באיזשהו שלב מכירים גם חסרונות ולא ידעתי איך להתייחס אליהם.. ועוד כל מיני התלבטויות והסתבכויות.. אבל תכלס' היה לנו כיף ביחד ממש... אבל אומרים שהקשר משתנה אחרי החתונה אז אי אפשר לסמוך רק על זה, לא?...

גם אני לא מושלמת.. וגם לי יש בעיות במידות... אז איך אני יודעת מתי זה כבר להגדיר בן אדם עם מידות לא טובות שלא כדאי להתחתן איתו ומתי זה משהו שאפשר לחיות איתו ולהתקדם ביחד?

להגיע למסקנות למען האמת.. אבל זה ממש כף הקלע!

או בזכותכם?.. סתם.. אבל אני צריכה לחשוב על זה ברצינות.. הגיוני שרוב הענין זה פחד וכל ההסתבכות נובעת ממנו...

 הוא יודע על מה הוא צריך לעבוד והוא מוכן להשקיע... אבל גם ההורים שלי.... מה עושים עם חוסר תמיכה מההורים??????? וגם זה מפחיד... אם אני אלך על זה ואח"כ יגלה שכל החסרונות שהחשבתי לקטנים הם בעצם גדולים?...

את על המידות שלך תצטרכי לעבוד לא משנה עם מי התחתנת.

הקב"ה יפגיש אותך עם מי שיגרום לך לעשות את זה..

אין אדם מושלם. לכל אחד שתפגשי יהיו חסרונות. אם יש רצון להתקדם ולהשתפר- זה מספיק.

בהצלחה!

ואין באמת סיבה מהותית לפרידה, זה לא דברים שמפריעים לך ספציפית בבחור הזה

אלא באופן כללי

בסופו של דבר לכל אחד יש חסרונות, וההתלבטויות זה לאוו דווקא בגלל שלא מתאים

וזה שהקשר משתנה אחרי החתונה זה עם כל אחד, זה לא קשור דווקא אליו

אז מה נעשה? לא נתחתן?

פחד או דברים אמיתיים שצריך לחתוך עליהם? הלוואי שהייתי יודעת לענות על זה.. זה היה פותר הכל.. (כמעט, בע"ה)

במצב שכבר מכירים אישית את הבן אדם, ובמקרה הזה אחרי חצי שנה. זה כבר לא כזה פשוט כי יש רגש. (אני מניח..)

לכן, דעתי, על דרך הכלל לא ספציפי למקרה שלך, היא לחכות תקופה מסויימת בה צריך לשכוח, עד כמה שניתן, מהרגש הזה ולבחון דברים בצורה אובייקטיבית.

כי עם הרגש, פתאום הכל מסתדר והכל יהיה טוב ואפשר לעשות הכל. אבל לא כך הם פני הדברים בדר"כ. במיוחד במקרים של זוגיות, חשוב לנתק את הרגש במצב של החלטות כאלו ולבחון דברים בצורה חכמה ואובייקטיבית ולא רגשנית.

זה קשה אני יודע. אבל עדיף לעבוד קשה עכשיו ולא להכנס לסרטים אח"כ.

חודש וחצי זאת תקופה לא קצרה אבל לא תמיד זה מספיק, זה תלוי בבן אדם, במקרה הזה בך כמובן. אם את חושבת שאת יכולה להגיע להחלטה בהירה שלא מושפעת מרגש אז חזק וברוך.

נ.ב.

כמובן שהרגש חשוב בזוגויות התכוונתי שבמקרים של החלטות קשות כמו להתחיל קשר, לסיים וכו' כדאי לעבוד עם השכל. זה די הגיוני אני חושב.

ככה לדעתי צריך להתנהל כשמציעים למישהו שידוך. קודם כל, לשמוע נתונים יבשים - איפה היא/הוא למד/ה, מה היא/הוא עש(ת)ה בחיים, מה המצב מבחינת דת וכו'. ואחרי שהכל מתאים רק אז לראות תמונה או להפגש.

