תנסי לראות אחרי תשעת הימים אם המצב לא ישתנה.

בהצלחה!

(נראה לי)

אישית אני לא נזרקתי" אלא "נחתכתי"

רק הוספתי שבלי קשר האם המילה לזרוק היא בסדר או לא, הכותרת הזאת לא רלוונטית לכאן.

אבל תלוי מה את...
האם את מתלבשת בשיא הסטייל? מתוקתקת? אוהבת מאוד מאוד אסתטיקה?

האם זה מאוד מאוד מפריע לך לזרום עם השיחה?

נכון, יש פה שאמרו שאפשר לשנות... אולי אני לא כ"כ מבינה בזה אבל נראה לי שזה רחוק מידי לחשוב על שינוי מעכשיו, כשעדיין לא ידוע מה יהיה.

נק' למחשבה נוספת, זה הדבר היחיד שמפריע לך?

אם כן, תנסי להמשיך...

ב"הצלחה!

לא חושבת שנכון להעיר. ממש לא.

יש גברים שלבוש ובגדים זה לא הקטע שלהם.

ובעיניי זה יתרון ענק.

ואם תמשיכו ותתחתנו, תוכלי להלביש ולחתך אותו כאוות נפשך...

שמה אכפת לו טיפונת לשנות אותם אם זה יעשה לי את זה?

לא שאני מתכוונת לשנות תבנאדם שמולי...  רק את הדברים  החיצוניים והקטנים...

וזה בסדר גמור לבנות על זה שאחרי חתונה היא תשנה אותו בלבוש. 

זה לא שאחרי חתונה היא תבקש ממנו לשים ג'לאביות.. אלא בסה"כ לחדש יותר את הקולקציה,

שלרוב הגברים זה ממש לא משנה.. וזה גם לטעמי שונה מבת כי לגברים אין יותר מידי אופציות.. אז זה סבבה להחליט שאחרי חתונה זה משו שהיא תשנה. וזה ממש לא כמו אורך חצאית וכו

(אבל כמובן לא הייתי ממליצה לפני חתונה לעורר כאלו דברים)

אבל אני עדיין בטוחה שלאף גבר נורמלי תיהיה בעיה בללבוש חולצה חדשה ואפילו  בצבע שאשתו אוהבת..

כמובן כל עוד היא לא רוצה כל מיני סגנונות מוזרים שאולי בצדק הוא חושב שלא מתאים לו.

ז"א אם היא מעדיפה ג'ינסים ופולו ובכלל היא יוצאת עם מישו שרק עם מכופתר וזה עקרוני לו אז זה בעייתי.

אבל, היא דיברה על העניין של חדש וחוסר התעדכנות.. שזה יכול להיות לפעמים אצל גברים שזה לא במודע אצליהם, ואת זה אני בטוחה שהיא תוכל לשנות אחרי חתונה. אבל ברור שלהתחיל לשנות לו סגנון לגמרי זה כנראה יקח יותר זמן..

ואם הלבוש הישן הזה הוא מתוך סטייל של הבחור אז באמת כבר יהיה לה ממש קשה. אבל בסוף גם זה אפשרי.

וזה לאא לחנך את הבעל, אני גם מאוד לא אוהבת שיש נשים שמעירות על כל דבר לגבר, אבל בנושא הביגוד, לרוב הבנות הן המבינות.. 

לא דברתי על דברים לא נוחים. אם היא רוצה שילבש דברים שלא לטעמו אז ברור שזה לא לגיטימי..

ולי זה נראה נורמלי אם אחרי חתונה בעלי יבקש ממני לשים סוג מסויים של בגדים או כיסוי ראש.

כמובן אם גם אני מסכימה עם זה.. וזה נח ולטעמי. אני לא חושבת שאמורה להיות בעיה עם כאלו דברים..

וכמובן שלא בנימת חינוך אלא בהחלטות משותפות..

אולי לא הסברתי עצמי מספיק טוב.

יוני, אני ממש ממש מתנגדת לרעיון של לחנך את בן הזוג, ולחנך אנשים בכלל, חוץ מאת עצמי.

פשוט יש לי נסיון עם אחד שלא מעניין אותו בכלל הקטע של הבגדים- מה יפה, מה לא, מה נראה טוב ,מה נראה עליו זוועה וכו'.  והוא יכול בהחלט להפתיע אותי לא פעם...

מבחינתו זה נקי? זה איכותי? זה מגוהץ? סבבה.

ואני ממש אוהבת את זה, למרות שהרבה בנות לא.

מצב כזה, מאפשר לאשה לבחור את בגדיו לפי טעמה הבלעדי, כי מה שהיא תביא לו יהיה סבבה לו, ולא יהיה פה שום קטע של חינוך או לא.

וזה ממש כיף.

וזה המסר שרציתי לתת לאשדת.

על שהבנתם אותי לא נכון!!

@יוני

@הלליש

@יעל מהדרום

@צלילי מיתר

@כל שאר המעצבנים

הולכת לקשוט את עצמי.

בהצלחה במורד הזרם !

(
אויש נו, אפשר להבין את זה לא נכון, חחח.
אני מתכוון . שהייתי שמח אם היו מעירים לי על דברים שמפריעים למדוייט. לא על הקטע המוזנח =)

אין צורך להעיר או אפילו לרמוז. אם זאת הבעיה היחידה שלך איתו אז מצבכם מעולה. חבל לוותר על הקשר בגלל דבר כזה.

ובתור נשואה אומר לך שבהרבה מאד מהמקרים האיש בסופו של דבר מתלבש לפי טעמה של אשתו,מכיוון שרוב הגברים העניין של הלבוש ממש לא מעסיק אותם,אין להם בעיה ללבוש את אותם בגדים כל הזמן,ולכן יוצא שהאשה קונה לו את הבגדים ,מכינה לו אותם,והרבה פעמים גם אומרת לו מה ללבוש היום. הם פשוט לא יודעים ,וזה גם  לא מעניין אותם במיוחד.

בקיצור אל תדאגי,כי בסופו של דבר את תסגנני לו את אופי הלבוש והכל יבוא על מקומו בשלום.

הסירי דאגה מלבך. מלא בהצלחה בע"ה

שהכי כדאי להעלות את זה באופן עקיף,

כמה אתה חושב שצריך להשקיע בטיפוח וכו', בצד הנשים ובצד הגברים, מה המינון הנכון לפי דעתו.

וככה יהיה אפשר להבין למה באמת הוא כזה או מאיפה זה בא...

כל זה רק אם החלטת שזה קשה לך להמשיך במצב הנוכחי וחייב להיות שינוי או הסבר הולם..

בהצלחה!

לפחות לא עד שתהיו מאורסים ואז תקני לו כמה חולצות חדשות עם דיאודורנט בעסקת חבילה.

כשהתארסנו אני סרגתי לו כיפה נורמלית ואת הישנה פשוט זרקתי לפח.

יכולה להעיד שפעם בעלי היה שלומפר די רציני ולפני שבוע תפסתי אותו מחליף חולצה בבוקר כי היא לא מתאימה למכנסיים..

אז זה באמת לא הדבר הכי משמעותי.

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!