אתה שמור , ברגע שאתה נותן לעצמך את האופציה להשבר אז נכשלת עוד לפני שהגיע הניסיון

רגשות, אינם חייבים להתבטא ב"נגיעה". 

בשלב הזה, טרם התחתנתם, זה ממש מישהו "אחר". זה ליגוע, חלילה, בבן "זר".  מי שמאבדת את התחושה הזו, מפסידה הרבה מאד, מלבד חומרת העבירה, ועלולה להפסיד גם, כשמתחתנת, את התחושה הבהירה של השינוי הגמור במציאות.

הסדר הוא, להכיר אישיות את האישיות, לראות שיש קרבה פנימית - ורק מתוך הקישור ב"ראש", במציאות, בכך שנהיים משפחה, גם צדדים נוספים.

גם רכב שרואים בחנות, לא לוקחים ונוסעים לפני שקונים..  קל וחומר נישואין.  קודם יצירת המציאות של להיות איש ואשתו. כל השאר מתוך כך, ואז יש לכך גם משמעות אחרת לגמרי, ביטוי של דבר גדול וטהור.

תשתדלו לקצר את התקופה הזאת. אם מרגישים שזה-זה, אין כל סיבה למשוך סתם.

לא לשבת קרוב אחד לשני. להיפגש במקומות שמסתובבים שם אנשים כשרים. לא להיפגש בשעות מאוחרות מידי (ובוודאי לא ליווי חזרה במקומות שוממים ובשעות כאלה). צניעות. החוכמה בעניינים אלו, זה לא להגיע עד "כמעט". אם לא מתקרבים מידי, אז קל יותר לשמור מראש. שלא לדבר על כך, שזה מאפשר גם יותר איכותיות בפגישה. להכיר יותר, בנחת, אישיות לאישיות, להתענין. זה בסיס לבנין יציב.

תצליחו. בעז"ה.

מכונית לא לוקחים כאילו אתה הבעלים שלה, ולא נוהגים בה כאילו אתה הבעלים שלה, לפני שקנית.

ואצל אשה, אין "נסיעת מבחן". זה באמת קצת יותר ממכונית.. יש שלך - ויש לא שלך.

כבר אמר ר' חיים מוולוז'ין שמשל אינו אמור להיות דומה בכל הפרטים לנמשל. 

ואם דווקא רוצים, אפשר לקחת משל ממשהו אחר שאינך נוהג בו כשלך כשאינו כזה.

יצאתי עם בחור מעל לשנה,ואני חושבת שזה מה שעזר לנו-לדעת שזה פשוט לא אופציה.שאין שאלה של האם שומרים. אין שאלה של האם נצליח.

וגם לדעת שקיום הלכה זה ממש חשוב לשניכם, ואז אפילו אם מצד עצמך אתה נוטה ליפול אתה מכבד את הרצון של השני (מכירה עוד זוג שהיא רצתה לשמור והוא לא במיוחד, וממש כיבד ועזר לה לא ליפול בזה כי זה מה שהיא באמת רוצה.זה אפשרי).

בהצלחה!

שלא תאכלי בשר וחלב ביחד, או חזיר, או שתדליקי אש בשבת, או שתלכי עם מכנסיים קצרים,

ועוד הרבה כאלה..

אז פשוט להכניס לראש שאי אפשר!

ואת ממש צדיקה, כל הכבוד שאת בכלל משתפת ומנסה להתחזק בזה. ב"הצלחה! ה' איתך

כי שמירת נגיעה ממישו שאתה אוהב/מחבב זה בהרבה יותר קשה. 

מלאכים בזמן אדם הראשון לא עמדו בניסיון הזה, אז בדור שלנו לשמור כ"כ הרבה זמן? 

אפשרי, אבל בהחלט קשה..

ובנוגע לשאלת הכתובת - אם תשאלי כל רב/יועץ שיש לו דעת תורה. הפתרון יהיה להתחתן. 

כי בשורה תחתונה להיות בקשר + שמירת נגיעה מלא זמן לא אפשרי בכלל, בפרט שככל שעובר עוד יום, 

היצר גודל ומגרה יותר את 2 הצדדים.. 

וכל מה שתעשי אני מאחל לך בהצלחה. 

וכל כהכבוד שעד עכשיו שמרתם. 

(: 

קודם כל תירגעי!

הקב"ה לא מנסה אותנו בדבר שלא נוכל לעמוד בו, נכון?

משמע זה אפשרי!

