ומאמינים שכמו בכל גוף יש דברים לשמר ויש דברים לשפר.
מתפללים חזק לה' ית' שיתן לשרים תבונה ועצה טובה לממשלה
אבל רק באתי להעיר שלפעמים א"א לקדש ואז צריך לשבור ולהקים הכל מחדש.
בהקשר זה מסופר כשהראי"ה קוק זצ"ל היה עם הגרי"ח זוננפלד זצ"ל במסע המושבות הזדמן להם פעם אחת מצוות פטר חמור.
מרן הרב זצ"ל דיבר על זה שאפי' חמור (כביכול הציונות) צריך לפדות ולקדש. והעיר על זה הגרי"ח זוננפלד ש"ואם לא תפדה וערפתו" כלומר, אם לא צלחת לקדש, אז 'וערפתו' וד"ל.
אבל הסיפור עצמו גם אם לא קרה מעולם, נכון.
ורק אדייק, כתבתי שאם א"א לתקן תיקונו בשבירה. אך לכאורה צריך לדייק: אם לא מצליחים לתקן, אזי תיקונו בשבירה.
לכן אמרתי, יש דברים לשמר ויש דברים לשפר.
ברור שהמצב הנוכחי עם מדינה עדיף על פני מה שהיה בעם לפני...
ואיפה העשה טוב?
גם אם הוא לא חושב כמוני, ואפילו אם הוא לא בדיוק מחבב את הדעות שלי...
אחרי שמאמינים בו אין צורך להאמין באחר.
אני מקווה שהמדינה הזאת תהיה האמצעי בו אוכל לממש את מצוות יישוב הארץ
אני מקווה שהצבא יעזור במצווה זו^^
בממשלה- אין שום תקווה.
היא הרי תתחלף בעוד כמה שנים.
אנחנו מאמינים בקב"ה, ולא מתחשבים בשום דבר שמונע ממנו לעשות את רצונו. אם המדינה, הממשלה והצבא יחזרו בתשובה ויעשו רק את רצון ה'- מצוין, על הכיפאק. ואם לא- אז בעיה שלהם, אני אתנגד להם, כי הם מונעים ממני לעשות את רצון ה'.
ועניתי לה ש"אנחנו" לא מאמינים.
אבל לא באנשים.
הסבר: אני עדיין מאמיו בקדושת המדינה ובהיותה אתחלתא דגאולה.
אבל אותם אנשים העומדים בראשה הם חסרי חינוך תורני, ואפילו אם הם הכי ימניים שיש, הם יכולים לעשות לפתע מעשים הנוגדים את דרך התורה והיהדות. (הגירוש, לצערינו, הוא דוגמא טובה...)
ראש הממשלה הוא איננו המדינה!!
מותר ואף רצוי לחלוק עליו ולהפגין כנגדו. אבל לא להתייאש מהמדינה שהיא יסוד כסא שם ה' בעולם.
ישועות ונחמות...
נכון. אנחנו כאילו מחקים אותם.
את גם בטח לא עומדת בצפירה ביום הזיכרון שזה חוקות הגויים?
או לא רואה סרטים ומשתמשת בטכנולוגיה שהגויים המציאו?
צריך להבדיל. יש דברים טובים. יש דברים לא טובים, ויש מה שנקרא "קליפת נוגה",
דברים שהם לא 'יוצרו' ע"י אנשים שומרי תו"מ, או יראי שמיים ויהודים.
היחס אל דברים אלו שנוי במחלוקת, וזו אגב עיקר המחלוקת שבין הציבור "הסרוג",
לבין הציבור "חובש הכיפה השחורה" (בהכללה).
לגבי היחס לצורת הממשל, כבר יש התייחסות רחבה מאוד בנושא בפרשנים בפרשית "שום תשים עליך מלך"
שם כתוב :"ואמרת, אשימה עלי מלך ככל הגויים אשר סביבותי".
הפרשנים חלוקים האם דבר זה טוב או רע.
