בין הדרכה לחונכות- 
אם את חושבת שמתאים לך הדרכה, אוהבת את זה, אם טוב לך יותר בדברים שלא דורשים הכנות מראש, אם רוצה משהו מסוים ולא אחריות כללית יותר, אם באלך לכיוון של חולים, של צרכים מיוחדים, או של נוער רגיל, אם רוצה סניף, או לשנות למשהו אחר, אם נוח לך לעבוד כצוות, או עם עצמך, אם טוב לך שיש מסגרת של זמנים, מה עושים ודי איך..או שטוב לך להחליט הכל בעצמך ולהיות כמה שפחות בתוך מסגרת, להיות מחוייבת לתקופה או להיות תלויה בעצמך שיכולה לפרוש כשפחות מתאים לך...
זה דברים שונים סה"כ. 
שניהם חשובים! שניהם נצרכים! 
אבל שבי תחשבי עם עצמך מה את רוצה, מה נוח לך, מה את יותר אוהבת, במה את יותר טובה ויכולה לתרום...

ושניהם יחד-
כעיקרון- אם את רוצה וזה חשוב לך- אפשר לשלב. 
אבל (לדעתי) לא שווה לתרום במלא מקומות כשיוצא שאת לא בבית, לא עם המשפחה, ולא באולפנה- לא בלימודים
ולא עם החברות. ואז חבל. אז זה ממש תלוי איזו התנדבות בדיוק,איפה ההדרכה ואיפה ההתנדבות וכו'...
(אם זה התנדבות שלא דורשת יותר מידי הכנות, ישיבות צוות ודברים מעבר לפעם בשבוע.. הדרכה קרוב לבית ולא חוץ, התנדבות קרובה, אם את לא מסתדרת כשיש לך יותר מידי דברים לעשות על הראש ומסתבכת מזה, או שאוהבת את זה דווקא...)

זה לא הכי נחמד שאומרים את זה, אבל זה נכון- את יודעת הכי טוב מה להחליט!!
בהצלחה!

מדריכה צריכה להיות עם השבט שלה, ולהשקיע בהם כמה שיותר.
הם מרגישים את זה ומשתפים פעולה לפי זה(מנסיון)
לעומת זאת, אפשר ואפילו רצוי להתנדב בכל מיני ארועים חד פעמיים של עמותות(ולא חסר)..
זה גם מוסיף מהדוגמא אישית לחניכים(זה לא הסיבה העיקרית אבל זה חשוב...)

וסליחה אם אני אחזור על תגובות קודמות..

אני התחלתי חונכות בכיתה ט' והמשכתי איתה גם בכל התקופה שהדרכתי (י'- אמצע י"א ) פשוט כי לא רציתי להפסיק..

אז כמה נקודות, מקווה שזה יעזור קצת--

לי אישית זה לא היה קשה כי מבחינתי זה היה רק להמשיך משהו קיים, אבל אצלך זה שונה בגלל שתחילת התנדבות כרוכה ביותר מאמץ- כל ההכרות שלך עם החניך והעבודה בכלל. אם לא תוכלי להקדיש את כל תשומת הלב גם לזה וגם לזה-

לא בטוח שזה שווה.. כמו שאמרו רבותינו- תפסת מרובה לא תפסת זו דעתי האישית.

חוץ מזה שיכול להיות שיהיו התנגשויות בין אירועים של הסניף והעמותה, אז את צריכה סדר עדיפויות ברור למה מגיעים ועל מה מוותרים. (לדעתי ההדרכה קודמת וככה גם התנהלתי בתכלס כשהיו זמנים כאלה).

אל תשכחי שחוץ מכל ההתנדבויות יש גם משפחה-לימודים-חברות-פנימיה, הם לא נעלמים פתאום..

מילת המפתח פה זה.."סדר עדיפויות!" באופן אישי- אני הפסדתי בתק' הזו הרבה מהפנימיה וגם וויתרתי מרצוני על אירועים שהיו באולפנה (וגם על כמה נק' בבגרות... אבל לא ללמוד מזה )כי היה לי יותר חשוב הסניף והחונכות. זה לא אומר שתצטרכי לוותר על מה שאני וויתרתי, אלא שתחליטי במה יותר חשוב לך להשקיע גם במחיר וויתור על דברים כיפים לפעמים..

זה מה שעלה לי עכשיו.. לא אומרת לך כן/לא לשלב, אלא סתם נתתי נק' למחשבה שבעיני חשובות..

בכל מקרה שיהיה בהצלחה וכל הכבוד!!! זה מדהים שזה ההתלבטות שלך!!

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)