בעקבות השרשור על דברי הרב טאועדינו העצני
רק חשבתי שאולי לא בדיוק ראוי לשאול על דבר שאמר תלמיד חכם ״אם אנחנו מסכימים״, וזה לא משנה מאיזה זרם הוא.
אפשר עניינית לשאול (בצורת קושיה) על האמירה או להביא דברים בשם גדולים אחרים.
אבל מי אנחנו שנחלוק על תלמידי חכמים?

(אם השאלה היתה ״מה דעתכם על האמירה שמוטב שהיינו יוצאים יום לפני הגירוש״ זה דבר אחד.
אבל ״מה דעתכם על דברי הרב פלוני״ זה משהו אחר..)
‏^^^^מצפאי
יפה מאד
לא הבנתי מה ההבדל בניסוח בסופו של דבר נאמרה דעהחסדי הים
ואני מביא את זה בשם מי שאמר את הדעה. רציתי שיתווכחו בעיקר סביב הדעה ולא סביב האומר.
לפי דעתי להביא סתם דעה בלי לקשר לאומר הדעה, הוא לא כנה ולא אמתי.

על הטענה: "מי אנחנו שנחלוק". בסופו של דבר מי שסובר אחרת חולק. אז מה נסתיר את העובדה שזאת דעתו, ואז נעבוד על עצמנו שאנחנו לא חולקים עליו?!

לא ראיתי שום זלזול באומר הדעה בשרשור.
למה לא הרי זה אפילו לא פסיקת הלכהטוביה2
זה עניין רעיוני - והיום כשאין לנו נביא גבולות הנושא הזה נרחבים ביותר ותהיה בטוח שבבחינות לרבנות (ולא משנה מי נותן ההסמכה) לא נבחנים על זה כך שאין לנו שום מחויבות בנושא הזה
כמובן שצריך להיות בכבוד ובצורה מכובדת - אבל לא יותר מזה

נ.ב. אני ממש לא מבין למה נעלו את השרשור ההוא
הגיוני שיהיו לנו דעות שונות משלו אבלמצפאי
צריך תמיד לזכור לפני מי אתה עומד‎
כששואלים שאלות על דברים שגדול בתורה אמר, זה בסדר..עדינו העצני
כשעונים בצורה מזלזלת.. זה מאוד לא בסדר!

אני לא אוהב להגיב בצורה חריפה, אבל צריך להבין שנחצו גבולות.. ודי לחכימא..

וב״ה שהשרשור ננעל, יישר כח למנהלים!
זה עניין של צורת התנסחות, או צורת חשיבה?אדם כל שהוא

כלומר, אתה מצפה שגם כשאנשים חושבים בבירור שתלמיד חכם טועה, הם ינסחו את דבריהם בצורת שאלה, כדי לחלוק לו כבוד?

או שכאשר אנשים רואים שת"ח אומר משהו, למרות שבעיניהם נראה שהדברים מופרכים, הם יחשבו שסביר שהם טועים ולא הוא?

 

איך שלא יהיה ודאי שצריך להזהר מזלזול בת"ח, גם אם חולקים על דבריהם.

יש רבנים שהרב שלי אומר עליהם שתורתם אינה תורהיוני
ולא רק זה, צריך לומר את זה ולפרסם את זה שתורתם אינה תורה.
אז אם תורתם אינה תורה, אני לא חייב בכבודם כאילו הם תלמידי חכמים...


אלו אותם רבנים שפסקו שמותר למסור שטחים מארץ ישראל לידי הערבים (בשביל כסף למוסדות שלהם)


**הבהרה, לא קראתי את השרשור ההוא ולא את דברי הרב***

אתה צודק שצריך לזכור מול מי אנחנו יומדים ולכבד דעת ת"ח גם אם אנחנו חולקים עליהם, אבל כן יש מצב שלא משנה מאיזה זרם הוא וכו' אבל תורתו אינה תורה לכן אין לי את האפשרות לכבד אותו בתור ת"ח. לא משנה לי אם הוא חרדי או דת"ל..

(וכמובן שאין מה לדבר על רפורמים ושות' שמכנים את עצמם רב..)
מה לגבי רבנים שחולקיםטוביה2
על שהם מוגדרים ע''י רבי המובק
לא הבנתייוני
טענת ה'הוא לא רב'טוביה2
לפי מה קובעים זאת

ובאופן ספציפי מה דעתך על המקרה שהבתי
זה סוג האמירותכוכבי בוקר

שהביאו נשים לחשוב ש(הרב?) עזרא שיינברג נוהג כשורה.

 

גם ביחס לרבנים צריך שכל ישר, ומותר להעביר ביקורת (מכובדת) במקום שצריך.

