(על משקל "מי יציל את הבית שלי").
תינוקת מתוקה, בת ארבעה חודשים. רגועה וישנה רוב היום- 7-8 שעות בלילה, קמה לאכול וחוזרת לישון אחרי שעה-שעה וחצי, למשך כמה שעות וכו'.
אבל בערב, בסביבות 19-20, היא מתעוררת ומעבירה כמה שעות בחוסר שקט. זה אומר שגם אחרי שאני מניקה אותה ומניחה אותה, היא נהיית לא רגועה אחרי כמה זמן. אני מנסה להרגיע אותה ע"י האכלה/השכבה, וזה לא עובד. מחכה עוד כמה זמן, שוב היא נהיית לא רגועה. אני שוב מנסה להרגיע אותה, וחוזר חלילה.
בסופן של שעות החוסר שקט האלה, מגיע בד"כ חוסר שקט יותר קיצוני, של בכי במשך כמה דקות טובות, הקשתת הגוף אחורנית בכח רב, ובכי. לפעמים אני מצליחה להרגיע אותה, ואז היא פתאום מתפרצת מחדש.
אני משתדלת להישאר רגועה. עם זאת, זה מתסכל מאוד.
וגם ההנקה מתסכלת- ברוב ההנקות במשך היום היא לא יונקת יפה- יונקת כמה שניות (לכל היותר דקה), מפסיקה כי בלעה אוויר, עושים גרפס, מאכילה שוב, שוב בלעה אוויר וכו'. כשאני מאכילה אותה, היא לא רעבה באופן קיצוני, אלא סביר, ובכל זאת בולעת הרבה אוויר. גם כשהיא לא בולעת אוויר, היא יכולה לעצור מדי כמה שניות, וזה כשלעצמו נראה כגורם לבליעת אוויר. זה גורם להנקה להיות ארוכה ומתסכלת, ולזה שאהיה פחות פנויה לבנות הגדולות יותר. (היא עולה יפה במשקל. כנראה כבר הכפילה את משקל הלידה, ובאמת נראית לי כבר גדולה/ארוכה).
אשמח לעצות/רעיונות לדברים שיכולים לעזור.
תודה רבה.
