מה גרם לך לאהוב אותו? זה עדיין קיים או שנעלם?

מה שלא ברור, זה איך קרה שהתחתנת איתו. אבל המעשה עשוי. לדעתי, עליך לקחת גלולות נגד הריון וללכת ליעוץ זוגי.

אם היעוץ יועיל, סבבה. לעומת זאת, אם לא יהיה שיפור בעקבות היעוץ הזוגי, עדיף להיפרד. לפחות לא יהיו ילדים שיסבלו כתוצאה מזה.

יתכן שאני טועה, אבל אם הוא הרחיק אותך מכל אוהביך בכוונה, אז הוא רק בשלבים הראשונים של "בעל מכה". גם העובדה שהוא "לא מרשה" לך לאכול ממתקים, מעידה על זה שהוא שתלטן. נכון שזה לא הכי בריא, אבל את בן אדם מבוגר,  בן אדם ריבוני. זאת החלטה שלך מה לעשות בגופך, לא שלו. הנימוק שלו שממתקים זה לא בריא, הוא רק תירוץ כדי להשתלט עליך.

יש לי אבל הסתייגות. אם הוא הרחיק אותך מהוריך, אחיך ואחיותיך, חברותיך וכו' לא בכוונה אלא מפני שביתו ומקום עבודתו נמצאים איפה שאתם גרים עכשיו, אז ההרחקה אינה הרחקה אלא התרחקות שלכם והיא לא מעידה על חסרונותיו.

בדבר אחד צריך להסכים איתו: כדאי לך למצוא עבודה מתאימה לך. ראשית, כדי שלא תהיי תלויה בו. אז גם תביני שאין לו שום זכות להכתיב לך מה לאכול ואיך להתנהג.

האים התחתנת איתו כי לא היה לך מקצוע ולא היתה לך עבודה, או ששנאת את העבודה שלך, והוא היה מסודר כלכלית וחשבת שהוא יקח אחריות ויספק את כל מחסוריך? אם כן, זאת היתה טעות מצערת. עליך לקבל יעוץ מקצועי לא רק בענין זוגיות אלא גם באשר למקצוע מתאים עבורך. אם התוצאה של היעוץ תהיה שתצטרכי ללמוד -- לכי ללמוד! עדיין לא מאוחר מדי. בהצלחה!

חבל על ילדים שיכנסו למערכת אם את בעצמך בהתלבטות,

ולכי לייעוץ (ביחד או לחוד), ויפה שעה אחת קודם.

איזה כייף לך שלבעלך אכפת ממך.

הוא רוצה שתהיי בריאה, הוא יודע ששוקולד זה לא בריא. בשבילו מתוקים זה הרס איום נורא של הגוף- ככה הוא התחנך! מבחינתך- זה משהו למלא את החסר...

עושה רושם שבעלך אוהב אותך באמת. 

הוא כבד בעינייך-אולי תחשבי למה?

אולי את מכבידה עליו?

נסי להתנהג אליו יום שלם, כאל מישהו שהכי יקר לך בעולם. את יכולה, מצידי, לדמיין שהוא הציל אותך מטביעה לפני הרבה שנים..את יכולה לדמיין שכל פעם שאת עוברת לידו הלב שלו קופץ..רק שהוא לא מראה רגשות..

דמייני איך הוא היה ילד ..ילד מתוק וחמוד... הורידי ממנו את עפר השנים, דברי איתו כמו אל מישהו שהכי מושלם בעינייך.

כמו אל ילד תמים.

כי זה מה שהוא,

גברים זה העם הכי תמים בעולם, אני אורמ לך את זה מנסיון. הכל עטיפה, גם ילדים מתגרים מדברים - אז מה! גם ילדים יכולים להיות רציניים, או ערמומיים, או כל דבר...

אבל בפנים בוערת בו תשוקה לתמימות.

היי תמימה.

היי אוהבת.

קלפי ממנו שכבות הדרך..

ותראי שיש בו את כל מה שחיפשת

כמה דברים לא הגיוניים?

מה זאת אומרת מונע ממך לקנות מתוקים?! הוא יכול להביע את דעתו

ולנסות לשכנע אבל לכפות את זה עלייך? עד כאן

ומה זאת אומרת שהוא איתך רק בשביל לחדור?! הוא לא מקיים את המחוייבות שלו כלפייך

ובהצלחה.

תקראי מה שהיא כתבה "ממש אוסר עלי לגעת ומונע ממני לקנות בסופר"

קיבלתי טיפ אחד קצר וקולע 

"את לא מתחתנת בשביל שיהיה לך טוב אלא בשביל לעשות את הכי טוב לבעלך" 

ובאמת ככל שאני משקיעה באהובי יותר (באמת בלי לחכות להחזר) ככה אני מקבלת את זה כמו בומרנג.

