והוא התעקש שאנחנו משפחה חסרת עצמות.
|נעלב|
והוא התעקש שאנחנו משפחה חסרת עצמות.
|נעלב|
היינו כולנו במצב מרוח למדי, ובמקום לעודד אותנו שלמרות שאין מזגן ואור אנחנו נישן בנעימים (כשהוא ואשתו הלכו לשכנים לישון שם), הוא פשוט צחק עלינו.
נחמד.
אז זה מחמאה להיות מדוזה.
אוי. באמת
גיסים ואחים שהם מתחתנים הם נהפכים לקיטשיים
אבל גם אח שלי נקרא מדוזה, וזה לא מסתדר לי ![]()
סתם סתם, הוא גם נחמד מאד 
ומה הקשר קיטשי?
כדי לומר את זה
ב. זה היה ניצלוש חסר תקדים.
פינג.(את באמת לא מודעת למשחק הכוחות הנסיופאי הזה?
)
לא צריך להזעיק את כולם...

בן-ציוןיוו זה ישן.
פינג.העולם שורד עדיין למרבה הפלא, אה?
מתנועעים ומתפזרים עם המים |נזכר באימה|
אני צודקת? 
![]()
נו נו. ממש לא כמו הדור של הלילה.
אני חולה על המשפט הזה 
חפשי בנסיו"פ בהתחלה.
cookie_monster
cookie_monsterלכו תעשו קעקועים של שופרסל!
מישהי=)ענאל.
אהבתי אלייך.
![]()
כישוף כושלמתי? איזה צבע? איפה?
אבל סיכמנו יחד!
בס"ד
וזה לא ממש לצבוע
פשוט לעשות חינה ועם השיער שלי זה יצא ג'ינג'י
בשילה עם גיסתי
ואמרת לי את זה לפני שנתים ונמאס לי לחכות
עשיתי פס חינה עם אביגיל.
אבל הוא בכלל לא בולט על השיער שלי,
ויש לנו אותו צבע בערך, לא?
אקווה בשבילך שיראו משהו
בס"ד
שנה שעברה חברה שלי עם שיער בצבע שלך עשתה ודווקא ראו
בס"ד
אני מרשה לך לבוא איתי לעשות נזם במקום
אחרי החינה יצא ג'יג'ית אני משו בין בלונדינית-לשטניתכישוף כושלאני גם ככה לא אראה אותך
אי פעם
אז תעשי מה שאת רוצה![]()
סוג של מנסה לשכנע את עצמי![]()
בס"ד
חזק
![]()
אבל כל העניין הזה כבר אכל אותי מכל הכיוונים![]()
|משחרר באי רצון|כישוף כושלאחרונהנמ. בעצם את מן בלונג'ית שכזאת, למיטב זכרוני![]()

רק שגיס שלי לא יצחק עליי.
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)