שלום לכולם יש לי בת בת שנה וחודשיים היא באמת מקסימה וטובה . לאחרונה היא התחליה ללכת ויחד עם זה באו עוד כל מיני גילווי עצמאות.. אני מרגישה שכל מה שהיא עושה בזמן האחרון הוא רק לנסות למתוח את הגבולות שלי לקצה, אם זה להגיד לא לכל אוכל שאני מכינה (שפעם היתה אוכלת בכיף) כל מה שאני אומרת שאסור אז דווקא כן וכו.. אני מרגישה שפשוט אין לי סבלנות אליה יותר שהיא פשוט מוציאה אותי מדעתי..
פורום הורות
בהנהלת:
מכתב פתיחה
יאוש מהורותאור-יה חיה
זה בדיוק השלב בו אנחנו מפסיקים כמעט לחלוטין להורותאלעד
ומתחילים לתמרן
יש אופנים נמוכים יותר (אם תאכלי תקבלי פרס) יש מעט גבוהים יותר (כדאי לך לאכול כדי שלא תהיי רעבה) ויש ערכיים ממש (בואי תראי לאמא כמה את ילדה גדולה ואוכלת הכל לבד!) וכן על זה הדרך, כל נושא וכל ילד נושא בחובו את האתגרים עימן אנו נאלץ להתמודד, וישנו רק כלל פשוט אחד - לא להשבר
בהצלחה!
נראה שבתך מתחילה את ניצני "גל שנתיים האיום" מוקדם יותר
מתואמת
המעבר הזה, בין תינוק לילד, קשה לנו ההורים, ולדעתי - במיוחד לאימהות. לעכל את העובדה שהתינוק כבר לא תלוי רק בי, את הרעיון הזה - שהוא כבר לא חלק צמוד אליי, אלא ישות נפרדת עם רצונות וצרכים משלה - זה קשה.
ברגע שמבינים את זה, לדעתי קצת קל יותר להתמודד עם ה"מרד".
עצות מעשיות - אלעד כתב לך, ואני בטוחה שגם בעצמם עם הזמן תמצאי פתרונות מעניינים להתמודדות.
העיקר לא להתייאש, ולא לכעוס על עצמך על חוסר הסבלנות.
בסופו-של-דבר - השלב הזה משמח, כי אנחנו לא מגדלים ילדים על-מנת שיישארו תינוקות שדבוקים לסינר של אמא, נכון? בסופו-של-דבר אנחנו מעוניינים שיצליחו לנהל חיים עצמאיים...
בהצלחה!
בחיוך, בחום, באהבה, בסבלנות..ד.
[יש עוד "פטנטים" - אבל זה היסוד..]
היא בכורה שלך, נכון?l666
אז קודם כל היא עדיין תינוקת
וכשהיא עושה משהו שאת לא מרשה זה לא בדווקא אלא שפשוט בא לה מאוד והיא מגלה את העולם
ובגיל הזה הם עדיין לא יכולים להתאפק ולא רואים את הנולד והרבה פעמים הם גם לא מבינים מה אנחנו רוצים מהם
ובקשר לאוכל אז לדעתי זה שלב מעבר כזה, הם כבר לא תינוקות ומתרגלים לאוכל רגיל, לפעמים הם מתעצלים ללעוס ולהתמודד עם אוכל טיפה קשה אבל מאוכל של תינוקות כבר גדלו
ובקשר לגבולות - חשוב מאוד להתאים את הבית שלא תצטרכי לרוץ אחריה בלי סוף ולאסור בלי הפסקה
סורגים על חלונות, לסגור שקעים ולבדוק שהם מחוברים טוב לקיר, לשמור דברים מסוכנים ובעלי ערך הכי גבוה שאפשר
ילד בכור נראה לנו ילד קטן בגיל הזה אבל באמת הוא תינוק
זה בריא מאוד, חלק מה התפתחות שלה.מקרוני בשמנת
אבל את צודקת, זה קשה ומתיש כל כך לנסות להתנהל כאשר הילדה מנסה למתוח את הגבול ולהחליט הכל לבד.
