באיזשהו שלב מכירים גם חסרונות ולא ידעתי איך להתייחס אליהם.. ועוד כל מיני התלבטויות והסתבכויות.. אבל תכלס' היה לנו כיף ביחד ממש... אבל אומרים שהקשר משתנה אחרי החתונה אז אי אפשר לסמוך רק על זה, לא?...

גם אני לא מושלמת.. וגם לי יש בעיות במידות... אז איך אני יודעת מתי זה כבר להגדיר בן אדם עם מידות לא טובות שלא כדאי להתחתן איתו ומתי זה משהו שאפשר לחיות איתו ולהתקדם ביחד?

להגיע למסקנות למען האמת.. אבל זה ממש כף הקלע!

או בזכותכם?.. סתם.. אבל אני צריכה לחשוב על זה ברצינות.. הגיוני שרוב הענין זה פחד וכל ההסתבכות נובעת ממנו...

 הוא יודע על מה הוא צריך לעבוד והוא מוכן להשקיע... אבל גם ההורים שלי.... מה עושים עם חוסר תמיכה מההורים??????? וגם זה מפחיד... אם אני אלך על זה ואח"כ יגלה שכל החסרונות שהחשבתי לקטנים הם בעצם גדולים?...

את על המידות שלך תצטרכי לעבוד לא משנה עם מי התחתנת.

הקב"ה יפגיש אותך עם מי שיגרום לך לעשות את זה..

אין אדם מושלם. לכל אחד שתפגשי יהיו חסרונות. אם יש רצון להתקדם ולהשתפר- זה מספיק.

בהצלחה!

ואין באמת סיבה מהותית לפרידה, זה לא דברים שמפריעים לך ספציפית בבחור הזה

אלא באופן כללי

בסופו של דבר לכל אחד יש חסרונות, וההתלבטויות זה לאוו דווקא בגלל שלא מתאים

וזה שהקשר משתנה אחרי החתונה זה עם כל אחד, זה לא קשור דווקא אליו

אז מה נעשה? לא נתחתן?

פחד או דברים אמיתיים שצריך לחתוך עליהם? הלוואי שהייתי יודעת לענות על זה.. זה היה פותר הכל.. (כמעט, בע"ה)

במצב שכבר מכירים אישית את הבן אדם, ובמקרה הזה אחרי חצי שנה. זה כבר לא כזה פשוט כי יש רגש. (אני מניח..)

לכן, דעתי, על דרך הכלל לא ספציפי למקרה שלך, היא לחכות תקופה מסויימת בה צריך לשכוח, עד כמה שניתן, מהרגש הזה ולבחון דברים בצורה אובייקטיבית.

כי עם הרגש, פתאום הכל מסתדר והכל יהיה טוב ואפשר לעשות הכל. אבל לא כך הם פני הדברים בדר"כ. במיוחד במקרים של זוגיות, חשוב לנתק את הרגש במצב של החלטות כאלו ולבחון דברים בצורה חכמה ואובייקטיבית ולא רגשנית.

זה קשה אני יודע. אבל עדיף לעבוד קשה עכשיו ולא להכנס לסרטים אח"כ.

חודש וחצי זאת תקופה לא קצרה אבל לא תמיד זה מספיק, זה תלוי בבן אדם, במקרה הזה בך כמובן. אם את חושבת שאת יכולה להגיע להחלטה בהירה שלא מושפעת מרגש אז חזק וברוך.

נ.ב.

כמובן שהרגש חשוב בזוגויות התכוונתי שבמקרים של החלטות קשות כמו להתחיל קשר, לסיים וכו' כדאי לעבוד עם השכל. זה די הגיוני אני חושב.

ככה לדעתי צריך להתנהל כשמציעים למישהו שידוך. קודם כל, לשמוע נתונים יבשים - איפה היא/הוא למד/ה, מה היא/הוא עש(ת)ה בחיים, מה המצב מבחינת דת וכו'. ואחרי שהכל מתאים רק אז לראות תמונה או להפגש.

בע"ה בהצלחה

בהתחלה הבנתי שהוא מחכה.. אבל אני בטוחה כמעט ב100 אחוז שהוא המשיך.. אני מקוה שהוא לא מחכה! מה שחסר לי זה שהוא יחכה וישאר רווק בגללי ח"ו

דווקא בגלל שאת חתכת ובראש שלך יש סיכוי שתחזרו (כלומר שזה תלוי אך ורק בך) - קשה לעבור הלאה...