מסכים עם כל קודמיי שיש להבין יחד עם הבחור כיצד להיות חכם ולהימנע מסיטואציות בהם קל ליפול.

מצד שני, לא להילחץ להתחתן בחיפזון בגלל הפחד מליפול.

החלטת החתונה צריכה להגיע משיקול דעת נכון, מרגשות נכונים ובבשלות הנכונה.

נכון לשמור על איזון בין הפגישות ולהיפגש פעם פעמיים בשבוע ולא כל יום מה שמקשה מאוד.

עוד משהו:

הבחור שלך לא יעשה משהו שאת לא תרשי לו. אם את תחליטי בנחישות שלא זה לא - זה יהיה לא.

כמו כן, ה"פנטזיה" המתוקה שלך מסתיימת בלתת לו יד. אצל הבחור שם זה רק מתחיל....

אז כדאי לעצור מראש ולא להסתבך ובעיקר לסבך את הבחור שאת מתחילה לאהוב...

בהצלחה רבה ומזל טוב בעתו ובזמנו

עמנואל 

גם בנישואין כשמותר. מתרגלים

המתנה מתוך קבלת ההווה

לפני החתונה . אצל הלטאים קצת יותר. הם קיבלו חינוך ברור ולא מגמגם. מי שינע בבת לפני החתונה יחשב משוגע .

הלוואי שבציבור הדתי לאומי יגיעו לרבע מזה. 

אתם פשוט חיים בבועה , ולא מכירים את הציבור החרדי.  

"ליפול" לא מעיד על "נפש בריאה". לא צריך להגזים.

יכול להיות יצֶר, ואם ניגשים אל היכרות שלפני נישואין בצורה נכונה, ובהבנה מוחלטת שזה בן "אחר", זה לא בעלה, שמכירים לצורך של להתחתן, להקים משפחה ולא רוצים להוזיל את הענין, אלא מכוונים קודם כל להיות איש ואשתו, ושומרים בלי חכמות על ההלכות וסייגיהן, ויודעים את חומרתן - אז לא נותנים לענין כזה "להתחיל" בכלל.

חלק מהבריאות של האדם, זה גם לדעת להתאפק, להבחין, ולא לגעת במה שלא שלו.

בוודאי שצריך לחשוב שזו לא אופציה,

אבל עובדה שרבים וטובים כן נופלים מזה.

זה דווקא מראה על בריאות נפשית,

שבאה לידי ביטוי בזמן לא נכון.

ובנוסף- וזה לא מכוון לתגובה שלך ספציפית,

אני חושבת שזה לא הכי נכון לדון ולשפוט ככה את מי שכן נופל בזה.

יותר נכון זה להתפלל ולעבוד על שליטה עצמית אישית,,

כי נראה לי שזה ניסיון לא פשוט

עדין זה לא טוב לציין את זה במפורש וזה נשמע כאילו זה דבר שמותר ואפשר לחפף בו

זה גם ה"בא בזמן הנכון".

ההבדל בין הנישואין ללא-נישואין, הוא לא רק של "זמן", אלא כל המהות שונה.

וחלק מהבריאות, היא התחושה שזה לא שייך כשלא נשואים, לא איש ואשתו. ולא רק בגלל "אילוץ" טכני כביכול.

לא כל "כח" הוא בריא-פרווה. אדם אינו בהמה. יש דברים שכאילו נראים דומים מבחוץ, והם בריאים במקומם, ובהחלט לא בריאים לא שם.

לא פחות מכך שחלק מהבריאות היא, שאדם לא לוקח אוכֶל של מישהו אחר ואוכֵל, למשל, ויותר מזה. 

וכמו שכבר ציינה פה מישהי, מי שאכן שם לב לכך, חש אח"כ עד כמה גדול ההבדל בין ה"שייך" ל"לא-שייך". 

