה רצינית לגבי פגישה עם בחור/בחורה שלא שרתו בצבא/ שרות לאומי, נראה לי שיש לדאוג להתיחס לשאלה, בלי לאלץ אותנו לקרוא את השיח ה"לא נעים" בלשון המעטה דלעיל.

                                        חומר למחשבה לשדרוג. (ח"ו לא לשלילה)

                                                                             שנזכה לאהבה אמיתית בינינו ולבניין ביהמ"ק בקרוב ממש!

מי שאמר לעולמו די,

יאמר לשאלות (ולתשובות האלו) - די.

כבר היו חרדים ששרתו בצבא (נחל חרדי- מוכר פה למישהו?) והיו דתי לאומי שלא שרתו כלל.

אלא-

יש 2 דרכים להגן ולתרום לעמ"י: דרך הצבא ודרך התורה.

אם הבחור באמת רציני ורוצה לשבת וללמוד- אז מה הבעיה? הוא הרי תורם לעמ"י. הוא לא 'משתמט'. מבחינתי זה לא מפריע.

אם הוא בחר בצבא, הלך למסגרת שתעזור לו לשמור על תורתו ושלא תעמיד אותו על בסיס קבוע במאבק בין אמונתו לתפקידו- אז גם אין שום בעיה.

ז"א-

השירות הצבאי או האי-שירות קשור לערכים. הוא פועל יוצא ממה שהבחור מאמין בו.

ואם זה מתאים לי- אז סבבה.

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הרבה אושר בריאות נחת ושה' יאיר לכם את הדרך יום יום בקלות ובאהבה

לכל עם ישראל בעז"ה

איזה מרגש

שמחה בשבילך על המסע הקצר שעברת (לפחות ממה ששיתפת)

מאחלת לך אושר ועושר עד בלי די🥂

שיחקת אותה.

יפה.

מוזמן להמשיך לתרום ולקבל בפורום (אף שזכית ואין לך הרבה נסיון😀).

אבל עם הבחור הנכון זה יתקלף ..

בעייני במינוס של רווקות מאוחרת זה שאתה יכול להיות הכי טהור בעולם

ואנרגיה או בחירות של אנשים אחרים .  תרצה או לא הם גורמות לך למגננות... במודע לא מודע

ולכאב /פחד .

ואני אשתמש במילה גרנדיוזית למרות שזה גם יכול להיות קטן מיני טראומה .

הראש זוכר הרגש זוכר .. וכל בחור משאיר איתו רגש / חוויה .

אני רק מחכה לרגע הזה שהוא יגיע ויקח ממני דאגות ופחדים שלא שלי.

זה כמובן דורש גם ממני לאפשר בקיצור זה באמת מסע / קריעת ים סוף .

אני חושב שגם לצעירים זה יהיה טוב שיהיה הגנות.

הגנות שומרות עלינו. לפעמים שאין לאנשים הגנות אז הם נפגעים ואין בזה שום אידיאל.

בשורות טובות אמן!

בתחילת ההיכרות הציפיות לרוב גם כך לא בשמיים, אז אני לא מפחד מנפילה מגובה.

אם נוצר קשר, הנפילה )אם תבוא) תהיה כנראה כואבת יותר, אבל כבר נוצר משהו, יש סיכוי, ולכן שווה לנסות להסיר מגננות כמה שאפשר, כדי לאפשר לקשר הזה להתפתח.

כמובן, צריך להיות איזשהו דירוג. לא להתחיל מיד לבדוק לאיזה בית ר כדאי לשלוח את הבן שלנו המתוק, אבל בהחלט יש מקום לבנות תמונה בראש שהיא-היא, מה שגם יחזק בעצמו את הקשר.

האם אני יודע לעשות את זה נכון?

שאלה גדולה.

נראה לי שבאמת עיקר העניין הוא להתחלת קשר, אבל גם אחרי שקשר מתקדם זה עדיין העיסוק.

חלק מעניין ההדרגה זה לא רק לא לקפוץ שלבים בטיל, אלא גם לדעת להתקדם ולא לעצור לגמרי, ולפעמים בקשר רציני יכולים להיות פנטזיות כאשר יש תקיעות בקשר. מתישהו תקיעות כזאת יכולה ליצור פנטזיות כאילו הכל טוב. אבל לא, צריך להתקדםםם

לפעמים הלב מרגיש משהו אחד והשכל מנמיך ציפיות כדי לא להתאכזב.

משתדלת לא לפתח ציפיות בתחילת כל קשר גם אם נראה שזה זה, אבל בסוף בתור בת אנוש כן מתאכזבת אם יש קשר משמעותי שנחתך מאיזושהי סיבה.

ואם כבר הזכרת את מסי, אני מחזיקה ממנו שלמרות שהוא אחד האנשים המפורסמים בתבל, הוא נשוי לחברת ילדות שלו כבר 18 שנה ולא מחליף בת זוג כמו גרביים.