גם בשמואל כאשר העם מבקש לשים עליו מלך. כתוב הנוסח הנ"ל בערך.
הפרשנים בשמואל מסבירים, כי עיקר בקשת העם היתה טובה, לשים מלך.
אבל, כאשר באו עם הארץ ואמרו כי מטרתם היא שהמלוכה תהיה כמשפט כל הגויים,
ולא מלוכה יראת שמיים, שבאה מתוך תורה ואמונה. כאן כעס שמואל על העם.
נראה לי, שכאשר באים ומעלים את מעיהם ורעיונותיהם של הגויים,
ומשתמשים בהם מתוך יראת שמיים ואמונה, ברור שאין בעיה.
לגבי צורת הממשל הדמוקרטית שהיא לא כדרך התורה,
ישנן הרבה תשובות, אך לדעתי הנושא רחב מדי בשביל השרשור הזה.
לגבי דרך המשפט והחוקים, אנו אכן מתפללים כל יום "השיבה שופטינו כבראשונה"
לדעתי מובן שטוב שיש ממשלה יהודית.
עצם הבקשה למלך נכונה, הבעיה זה שביקשו מלך ככל הגויים.
אוטונומיה?
דמוקרטיה. התורה דיברה על מלוכה, כי מה לעשות, בזמן התורה לא הכירו משהו אחר.
היהדות מדברת רלוונטי. אם התורה היתה מצווה לעשות דמוקרטיה, לא היו עושים.
לכל דור יש דבר שמתאים לו. בימינו הדבר הנכון הוא דמוקרטיה.
אך כמובן דמוקרטיה שבאה מתוך היהדות.
עם זאת, אין לשכוח מה היה המצב שלנו ללא המדינה ה"חילונית" שלנו.
יותר מסתבר שהוא התאים את המציאות לתורה ולא הפוך. הוא יכל לחכות יותר.
אם היית מתבונן בעומק הטוב שבמציאות של מלוכה היית מבין כמה יתרונות עצומים יש בזה.
והתורה אכן הכירה גם בערך הדמוקרטיה ואף ציוותה עליה, אבל במקומות הראויים לה-בתי הדין, לא בתי המלוכה.
דמוקרטיה כשיטת חשיבה היא הגיונית כדי להכריע בין שצורות חשיבה ודעות שונות.
הנהגה דמוקרטית לעומת זאת מאבדת את הפן האחדותי והעוצמתי שיש במלך יחיד, שהוא המרכז של העם. ואם תעמיק עוד, תראה שהסיבה שהעולם בחר בדמוקרטיה, זה לא מתוך רצון חי, אלא מתוך פחד. אנשים לא חיפשו הנהגה שתעמיד אותם על הרגליים ותהפוך אותם למעצמה (מבחינה רוחנית ונפשית קודם כל, וגם בשאר המובנים), אלא הנהגה שלא תשבור אותם ולא תהרוס כלום. וזה קרה כי הם הפסיקו להאמין בעוצמות, הם מפחדים שעוצמה גדולה מדי תגרום נזקים כפי שקרו בעבר. אם הם לא היו מפחדים, הם היו מעדיפים מלך עוצמתי שיהיה היהלום שבכתר של כל העם, וכל המציאות תכנע בפניו.
המשיח הוא מלך, מלך יחיד שמוראו יהיה מוטל בכל העולם, לא דמוקרטיה...
וזה יהיה מלך כזה שיהיה מספיק מושלם כדי שכל העוצמה שלו תשמש רק לדברים טובים ולא תעשה שום דבר רע. אלא רק תשבור את הרוע ותכרית אותו.
"לא למראה עיניו ישפוט ולא למשמע אזניו יוכיח, והריחו ביראת ה' ושפט בצדק דלים והוכיח במישור לענוי ארץ והכה ארץ בשבט פיו וברוח שפתיו ימית רשע..."
ואגב, יש לציין שלא לשפוט למראה עינים/להוכיח למשמע אזנים, זה דבר שיש בו גילוי של הנהגה כזו שלא שופטת בדרך הגיונית רגילה שבה שייך לקיים דיונים, אלא מתוך טבעו הפנימי הישר-והריחו ביראת ה'.
והערה נוספת, אחד הדברים שחסרים מאוד בדמוקרטיה, שקודם הגדרתי אותו כעוצמה, הוא היכולת לכלות את הרשעה. כי כל עוד ההנהגה לא אחדותית לחלוטין יש מקום למחלוקת מהו בדיוק גדר הרע, וממילא יש מקום לרע לחיות. במקום שיש אחדות מוחלטת-הטוב והרע לא ידורו בכפיפה אחת.
אלא, שכפי שידוע לי, "שום תשים עליך מלך", אינה מצווה ודאית.
חלילה להגיד שביטלו יהושע והזקנים מצוות עשה זו שחלה בכניסת עמ"י לארץ.
זו אלטרנטיבה לעם שמגיע לארצו ורוצה דרך ממשל.
בזמן התורה צורת הממשל היתה מלוכה, ולכן זו היתה צורת הממשל עליה המליצה התורה.
בזמננו צורת הממשל המקובלת היא דמוקרטיה, וזו כנראה הדרך שבה בדור זה יש להוביל את העם.
לגבי עליונותו של בית דוד והבטחת המלוכה שנתנה לו, יכול להיות שהמלך יהיה כעין הנשיא שיש לנו היום, כמו שעושים ברוב המדינות שעדיין יש בהן בית מלוכה.
שצורת הממשל המקובלת בימינו היא הדמוקרטיה.
ואתה מציע אפשרות של שילוב בין מלכות לדמוקרטיה, אבל אל תשכח שלמלך יש סמכות להרוג מי שמפר מצוותיו...
אני אומר שכשיגיע משיח בן דוד עדיין תהיה דמוקרטיה,
אך שושלת בית דוד שתתחדש לא תהיה המנהיגה אלא ייצוגית.
העולם התקדם מימי המלוכה, וכעת הוא זקוק למשהו אחר.
אך יש הבטחה לדוד שזרעו יהיה המולך בארץ.
ניתן להגיד שדובר רק בבית ראשון,
אך מהביקורת על החשמונאים נראה שזוהי הבטחה נצחית.
לכן נראה לענ"ד שבית דוד יהיו כעין דמות ייצוגית יותר מאשר סמכותית.
לא נדע איך שיהיה עד שיהיה.
חבל לריב על דברים שאין לנו מושג בהם.
כדאי ורצוי שנדון על דברים רלוונטיים שאנו יכולים להשפיע עליהם.
שני מאמרים של הרב איציק שפירא בנושא-
שיש תהליכים, ושהחיים הם לא שחור לבן, ושצריך להסתכל תמיד על חצי הכוס המלאה, ושיש עוד המון מה לשפר- ולנסות לשפר.
אם את באמת רוצה להבין את זה, כדאי שתפתחי ספרים יותר רציניים מהפורום הזה.
ומקווה להתגייס לצבא.
והתשובה היא לא! אני מאמין בה'. וזהו.
והצליח להחזיר כמעט את כולם ל"תלם" של האמונה העיוורת במדינה, והשותפות עם הרשעים. לצערנו, לא למדו כלום. פשוט כלום.
ולטעון שאין חופש מחשבתי וחשיבה כלל בציבור ה"ד"ל" (מאוד מעליב.) ולכנות את כל המחשבה הדתית לאומית 'מכבש מחשבות, אמונה עיוורת' ולכנות בצורה כל כך מעליבה ומזלזלת, זה דמגוגיה זולה וזה גועל נפש שלא מוסיף לך ולנו שום דבר. באמת תתבייש. (אגב אתה ממש לא הראשון מתורת החיים שאני פוגש שמשתמש בשפה הבעייתית הזאת, כנראה זה סגנון הדיבור בישיבה בנושאים האלה).
לא שזה איום או משהו וידעתי את דעתך בעניין אבל בעיני הדימוי שלך ירד מאוד.
הייתה לי חוויה חזקה שמשהו כאן לא תקין בכלל. אתה חווה על בשרך את רשעות המדינה. ואז באים כל המחנכים ומנסים בכל כוחם לשכנע אותך להפטיר כדאשתקד. עשו לנו שיעורי אמונה שבועיים, שיחות רבות, סמינריון שלם, הכל כדי להחזיר אותנו לתלם. לגמרי מכבש. אני יכול להביא לך עדויות מרתקות מאחראי השבו"שים לדורותיהם בתורת החיים, על ישיבות תיכוניות רבות שלא נתנו בכלל להיכנס, על אחרות שאחרי ביקור של תורת החיים העבירו שיחות שכנוע למה לא ללכת לשם, ועוד ועוד. ללכת ישר לצבא? יש מה לדבר. מכינה מעורבת? לא משהו, אבל עובר. אבל שתלך לתורת החיים ותרמוס חלילה את העיקר ה-14? על גופתנו.
לא דיברתי על ההשקפה עצמה, אלא על הדרכים הפדגוגיות הדורסניות.
ה"לא למדו כלום" אכן מדבר על ההשקפה עצמה. אני מכבד ומוקיר את האנשים והרבנים, אבל זה באמת כואב ונורא שלא למדו כלום. אם ה' בא להעביר לכם מסרים חשובים ולא קלטתם אותם - כנראה שח"ו הוא יצטרך לנסות בדרכים עוד יותר כואבות, היל"ת.
והגיוני מאוד שהרבנים שרואים שעכשיו יש שאלות קשות באמונה ישקיעו מאוד בלחזק את האמונה. לדוגמא אם יהיה ניסוי של ריצ'רד הוקינג שיוכיח שאין אלוקים אז הגיוני מאוד שמכבש המחשבות הדתי והחרדי יעבוד שעות נוספות בלהחזיר את כל הנוער לתלם, קיצור זה שהיה לך הרבה שיעורי אמונה לא הופך את זה למכבש מחשבות ואמונה עיוורת, כי מי שמאמין כך לא עושה את זה משום שהוא עיוור. ואני באמת לא יודע איפה אתה למדת אבל גם איפה שאני למדתי בתיכונית ממש לא אוהבים את תורת החיים אבל עדיין אף אחד לא מעלה על דעתו שעדיף ללכת ישר לצבא. אנחנו כן רואים כעניין אמוני חשוב מאוד את היחס הנכון למדינה ולכוחות החול שפועלים כעת באומה, וחושבים שזה משפיע ומקיף עוד הרבה יסודות אמוניים חשובים, זה לא אומר שמי שהולך לתורת החיים הוא כופר, גם ככה רואים את אצלנו בישיבה (ספינת הדגל..). אגב נראה לי הגיוני שהרבה ישיבות ישכנעו את תלמידיהם לא ללכת לתורת החיים כמו שבתיכונית של תורת החיים בטוח משכנעים את התלמידים לא ללכת למכינה בעלי.
וגם הרב טל.
אני מסכים שיש מקום להתווית דרך, אבל השאלה היא באיזו צורה. לשכנע ולהשפיע זה בסדר, ולהדיר ולהסתיר דעות אחרות בתוך בתורה - זה גרוע מאוד.
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה 
לכתבה על שמירת נגיעה לנוער דתי לעולם קטן (השבועון)
מחפשים: שני בנים ובת (דתיים) - לראיון קצר בטלפון
על איך הם רואים את הדברים, מה המצב בשטח בנושא ועוד מספר שאלות.
אפשר גם אנונימי אם לא נוח בשם המלא.
אם מתאים לכם - אנא פנו לנדב בווטאסאפ בלבד 0545645411
תודה
האם אתם חושבים שכל הנערים של הציבור הדתי לאומי מכוון ליחדות עילית או גם למקומות רגילים אחרים ?
בדיוק כמו בחיים האזרחיים
הציבור הדתי לאומי לא מתרכז בגבולות גזרה צרים - אלא נמצא בכל מגוון החיילות והתפקידים, קרביים, תומכי לחימה, ג'ובניקים, אנשי מחשוב, כלכלה, הנדסה, המון עתודאים שמתפזרים בכל יחידות הצבא עם סיום התואר בכל מגוון התפקידים הפתוחים בעתודה האקדמאית.
ובהמשך בחיים האזרחיים- בכל ענפי המשק, הכלכלה, התעשייה, האקדמיה, חקלאות, מסחר
מחפשת קוראים/קוראות מהמגזר הציוני-דתי, כדי לקרוא סיפור זכרונות קצרצר מהווי נערותו של יוצא ברית המועצות לשעבר, ולענות על כמה שאלות.
הסיפור באורך 38 עמודים.
פרטים על הסיפור:
השעון המתקתק במרתף - סיפור מהווי נערותו של הרב מיכל וישצקי, מאחורי מסך הברזל.
תקציר:
ברית המועצות, תשט"ו. סדרי הלימוד של מִיכֵל וישצקי די רגילים: לימוד גמרא בבוקר, ולימוד חסידות עם אביו אחר הצהריים – שחזר מגלותו בקזחסטן חודשיים קודם לכן.
אלא שאז החסיד האגדי, ר' מענדל פוטרעפאס גם משתחרר ממאסר פתאום. הוא מאתגר את מיכל בסדרי לימוד חדשים – המובילים בקלות לרצף סיכונים חדש.
עד להימור הגדול מכולם.
סתם אני לא אבל משעמם פה רצח!!!!!!!!
!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
ב"ה אנחנו זוכים להקים ארגון שיעודד את כולנו ביחד לצאת להפצות, להתחבר לצמא הגדול שיש בעם ישראל להתחבר לאבינו שבשמיים.
הארגון הוקם אחרי שבסוכות האחרון היה אירוע גדול בתל אביב - 'טולולולב - נוטלים לולב בתל אביב' שהשתתפו בו למעלה ממאתים בחורי ישיבות מישיבות שונות, ולמעלה מ-10,000!! יהודים זכו ליטול לולב.
בעז"ה ביום חמישי הקרוב יהיה אירוע השקה בהתוועדות 'צמאה' של הישיבות גבוהות __מגיעים ומתחברים דפוס .pdf
יצא עלון יפה, עלון (6).pdf מוזמנים לראות.
כמו כן יש אתר נחמד מתחברים - הנקודה היהודית שלי | קירוב לבבות והפצת יהדות
אשמח לתגובות....
יש לי שאלה לכל החברה שהם בתנועת נוער.
ב"ה אני מדריכה בסניף בנ"ע עקיבא נפרד בעירי הנחמדת ובמקביל גם בחבב של הסניף המעורב... השאלה היא האם לעזוב את הסניף המעורב?
רוצה להוסיף שאם אני לא ילך לחבב סביר להניח שלא יהיה לי חברה אחרת...
תודה מראש לכל העונים ברכת ה' עליכם!
אין תשובה "נכונה" אחת לשאלה הזו, וההחלטה צריכה להתבסס על סדרי העדיפויות, הערכים והצרכים האישיים שלך.
כמדריכה בסניף הנפרד, המחויבות שלך היא לבנות ולהעביר תכנית הדרכה מתאימה לערכים שאת דוגלת בהם. ואף להוות דוגמא אישית לבנות שאת המדריכה שלהן.
האם העיסוק המקביל בחב"ב בסניף המעורב יוצר אצלך קונפליקט פנימי או מסר בעייתי?
האם האופי והרקע הדתי של הבנים המגיעים לסניף המעורב מקשים עליך?
או שיש פעילויות שהאופי שלהם סותר את הערכים שלך?
העובדה שציינת שאם לא תלכי לחב"ב, "סביר להניח שלא יהיה לך חברה אחרת" היא נקודה קריטית. קשרים חברתיים הם דבר בסיסי וחשוב מאוד. אם החב"ב המעורב הוא הדרך היחידה שלך כרגע לשמור על קשרים משמעותיים, עזיבה עלולה לגרום לבדידות ולקושי.
מדוע שלא יהיו לך קשרים חברתיים מחוץ לסניף המעורב? החברות שלך רק שם? אין דרך אחרת לשמר את הקשר עם החברות האלה? (מפגשים מחוץ לסניף, פעילויות אחרות?)
אולי לצמצם הגעה לסניף המעורב, לא להפסיק לגמרי?
זהו הבעיה היא שאני חייבת את זה... זה כאילו השחרור שלי מכל הלחץ והבלאגנים של השבוע...
הרמה הרוחנית של החברה אצלנו היא די גבוהה ובאמת שלא נראלי זה משפיע... פשוט אני חוששת שזה קצת מוזר...
אם הרמה גבוהה מה הבעיה לנסות לעשות הפרדה?
לא כי אני מכיר את הנושא מקרוב, סתם נראלי שזה אמור להיות ככה.
זה מאוד מורכב כי הרמה הרוחנית שלהם גבוהה יחסית לחברה בעיר שלנו...
אני מדייק קצת יותר, חלקם מגיעים מבתים מסורתיים וחלקם חוזרים בתשובה... אני בכלל מהקצה השני, למי שמכיר אני לומדת באולפנת תפארת שזה אולפנה יחסית דוסית וזה פחות או יותר הכיוון שלי...
עכשיו מבינים קצת יותר??
אם כן, המצב יותר מורכב ויש יותר על מה לדון, גם בגלל הצד של הקירוב רחוקים שבעניין, ושזה מחזיק את המתחזקים בתור דתיים, ומראה להם שאפשר להיות שם ולהיות דתיים...
חוץ מזה יש על זה לרב שניאור הרבה דיבורים בעניין, היו כאלה שאחרי בירור אישי מלווה ברבנים גדולים (כדוגמת הרב שמואל אליהו), הרב שניאור הסכים להם להשתתף בפעילויות של סניף מעורב, בכל מקרה אם זה מעניין אותך יש יהודי שעוסק בכל ההקלטות של הרב שניאור ע"פ נושאים, כנראה שיהיה לו הקלטה בנושא, מוזמנת לשלוח לו מייל harav.shneor.ketzשטרודל גימייל נקודה קום. את יכולה לבקש ממנו חומרים בנושא, אם זה מעניין אותך.
אתה יודע על איזה עוד נושאים יש??
אני ממש מפחדת שבסוף זה גם ישפיע עליי...
כאילו לכו תדעו מה יקרה, זה יכול חס וחלילה לדרדר...
בקיצור מורכב ביותר...
למה אפשר לחוש בדידות ברמה כמעט משתקת והאם זה אמיתי ומה אפשר לעשות עם זה?
אתה מרגיש בדידות כי אין לך חברים? מה עם חברים לכיתה בלימודים?
אתה לא חבר בתנועת נוער?
זה הנקודה יש לי חברים אבל אני לא רוצה לבנות את הקשר שלי רק בשביל להרגיש שיש לי חברים ואני לא בודד...(מוזמן להסתכל בשרשור החדש על ללכת לסניף מעורב שאתה לא כל כך מאמין בזה אבל צריך בסוף חברה..)
א- אדם בסופו של דבר מול עצמו גם כשהוא עם חברים וגם כשהוא לבד... האם אתה מהווה חברה טובה לעצמך?
מעניין לך עם עצמך? האם אתה חבר טוב לעצמך (רגשית)?
תכנס פנימה. בכל אחד יש עושר פנימי וזה תענוג לגלות אותו.
ב- נסה לשים לב לזה שאתה אף פעם לא באמת לבד, תמיד מושגח בידי מישהו שאוהב אותך אהבת עולם...