[ואף אחד לא עשה סטאטיסטיקה על ה"רבים וטובים". כמובן, צריך גישה בסיסית אמיתית, וגם צריך לשמור על הדרכות חז"ל בנוגע להרחקות, כולל לא "לשחק" סתם במשיכת זמן של "קשר" ללא סיבה אמיתית]

חשוב מאוד לשמור על ההלכה כי יש בה חכמה אלוקית גם אם אנו לא מבינים אותה להפעמים... ייחוד זה אחד המצות הכי גדולות מבחינה איכותית שה' יתברך נתן לנו וכן שמירת נגיעה, אך בלא לשמור ייחוד יהיה קשה כפל כפליים לשמור נגיע כי המצב הופך להיות יותר ויותר אינטימי והרגשות עולות וחבל ליפול בדבר מכיוון שהנפילות בעניין הזה הם קשות מאוד ובפרט לגברים אז תעשי טובה לבחור שאת יוצאת אתו ותעזרי לו בזה כי זה קשה לו מאוד (יכל להיות שקשה לו אפילו יותר מימך כי כך בנויה הנפש של הגבר), יש כאן כחות חיים כוחות ענקיים שמניעים אותנו, כאשר אדם נפל בחטאים האלה זה הופך להיות למדרון חלקלק מאוד וזה לא יגמר עם נתינת יד או חיבוק כי נפרצה כאן גדר שעכשיו כל הבניין מתרועע, אז עם עוד קצת סבלנות ודחיית סיפוקים זה כ"כ שווה לשמור על עצמכם בעניין הזה.

תדעי שאת אישה ולאישה יש מילה וכוח עצום לעמוד דווקא בעניינים האלה וכאשר את תגידי לעצמך לא, את תוכלי גם לומר לבחור שלך לא והוא יקשיב לך ויכבד אותך כי זה כוחה של אשה.

זה ניפלא מה שה' נתן לנו כמה חודשים לפני החתונה לא לגעת כלל ולא להכיר אפילו מהוא המגע הזה וכך אפשר לבנות קשר עצום ועמוק שלא מבוסס על הנאת המגע אלא הנאת הנפש ואתה מתחיל לאהוב את הנפש של האדם שמולך וזה עיקר הקשר שתהיה אהבת הנפש ולכן זהו זמן להכיר את הנפש העומדת מולך והמגע קצת מטשטש...

כל הכבוד על השיתוף זה לא כ"כ קל אז שבע"ה תצליחו בדרך שלכם ותגיעו למקומות גדולים עלו והצליחו ה' מנחה אותכם כל הזמן רק צריכים אתם לפקוח את העניים ולראות אותו!

איך מצליחים לשמור על משיכה בזמן ששומרים נגיעה......

לשמור נגיעה לדעתי זה לא קשה יחסית (יותר קל מלשמור על העיניים למשל...), פשוט מחליטים ששומרים, ולא חושבים על זה.

אם באמת רוצים. למרות הקושי. זה נסיון וצריך לעמוד בו. ואין דבר העומד בפני הרצון. חבל ליפול. לא שווה את הרגשת ההחמצה. ומה פשר היציאה של למעלה משנה? הוצאת אנרגיה מיותרת. תתחתנו או לא. וזה הטיפ האמיתי למעלה משנה לא מוצדק.

תדעי לך, חברה, שזו חוויה מרוממת שאין כמותה בעולם-

כשאת מחזיקה את יד בעלך בפעם ראשונה אחרי החופה..

שווה להתאפק, באמת באמת!! זו נגיעה כ"כ טהורה ומהממת!

תחשבי על זה כל הזמן! כ-ל הזמן!

אישית, אותי החזיקה גם המחשבה שאם חלילה אגע בו, אחטיא לא רק את עצמי-

אלא גם אותו, את האדם ההכי חשוב ויקר לי בעולם!

זה מבחינתי היה בלתי נסלח, אם הייתי מעזה לעשות לו את זה..

פעם ראשונה בכלל, בחור ראשון (ויחיד בע"ה)- הכי אידאלי.

בציבור הזה אני חושבת שזה יהיה פחות מקובל ויתקבל פחות טוב אצל בנות שזה הסגנון שלהן.

בציבורים כאלו כנראה יעדיפו לשלוח התעניינות דרך צד שלישי.

אם היית מדבר על שמחת בית השואבה במחניים, זה כנראה היה הרבה יותר מקובל ולגיטימי (שמעתי, שיש בנים ממחניים שקובעים חברותא עם בנות ממגדל עוז, ואז בטח העניינים יכולים להתגלגל, למרות שזו לא המטרה המוצהרת...)

התביישתי מאוד וגם חשבתי למה שהוא יגיד לי כן?

זה היה שיעור תורה הוא היה נראה בחור טוב

נעלבתי שהוא בעצמו לא פנה אלי חח זהו.. נראלי היה לא שייך לפנות אליו

רק כדאי לקחת בחשבון שגם הגברים יכולים לפעמים לחשוש מדחייה(שלא לדבר על האווירה הרווחת בה נסיון חיזור תמים יכול בקלות להיחוות כ"הטרדה").