זה פחות עניין של להוריד ציפיות או להגביר ציפיות.

אלא -

להתאים את הציפיות למציאות. המציאות שכרגע אני לא מכירה את הבחור ויש בו עוד צדדים שהוא יפתיע אותי בהם אם אני יכיר אותו.

כי אנשים הם עולם ומלואו, ואנשים הם מפתיעים, לטוב ולרע.

לכן הרבה פעמים פנטזיות שמנותקות מהמציאות עלולות לסתום את הסקרנות, וסקרנות זה בין הדברים הכי חשובים בהיכרות!

לכן, הצורך היחידי הוא להיות מציאותי. ובסדר אנחנו בני אדם אז כדאי לא להיות קשים לגבינו ביחס לכך.

המון מזל טוב אם הבנתי נכון

ודי עם השכל..לפעמים צריך לזרוק אותו מהחלון ופשוט להיזרק על השם בלי אנשי מקצוע ובלי מטפלים, אנחנו המטפלים הכי טובים של עצמנו.

קצת קשה לי שאם לא ה"תהליך" הזה אז יש מצב שזה היה מתפספס ושוב זה חוזר לעניין של השכל, לא צריך תהליכים זה מן חידוש של הדור שלנו-לא אומר לאף אחד איך לחיות, נותן עצה טובה לחיים. לפעמים כדאי לחיות בלי שכל.

תראי איזה דבר שגם הודעה כזאת משמחת שברוך השם זהו נגמר המרדף והצלחת להגיע לרגע המיוחל-במקום התרגשות וכיף ושמחה(שאני בטוח שאלו גם נמצאים אבל משום מה בחרת להאיר את הצד של היישוב הדעת והכל מחושב) יש מלא שכל ועצות ותהליכים. השכל הוא קר מאוד.

מזל טוב🎉🎊

תזרוק אתה את השכל מהחלון

ויהיו כאלה שישתמשו בשכל

מותר שזה יגרום לך לסלידה אבל אנשים שונים אחד מהשני ;)

ככה הקב"ה ברא בעולמו

למה? 

תזרוק ת'שכל ;)

אתה לא מתיר לי או אוסר עליי, שכחת את מקומך קצת אל תתבלבל.

השכל הוא מקום קר ויבש, שמנתק אותנו מאמונה, השכל מבורך כאשר הוא מקרב אותנו להשם, אבל כל הניתוחים והעצות והיועצים והעוזרות-כל אלו רק מרחיקים אותנו מהשם ומגבירים את כוחי ועוצם ידי והניסיון להבין הכל בשכל מדוקדק בצורה מדויקת ולדעת שהכל מסתדר לי בראש ןאם לא מסתדר לי בשכל המצומצם שלי אז אני לא פועל-וזו טעות חמורה שמקורה בגאווה ובאמונה שאני צריך לדעת ולהבין הכל ושהכל יסתדר לי כי אם משהו לא מסתדר לי קרוץ חומר שכמותי אז זה לא הגיוני, ואת זה השם לא אוהב.

גם אתה צריך לזרוק את השכל מהחלון ולדבוק בהשם ורצוי בהקדם.

ובנימה אופטימית זו

וכו'

לך מותר לאסור עלי להשתמש בשכל ולחייב אותי לקבל את דבריך הבלתי מעורערים, סליחה.

תודה רבה על מה שכתבת וששיתפת. כיף לקורא שזה לא מה השמיים וזה נעשה בדרך הטבע. באמת חשוב לזכור מה נכון לשתף פה ואיך.

בהחלט הוספת הרבה לפורום, ותודה על כך. מוזמנת להמשיך כמובן ;)

הרבה הצלחה שפע וברכת שמיים!!

מזל טוב גדול

שתזכו להקים בית נאמן בישראל

מלא באהבה שעבדו עליה קשה ומתוך זה היא יציבה ועמוקה

מזל טוב, הרבה שנים יחד בבריאות, שמחה, אהבה, רוגע ואושר, שהדרך שלכם יחד יהיה נעים, טוב ומלא בשמחה ואהבה

בהערכה גדולה!

התגובות שלך כאן הוסיפו נופך מלמד פה, תודה

ממש משמח!! ואני גם שותף להערכה על כל העצות ומה ששיתפת מאז שהצטרפת לפורום..

האמת שזה מסוג השיתופים שמציף לי הרבה שאלות אבל כפי שכתבת הוא כאן ... אז נראלי לא שייך לשאול..

אז נשארו רק השטויות.

משהו שולי - חח אי אפשר היה לנסח בהודעה את ההחלטה להתארס בצורה קצת יותר ברורה ומפורשת.. זה היה כתוב בכזאת רצינות...

משהו שולי × 2

אם הוא מהפורום לא תגלו לנו במי מדובר? ( זה לא אמור לחשוף אותו לא? הוא ישאר אנונימי גם כך)

בכל מקרה אם אתה פה אז מזל טוב גם לך..😃😀😁

מזל טוב ענקי!