לענ״ד זה לא קשור..עדינו העצני
א. אם אדם רואה שרבו עובר על ההלכה, זה משהו אחר, וגם בזה צריך זהירות, ועל זה אמרו חז״ל ״אם ראית תלמיד חכם שעבר עבירה בלילה אל תהרהר אחריו ביום... ודאי עשה תשובה״.
ב. כפירה בדברי תלמידי חכמים ככפירה בתורה שבעל פה. מותר לשאול שאלות, אסור לחלוק...
צריך לשאול שהרי ״אסור לאדם לקבל דברי רבו אם יש לו קושיות עליו״ (הציטוט מדוייק?), אבל לא לחלוק...
להגיד שאסור להתנגדעין הקורא

לגירוש יהודים מארץ ישראל זו עברה על ההלכה.

זתומרת כך אני רואה את זה.

 

וודאי לא עשה תשובה, כי הוא חושב כך גם היום

ואפילו על ההתנגדות המועטה שכן היתה

הוא מתחרט.

טוב, זה נהיה פתטי...עדינו העצני
הוא חושב שאסור איסור גמור להתנגד, כי הוא חולק בהלכה...

כל מה שאמרתי זה אם הוא עובר על דבר שכולם מסכימים שהוא אסור...

וקל להבין!!
לגבי ב-אדם כל שהוא

מה אתה מתכוון, ומה המקור שלך?

 

ובמקרה הזה, איך אפשר להגיד שמי שחושב שרוב רבני הציבור הדת"ל צדקו, והרב טאו טעה, יכול להחשב כופר?

 

אני מדגיש שאכן צריך לשמור על כבודם של ת"ח, ושנחצו קווים אדומים בשרשור ההוא.

 

אין הכי נמי. אסור להגיד את זה..עדינו העצני
מה שמותר לומר זה, שמכיוון שאני הולך לפי רב פלוני אז אני חושב ככה. אבל אני לא חולק, כי מי אני שיחלוק...

אם הייתי מביא לך את דעת אביי ורבא היית מעלה על דעתך לומר ״אני סובר כאביי״ או ״אני סובר כרבא״, לא נכון? כי מי אנחנו שנחלוק?

ואולי במקרה שרב אומר לך שיקול אסטרטגי (כמו: אל תעשה ככה כי זה לא יועיל, או: עבודה כזאת מתאימה לך ולא אחרת) אז מותר לך לומר שאתה חולק, כי כל מה שאסור לך לחלוק על הרב זה שיקולים רוחניים, רעיוניים, הלכתיים. אבל שיקולים טכניים, הוא מבין בדיוק כמוך...
כל מה שמובא בחז"ל שאסור לחלוק, זה על רבו שלמד רובחסדי הים
חכמתו ממנו, וגם בזה יש גדרים ואופנים שמותר.

אין איסור לחלוק על סתם ת"ח.

זה שני הלכות שלא קשורות זו לזועדינו העצני
מי שהוא לא תלמיד חכם לא יכול לחלוק על תלמיד חכם.. הוא למד, הוא לא למד..

ויש הלכה אחרת: שעל רבו שלמד ממנו רוב חכמתו אסור לחלוק אף אם הוא בעצמו נהיה תלמיד חכם..
איפה ההלכה שאמרת? לגבי רבו זה מובא בשו"ע יו"דחסדי הים
רמ"ב סעיף ב, ג.

אין שום מקור שמחייב אותנו לשמוע או להסכים, לפסק או דעה, שאומר כל ת"ח או הוגה דעות.
מקור מפורש אביא אח״כעדינו העצני
אני רק רוצה שתחשוב על הדברים...

עצם המחשבה שאתה או אני יכולים לחלוק בתורה על משהו שלמד הרבה יותר תורה ממנו, היא מגוחכת מיסודה...

מי אנחנו שנחלוק על משהו שלמד...

להקשיב לכל תלמיד חכם אתה לא חייב, יש לך את הרב שלך ורק לו אתה כפוף.. אבל אין לך אפשרות לחלוק..
אתה יכול לא להסכים עם משהו שחולק על רבך, כי אתה הולך לפי רבך, אבל לא מכוחך..

משל למה הדבר דומה? לאדם שנכנס לבית מרקחת ומתחיל להתווכח עם הרוקח איזה תרופה להביא למי... בטענה כי ״למדתי קצת רפואה ונראה לי שזה יותר טוב למחלה זו״ או ״יותר נשמע לי שזה מרפא את המחלה ולא מה שהבאת״, מה נעשה? נוציא אותו אחר כבוד (או לא אחר כבוד) מהבית מרקחת, ונאמר לו: אחרי שתלמד רפואה ותלמד לרקוח תרופות, תבוא ותתווכח, עכשיו שב תלמד, ותקשיב לרופא אם חייך חשובים לך.

כן פה ממש. מי אנחנו שנחלוק על רב במשהו שהוא למד ולא אנחנו? האם מה שראינו פה קצת ושם קצת מספיק כדי לחלוק עליו?!