בגיל הזה, אחד הפתרונות שמאוד עוזרים הוא לתת לה בחירה בין שתי אפשרויות. למשל להכין מראש שני מאכלים ולשאול אותה מה היא רוצה.
חשוב להבין כמה השלב הזה חיוני להתפתחות של ביתך. התינוקת הקטנה שלך מגלה שהיא אדם בפני עצמו, היא פתאום מגלה עולם שלם שפתוח בפניה והיא יכולה להכיר אותו דרך נקודת המבט שלה. היא מגלה שיש לה רצון משלה, דעה נפרדת מהוריה וגם גוף שלם שהוא רק שלה. בלי השלב הזה, חלילה, ביתך לא תדע להביע את דעתה, לחשוב, לסרב כשחלילה מכאיבים לה, להסביר מה היא מרגישה ועוד. השלב הזה מלמד אותה להכיר את עצמה. היא לא בודקת את הגבולות שלך, אלא את הגבולות שלה, מה היא מסוגלת.
זה מתסכל מאוד כהורה, כי את יודעת מה טוב לה, ורוצה עבורה את הטוב ביותר. בנוסף קשה להתנהל תחת שרביטה העקשן של פעוטה. נסי לראות איך את יכולה לתת לה מקום לעצמאות בתוך גבולות שיהיו לך נוחים ופרקטיים. וכן, מותר לך להגיד גם "לא".
אציין שאין לי ילדים משלי וכל הידע שלי הוא מאחיי הקטנים ומהיותי מטפלת בפעוטון לגיל הרך.
בגיל הזה, אחד הפתרונות שמאוד עוזרים הוא לתת לה בחירה בין שתי אפשרויות. למשל להכין מראש שני מאכלים ולשאול אותה מה היא רוצה.
חשוב להבין כמה השלב הזה חיוני להתפתחות של ביתך. התינוקת הקטנה שלך מגלה שהיא אדם בפני עצמו, היא פתאום מגלה עולם שלם שפתוח בפניה והיא יכולה להכיר אותו דרך נקודת המבט שלה. היא מגלה שיש לה רצון משלה, דעה נפרדת מהוריה וגם גוף שלם שהוא רק שלה. בלי השלב הזה, חלילה, ביתך לא תדע להביע את דעתה, לחשוב, לסרב כשחלילה מכאיבים לה, להסביר מה היא מרגישה ועוד. השלב הזה מלמד אותה להכיר את עצמה. היא לא בודקת את הגבולות שלך, אלא את הגבולות שלה, מה היא מסוגלת.
זה מתסכל מאוד כהורה, כי את יודעת מה טוב לה, ורוצה עבורה את הטוב ביותר. בנוסף קשה להתנהל תחת שרביטה העקשן של פעוטה. נסי לראות איך את יכולה לתת לה מקום לעצמאות בתוך גבולות שיהיו לך נוחים ופרקטיים. וכן, מותר לך להגיד גם "לא".
אציין שאין לי ילדים משלי וכל הידע שלי הוא מאחיי הקטנים ומהיותי מטפלת בפעוטון לגיל הרך.
אצלי בגלל זה בבית אין כדים אגרטלים עציציםzmil
בנוסף לכל מה שכתבוצביה22
הכלל שמוביל אותי בשלב הזה הוא- המסר שאני רוצה שהבת שלי תקבל הוא שאני איתה, בעדה ורוצה הכל רק לטובתה. גם כשהרצונות שלה לא תואמים מה שתכננתי, אם אני יכולה להתגמש ולשנות לפי מה שהיא רוצה- אני אשתדל לעשות את זה בשמחה.
ואם לא- אז אני אסביר לה שאני מבינה מה היא רוצה, ומאוד הייתי רוצה לעזור לה, אבל אני חייבת הפעם לעשות אחרת ממה שהיא רוצה. ואולי אני אתן לה כמה אפשרויות איך לעשות את זה כדי שבכל זאת יהיה לה נעים.
הבת שלי כבר גדולה יוותר משלך, אבל גם עוד לפני גיל שנתיים, וגם התחילה מאפיינים של גיל שנתיים מאוד מוקדם.. אני חייבת להגיד שכשאני אומרת לה דברים כמו שכתבתי, זה מפתיע לראות כמה היא מבינה, הרבה יותר ממה שאני מצפה לפעמים.