הבן זוג הוא המראה שלנו ואם משהו מפריע לי כנראה אני בעצמי עושה את זה ברמה כזו או אחרת 

אם זה בחיי היום יום וכן בחיי אישות, תפרגני בלי סוף ותאהבי עד בלי די תהי רומנטית תקבלי אותו בחיוכים וחיבוקים תגידי לו שהוא עושה אותך מאושרת ושכלכךטוב לך איתו (להגיד את זה על דברים ספצפיים בעיקר) כשאת הולכת לסופר תגידי לו שאת קונה כךוכך כי את יודעת שהוא אוהב אתזה , בהדלקת נרות תברכי בקול ותוסיפי בקשה מהלב (שגם בעלך ישמע) שנאהב אחד את השני ונהיה סבלניים אחד לשני ונבין אחד את השני תענו על זה אמן זה רגע מסוגל לשלום בית תבקשי בקול עם חיוך - את תראי איך זה יכניס שמחה לחיים שלך

לאט לאט הלב יפתח יותר ודברים עמוקים יצאו וקשר חזק יבנה צריך המון המון סבלנות!!!!!!!

בקשר לקניית מתוקים אצלנו בעלי הכניס חוק לביתנו החדש שלא קונים מתוקים ואני כ"כ שמחתי כי זה נשמע מעניין בית בריא (יכולתי לא להסכים ולקרוא לזה הוא אוסר עלי...) גם מרגרינה ומיונז ועוד כמה דברים נכנסו לרשימת האסורים (ב"ה הוא בא מבית בריא) 

**ת'אמת... זה הוא שמבקש מדי פעם לקנות מיונז או שוקולד וכו' וזה מצחיק לראות את זה

אני לא חושבת שהעיצה נוראית כמו שהניסוח שלה לוקה בחסר. 

הייתי מנסחת את זה :"את מתחתנת כדי שיהיה לך טוב, והוא יבוא בודאות- כאשר תעשי את הכי טוב לבעלך."

זה הכי משמח!!!!!!!!

לתת. לבנות

וכן גם בעלי מיישם את זה ותאמיני לי שאין מאושרים ממנו -כמשמעו 

ואני לא אומרת שאין ויכוחים פעם ב.... אבל כשיש, עוצרים, חושבים קצת ומגיעים למסקנה שבעצם כל מה שאני רוצה זה שהבן זוג שלי יהיה מאושר / הבת זוג שלי תהיה מאושרת וככה מנסים לשמח אחד את השני בכל הזדמנות

ע"י נתינה צומחת אהבה , ע"י נתינה אין סופית צומחת אהבה אין סופית 

תשתית הנישואין והיסוד שלהם.

לפי הקבלה, וגם לפי הנגלה.

הבעיה הגדולה היא שנשים לוקחות הדרכה שנאמרה במקורה לגברים, 'תתנו הכל וכו''

ואז מוחקות את עצמן.

(גבר, כמה שיעבוד על נתינה, לעולם לא ימחוק את עצמו...)

אם מישהו ינסה למזוג כוס מים, וירחיק את הכוס מהבקבוק המים ישפכו ולא יגיעו לכוס!

צריכים להיות כלי כדי לקבל, כדי להכיל,  אם האישה לא נותנת לבעל לתת לה, או כי היא לא מבינה שזו הדרך שלו לתת לה, (שזה נובע מחוסר הידברות בין בני הזוג)

או שהיא מרגישה מיוחדת מידי בשביל לקבל ''רק'' דבר כזה או אחר ולכן לא נחשב בעיניה כנתינה.

לא שאהבתי את השיטה במיוחד אבל נראה לי שכדאי לכם לקרוא את זה-

http://www.bhol.co.il/article.aspx?id=88181&cat=2

האשה מספיק כלי, בגופה ממש, השיא בהריון ולידה- זו הנתינה הכי גדולה שיש!! ומה זה אם לא כלי,וזה בדרך הטבע, היא לא צריכה לעבוד על זה.. וגם באופן נפשי. זוגיות זו נתינה, ברור אבל חייב ששני בני הזוג ינהגו ככה! אי אפשר לומר למישהי לתת ולתת בלי "להתחשבן" כאשר הצד השני לא נוהג באותה גישה.. ומסכימה מאוד עם @DvorW, ההדרכה צריכה להיות יותר לגבר ולא יודעת אם זה דווקא בגלל שזה טבעי לו, האשה נותנת הרבה פעמים על חשבונה על למחיקה מוחלטת, וברור שמשני הצדדים זה לא אמור להיות- גם הגבר לא אמור למחוק את עצמו, פשוט לרוב זה לא יקרה.