שתזכו לבנות בניין עדי עד בשמחה ובאהבת עולם ❤️

איזה טוב ה' ❤️🏠🩷

תודה על השיתוף הכנה

מלמד דברים חשובים..

שתזכו לבנין עדי עד!

הוספת לפורום בתובנות שלך. נשמח לשמוע עוד..

אהבתי את מה שכתבת מאוד. משהו מאוד טבעי, שבטבע הטבע- לא מושלם. (וכמובן שגם מה שאינו מושלם, עדיין יכול להיות שלם)

ואהבתי שכתבת בצורה הזו כשאת יודעת שהוא כאן.

איזו כנות יש ביניכם! כמה אמת.

ואיזה כיף שאפשר להגיד דברים כאלו בלי לפקפק בהחלטה המשותפת להינשא. מדהימים.

ולא כתבת באופן ישיר אז גם לא אשאל, רק אביע משאלה שאת גם *שמחה* בבחירתך ושלמה איתה.

שיהא בניין עדי עד. בית של אמת, צמיחה ואמונה.

מזל טוב 

נשמע ששניכם מיוחדים.

איזה יופי

יש למה שכתבת רוח נעימה.

של יישוב הדעת.

מסדר את הראש

זה יכול לעזור לך הרבה.

האתגרים המשמעותיים של החיים עוד לפנייך,

ופה את יכולה למצוא פינה חמה לפרוק

הרבה אושר ועושר!

לך מתאים לשאר

כל אחד צריך לקרוא את מה שכתבת ולשאול את עצמו איפה זה פגש אותו

ולא אז אולי אני צריך ללכת על זה .

זו לא המסקנה הנכונה עבור כולם וגם את זה צריך להגיד בקול .

אני חושבת שאפשר ללמוד מהתהליך הזה שלכל אחד יש את התהליך המאפיין אותו .

ישר כוח על הניסיון והרצון ללמידה העמקה ורצון להבין מה הכי נכון לי ..מבלי לאבד את עצמך

בלי קשר לתוצאה

תודה על השיתוף 

קשר שמבוסס על כנות, הוא קשר מושלם!

כך האהבה תתפתח, לאט לאט והכי בטוח שיש.

בהצלחה רבה!!

מזל טוב!!!

היית ממליצה לבוא מנקודת מבט כזאת גם לבת 20?

לכל המברכים, ועל המילים החמות שכתבתם.

אנסה להתייחס לדברים שנכתבו:

@שפלות רוח

תיארתי את התהליך שאני עברתי. זו אני, זו האישיות שלי, זו צורת ההתמודדות שלי עם העולם. לזרוק את השכל זה לא הדרך שמתאימה לי...

@דג כחול

הוא מוסר שאתה מוזמן לשאול, והוא יבחר אם לענות (או שהשאלות מכוונות אליי?)

הוא לא כ"כ פעיל בפורום הזה, וביקשתי ממנו לא להזדהות בניק שלו (כי הוא לא כ"כ אנונימי).

@מרגול

כנ"ל - אם תשאלי משהו ספציפית, אולי הוא ירצה\יהיה מוכן לשתף.

@הפי

מסכימה לחלוטין. אין דרך אחת נכונה. זה לא שרק אם רואים כוכבים נוצצים בדייט הראשון יהיה לכם זוגיות מוצלחת. החיים הרבה יותר מורכבים מזה, וכל אחד צריך למצוא את הדרך שלו, את הנתיב שלו בעולם. 

רק משום מה אנחנו שומעים בד"כ את הבשורה הטובה של הסוף, ולא שומעים על הדרך שהובילה לשם, על הקשיים והאתגרים וההתמודדיות בדרך, ואולי יש כאלה שמדמיינים איך שאצל אחרים הכל מושלם ורק אצלם שום דבר לא עובד, הדייטים לא מתקדמים וכו'.

אז ניסיתי לצייר קצת מהתמונה והדרך שלי..

@פתית שלג

בעיניי, זה לא קשור לגיל, זה קשור לאופי, למבנה האישיות, לצורה שבה מקבלים החלטות, לכלים שאיתם מתמודדים עם אתגרים.

מהניק שלך למשל…

שאלתי לארוס שלך:

איך היו התחושות שלך בתחילת הקשר? דומות לשלה או שיותר ניצוצות והתלהבות?

ובהמשך לכך- איך זה היה לך כשלראשונה שמעת אודות תחושותיה בתחילת הקשר?

ולשניכם- האם כרגע, כשאתם אחרי הבחירה אחד בשניה, ועוד לפני החתונה עצמה (או קצת אחרי, מניחה שטרי יחסית…), אתם מרגישים איזושהי התלהבות בפנים לקראת העתיד המשותף? או ציפייה, או כל רגש דולק אחר תנסחו זאת כפי שתרצו.

מזל טוב!