ואנקדוטה לסיום- צחצוח שיניים היה לנו קשה כבר הרבה זמן. וכל פעם כשצחצחתי נגד רצונה הסברתי לה שאני יודעת שלא נעים לה אבל צריך לצחצח כי השיניים מתלכלכות מהאוכל וצריך לנקות אותן.
אתמול שכחתי לצחצח לה לפני השינה, ותוך כדי ההשכבה היא מצביעה לי על הפה ואומרת 'מלוכלך', אז שאלתי 'את רוצה לצחצח שיניים?' והיא אישרה, וצחצחנו בשמחה..
ואם לא- אז אני אסביר לה שאני מבינה מה היא רוצה, ומאוד הייתי רוצה לעזור לה, אבל אני חייבת הפעם לעשות אחרת ממה שהיא רוצה. ואולי אני אתן לה כמה אפשרויות איך לעשות את זה כדי שבכל זאת יהיה לה נעים.
הבת שלי כבר גדולה יוותר משלך, אבל גם עוד לפני גיל שנתיים, וגם התחילה מאפיינים של גיל שנתיים מאוד מוקדם.. אני חייבת להגיד שכשאני אומרת לה דברים כמו שכתבתי, זה מפתיע לראות כמה היא מבינה, הרבה יותר ממה שאני מצפה לפעמים.
ואנקדוטה לסיום- צחצוח שיניים היה לנו קשה כבר הרבה זמן. וכל פעם כשצחצחתי נגד רצונה הסברתי לה שאני יודעת שלא נעים לה אבל צריך לצחצח כי השיניים מתלכלכות מהאוכל וצריך לנקות אותן.
אתמול שכחתי לצחצח לה לפני השינה, ותוך כדי ההשכבה היא מצביעה לי על הפה ואומרת 'מלוכלך', אז שאלתי 'את רוצה לצחצח שיניים?' והיא אישרה, וצחצחנו בשמחה..
מקסים!!!!נקודה
אימונים לקראת גיל ההתבגרות..ארלט
הייאוש הזה!זקנת השבט
מהנסיון , זה האוייב . בין שנה לשלוש וחצי (ויש האומרים לשלושים וחצי) הילד מגלה שהוא ישות נפרדת . יופי ! הילדה בריאה בנפשה . זה מצריך יצירתיות , ושליטה , שלא תמיד שם . אפשר לתת בחירה מצומצמת : כלומר להכין שני דברים ולתת לבחור . ודרך אגב כשילדים רעבים הם אוכלים הכל . אם מוציאים אותם לטבע ומביאים רק ברוקולי -אז הם יאכלו אותו לרוב . אבל לא צריך ללכת לקיצוניות .היא בודאי תסכים לפסטה או אורז , וזה יותר טוב מממתקים וביסקוויטים -יש ילדים שגדלים עליהם לצערינו .
תתעודדי שכולם עוברים את זה ריאליסט
אנחנו פשוט במקום לריב איתו ולהתנגש חזיתית מנתבים אותו לכיוון ואז "הוא" כביכול מבצע את הבחירה.
לדוגמה:
תסריט ראש בראש : בא לאכול ארוחת ערב > לא רוצה > נו בא כבר ! > לא רוצה > אם לא תאכל הולכים לישן בלי אוכל > ווווואאאההההה
תסריט ניתוב : בא תראה מה יש לארוחת ערב א' ב' וג' מה אתה רוצה > אהםםם > את א' ? > לא > ב' ? > לא > אז את ג' > לא > אתה צריך לבחור אחת מבין האפשרויות. > טוב א'
וזה עובד
עצה קטנה: יש לנו ב"ה תינוק בן 3 ח', תינוקת בת 1.9 ועוד אחת בדובשי
אוי.. נשלח בלי שכתבתי את העצה.. ;( מומלץ ביותר מנסיון- כל דבדובשי
כל דבר שאת מבקשת לבקש בשירה. לדבר במנגינה ותוך שניה הקטנים מיישמים. עובד ממש טוב, נסי ולא תתאכזבי;)
בנוסף לכל הדברים החשובים והיפים שנכתבו - ברזל!!!ממקומי
הרבה פעמים חסר ברזל בגיל הזה וזה עלול לגרור חוסר תיאבון משמעותי, מנסיון...
