רבוייסי! אני עוזב אתכם לאנחות!!! אל דאגה, אחרי זמן אלול אני חוזר להפציץ כאן. חוץ מזה פעם בכמה שבועות אני אקפוץ לבית אז אני אבקר בפורום.
אל תתגעגעו יותר מדי. אני כבר חוזר. אז ניפגש אחרי יום כיפור? ביייייי!!!!!!!!!!!!!!!!
רבוייסי! אני עוזב אתכם לאנחות!!! אל דאגה, אחרי זמן אלול אני חוזר להפציץ כאן. חוץ מזה פעם בכמה שבועות אני אקפוץ לבית אז אני אבקר בפורום.
אל תתגעגעו יותר מדי. אני כבר חוזר. אז ניפגש אחרי יום כיפור? ביייייי!!!!!!!!!!!!!!!!
נתגעגע..מי ינהל שיחות פצלשים?!דרשתי קרבתיך..ויוציא אותנו קצת מהכבדות של הפורומים בזמן האחרון....
בהצלוחה!!
וגם אני אבקר בערך פעם בשבוע שבועיים.....
הבה נפתח שרשור פורשי כנפיים.
מוריסלאנורא עדיף שתלמדו מאשר לקשקש כאן ולבזבז תזמן..
שנה מעוברת
אז גם אני עוזב! בשונה מההוא גברא אני לא אבא לבקר באמצע זמן אלול (עד שאני בא לבקר בפורום, אני לא אבזבז את זה על שיחות פצל"שים) אבל אחרי יום כיפור אני חוזר להפציץ!!!
אני וההוא ינוקא
"ההוא ינוקא הגיב שם ושם..." כאילו מה? אתה מגלה לי!!
רטובה
אז אני משחקת אותה גברבר קשוח שנכנס לו משהו לעין והוא לא קצת בוכה......למה צריך להסביר דברים
??
(מתקפל)(שולח מבט נוגה אל הופק)
נשגבת מבינתךאחרונהמעניין אם זה עובד
חייב דחוף.

הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
שלום בנצי 👋)