לענ״ד הדברים כ״כ פשוטים, ואני לא מבין אפילו בשביל מה צריך להביא מקור להם..
מהפוסקים רואים הפוך מההגיון שלך. אתן דוגמאחסדי הים
עבר עריכה על ידי חסדי הים בתאריך ז' באב תשע"ה 20:53
אחת. הרמ"א ביו"ד רמ"ב סעיף ג' כותב: "אבל מותר (לתלמיד) לחלוק עליו (על רבו) באיזה פסק או הוראה אם יש לו ראיות והוכחות לדבריו שהדין עמו."

רואים שתלמיד יכול לחלוק על רבו בהלכה אפילו עם רבו הרבה יותר גדול ממנו.

עכשיו לפי ההגיון שלך, איך התלמיד מעז לחלוק על רבו שיודע הרבה יותר ממנו. אלא כנראה, שרב עם כל גדלותו, הוא לא חף מביקורת. גם מצינו מלא פעמים בגמרא שתלמיד חולק על רבו הגדול ממנו.

אם כל זה נכון לגבי רבו, ק"ו סתם ת"ח, ובן בנו של ק"ו באדם שאתה לא מכיר אותו מספיק לדעת אם הוא בכלל ת"ח או לא.

כל יום יוצאים אלפי פסיקות של הלכות חדשות, לפי דבריך צריך לשמוע הלכתית לכולם, אלא אם כן רבך אמר אחרת. תחשוב לפי ההגיון שלך ישר נצטרך ללכת לפי כמעט כל הפסקים האלה, ויצטרפו לנו חומרות על גבי חומרות ובלבול גדול.
הקיצור, לא זו דרך התורה.
מה שכתוב שם הוא: שתלמיד שהגיע להוראהעדינו העצני
דהיינו, שהוא בעצמו תלמיד חכם אז יכול לחלוק. ואומר הרמ״א שאין ראוי שיורה קודם גיל ארבעים..

תקרא שם את כל הסימן ותראה שאני צודק במה שאמרתי למעלה...

חוצמזה: כל מה שאמרתי שאסור לך לחלוק זה על תלמידי חכמים. לא דיברתי כלל על מה שאתה שומע ממשהו שבכלל לא ברור שהוא ת״ח.
(לגבי המקרה דנן: אין משהו אחד בכל הקשת הרבנית מכל הזרמים שלא מודה שהרב טאו הוא תלמיד חכם ענק..)
ידעתי את זה. רק הבאתי משם עיקרון שגדלות התורה הכוללת,חסדי הים
לא משפיעה לגבי פסק פרטי, וזה נגד ההגיון שלך שהגדלות הכוללת קובעת.
אז ההגיון שאמרת לא נכון, ולא הבאת שום מקור שצריך לשמוע לכל ת"ח, וכמו שאמרתי אין שום הגיון שנצטרך לשמוע לכל ת"ח.

*לגבי מה שאמרת בסוף, זה לא נכון שזה מוסכם על כולם, ושמעתי מרבנים גדולים אחרים אחרת, אבל לא נרחיב מפני המחלוקת. עכ"פ כמו שכתבתי בהתחלה, שזה לא משנה לענייננו.
משהו קצת דומה למה שהוא אומר זה "אינו מגיע להוראה ומורה"אדם כל שהוא

שמופיע שם בסעיף יג.

לא הבנתיטוביה2
מה זה מי אהי שיחלוק. אולי לא ירדתי לסוף כוונתו של הרב אבל בטענת האי אפשר לחלוק הינו נשארים עם אותם מחלוקות מהגמרא - ברור שמי שטוען ככה בעצם חולק על כל שרשרת הפסיקה בעם ישראל
מי שהוא לא תלמיד חכם פשוט שאינו יכול לחלוק על ת״חעדינו העצני
זה לא ממש מצריך ביאור לא?

מה שכו, מותר לי לומר ״אני הולך אחרי רבי שחושב הפוך, ולכן אני לא אומר ככה.״ יוצא שלא אני חלקתי אלא רבי. ואני מצדד כדבריו, לא מצידי, אלא מצד שהוא רבי..
אבל גם הרב שלי לעומת הראשוניםטוביה2
או אפילו גדולי האחרונים הרי הוא אינו בגדר ת''ח וכך הם כלפי אלו שלפניהם אם כך איך פסקו את המחלוקות בגמרא?
כי התורה עברה מדור לדורעדינו העצני
כל רב הכריע את מחלוקת הדור שלפניו, שעליהם היה יכול לחלוק, ואף אם לא לחלוק, להכריע.. ככה נראה לי..
וכך עד אלינו...

אבל אצלינו זה עוד פחות מזה. אנחנו אפילו לא תלמידי חכמים..