בע"ה בהצלחה

בהתחלה הבנתי שהוא מחכה.. אבל אני בטוחה כמעט ב100 אחוז שהוא המשיך.. אני מקוה שהוא לא מחכה! מה שחסר לי זה שהוא יחכה וישאר רווק בגללי ח"ו

דווקא בגלל שאת חתכת ובראש שלך יש סיכוי שתחזרו (כלומר שזה תלוי אך ורק בך) - קשה לעבור הלאה...

הפתרון הכי טוב זה לחזור אליו ולחכות שהוא יחתוך...

לדעתי שווה לחזור ולנסות שוב.

אני אומרת זאת לאור מקרה של חברה שלי שנפגשה עם בחור (תקופה לא קצרה) בסוף הורידה.

ניסתה לצאת אח''כ עם עוד, וכל הזמן אמרה לי: אני לא מצליחה להתנתק, הוא כל הזמן בראש שלי.

קיצור, אחרי חודשיים חזרו והתארסו.  (התחתנו ממש לא מזמן )

מעידים על סיכון לבעל מכה.. קצת הגזמתי אבל אין לי ניסיון, הוא הראשון שלי... איך יודעים?

אני מתה עליו אבל מפחדת... זו החלטה גדולה מדי בשבילי...

אחרי זה נעבור לשלב הבא והוא אהבה

סתם.

למה נדמה לך שיש סיכון כזה?

בנות - לא להכנס לסרט מכל דבר קטן שיכול להעיד דברים כאלה, לפעמיים אין שייכות וקשר בכלל

אפשר במחשבות לרחף ולהגיע לדברים מאוד מאוד מוזרים ולא קשורים

חחחח איי..כן כזה אני

אבל זה לא מה שאני רוצה להגיד לך .

אני אומר..רגע מה בכלל השאלה..

אה כן (קראתי שוב את ההודעה בהתחלה)

תראי בעיקרון , אם הלב שלך אומר שכן תלכי עם זה במיוחד שאין שום דבר אחר שמפריע לך..

חוץ מהסיכון שדיברת עליו ולא הסברת ממה את מפחדת .. (?)

חח נראלך

נו אז אולי תגידי לי מה הנורה האדומה? אני גם רוצה לפחד

אם את לא רוצה שיזהו או משהו את יכולה גם בפרטי..

בפחדים - כך אי אפשר לזוז.

ממה שאת כותבת כאן, אי אפשר להבין כלום. מה פתאום לחשוד במישהו שהוא יהיה "מכה".. צריך סיבה טובה לדבר כזה.

"פתאום לא הסתדר לך עם איך שדמיינת את בעלך חיצונית"... ו"באיזשהו שלב גילית גם חסרונות".. זה הכל "באויר". אי אפשר להבין באמת במה מדובר.

כדאי לך להתייעץ עם מישהי מבוגרת יותר, אחראית, מיושבת, שמכירה אותך היטב - ולעשות קצת סדר בראש.

[ולצאת חצי שנה כדי להיות בשלב כזה, נראה קצת מוגזם...]

זה הכל שטויות אי אפשר לדעת דבר כזה

רק במקרים קיצוניים . ואוי ואבוי אם בנות יתחילו לחשוב שכל שטות מעידה על בעל מכה בעתיד

עד אז קחי את הזמן ותוצאי מהראש את המחשבות זה רק יכול לסבך אותך

לא כל דבר מעיד משהו שלילי , תתייעצי עם מישהי מובגרת יותר כמו שכתב ד. עם ניסיון

אם תגדירי את הבעיה זה יהיה ברור יותר , זה בעיה כללית אצלך או שזה רק עם הבחור הזה?

ברור שבסופו של דבר את המשודכת ואת תחליטי עם מי ללכת לחופה ,

וכן לפעמיים את צריכה לסמוך רק על עצמך .