באמת כפי שכתבו לך- לתת לה מקום, לרצון שלה- לתת לה לבחורקפה קפהאחרונה
היא פשוט מגלה שיש לה רצון משל עצמה, וזה דבר טוב לכשעצמו.
תמיד אנו מצפים מילדים לציית לנו, אך בפועל הם לא, עלינו לשנות את התפיסה,
להצמיח אותם בהתאם למה שהם, ולא- להתאים אותם אלינו.
לפתח מה שהיא כן אוהבת, בתחום האוכל ,המשחק, הלבוש...
לבחור איפה לשחרר ואיפה להציב גבולות (למשל בכל הקשור בסכנה, כגון כביש, נפילה ממקום גבוה...)
לא על כל דבר צריך להתעקש להראות לה שאנו המחליטים...
לאט לאט תלמדי אותה בגיל הזה, בשלב הזה,
זה באמת נורמלי וכולם כמעט עוברים שלב כזה
אמהות לבנים עם אטופיק- יש תקווה לשרוול קצר בקיץ?שיח סוד
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
משהו אחד- במזגנים בקיץ לא כזה חם....יעל מהדרום
לק"י
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
ואפשר לקפל לו את השרוולים ולבדוק איך זהיעל מהדרוםאחרונה
לק"י
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
מעון/משפחתון תורני מומלץ בהדר גניםאושי 9
בננו הבכור יהיה בספטמבר הקרוב בין שנה ותשעה חודשים. אנחנו אמורים לעבור להדר גנים, פ"ת. יש למישהו המלצות על מעון/משפחתון תורני ואיכותי? הרף המינימלי, שתהיה למקום כשרות בשרית למהדרין.
יש ברחוב בגין מעון חסידימתיכון ועד מעוןאחרונה
שנראה לי די מוצלח, המינוס העיקרי זה שיש בו המון ילדים, מנהלת ממש משקיענית ואכפתית
איך נותנים לילדים הרגשת יציבות בתקופה כזאת?מתוך סקרנות
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
אפשר לשתף את הגננתמענין
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
רעיון, תודהמתוך סקרנותאחרונה
סיר בישול איטיטרכיאדה
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
אולי תשאלי בפורום מתכוניםיעל מהדרום
נראה שהיה חסר רוטבחילזון 123אחרונה
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
כשהאיש בעבודה בזמן המלחמהעקרת הבית
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
הוא יודענהג ותיק
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
אם יורשה לי (בתור מי שבעבודה, אמנם מהבית)משה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
משתפים מהלבתהילה 3>אחרונה
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
שלום מחפשת פסיכיאטר לילדים באיזור מרכזממתקית
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
בדרך כלל גם לפסיכיאטרים פרטיים יש מזכירהמתואמת
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
לא נכוןאריק מהדרום
יש לי פסיכיאטר שאני מתכתב איתו בווצאפ ובמייל וזמין בטלפון, הןא מקבל גם באזור המרכז ובזום אבל הוא לא לילדים.
תודה אבל צריכה לילדים.ממתקית
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
זה יפה! ומעניין כמה זה נפוץ...מתואמת
בכל אופן, זה רק אחרי הפגישה הראשונה איתו, לא?
בוודאיאריק מהדרום
אז זה באמת יפה...מתואמתאחרונה
יש את ד''ר מרים פאסקיןמתיכון ועד מעון
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
אבל מה הטלפונים? אפשר בפרטי? בבקשה...ממתקית
אין לי בשלוףמתיכון ועד מעון
אבל יש בגוגל, בטוחה שיעלה לך שתכתבי את השמות
מגוריםמחפש_מקום
מישהו מכיר שכונות בירושלים ?
למשל קריית יובל, איך זה לזוג צעיר עם ילד, יש שם קהילה דתית לאומית וצעירים? יש שם גרעין תורני?
הבנתי שיש איזה קשר להר המור, אז זה יפריע למישהו שבא מישיבות אחרות..?