הפתרון הכי טוב זה לחזור אליו ולחכות שהוא יחתוך...

לדעתי שווה לחזור ולנסות שוב.

אני אומרת זאת לאור מקרה של חברה שלי שנפגשה עם בחור (תקופה לא קצרה) בסוף הורידה.

ניסתה לצאת אח''כ עם עוד, וכל הזמן אמרה לי: אני לא מצליחה להתנתק, הוא כל הזמן בראש שלי.

קיצור, אחרי חודשיים חזרו והתארסו.  (התחתנו ממש לא מזמן )

מעידים על סיכון לבעל מכה.. קצת הגזמתי אבל אין לי ניסיון, הוא הראשון שלי... איך יודעים?

אני מתה עליו אבל מפחדת... זו החלטה גדולה מדי בשבילי...

אחרי זה נעבור לשלב הבא והוא אהבה

סתם.

למה נדמה לך שיש סיכון כזה?

בנות - לא להכנס לסרט מכל דבר קטן שיכול להעיד דברים כאלה, לפעמיים אין שייכות וקשר בכלל

אפשר במחשבות לרחף ולהגיע לדברים מאוד מאוד מוזרים ולא קשורים

חחחח איי..כן כזה אני

אבל זה לא מה שאני רוצה להגיד לך .

אני אומר..רגע מה בכלל השאלה..

אה כן (קראתי שוב את ההודעה בהתחלה)

תראי בעיקרון , אם הלב שלך אומר שכן תלכי עם זה במיוחד שאין שום דבר אחר שמפריע לך..

חוץ מהסיכון שדיברת עליו ולא הסברת ממה את מפחדת .. (?)

חח נראלך

נו אז אולי תגידי לי מה הנורה האדומה? אני גם רוצה לפחד

אם את לא רוצה שיזהו או משהו את יכולה גם בפרטי..

בפחדים - כך אי אפשר לזוז.

ממה שאת כותבת כאן, אי אפשר להבין כלום. מה פתאום לחשוד במישהו שהוא יהיה "מכה".. צריך סיבה טובה לדבר כזה.

"פתאום לא הסתדר לך עם איך שדמיינת את בעלך חיצונית"... ו"באיזשהו שלב גילית גם חסרונות".. זה הכל "באויר". אי אפשר להבין באמת במה מדובר.

כדאי לך להתייעץ עם מישהי מבוגרת יותר, אחראית, מיושבת, שמכירה אותך היטב - ולעשות קצת סדר בראש.

[ולצאת חצי שנה כדי להיות בשלב כזה, נראה קצת מוגזם...]

זה הכל שטויות אי אפשר לדעת דבר כזה

רק במקרים קיצוניים . ואוי ואבוי אם בנות יתחילו לחשוב שכל שטות מעידה על בעל מכה בעתיד

עד אז קחי את הזמן ותוצאי מהראש את המחשבות זה רק יכול לסבך אותך

לא כל דבר מעיד משהו שלילי , תתייעצי עם מישהי מובגרת יותר כמו שכתב ד. עם ניסיון

אם תגדירי את הבעיה זה יהיה ברור יותר , זה בעיה כללית אצלך או שזה רק עם הבחור הזה?

ברור שבסופו של דבר את המשודכת ואת תחליטי עם מי ללכת לחופה ,

וכן לפעמיים את צריכה לסמוך רק על עצמך .

פתחת את השרשור בישביל שננסה לעזור לך , את לא מביאה לנו שום אינדיקציה למה שמפריע לך .

אם זה המחשבה על הפחד מבעל מכה ואגרסיבי אז תתני לנו להבין איך הגעת לפחד הזה

אין אנשים מושלמים , ולכן אין לך מה לפחוד אם פה ושם את רואה איזה מידה לא הכי מתוקנת ,

זה לגמרי לא אמור להעיד שום דבר על האדם עצמו . חבל להפסיד קשר שהלב רוצה בגלל מחשבות שווא

אז הכי טוב שאין "מדד". אין ענין להשוות לאחרים. צריכה ראות אם טוב לך, בישוב הדעת.

ב. הורים - צריך לברר למה. הם ראו משהו שאת לא הבחנת? הורים לא מחליטים עבורך, אבל מן הסתם רוצים טובתך - צריך לבדוק מה הנימוק.