כמובן שצריך לדעת לתת, את מה שהאחר זקוק לו ולא מה שאתה רוצה וצריך לדעת לקבל, כשהיה רצון טוב גם אם זה לא בדיוק מה שרצית או ציפית. וכן זה הרבה רצון טוב, משותף (!!) ודיבור פתוח..

למה שלא תשתוללי עוד יותר עד שהיצר שלו ידלק?

מה התכוונת שהיא תשתולל יותר?

אף אחד מהפרשנים לא סוברים כך 

שאישה נוצרה מצלע מלשון צעלות

אלא סוברים  צלע מלשון צד (גב אל גב וכו')

ולכן זה סתם אמרה בעלמא

לא סותר שצריך לכבד ולשמור עליה

אבל לא משם הראיה

קבל את האמת ממי שאמרה.

אונקלוס תרגם אחת מצלעותיו כפשוטו, וכך גם רד"ק מביא.

שיהיה בהצלחה!!

העלית פה כמה נקודות שמעלות סימני שאלה מבחינה מקצועית.

מעל גבי פורום אי אפשר לבדוק את זה איתך,

אבל רוצי לבדוק את זה, לפני שיהיה חלילה מאוחר מדי.

בכל מקרה, גם אם תמשיכו לחיות ביחד, ותבנו זוגיות מאושרת, זה יהיה אחרי הרבה עבודה משותפת.

(ממליצה לך לפנות לרבנית נעמי שפירא, מישיבת ההסדר רמת גן)

לא נשמע לי שזה הדרכה טובה בקטע האישי בינכים

ההיפף הוא הנכון

מגובה ע"י ההלכה ורבנים

את זה שאם היא תשמין היא לא תהיה כבר יפה בשבילו?!

לא שזה לא בסדר, זה דבר מובן שאפשר לקבל אבל מחמאה?!

אני ממש מקווה בשבילך שתעשי את הצעד הנכון בשבילך עכשיו,

והוא - להתייעץ, 

אבל לא בפורום אלא עם מישהי או מישהו שאת סומכת עליו,

שיבהיר לך את הערפל.

ממה שכתבת קשה להבין (והעונים לך הם - לפחות ברובם - לא אנשי מקצוע מנוסים!) את התמונה השלמה.

האם מדובר במערכת יחסים של דיכוי וכפייה, או האם מדובר בקשיי זוגיות רגילים, בפרט בשילוב הפרש השנים הגדול?

כי הרבה זוגות לא חווים 'שנה ראשונה' ורודה, וההפך הוא הנכון אצלם.

אני יכולה לומר לך שגם אצלי השנה הראשונה היא משהו שהייתי מעדיפה לשכוח,

והאהבה רק הולכת וגדלה משנה לשנה יותר ויותר.

הרבה מהקשיים מגיעים עם חוסר הידברות גלויית לב, כשכל צד רואה את התמונה בצורה שונה לגמרי,

ואת הלב רק שופכים בפורום - ככה כמות שהוא... 

ובן הזוג בכלל לא יודע מה עובר עליך, וכן להפך.

ומצד שני, אם לא מדובר בקשיים רגילים של התחלה שיכולים להיפתר עם הידברות וייעוץ,

אולי יש מקום לחשוב מחדש?

'אוסר עלי לגעת ומונע ממני בסופר לקנות', 'מונע ממני לשיר בבית שירי אהבה', 'לא אוהב לפנק אותי במיטה', - 

כל אחד מהמשפטים האלו דורש דיבור בפני עצמו!

כל דבר כזה יכול להיות באמת כך (ואז זה נורא), ויכול להיות מקורו בחוסר הבנה גדול, או בהתנהגות בוסרית שגויה.

אין לי יכולת לספור לך כמה אי הבנות כאלו חווינו - בעלי ואני, בחיי הנישואין. 
אבל האם זה זה, או זה?
 

זה מורכב ורגיש, אבל הכי חשוב - דחוף!

לך ולבריאות נפשך, ולכם - כזוג, חשוב מאד כרגע להתייעץ!

לאף אחד לא ייצא טוב אם את תקמלי בצער ובעצב.

ייעוץ טוב הוא כמו להדליק נר בחדר חשוך, ופתאום נפתחות העיניים - ורואים.

אולי רואים שהכל טוב, אולי רואים שלא כל כך, אבל בכל מקרה זה יותר טוב מלא לראות בכלל.

המון הצלחה וחיבוק גדול.

מתוך שמחה.. כמו שמשקיעים במשהו יקר שקנית

זה לא אומר שחייבים עכשיו להתגרש

יש דברים שלוקחים זמן ובטוח שאינטימיות והכרו של בת הזוג זה ממש לוקח זמן..