פתחת את השרשור בישביל שננסה לעזור לך , את לא מביאה לנו שום אינדיקציה למה שמפריע לך .

אם זה המחשבה על הפחד מבעל מכה ואגרסיבי אז תתני לנו להבין איך הגעת לפחד הזה

אין אנשים מושלמים , ולכן אין לך מה לפחוד אם פה ושם את רואה איזה מידה לא הכי מתוקנת ,

זה לגמרי לא אמור להעיד שום דבר על האדם עצמו . חבל להפסיד קשר שהלב רוצה בגלל מחשבות שווא

אז הכי טוב שאין "מדד". אין ענין להשוות לאחרים. צריכה ראות אם טוב לך, בישוב הדעת.

ב. הורים - צריך לברר למה. הם ראו משהו שאת לא הבחנת? הורים לא מחליטים עבורך, אבל מן הסתם רוצים טובתך - צריך לבדוק מה הנימוק.

ג. אופי הפוך - זה יכול להיות בעיה. צריך לבדוק האם זה "משלים" ומשמח, או מפריע.

ד. "התנהגויות" - קודם כל לבדוק אם הן מפריעות לך. בלי פרשנויות ובלי "נורות". אם לא מפריע במיוחד, אז יש מקום לשאול מישהו ליתר ביטחון.

ה. "מראה חיצוני", צריך לבדוק כמה מפריע. לא רק "ברגע החלטה", ולא רק לפי "הדמיון".

ו. מראה על רצינות. זה לא תלוי רק באדם הזה. תבדקי אם את בשלה לנישואין. גיל/שלב בחיים. אם כן - אז כמו כל אחת. זה מאד מצוי. מתגברים.

ו"קשר זורם", אם זה לא סתם קלות-ראש, אלא קישור של אישיות לאישיות בנחת - זה לא דבר בטל..

תחליטי טוב. בהצלחה.

אבל צריך להבחין בין אם מדובר בפחדים בעלמא - שאת חושבת שהיו לגבי כל מי שהיית מכירה - לבין דברים קונקרטיים ביחס אליו.

אם מרגישים טוב זה עם זה (לא רק בגלל שזה הראשון שיצאת איתו ואת מתלהבת מעצם הענין), רואים לפי הנתונים האובייקטיביים - שאיפות, מידות, התחשבות וכד' - שיש התאמה, אז זה כבר משהו חיובי.

אח"כ, אם יש דברים ספציפיים שמפריעים - צריך לבדוק האם הם באמת מפריעים, או שוב סתם "פחדים" ("בעצם אולי זה לא המראה החיצוני שרציתי..").  וצריך לבדוק, האם הם מפריעים לך סובייקטיבית, שאת זה את צריכה להחליט, מה משמעותי לך באמת; או שאת רק חושבת אולי זה "מראה על משהו" - שזה נושא שאפשר לשאול מבוגרים יותר ומנוסים.

את בעצם רוצה (בבטן בפנים) שמישהו יבטיח לך שיהיה לך טוב איתו.

ואי אפשר להבטיח דבר כזה. שניכם בני אדם, עם בחירה חופשית, ויכולים בכל רגע לבחור איך להתנהג.

כמה שתלכי לאלף יועצים, אין אחד (רציני) שיבטיח לך שיהיה בסדר. (אם יהיה מישהו כזה, תיזהרי ממנו).

אז מה?

יש ביטחון. 

ביטחון מבוסס על מה שראית, שהכרת, ששמעת על הבנאדם, איך שאת מכירה אותו. על סמך זה את יכולה לתת בו אמון שהוא יהיה בסדר. אין הבטחה, אבל יש אמון, יש ביטחון בטוב של השני. 

(להבדיל- ביטחון בה'. זה לא שה' מבטיח לך שהכל יהיה לך סבבה בחיים. את בוטחת בה' שהכל לטובה, שיש פה רצון טוב בסיסי כלפייך, כלפי העולם.)

אז זו השאלה. יש לך בטחון בו?