הרב טאו הוא מורי ורבי, ולשיטתו יש דברים שהם ממש לא נכונים בשיטות של רבנים אחרים.. אבל אני בחיים לא יחלוק על הרב דב ליאור וכו׳ כי אפילו שהוא חולק, אני לא יכול לחלוק. ואני תמיד אתייחס לשיטתם כתורה מן השמיים, גם אם בפועל אני הולך כמו הרב טאו..
מהטוביה2
הראשונים הכריעו במחלוקות אמוראים - הפרש של מאות שנים.
ומהקדמת הרמבם למשנה תורה משמע הפוך (אם יש פסיקה שע''י קיבל אז כן ואם לא אז לא מחייב - ולכן אנו כפופים לבבלי (כמו שנראה לנו לפרשו) ולא לחכמים שאחריו)
אני לא בדיוק זוכר את הסדרעדינו העצני
אבל במשניות יש כללים ויש הכרעת אמוראים.. אחרי זה גאונים אחרי זה ראשונים ואחרי זה אחרונים...

(דוגמא קלאסית לכללים שהוסכמו על כולם: אביי ורבא הלכה כרבא חוץ מיע״ל קג״ם. או ״הלכה כבתראי״ (באמוראים) וכו׳... זו סוגיא ארוכה, שיהיה מעניין באמת לחקור אותה פעם לעומק)
אבל כל הטענה היאטוביה2
שמי שקבע את הכללילם האלו חי הרבה אחרי בעלי השמועה. ואם כך הרי שלא היתה אמורה להיות לו היכולת לכך
הוא לא חי הרבה אחריעדינו העצני
התורה עברה מדור לדור. כל דור הכריע על הדור שקדם לו...
(עיין הקדמות המשנה לרמב״ם)
הרמבם כותב שעבר מדור לדורטוביה2
בשביל ה'הלכה למשה מסני' אבל קותב במפורש בהקדמת ספר ההלכה שלו שאנו מחוייבים רק עד הגמרא

הרמבם חי כמה מאות שנים אחרי הגמרא ולא חשש לחלוק על רבותיו לפי הגמרא (מופיע לעצים ברמבם שרבותי פרשו כך וכך - ולי נראה כך וכך
הוא חלק על רבותיועדינו העצני
כי הוא היה ראשון והם היו ראשונים.
ואין בעיה שיחלוק על רבותיו כי הוא לא היה קטן מהם..

עד הגמרא זה חיוב גמור לא לחלוק. מהגמרא, זו סברא פשוטה (לענ״ד).

יש גם מקרים שאחרון חלק על ראשון כמו הגר״א, אבל בגלל שהוא באופן חד פעמי, היה גדול כמוהם לפחות..
כן אבלטוביה2אחרונה
כשחלק על רבותיו - לא פסק כמו רב אחר בן דורו - אלה מדינה דגמרא כלומר פסק במחלוקת בת מאות שנים
מסכימה עם כוכבי בוקר,ונסי

אולי העניין הוא אם לומר לאחרים מה שיודעים או לא.

וגם אז, זה ממש מסוכן.

/News/News.aspx/302589

 

אתה יודע מה זה לראות אדם שמדבר מגעיל, אבל בגלל שהוא מייצג תורה, אז זה משתק אלא אם מתעוררים בזמן.

אתה בוודאי יוצא מתוך נקודת הנחה שיש מעטים שהם כאלו.

אז, האמת, שברגע האמת זה לא משנה כלל אם זה הרמאי היחיד. חייבים להציב לו מראה מול הפנים. או לפעול נגדו. ואם אטמון את הראש בחול ואגיד שאני 'לא מבינה' ו'יש גדולים ממני', איפה האחריות שלי על החיים שלי? ושל כולנו?

וחוץ מזה, אני מסכימה עם סמואל לנגהורן קלמנס (מארק טווין):

 

"התרחק מאנשים המזלזלים בשאיפות שלך. אנשים קטנים תמיד עושים כך. אנשים גדולים תמיד יתנו לך את ההרגשה שגם אתה מסוגל להיות גדול."

 

 

^ מסכים.משה


אני לא חושב שיש למישו פריבילגיה...דתי
אז אומנם צריך מנהיגים אבל מי יקבע מי?
בעיה שבנות הולכות עם חצאיות שסע. זה מכשיל את הבניםנ א

באיסור "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם"

נכון!הודעה1
מגמת התורה במצוות בין אדם לחברו וכו'הכלכלן המשני

שלום!

אני כותב עבודה שעוסקת בשוויון כלכלי ותנאים סוציאליים ע"פ התורה. 

עד עתה הרושם שעלה לי לאחר מעבר על רוב המצוות הקשורות בנושא בספר החינוך ובעוד מפרשים הוא שהתורה כלל לא באה ליצור שוויון כלכלי או לדאוג לרווחת הפרט.

מצוות כמו שבת, שמיטה וכו' עניינם הוא רוחני ואמוני וכמעט ולא קשור כלל למנוחה של פועל.

באופן דומה, כמעט כל המצוות בין אדם לחברו שקשורות בדאגה לחלש טעמן הן לתקן את מידותיו של האדם הנותן, ולא לדאוג לעני.

