מיאוו...
פשוט תכתבו דברים על עצמכם...
טוב? טוב.
מיאוו...
פשוט תכתבו דברים על עצמכם...
טוב? טוב.
נועה74ואולי מחר באירוסין אני מקבלת חולצה חדשה של ה' הוא המלך עם הלב בוער מקדימה.
נה נה בקושקוש תקנאו ותקנאו.
ושחורה!!
מצד שני..מתי בדיוק אני אפגוש אותך? לא נראלי בעתיד הקרוב..
אבל מתישהו שאולי כן,נגיד תהיי באזור או משו, אז אשאל את חברה שלי אם יש חולצות עדיין ואז אני יביא לך ביחד. מתנה-חולצה ודיסק. אבל את משלמת P:
יווו הזכרת לי שיש לי דיסק אצל רננה!!וואי אוף אני צכה לראותותה כבר
חח חננה בננה.
אמ לא.אני לא בירושלים מחר במקרה.
אם אהיה ביום ראשון זה יהיה בגן חיות, אם בשני-בליפתא ואם ב..הי!רגע.למה שלא אבוא לירושלים מחר?
מה את עושה שם?רוצה לחפש איתי חצאית?אני חייבת חצאית חגיגית!!אז אולי באמת אני בירושלים מחר?לוידעת..
קוראים לי מוריה ואני בת 13 (יותר לא זיינוקיתתת!!!!) בסך הכל לא יודעת מה אני עושה פה בעיקר מעבירה שיעמום![]()
אממ חולה על הדובי שליי ואוהבת לצייר רק תלא תמיד יוצא יפה
אובת לחפור לאנשים!!
מעניין אם זה עובד
מעניין אם זה יעבוד

ישקפיץחייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)