אני באמת מציעה ללך לדבר איתו על הכל. לא בצורה של "אתה אשם" , אלא בצורה של איפה את בכל הנישואין האלו וכו'.

התנהגי איתו כמו חברה והמתיני, בעיקר המתיני קצת. 

תני לו צ'אנס, לדעתי הוא עוד יפתיע אותך בענק!

(ואולי באמת לחשוב על למנוע ליתר ביטחון...)

יכול להיות שהוא יודע ומכיר, אבל עדיין לא נפתחו . זה מאד הגיוני מכיון שגם ברמת הרגש והאמון עדיין לא נפתחו.

הם נשואים בסה"כ כמה חודשים ויכול להיות מאד שה עניין של זמן ושל הכרות.

לא אצל כולם הכל מושלם מהיום הראשון.

זה רק התחלת הנישואין

כמו שעל מידה עובדים כמה שנים

שינוי לא בא ב"בום"

זהירות בשפיטת אחרים לא תזיק

בדר"כ נחשפים לזה רק לפני חתונה.

או לרב  שיסביר לו מה אישה זקוקה ומה מחייה אותה?

רב הגברים הם טיפוסים של שכל....

אבל לדעתי הוא פשוט לא קיבל הדרכה מספיקה לפני החתונה שתסביר לו מה אישה רוצה ולמה היא זקוקה  יכול להיות שחשב שמיותר לו או משהו בסגנון  תנסי לברר איתו מה למדו ואיך ומה הוא חושב שאישה צריכה ומה דעתו על הצורך שלה ויכול להיות כמו שאמרו פה שהוא בישן ובישן זה לא חייב להיות החנון של הכיתה יכול מאד להיות שבקטע הזה הביישנות יותר מורגשת אצלו...

לדעתי בשיחה פתוחה קלילה ולא תובעת תוכלי לקבל תמונה ברורה מי הוא ומה הוא חושב לגבי חיי זוגיות

שיסביר לו מה אומרת ההלכה בקשר לזוגיות...

מתוקה, התורה שלנו היא תורת חיים. אין אספקט שהוא "הלכה ולא זוגיות", כמו שאין "הלכה ולא כשרות", זה הכל תורת חיים. 

להשם יתברך יש מה להדריך אותך בכל נקודה ועניין, רק תני לו לדבר.

זה מה שבעלך צריך להבין.

הכי תענוג להיות זוג שומר תורה ומצוות. אני מדברת על שמירה אמיתית - כזאת שכוללת הלכות ממש.

לפי התורה שלנו מגיע לכם לחיות בהרמוניה והחובה של כל אחד מכם זה לדאוג לשניה - בכל המובנים.

זאת ההלכה.

עם פוטנציאל גדול לחיי נישואין טובים ובריאים שרק ישתפרו.

לאחרונה ממש התגלה לנו ספר שנקרא "בניין הבית" של הרב שוחטוביץ'   שמדבר ממקורות בנושאים אלו.. מומלץ מאוד מאוד ואקטואלי לגביכם...

אם בעלך לא הולך לרב אז אולי שווה להכניס ספרים תורניים כאלו שמסבירים את הענייין

יש גם ספר של נעמי וולפסון "ודבק באשתו"

את אשתו את לא אשה זרה, אני בטוחה שהוא לא רוצה ברעתך... (שיהיה לך רע...)

את פשוט צריכה לדבר אתו על זה, או על כל מה שמציק לך.

פשוט תדברי, תאירי את צומת לבו, אולי הוא לא בכלל לא שם לב שזה מפריע לך,

ומכניס אותך לדיכאון?

תדברו, תתקשרו, אתם אמורים לחיות יחד עד 120 בעז"ה, חבל שככה תתחילי...

שיהיה המווווון הצלחה!!!

10 שנים זה פער עצום גם אצל אנשים בעלי אופי דומה וכל שכן אצל אנשים בעלי אופי שונה. מתוך שאלתך עולה שאין תקנה לקשר הזה אך בשביל לעשות צעד של גירושין צריך שיקול דעת ולכן אשמח להיות לכם לעזר, ראי כרטיס אישי.

והוא אומר שכדי לעשות את הצעד הזה כדאי קודם ללכת ליעוץ ולעשות שיקול דעת חוץ מזה כתוב לו בביקור שהוא סוג של פרופסור ליועצים ורובכם המוחלט מחזיק מזה בפורום, בעוד שאני מחזיק מרבנים שיעשו שלום בית ולא מיועצים כמובן שזה גם תלוי ברבנים יועץ נוצץ כל אחד יכול להיות אולי אתם סתם תקפת אותו ולא הבנת את כוונותו אני הבנתי ממנו משהו אחר , ואולי אני לא הבנתי נכון ואת כן הבנת נכון

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.