אני בעד שבחורה שבחור מוצא חן בעיניה, לא תחשוש לעשות את הצעד הראשון (אפשר גם דרך מישהו שלישי, אם חשוב לי שאת הדינמיקה בפועל, יוביל בהתחלה הבחור).

אבל באמת מעצבן. תנוח דעתך,גם בנות עושות את זה.

ועל פי רוב גם שוכחות לעדכן את הגיל בכרטיס.

"לֹא תַעֲנֶה בְרֵעֲךָ עֵד שָׁקֶר" גם כולל שליחת תמונה עדכנית

מה הרעיון לשלוח תמונה ישנה? שבדייט פתאום אתאהב באופי שלך?, אבל איך? אם ארגיש ששיקרת לי עוד לפני הדייט?

לא יודעת מה בדיוק קרה, אבל אולי -

מקור התמונה הוא לא הוא, אלא מציע ההצעה?

הרי אם אפשר למצוא בגוגל בקלות תמונה עדכנית, לא סביר שהוא יתעקש לשלוח תמונה ישנה. יכול להיות שזה סתם מה שמסתובב עם הכרטיס שלו - וזה לא הגיע ישירות ממנו.

עוד כיוון של לדון לכף זכות -

יכול להיות שמבחינתו, איך שהוא רואה את הדברים, הוא נראה בול אותו דבר, אז למה לטרוח לשנות??

גם בפייסבוק יש לו תמונה אחת ישנה מאוד לפני עשור.

וההצעה נעשתה דרך בוט בינה מלאכותית שמצריך הרשמה אישית דדך הסלולארי הפרטי.

התמונה מלפני שני עשורים רואים לפי מבנה הפנים, משקל הגוף, צבע כל השיער שכבר האפיר, ועוד.

יש הבדלים בין מצלמות דיגיטליות של 200X לבין 201X לבין סמארטפונים של 2020+.

ומה אם הטלפון פשוט שרד המון, המון זמן?

יש לכם מצלמה קצת אחרת

שמתי לב שבתמונה יש לו שיער מלא לעומת התקרחות שיש לו היום, וגם הבטן בתמונה הרבה יותר מחמיאה מהמציאות. אחר כך ראיתי שלצידו יש בקבוק קוקה קולה הנושא את שמו, וחיפוש זריז בגוגל הראה שהקטע עם השמות על הבקבוקים היה לפני למעלה מעשור...

צריך לדאוג לכמה שיותר תמונות מחמיאות

אני שואל זאת כי הרבה דברים בזוגיות, באופי ההתנהלות הזוגית, ביחסים בין בני הזוג, נחשפים ומתגלים רק לאחר תקופה ארוכה שגרים ביחד.

לדעתי הרבה מה שאתה רואה כיום בבית, לטוב ולרע, לא בטוח שתוכל לאבחן בצד השני לפני הנישואים.

למדתי מה לא לעשות

אותו דבר

מופתע שזה חריג

בעיקר הוציא לי את החשק והמיץ.

הזוגיות שלהם מתאפיינת, לפחות מהמבט שלי, בחיכוכים מינוריים תמידיים, הרבה משחקי תפקידים גבר־אישה, ובפן החיובי דברים שאני מבין שנחמדים שלהם אבל פשוט לא נמצאים בעולם הערכים שלי.

מה שבסופו־של־דבר חיזק אצלי את המחשבה שלפחות עבורי, שאיני מצליח להפיק את החלק החיובי בזוגיות, זה רעיון עם נטו שלילי.

שלמדתי מהם איך לא לנהל זוגיות והורות

היום אני יודעת שזה לא רק הזוגיות/ ההורות

אלא האדם באשר הוא

כי בסוף הזוגיות/ ההורות היא מראה של הבנאדם

גם אם לא רציתי להתנהל כמוהם (והצלחתי בהרבה מובנים)

יש חלקים שנשארו

השפעות מילדות

אפילו כאלה בתת מודע

תמיד יש ויהיה על מה לעבוד

לעשות נכון יותר

אחד של ההורים

השני של הסבא וסבתא שגרו צמוד ממש

הדתדלתי לקחת את הטוב שראיתי משניהם.

מההורים שלי למדתי בעיקר מה לא

מהסבא וסבתא קיבלתי המון.

אבל קצת עיוות לי את המושג זוגיות כי סבא שלי היה בעל מהסרטים באמת.עשה הכל או כמעט לגמרי הכל ופינק את סבתא שלי ממש בלי סוף וממש נהנה מזה.