לאחר מחשבה מסוימת בנושא אני חושב שזה קשור לכך שהקב"ה מפרנס כל בריה, לכן מצד העני הוא יקבל את מה שה' רוצה שהוא יקבל, אך ע"י המצווה הקב"ה הופך אותנו לשותפים במעשה.

עובדים ערבים- מה אתם הייתם עושים🫵יפה ותמה

רקע:

סופר בירושלים של רשת מוכרת, אני קונה שם בקביעות, מההתחלה רוב העובדים היו ערבים, היו תקופות של יותר יהודים, יש תקופות של עובדים זרים, לאחרונה שוב יש רוב ערבי, ו-וואלה קודם כל זה מעצבן. זה לא שאני *שונאת* ערבים, ואני לא רוצה שכולם ימותו או משהו בסגנון, אבל אני לא רוצה לפרנס אותם ובטח לא להרגיש זרה בתוך העיר שלי, בשכונה שלי.

 

אני רואה התרחשות מתחילה: הקופאית הראשית (דתייה) ניגשת יחד עם עובדת ערבייה ללקוח חרדי שהיה בקופה העצמאית, שואלת אותו- 'זה אתה?', הוא נראה נבוך, חצי חיוך, מתנהל שיח של כמה דקות אני הייתי רחוקה ולא ממש שמעתי גם לא התעניינתי. כנראה הוא אמר משהו מזלזל או לא נעים לעובדת, לא היה נראה שהקופאית מתרגשת אז מאמינה שלא היה שם משהו נוראי, היא רק ביקשה ממנו להתנצל. אני מתחילה להעביר את המוצרים שלי לידם ושומעת את העובדת הערבייה אומרת בטון מגעיל וארסי 'אז תצא מהחנות..! תסיים את הקנייה ותצא מהחנות!.." כאילו בקטע של לעצבן כאילו זו החנות שלה. 

פה כבר התחממתי, התערבתי ושאלתי את הקופאית הראשית 'תגידי זה נראה לך הגיוני שעובדת ערבייה מדברת ככה ללקוח יהודי?' 

באמת עיצבן אותי, אשכרה היא איכשהו מתייחסת לעצמה כמו בעלת הבית במקום, זה מזעזע!

העובדת מיד מתחילה לצרוח עלי 'את תסתמי אל תתערבי! את לא קשורה!' בצרחות מבהילות. תוך חצי דקה מתאספים 4-5 עובדים ערבים מסביב -ואני אגיד ביושר- הם ממש לא עמדו בצורה שמשדרת איום, כאילו להיפך כדי להרגיע את העניינים, אבל בסוף זה מפחיד ואי אפשר לדעת. 

אני ממש לא מפחדת מערבים אבל האמת שההתרחשות המהירה הזו הבהילה אותי, די השתתקתי וחזרתי לעניינים שלי.

הראשית הרגיעה מחדש את הרוחות, ביקשה מהלקוח שוב להתנצל, הוא אמר לה- תסתכלי במצלמות לא עשיתי לה כלום, היא אמרה- אני מבינה אבל היא הרגישה שפגעת בה אז בבקשה תבקש סליחה, הוא ביקש סליחה והכל נגמר. 

 

אני יצאתי עצבנית מהאירוע!
מטריף אותי שעובדת ערביה בטוחה שהיא בעלת הבית פה, שהיא חושבת שהיא יכולה לדבר ככה ללקוחות יהודים, לצרוח בקולי קולות, שהגענו למצב אבסורדי שתוך כמה שניות יש התאספות של עובדים ערבים מסביב. ובכלל- אם הסיטואציה הייתה מתפתחת לויכוח רציני- אי אפשר לדעת איך זה היה מסתיים.

פעלת בצורה פרובוקטיבית ולא חכמהפשוט אני..

יש לך בעיה עם צורה שבה עובד מדבר ללקוח?


 

סבבה, אז תדברי על זה עם האחראי.


 

לציין את הדת/לאום של הצדדים פשוט לא רלוונטי.


 

אם חרדי יירק על ערבי בסופר, את מצפה שהערבי לא יבקש להוציאו? את תתמכי אוטומטית ביהודי?

זה פשוט לא רלוונטי.


 

ובגלל שאין לך מושג איך זה התחיל, כמו שאת בעצמך כתבת, באמת לא היית צריכה להתערב.


 

אם כבר בחרת להתערב, את היית צריכה לנסות ולהרגיע את האווירה, ולא לחמם את האווירה עם דיבור גזעני.

 

הכי מצחיק / עצוב:

 

את חיממת את האווירה.

העובדים הערבים, לדברייך, באו להרגיע והיו בסדר גמור. ועדיין את מתלוננת עליהם, ולא על עצמך, בגלל עצם זה שהם ערבים...

אז יהודי יכול להתנהג מגעיל בחנות אם המוכרת ערביה?מרגול

ואז היא לא יכולה להגיד לו כלום כי היא ערביה?


נשמה. אפשר לדון על העסקת ערבים בעסקים יהודיים.