ג. אופי הפוך - זה יכול להיות בעיה. צריך לבדוק האם זה "משלים" ומשמח, או מפריע.

ד. "התנהגויות" - קודם כל לבדוק אם הן מפריעות לך. בלי פרשנויות ובלי "נורות". אם לא מפריע במיוחד, אז יש מקום לשאול מישהו ליתר ביטחון.

ה. "מראה חיצוני", צריך לבדוק כמה מפריע. לא רק "ברגע החלטה", ולא רק לפי "הדמיון".

ו. מראה על רצינות. זה לא תלוי רק באדם הזה. תבדקי אם את בשלה לנישואין. גיל/שלב בחיים. אם כן - אז כמו כל אחת. זה מאד מצוי. מתגברים.

ו"קשר זורם", אם זה לא סתם קלות-ראש, אלא קישור של אישיות לאישיות בנחת - זה לא דבר בטל..

תחליטי טוב. בהצלחה.

אבל צריך להבחין בין אם מדובר בפחדים בעלמא - שאת חושבת שהיו לגבי כל מי שהיית מכירה - לבין דברים קונקרטיים ביחס אליו.

אם מרגישים טוב זה עם זה (לא רק בגלל שזה הראשון שיצאת איתו ואת מתלהבת מעצם הענין), רואים לפי הנתונים האובייקטיביים - שאיפות, מידות, התחשבות וכד' - שיש התאמה, אז זה כבר משהו חיובי.

אח"כ, אם יש דברים ספציפיים שמפריעים - צריך לבדוק האם הם באמת מפריעים, או שוב סתם "פחדים" ("בעצם אולי זה לא המראה החיצוני שרציתי..").  וצריך לבדוק, האם הם מפריעים לך סובייקטיבית, שאת זה את צריכה להחליט, מה משמעותי לך באמת; או שאת רק חושבת אולי זה "מראה על משהו" - שזה נושא שאפשר לשאול מבוגרים יותר ומנוסים.

את בעצם רוצה (בבטן בפנים) שמישהו יבטיח לך שיהיה לך טוב איתו.

ואי אפשר להבטיח דבר כזה. שניכם בני אדם, עם בחירה חופשית, ויכולים בכל רגע לבחור איך להתנהג.

כמה שתלכי לאלף יועצים, אין אחד (רציני) שיבטיח לך שיהיה בסדר. (אם יהיה מישהו כזה, תיזהרי ממנו).

אז מה?

יש ביטחון. 

ביטחון מבוסס על מה שראית, שהכרת, ששמעת על הבנאדם, איך שאת מכירה אותו. על סמך זה את יכולה לתת בו אמון שהוא יהיה בסדר. אין הבטחה, אבל יש אמון, יש ביטחון בטוב של השני. 

(להבדיל- ביטחון בה'. זה לא שה' מבטיח לך שהכל יהיה לך סבבה בחיים. את בוטחת בה' שהכל לטובה, שיש פה רצון טוב בסיסי כלפייך, כלפי העולם.)

אז זו השאלה. יש לך בטחון בו?

אני חושבת שממש כדאי לבדוק ברצינות למה ההורים שלך מתנגדים.

וחוץ מזה- ייעוץ. יעזור לך להבין מה את באמת מפחדת לאבד, והאם שווה לך להפסיד את הבחור הזה כדי לא לאבד אותו.

אם את רוצה פרטים על ייעוץ כזה אני פה בפרטי.

בהצלחה!

שאלה למחשבה.. 

תודה רבה!

אז אין לך מה לחשוש

ו"לא מתלהבים משטויות"...

כלומר, ברור שיש בזה אמת ולא קטנה בכלל, מצד אחד. אבל המשמעות של זה היא שאני עכשיו צריך להגיע לקשר כשאני "מושלם" (או לפחות עוטה מסכה של כזה). וזה לא נכון, כי החסרונות שלי והדפיקויות שלי יצופו בקשר כל עוד הוא קרוב מדי. למעשה, זה במידה רבה מבוא למערכות יחסים קצרות ומתחלפות כאשר עולה פגיעות או חיסרון.

זה בסדר לרצות להשתפר כדי להיות בן זוג ראוי יותר. אבל זה לא בסדר לצפות "למושלמות". אנחנו לא. לעולם לא נהיה. מלאכים יש בשמים ואמא שלי טוענת שאם בן הזוג טוב מדי אז אלוקים לוקח אותו.

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!