היא היתה ממש נסיכה שלו.

בעיקר בהתנהלות בתוך קשר,

בסוף, זה מה שראיתי בבית. על בסיס זה, אני יכול לעצב את איך אני רוצה שהזוגיות שלי תראה.

האם זה דבר שמעיד על הבחור האם את מחפשת שיהיה בבית הערך של גיוס לצבא או שפשוט חונכת לזה? זה הבירור שאת צריכה לעשות על הערך הזה

אם יש לך רגש חזק בנושא וזה מאוד מפריע לך אז זה קריטי לך, אחרת, זה כנראה לא קריטי

שנה,

האם המשהו הזה היה מציק לי?

מה הדבר המהותי שמסתתר מאחורי הפרט הטכני?

ברור שהתשובה יכולה להשנות מאדם לאדם

אם אתה מבין שהיא בוגרת ומבינה תתקדם.

מאוד יכול להיות שיש פה משהו

מה שקפץ לי מהפוסט הוא שנראה שאתה קצת בודק אותה דרך רשימת נתונים חיצונית גיל לימודים תכנון קריירה

לפני שבדקת מי היא באמת(:

בסוף, מקצוע או העובדה שהיא כבר התחילה ללמוד לא מעידים בהכרח על בגרות. הייתי מנסה לברר קודם מי היא כאדם מה הערכים שלה מה היא אוהבת , איך היא חושבת ומתנהלת ורק אחר כך מחליטה אם הפער ביניכם באמת משמעותי..

אבל בסוף קשה לברר את כל זה בבירורים שלפני.. לפני אפשר לברר לרוב דברים יותר טכניים, שלפעמים מעידים על בגרות וכו'

או שאני טועה, מוזמנת להאיר את עיניי(:

האם עובד גם הפוך?

אפשר לדון על מה זה בגרות.

ואולי כדאי לפרק את המושג הזה - לדוגמה, האם אתה מדבר על מודעות כלכלית? על יכולת להכיל מורכבויות?

אם אתה יכול לפרק את המושג הזה, אפשר לנסות מראש לברר, וגם בפגישות לדבר על הנושאים האלה.

אבל -

קח בחשבון שבירורים לא בהכרח מציגים תמונה מלאה. כל אחד מכיר מישהו בפן מסוים שלו, ואולי לא מודע ולא מכיר צדדים אחרים.

לגבי פער השנים,

אני לא חושבת שהגיל הכרונולוגי בהכרח מעיד על משהו. לכל אחד מאיתנו יש מסע בחיים, ואנחנו עוברים בתחנות שונות, והאישיות שלנו משתנה בהתאם. יכול להיות מישהי בגיל 19 שעברה מבחינה נפשית הרבה יותר ממך - לא שזה תחרות, אלא שגם לה יש חיים מלאים.

תמיד תפסתי את עצמי כאדם בוגר יחסית לחברות שלי; זה לא מנע ממני לצאת עם אנשים שצעירים ממני בכמה וכמה שנים - וגם אם היה בינינו פער כמו שאתה מתאר, אבל הפוך, לגבי הלימודים. גם מזה לא נבהלתי, כי מה זה כמה שנים של לימודי מקצוע יחסית לחיים שלמים ביחד?

ואולי זה קצת אירוני, אני חושבת שמי שיצאתי איתו עם הפער הגי גדול מעליי - היה אחד המדוייטים הכי פחות בוגרים שלי (לפי ההגדרות שלי), ודווקא עם לא מעט שצעירים ממני ראיתי בגרות גדולה יותר. כמובן שלא כולם, היו גם כאלה שהיו צעירים ממני, וממש לא בוגרים בעיניי - כשהפער שכתבת, כשאני בלימודים והם עוד לא יצאו מהישיבה (כולל לא עשהו עדיין צבא), יחד עם איך שהתרשמתי בפגישה - ראיתי שזה מאוד לא רלוונטי מבחינתי.

בקיצור, לדעתי צריך לבדוק לגופו של אדם. אם שאר הפרטים נשמעים לך טוב, לדעתי כדאי לנסות -

אבל --

רק אם אתה מגיע עם ראש (ולב) פתוח.