דיון לגיטימי.


אבל את מודה שאת לא יודעת מה היה שם, ושהיה נראה שהחרדי עשה משהו לא בסדר לעובדת הערבייה. והיא ביקשה ממנו לצאת מהחנות. נכון, יכול להיות שלא היה שם כלום והוא היה באמת בסדר ולא עשה כלום.

אבל הטענה שלך היא- היא ערביה אז היא לא יכולה להגיד לו לצאת לא משנה מה קרה ?


הזיה. 

עונה פה לשניכםיפה ותמה
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 22:41

אני ממש לא חושבת שיהודי יכול לעשות מה שהוא רוצה ואתמוך בו אוטומטית.

רק לשם השוואה- לפני כמה שנים נסעתי באוטובוס, זוג חרדי היה עם תינוק צורח המון זמן והיה נראה שלא ממש מטריד אותם, באיזשהו שלב הנהג הערבי פנה אליהם ואמר שהוא לא יכול להמשיך ככה שיטפלו בזה, חרדי מבוגר שישב ליד התחיל לקרוא לו בזלזול - "אל תגיד להם מה לעשות!" וכו, ואני מיד התערבתי ולא זוכרת מה בדיוק אמרתי אבל בקטע של- הנהג דיבר ממש בכבוד, אל תדבר אליו ככה, וכו.

 

כמו שציינתי- היה אפשר לראות שהקופאית הראשית ממש לא מתרגשת ממה שהעובדת אמרה, היא ותיקה והיא מאד הגונה וזה מלמד אותי שלא קרה משהו מסעיר. החרדי גם התעקש- תסתכלי במצלמות תראי שלא היה כלום והיא אמרה שאין לה מי שיסתכל במצלמות אז פשוט שיתנצל והוא אמר- אז ביקשתי, ואני מבקש שוב- סליחה. 

לשמוע מהצד עדיין את הערבייה ממשיכה להגיד לו - "אז תצא מהחנות!" בכזה טון של בעלת בית, בכזו חוצפה ויהירות נשמע לכם תקין? בלי קשר אפילו לפוליטיקה- זה לא תקין שעובד מדבר ככה. ולא תקין שהקופאית לא מעמידה אותה במקום. אז התערבתי, והצרחות המוגזמות שלה זה תקין? 

להגיד שאני 'חיממתי' את האוירה זה בדיחה. נכון שלא ניסיתי להרגיע, אבל אני עומדת מאחורי מה שאמרתי. לא תקין שעובדת תדבר ככה. ועוד יותר לא תקין שעובדת ערבייה תדבר ככה, כי היא לא בעלת בית פה, ועוד יותר לא תקין שאם נזרק אליה משפט מעליב נוסף היא תפתח בצרחות נוראיות.

הסיפור מובןנעמי28

אבל לא מובן איך זה קשור שהיא ערביה?


איך את יודעת מה הלך שם? ואם הוא הטריד אותה והיא הגנה עליה?

כי היא ערביה אז היא בטוח אשמה וטועה?

קרה לינחלת

בס"ד

 

דיברתי עם מוקדנית כדי לקבוע תור איזשהו, וביקשתי  לא עם רופא ערבי,

היא קבעה לי תור עם רופא יהודי ואני (באנחת רווחה), שמחתי ב ק ו ל

שתודה ושלפי השם הוא יהודי.

לפתע, הבזיקה מחשבה בראשי, ושאלתי אותה לשמה.

בקיצור, שם ערבי מובהק והיה לי   מ   א   ד  לא נעים.

התנצלתי ווביקשתי סליחה. היא ענתה שהכל טוב

ושהיא בוגרת ושאין צורך להתנצל.

 

אולי זו היתה חנופה כי אמרתי לה שיש צורך דווקא

וגמגמתי משהו על בגלל המצב וכו'....

 

אבל היא היתה מאוד נעימה וסבלנית. זה לא אותו

נסיון שהיה לך.

 

רובם ורובן שונאי ישראל. אין ספק בכך, אבל לדבר

לא יפה, להעליב, לדרוך להם על הרצפה הרטובה

כשהם מנקים ללא התחשבות (חברה סיפרה לי) -

לזרוק אשפה על הרצפה כי  ה  ם   ינקו הגויים

האלה....לא נראה לי שזה יפה וראוי (ואין ספק

שזה מיטיב עם המידות שלנו...).

התכוונתינחלת

שזה   ל  א   מיטיב עם המידות שלנו.

אני נמנעת מלהיכנסרקאני

לחנויות כאלה שמעסיקים ערבים

וגם נמנעת מלהעסיק אותם או לקנות מהם

 

לדעתי את טועהזיויקאחרונה

ברור שצריך לגרש אותם מהארץ שלנו, לפחות את אלה שנגדנו.

אבל מריבות בקטנות בתוך סופר לא יקדמו את המטרה הזאת.