אני חושבת שממש כדאי לבדוק ברצינות למה ההורים שלך מתנגדים.

וחוץ מזה- ייעוץ. יעזור לך להבין מה את באמת מפחדת לאבד, והאם שווה לך להפסיד את הבחור הזה כדי לא לאבד אותו.

אם את רוצה פרטים על ייעוץ כזה אני פה בפרטי.

בהצלחה!

שאלה למחשבה.. 

תודה רבה!

אז אין לך מה לחשוש

• שיהיה גבוה, אבל לא שחצן.

• חתיך, אבל שלא יידע שהוא חתיך.

• חכם, אבל שלא יתקן אותי.

• עשיר, אבל שיהיה עניו.

• תורני, אבל שלא יהיה "כבד".

• קליל, אבל רציני.

• מצחיק, אבל שידע מתי להפסיק.

• רגיש, אבל גברי.

• גברי, אבל מחובר לרגשות.

• ספונטני, אבל מתכנן הכול מראש.

• כריזמטי, אבל צנוע.

• מנהיג, אבל שייתן לי להוביל.

• אוהב לטייל, אבל גם אוהב להישאר בבית.

• ספורטאי, אבל שלא יהיה מכור לחדר כושר.

• בשל רגשית, אבל עם נשמה של ילד.

• חברותי, אבל שלא יהיו לו יותר מדי חברות.

• שיהיה לו תואר.

• רצוי שניים.

• ועדיף שגם יעשה מילואים בלי להתלונן.

• שיהיה לו עסק מצליח או עבודה בהייטק.

• אבל שיסיים לעבוד בארבע כדי להיות עם הילדים.

• שיאהב ילדים.

• אבל שלא ייתן להם מסכים.

• שידע לבשל.

• ושלא יעשה מזה עניין.

• שיקום מוקדם לתפילה.

• אבל גם יישאר ער לדייט עד חצות.

• שילמד דף יומי.

• וגם שיספיק לקרוא ספרי פסיכולוגיה.

• שיהיה מחובר לרב.

• אבל שיחשוב בעצמו.

• שידע לרקוד.

• אבל לא יותר טוב ממני.

• שיאהב מוזיקה.

• אבל שלא ישמיע טראנסים באוטו.

• שיהיה כריש במשא ומתן.

• אבל עדין איתי.

• שיזכור כל תאריך חשוב.

• בלי שאני אזכיר.

• שידע להחליף גלגל.

• לתקן ברז.

• להרכיב איקאה.

• להבין במשכנתאות.

• להשקיע בבורסה.

• ולהוציא את הזבל בלי לבקש.

• שיהיה עמוק.

• אבל גם זורם.

• שידע להכיל.

• אבל גם להציב גבולות.

• שיכבד את ההורים שלי.

• ויאהב את האחים שלי.

• ויצחק מהבדיחות של אבא שלי.

• שיהיה בן 29.

• עם ניסיון החיים של בן 45.

• והאנרגיות של בן 23.

• בלי מטענים.

• בלי אקסיות.

• בלי דרמות.

• ועם אינטליגנציה רגשית של מטפל זוגי.

• וכמובן... כימיה. כי אם אין כימיה — כל השאר לא משנה.

מזכיר לי את השיר הנחמד הזה (באנגלית)

וכמובן ג'נרטתי את המקבילה לגברים (חלק חמודים, חלק קצת פספס והייתי עורכת יותר)

שתהיה צנועה, אבל נראית כמו דוגמנית.

תורנית ומשכילה, אבל שאין לה ידע הלכתי יותר ממני.

חכמה ושנונה, אבל שלא תנצח אותי בוויכוח.

זורמת וקלילה, אבל שתקפיד על קלה כבחמורה.

שתפרגן לי מול החברים, אבל שלא תגרום לזה להיראות כאילו היא מחנכת אותי.

נשית וענוגה, אבל שתדע להרים ספות כשמנקים לפסח.