אם אתה כבר ירית את החץ ורק רוצה לצייר מסביב את המטרה, עזוב. אתה לא צריך להוכיח שום דבר לאף אחד. רק אם אתה מוכן לתת הזדמנות אמיתית לבחורה להביא את עצמה, לך על זה. אם אתה לא שלם עם זה, אם כל הזמן יהיה לך ציפור בראש שתגיד לך - היא ילדותית, אינפניטילית וכו' - חבל על הזמן שלכם.

.

ואני זוכר שגם היה לי חשש דומה וראיתי שהיא בוגרת והכל היה סבבה.

תחשוב על זה שהיא אחרי שנתיים שירות,

כמו שהשלב של הצבא מבגר אז ככה גם שירות לאומי, וממש לא פחות בדר"כ.

אתה יכול לשאול בבירורים איפה היא ביחס לרצון להתחתן, אם היא מתכננת ללמוד בקרוב, אם היא בכללי בחורה מקורקעת-מעשית שלוקחת אחריות על עצמה ועל הסביבה.

חוץ מזה, תזכור - יש בזה גם יתרון שהיא צעירה, זה משהו שאפשר מאוד להנות ממנו

זוגות כאלה, אנחנו ביניהם (:

( עם פער של כמעט 5 שנים, אני הייתי בת 19 בחתונה)

בנות בגיל הזה הרבה פעמים כן בוגרות, והרבה מהן גם די סגורות על עצמן.

מה היא עושה שנה הבאה זה משהו שאתה כן יכול לבדוק בבירורים...

קיצור, לא לפסול על הסף

שהתחתנה כשהייתה בת 18

עם בן 24

אפילו תעודת בגרות לא הייתה לה

אבל היא הייתה בוגרת ובשלה

והם התאימו

בגיל 21 יצאתי עם מישהי בת 24, היה הרבה פחות ממה שחשבתי והיא הודתה שגם היא הופתעה.

אני לא בוחר את כל התמונות שמועברים לראשי אבל ספציפית זו בחרתי.

העיקר זה הגיל שלה, אולי לא מתאים לך מישהי בת 19 אבל אני חושב שהפרש הגילאים הוא משהו שלא תייחסו לו חשיבות כשתמשיכו בקשר.

האם אתה מספיק בוגר לקשר זוגי.

אסביר: שאלות כאלו לא מבררים אצל ההמון.

שאלות כאלו שואלים אצל אנשים שאתה יכול לסמוך עליהם.

בפורומים כאלו תקבל מגוון תשובות, ויכול להיות אפילו שמישהו יענה לך שהשאלה שלך מעידה על זה שאתה לא מספיק בוגר.

והוא בכלל לא מכיר אותך...

כדי לדעת שהיא בוגרת. אני מניח שלרוב הבנים הדתיים אין ניסיון עשיר מדי בדייטים בשלב הזה במיוחד לא בעניינים יותר נישתיםי.

לכן לא כזה נורא לשאול.

3 שנתונים זה קלאסי

א' מה זה בדיוק בגרות בשבילך, מהבחינה שאתה מחפש? להיות סגורה על עצמה? מודעות כלכלית? יכולת לקחת אחריות? לא מפחדת מעבודה / מטלות? בגרות רגשית? חוסן נפשי? רצון להתבסס? יציבות? ברגע שזה יותר מוגדר / מפורק לגורמים יותר קל לבדוק.

ב' עד־כמה הגורמים הספציפיים חשובים לך, נניח אם היא בן־אדם מאוד יציב ובוגר רגשית אבל לא כזה סגורה על עצמה מבחינת לימודים כרגע ועדיין צריכה לחשוב, קריטי? או: אם היא פחות מבינה בפיננסים ויותר בקטע שאתה תנהל את החלק הזה, אבל כן יש לה כיוון ברור במה לעסוק? וכן הלאה וכן הלאה.

ג' ברמה הפרקטית מן־סתם יש דברים שאפשר לברר אצל אנשים (אדם צ'יל? או חרדתי ברמות? אחראית מעשית או קצת חולמנית כזאתי? חולמת על משפחה חתונה וילדים או עדיין רוצה להסתובב ולשוטט ברחבי דרום אמריקה? עושה דברים בבית או מחכה שמשהו יקרה?) ויש דברים שאפשר לברר איתה תוך־כדי תנועה (מה רוצה ללמוד/לעבוד? יותר מעניין אותה טיולים או השקעות ב-S&P500 או איך שלא קוראים לזה?)

לראות גם את העומק שלה ולא רק את מה שנראה מבחוץ. הרבה פעמים אישה מבטאת את עצמה דרך רגשות ושם דווקא אפשר להבין מי היא באמת.