עדיף פשוט לשכנע יהודים להצביע לבן גביר וככה יהיה לנו יותר כוח להגיע למטרה.

מכירים שיעור תורה בערב בירושלים לבנים וגם לבנות?פופניק2

לא משנה באיזה יום… שיעור שאפשר ללכת עם בן הזוג

בסגנון צעיר

תודה🙏

שיעור מעורב? או עזרת נשים ועזרת גברים בנפרד?מבולבלת מאדדדד
יש שיעור בזום של נתנאל אלינסוןארץ השוקולדאחרונה
אם תרצו לראות יחד מהבית
בחירת מתנה להוריםffffff
עבר עריכה על ידי מנהל בתאריך י"ז בטבת תשפ"ו 6:26

להורים שלי יש היום יום נישואים וכולנו שכחנו אשמח לרעיונות לקניית מתנה עד 90 ש"ח בתקציב - בני 56 ו 54 גר בלוד - אין לי רכב כרגע...

ארוחת בוקר זוגיתנפשי תערוג
שובר כלשהורקאני

אולי ביי מי

למרות ש90 זה לא הרבה לשובר

אפשר סתם להכין אוכל מפנק שיראו שזוכרים אותם...

סע לשוק רמלה ביום רביעישלג דאשתקד
אתה יכול לקנות שם חצי שוק ב86 ₪, וב4 שח הנותרים תקנה לך שם מיץ טבעי (יש שם בשוק הסגור, חבלז!).
הייתי שם בשבוע שעברנפשי תערוג

לא הייתי אומר שאפשר לקנות חצי שוק ב86 ש"ח

אולי 2 בורקס בבא + לימודה

 

 

היית בשוק של יום רביעי?שלג דאשתקד

בכל שאר השבוע רק הסגור המקורה פתוח, והוא קטן ויקר יותר.

תכלס, אולי תקנו להם בורקס

האמת הייתי בחמישינפשי תערוג

לא היו יותר מדי אנשים ותנועה

 

ברורררשלג דאשתקד
כי אשתי היה ברביעי, אז לא נשאר לך כלום
ועכשיו ברצינותשלג דאשתקד

אם אתה רוצה להגיע אליהם, סע דרך בארות יצחק, יש שם קניון פתוח של עודפים. או שתעבור דרך צומת בילו. (תלוי מאיזה כיוון אתה מגיע) תמצא שם בטח איזה כלי או משהו ב90 שח שייראה יפה.

אם אתם יותר בעניין של יציאה  אז יש כמה אטרקציות לגיל 50+ ברמלה (אם תרצה אפרט לך), וכן מסעדות (אולי יש גם בלוד, את לוד אני פחות מכיר)

אני כנראה לא אגיע לשם בזמן הקרובנפשי תערוג

הייתי במקרה שם

 

בית מזוזה יפהארץ השוקולדאחרונה

מגש לחלות יפה או עם תמונה של המשפחה,

כרית עם תמונה עם המשפחה,

שלט כניסה לבית מעוצב או עם תמונה של המשפחה

שאלות אחרונות על תחב"צצע

אם אני משלם פעם בעזרת מוביט ופעם בעזרת אפליקציה אחרת אני עלול להיות מופסד מכך?

ואני מתחיל לנסוע כל יום ממקום למקום,(למשל מת"א לירושלים) איך זה יוצא לי הכי זול? עדיין יש צורך לשלם מראש על הסדר חופשי חודשי?


 

 

לשאלה השניההודיה לה':)
אני חושבת שמוביט מחשב אוטומטית את ההסדר נסיעה הכי זול
כן, אתה תפסיד בגדול אם תשתמש באמצעי תשלום שוניםפ.א.

כל האפליקציות לתשלום בתחבורה ציבורית - Moovit, הופ-און, Egg, מחשבות את התשלום באותו אופן.

אבל אין קשר בינהם, ואף אפליקציה לא יודעת על חיובים שבוצעו באפליקציה מקבילה.  


 

סדר היררכי:

- חישוב חיוב נסיעה בודדת ראשונה ביום.

- חישוב חיוב נסיעה נוספת באותו יום. עד לתקרת חודשי יומי.

- חישוב נסיעה נוספת באותו חודש, עד לתקרת חופשי חודשי של כלל הנסיעות באותה קבוצת מרחק נסיעה.

אם יש נסיעה שחורגת בטווח נסיעה משאר הנסיעות, היא (ושאר הנסיעות באותו יום) לא נכנס לחישוב החופשי חודשי.  


 

 

לכן כל עוד נוסעים נסיעות מרובות באותה קטגוריה של מרחק, חשוב להשתמש באותו אמצעי חיוב.  


 

אם יש נסיעה בודדת (והדגש על בודדת, לא צבר נסיעות שמגיעות לחופשי יומי) ביום מסויים שחורגת במרחק משאר הנסיעות בחודש - כאן דווקא יותר משתלם לחייב באמצעי תשלום נפרד.