דעתנית ומבינה, אבל שתיתן לי להרגיש הראש בבית.

עצמאית, אבל שתחכה להחלטה שלי.

שתרצה לפרנס את לימוד התורה שלי, וחס וחלילה לא שתפתח קריירה.

שתעשה תואר פרקטי.

עדיף בהוראה או חינוך מיוחד.

אבל שתרוויח כמו בהייטק כדי לשלם שכר לימוד לישיבות.

שתעבוד חצי משרה.

כדי שתהיה בבית כשאני חוזר מסדר ערב.

שתאהב ילדים.

שתגדל שבט של שמונה ילדים.

אבל שלא תיראה עייפה לעולם.

שתדע לבשל כמו אמא שלי.

ושלא תשתמש באבקת מרק.

שתכין חלות כמו במאפייה.

ותלמד את כל הסגולות להפרשת חלה.

שתאהב אורחים בשבת.

ותארח 15 חברים מהישיבה בהתראה של שעה.

ותשמח לשטוף את כל הכלים במוצאי שבת בלי להזעיק אותי.

שתהיה מחוברת לרבנית שלה לתמיכה רגשית.

אבל שתסכים עם הרב שלי בכל נושא.

שיהיו לה אידאלים לתמוך בחצי שנה רצוף מילואים.

אבל שלא תדרוש ממני לגור בגבעה.

שתדע לשיר זמירות שבת.

אבל שלא תשמיע קול ליד חברים שלי.

שתאהב מוזיקה יהודית עמוקה.

אבל שלא תביא לי שירי קרליבך של שלוש שעות.

שתעשה ספורט ותשמור על כושר.

אבל בצניעות ובלי לעשות מזה עניין.

שתדע לנהוג בצורה בטוחה.

אבל שתיתן לי לנהוג תמיד.

שתדע לקפל את הציצית היטב בלי שהפתילים יסתבכו בכביסה.

ותגהץ לי את החולצות הלבנות בלי קמט אחד.

שתהיה עמוקה מחשבתית.

אבל שתסתפק בוורטים פשוטים על הפרשה.

שתדע להכיל את הספקות שלי.

אבל שתהיה יציבה כמו סלע אמוני.

שתכבד את ההורים שלי.

ותאהב את השטויות של אחים שלי.

ותצחק מהווארטים הנאמרים בשולחן שבת של אבא שלי.

שתהיה בת 21.

עם בגרות נפשית של בת 50.

והמראה הרענן של בת 16.

בלי היסטוריה של דייטים.

בלי חפירות של 'לאן הקשר הולך' - שפשוט תזרום עד האירוסים.

ועם יכולת הקשבה של פסיכולוגית קלינית אחרי יום עבודה.

וכמובן... שיהיה ענווה ופשטות. כי אם אין פשטות — איפה כל התורניות?

עכשיו הגעתי לבית אז אני יותר מיושב. שניה רגע עוצר כי נשרף לי האוכל.

אוקי שומעים? אז בקיצור, עכשיו אני פתאום קולט את הפספוס. היא היתה עם האח שלה (בנינו זה הבן שלה אבל אני מעדיף לחשוב שהיא לא נשואה)

קיצר זרקה לו פירגונים בקול .. "מלך מלך!" אני סתם הסתובבתי. נראה לי היא חצי התפדחה למרות שהיא לא מהמתפדחות. אולי מהמפדחות זה כן. בקיצור....

מה רציתי להגיד, חשבו על הסיטואציה שאני מסתובב ואומר לה "יותר ממני?..." מה לדעתכם היתה התגובה שלה? אני אומר הייתה מבקשת את המספר לא שאני משוויץ עכשיו או משהו.

סתם טוב אני רואה שאני שוב מדרדר לכן נעצור כאן. יש למישהו משהו להוסיף?

זה בסדר אתה גם ככה מדבר לעצמך אין מה להוסיף . אוקי... הבנתי.

אני הולך.

🤣🤣🤣

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם