אתמול הוא אמר לי שהיועץ לא כ"כ הבין את זה... כי גם בי דברים מעצבנים שגורמים לו להתנהג ככה.
ואני יודעת שאני בסדר, אני הולכת איתו לזה לפנים משורת הדין (אני לא יכולה לפרט) וסבלנית אליו למרות שמישהי אחרת היתה מזמן שוברת את כל הכלים.
אז שאלתי אותו למה הוא מתכוון, ואם הוא מתכוון לזה שיש לי דברים שאני צריכה לתקן. אז הוא אמר שיש בי דברים רעים אבל שאני לא יכולה לתקן והוא היה אומר לקב"ה "היא מושלמת, רק x, y,z לא משהו אצלה...) הוא הגדיר את זה כסוג של נכות, ואמר שבגלל זה הוא מתנהג איתי ככה. הוא כאילו קצת זרק את האחריות שלו בזה ותלה את זה ב"נכות שלי"...
זה הגיוני שזה מידי מפריע לי? למה אתה רואה אותי אם מומים אם לא מדובר בדברים שאני יכולה לתקן? (והוא לא אמר לי במה מדובר)
התפיסה הזאת מאוד קשה לי... כי נראה לי שהוא רואה דברים בעין שלילית.
כל הדברים שאני לא יכולה לתקן, אני אוהבת בעצמי... כי כנראה שבישבילי זה המצב הכי מתוקן. (ואני אוהבת את זה מלכתחילה). ואז הבן זוג שלי אומר לי שהוא לא אוהב אותם. זה מעליב אם לא גורם לי לחשוב כמה צעדים...