זה המינוס והמגרעה בחוקי החיוב של משרד התחבורה.  אם חורגים אפילו רק פעם אחת במרחק, כל היום הזה מוחרג מהחופשי חודשי ולא רק נסיעה בודדת.    


 

 

משהאחרונה
לנוסעים בתחבצ, עדיף לעבור ממוביט לegg?צע
שני צדדיםפצל"פ

למוביט יש ממשק יותר נוח לתכנון נסיעות

אבל לegg באמת אין פרסומות

אז אם אין לך חוסם פרסומות אולי עדיף

עברתי מ Moovit ל egg לפני כחודש וחצי. אנחת רווחהזמירות

מהפרסומת המעצבנות (אני עם אייפון) והממשק המעצבן.  


ב egg ממשק מאוד נקי ומאוד נוח.  

גם התצוגה יותר מרוכזת ויעילה, בהצגת אלטרנטיבות- כי לא נדחפות פרסומות באמצע האלטרנטיבות.  


שווה לנסות להשוות בין האפליקציות בביצוע חיפוש נסיעות מזדמנות לפי הצורך. 

כןןןןמשה
פחות ..ביינישנון

אני עברתי לegg,הוא הרבה פחות מדוייק, ומציג מסלולים יותר מסורבלים

פעם אחת הוא גם כתב על אוטובוס שמגיע, בשעה מאוחרת שאיןכבר את האוטובוס הזה

קיצר חזרתי למוביט

אנחת רווחה

בשביל אוטובוסים וזמניםמשה
איפה בוס.


הוא לא מתכנן מסלולים אבל עוזר למי שכבר יודע לאן ואיך.

אני מרוצה ממוביט ממשנקדימון
לפני שנה בערך הצטרפתי ל"ללא פרסומות" שהיה במבצע שהם עשו, ועכשיו אני ממש מרוצה מהאפליקציה. הוא מדוייק ככל שזה תלוי בשידור gps של האוטובוסים, והוא מציע מסלולים מעולים.
כמו להביע שביעות רצון מהסוויטה הנשיאותית בבית מלוןזמירות
שקיבלת בחינם ולא נדרשת לשלם …


אי אפשר להשוות את השימוש ב Moovit כאשר אתה לא מופצץ בפרסומות - הרי זו כל ההצדקה לעבור ל egg, בעיית הפרסומות 

לא זוכר כמה אני משלםנקדימון

אבל תפסתי את זה כשהם הציעו את זה ממש בגרושים. המחיר הוא כמעט חינם.


והאפליקציה טובה, מה לעשות.

נוחה, מאורגנת טוב, מדויקת.

הורדתי עכשיו כדי לבדוקטיפות של אור

זה נראה כמעט לגמרי כמו הופאון

(בהופאון יש אפשרות לתכנן מסלולי נסיעה, רק שאנשים לא יודעים..)

הופאון עובד לנו מעולה. בהתחלה אשתי הייתה גם משווה למוביט, כי היא השתמשה במוביט שנים, אבל עכשיו אנחנו לגמרי משתמשים רק בהופאון

זה לא רק נראה😅פצל"פאחרונה
אגד שילמו להופאון כדי לשכפל את האפליקציה שלהם ואז הוסיפו על זה כמה דברים קטנים
גבריםםמגובלת-

משתמשים במוצרי טיפוח?

סבון פנים?

קרם פנים?

קרם לחות?


יש המלצות?

טנקס

את רוצה לקנות מתנה לאבא שלך?פשוט אני..
יש מוצרי טיפוח (אני לא מתמצא), אבל טבעי שצריךפ.א.

להתאים לסוג העור, האם מתגלח או זיפים או זקן

(כמו אצל נשים.   התאמה אישית והעדפה אישית של מוצרי טיפוח) 

99.99% מהגברים שאני מכיר לא משתמשיםנפשי תערוג

הכי הרבה זה קרם לידיים בגלל יובש

 

ולכן, אם את רוצה לקנות את זה למישהו

תוודאי טוב טוב אם הוא משתמש בזה

 

בעלי משתמשרקאני

בדיאודורנט

ושמפו 

🤭

אם כבר אז בושםנקדימון
אבל גם זה אני לא יודע כמה פופולרי
בושם - אני אוהב להשתמשפ.א.
The One (dolce & gabbana)
שמפו 2 ב 1 נחשב מוצר אחד או שניים?פתית שלג

ברצינות- אם המטרה היא לקנות מתנה למישהו, נדמה לי שגבר קלאסי לא מתפנק ממוצרי טיפוח. בדרך כלל משתמשים רק במוצרים הבסיסיים. שמפו-דאודורנט.

אם זה גבר שמשתמש בבשמים אז זאת אחלה אופציה. אבל בבשמים לא תמיד קל לקלוע לטעם שלו..

בדרך כלל לא מעבר לשמפו ודאודורנטחושבת בקופסאאחרונה

אולי יעניין אותך